הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 14533-12-16

בפני
כב' השופט דאוד מאזן

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
בעניין:
ח'טיב נאסר, ת"ז XXXXX109
להלן: "החייב"
ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד גיא הירש
להלן: "המנהל המיוחד"

החלטה

1. ביום 28.12.16 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, לבקשתו. על החייב הושת תשלום חודשי בסך 800 ₪, החל מיום 1.2.17.

2. במסגרת צו הכינוס מונה עו"ד גיא הירש כמנהל מיוחד מטעם הכונס הרשמי.

3. נקבע דיון בהכרזת החייב כפושט רגל ליום 21.1.18; לקראת הדיון הוגש דו"ח מסכם מטעם המנהל המיוחד אשר המליץ על ביטול ההליך.

4. כנגד החייב הוגשו 16 תביעות חוב, ואושר חוב בסך 616,980 ₪ ובשלב יותר מאוחר ולאחר שהתקבל ערעורו של מוחמד מסרי השתנתה מצבת הנשייה ועמדה על סך 690,049 ₪.

5. יש לציין כי נגד החייב התנהל תיק פש"ר קודם שמסרו 27120-06-11 שבוטל בפסק דין מיום 22.10.13, בין היתר בשל התנהלות חסרת תום לב מטעם החייב.

6. במסגרת הדוח המסכם עתר המנהל המיוחד שנוכח חומרת העבירות בהן הורשע החייב (גניבה) יצירת חובות חדשים לאחר ביטול ההליך הקודם ביקש לדחות את בקשת החייב.

7. בשלב הזה ובטרם ניתן צו להכרזת החייב כפושט רגל הגיש החייב הצעה להסדר נושים, בהתאם להוראת סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל.

8. ביום 8.2.18 הגיש החייב הצעת הסדר מטעמו לפי סעיף 33 לפקודה והציע להוסיף לקופת הכינוס סך של 130,000 ₪ לצורך קבלת הפטר מחובותיו.

9. ביום 13.5.18 ולבקשת המנהל המיוחד הוריתי לשפר את הצעתו, לקראת הדיון באסיפת הנושים שמתקיימת ביום 8.5.18 והאסיפה נדחית ליום 9.5.18.

10. ביום 2.5.18 הגישו הנושים תערובת שפרעם בע"מ ותערובת הצפון בע"מ באמצעות בא כוחם עו"ד מטר בקשה להורות על ביטול אסיפת הנושים הקבועה ליום 8.5.18. במסגרת התנגדותם לקיום האסיפה סברו הנושים המתנגדים להצעת ההסדר כי החייב ראוי להניח הצעת הסדר שתכלול תשלום בשיעור 100% דיבידנד בתוספת הוצאות ההליך.

11. בהחלטתי מיום 2.5.18 דחיתי את הבקשה וציינתי כי ראוי להביא את ההצעה בפני אסיפת הנושים, ועל הנושים המתנגדים להביא טיעוניהם במסגרת האסיפה על מנת לשכנע את יתר הנושים בדחיית הצעתו ו/או להביא את נימוקי ההתנגדות בפני בעלי התפקיד כדי לשקול את התנגדותם ו/או כדי לגרום להצעות יותר טובות כמפורט באותה החלטה.

12. עוד ציינתי כי תהיה שמורה לאותם נושים ההזדמנות להתנגד בפני בית המשפט במסגרת בקשה לאישור הצעת ההסדר בהתאם להוראות הפקודה. אציין שבמסגרת החלטתי הזכרתי לצדדים כי מטבעה של הצעת הסדר, המצריכה קבלת הסכמת הנושים ברוב מניין וערך כוללת בחובה איזונים ובלמים, והצדדים רשאים דרך ניהול מו"מ, ביצוע התאמות כדי שיגיעו לעמק השווה באישור הצעת הסדר.

13. ביום 14.11.18 התקיימה אסיפה נוספת לדיון בהצעתו החדשה של החייב לפיה יוסיף לקופה סך של 230,000 ₪ שישולמו על ידו בתשלומים חודשיים בני 5,000 ₪ כל אחד. לאסיפה לא התייצבו הנושים אך במסגרתה, כעולה מהדוח המשלים, המנהל המיוחד חקר בקצרה את החייב.

14. לחייב יש 15 נושים כאשר 11 נושים (רוב מניין) מסכימים להצעת ההסדר לפיה החייב יוסיף 230,000 ₪ והתנגדו 3 נושים שיש להם 38% משיעור הנשייה. משמעות הדבר שבאסיפת הנושים נתקבל רוב מניין אך לא נתקבל רוב ערך כאשר קיימת הסכמה מצד בעלי 62% משיעור הנש ייה להצעת ההסדר.

15. המנהל המיוחד הגיש דוח משלים ובמסגרתו סבר שהצעת החייב היא הצעה סבירה, ואם יבוטל ההליך לא תצמח כל תועלת לנושים וכי קבלת ההצעה, כאשר רוב משמעותי בכמות הנושים שמסכימים לה ואשר מחזיקים בערך של 62% מהנשייה, היא הצעת הסדר מטיבה עם הנושים ויש לקבל אותה ולאשרה בהתאם לסמכות בית המשפט לפי סעיף 34 א(א1) לפקודת פשיטת הרגל חרף התנגדות הנושים האחרים.

עמדת הצדדים;

16. המנהל המיוחד הגיש בקשה לאשר את הצעת ההסדר בהתאם להוראת סעיף 34 א(א1) לפקודה כפוף לתשלום מקדמה בסך 50,000 ₪ ואת יתרת הסכום תשולם בתשלומים חודשיים בני 5,000 ₪ כל אחד.

17. בעל התפקיד מסכים לבקשה ומבקש מבית המשפט להפעיל את סמכותו בקבלת הצעת ההסדר.

18. כאמור רוב מניין הנושים מסכימים להצעת ההסדר למעט הנושים תערובת הצפון בע"מ ותערובת שפרעם בע"מ אשר מתנגדים להצעת ההסדר.

19. הנושים טוענים כי בעל התפקיד לא העמיק ולא הרחיב בחקירתו ולו היה עושה כן, היו מתגלים עובדות ו/או נכסים ו/או זכויות, שיביאו הצעת הסדר של 100% דיבידנד לטובת הנושים. החייב לטענתם סוחר בבשר ובעגלים ללא רישום הכנסות מעיסוקיו וללא דיווח לרשויות המס והכנסות רושם על שם מי מילדיו ומנהל בשמם עסקים שונים הקשורים בצאן, חלב וגבינות.

20. משכך סברו הנושים שיש מקום להרחיב את החקירה שתכלול את בני משפחתו ואת אחיו על מנת לגלות את האמת אודות יכולתו הכלכלית של החייב.

21. הצעת ההסדר מטעם החייב, מתעלמת מדירת המגורים אשר הודה החייב שהיא בבעלותו על אף שהקרקע היא על שם אביו של החייב.

22. המנהל המיוחד השיב לטענות הנושים במסגרת הדיון וציין כי התקיימו 4 אספות נושים כך שההצעה הראשונה של החייב עמדה על סך של 100,000 ₪ ואילו ההצעה הסופית הייתה בסך של 230,000 ₪ בתוספת הוצאות ההליך .

עוד מוסיף בעל התפקיד שהנושים, וחרף טענתם אודות יכולתו הכלכלית של החייב לא הסכימו לתת לו שום פרט או עובדה על נכסים ועסקים שמנהל החייב פרט לטענות כלליות ללא תימוכין ראייתיים (עמ' 7 שורה 25, 28 לפרוטוקול). עוד הוסיף שהציע לב"כ הנושים לממן הוצאות חוקר, והנאמן יגיש בקשה להכיר בהוצאות האלו כהוצאות ההליך; ב"כ הנושים לא הסכים להתייצב לאף אחת מאספות הנושים שהיו לאחר התייצבותו הראשונה, והציע לב"כ הנושים לחקור במעמד הדיון את החייב אודות המידע שיש באמתחתו אודות נכסיו וזכויותיו של החייב.

23. דירת המגורים שהחייב הודה שהיא בבעלותו, חרף העדר הרישום, הובאה במסגרת הצעת ההסדר, וזכויותיו מגולמות במסגרת הסכום שהוצע על ידי החייב.

24. הכונ"ר לאחר ששמע את התנגדות הנושה וטעמיה סבר שיש מקום להצטרף לעמדת המנהל המיוחד ולתמוך בבקשתו שיש מקום לאשר את הצעת ההסדר, בנסיבות אלו, בהתאם להוראת סעיף 34 א(א1) לפקודה.

25. נציג הכונ"ר ציין שקיימת קרן השתלמות על סך 10,000 ₪, ככל שהיא עדיין קיימת הסכום שיתווסף ממימושה יצורף להצעת ההסדר.

16. ביחס לטענות שהעלו הנושים ציין נציג הכונ"ר כי הנושים לא הגיעו עם ראיות לגבי הטענות שהועלו, ולא הציג במהלך הדיון ו/או בפני בעל התפקיד ראיות כלשהן ביחס להתנהלות החייב בניהול נכסים ו/או זכויות שלא הובאו במסגרת השיקולים בהצעת החייב.

17. נציג הכונ"ר המשיך וציין כי בסעף 7 להתנגדות הנושים ציינו בצורה מפורשת שעל פי הראיות שיש בידי הנושים החייב עודנו מנהל עסקים כעצמאי אך לא מדווח לרשויות המס, ותהה בקול רם נציג הכונ"ר היכן הם הראיות האלה שהיו ידועות לנושים כבר בחודש נובמבר ומדוע לא טרחו להציג את הראיות בפני המנהל המיוחד ומדוע לא הובאו ראיות אלה היום כדי להציגם בפני בית המשפט!

18. בסיכום סבר הכונ"ר, כפי שסבר המנהל המיוחד שהצעת החייב שקיבלה רוב מניין, וקבלה אישור ערך בשיעור של 62% מהנשייה יש לשקול אותה בחיוב והצעה היא סבירה וביקש מבית המשפט להשתמש בסמכותו מכוח הפקודה ולאשר אותה.

דיון

19. החייב הגיש הצעתו בשיעור 33% בערך מסכום הנשייה המאושרת וביקש את אישורה בהתאם להוראת סעיף 34 (א) לפקודה הקובע:

"(א) הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית המשפט – תחייב את כולם."

לאחר כינוס האסיפה לא נתקבל מנין הערך הדרוש לפי הוראות הפקודה. רוב הנושים (11 נושים המהווים רוב מניין ) אישור את ההצעה ושיעור נשייתם עומד על שיעור 62% מסכום הנשייה.

מאחר ולאישור הסדר נושים נדרש רוב מניין המייצג 75% מערך הנשייה. ההסדר בעניינם של החייבים אושר ברוב מניין אך לא ברוב ערך, משכך לא אושר לפי הוראות הפקודה.

20. המנהל המיוחד והכונ"ר ביקשו לאשר את ההצעה בהתאם סמכות בית המשפט לאשר הסדר נושים, גם אם לא התקבל הרוב הנדרש, נקבעה בסעיף 34(א1) לפקודה הקובע:

"(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מנין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה."

21. המנהל המיוחד בדק היטב את מכלול נכסי החייב ולא מצאו כי קיימות אפשרויות גבייה נוספות מהחייבים או נכסים נוספים שניתן יהיה להיפרע מהם , וסבור כי בהצעת החייב יש הטבה משמעותית לחייבים, ומשכך, ביקש לאשרה בהתאם לסמכות המיוחדת של בית המשפט לכפות הסדר נושים.

22. על מנת שבית המשפט ישקול אישורה של הצעת הסדר עליה לעמוד מבחינת הרוב הנדרש לאישור באסיפת נושים בתנאי כפול; רוב של הנושים הנוכחים והמצביעים, ורוב של ¾ מנשייתם של הנושים. גם אם עמדה הצעה בתנאי רוב אלו נותר שיקול הדעת לאשר או לדחות את ההצעה לבית המשפט השוקל שיקולים שונים כמו סבירות ההצעה, התועלת לנושים, תום לב החייב וכדומה.

מאידך, גם אם לא הושג רוב מספיק להצעה, רשאי בית המשפט לאשרה במקרים מיוחדים ומנימוקים שירשמו ובתנאי שלפחות נושים של 50% מסך הנשייה הסכימו להצעה (סעיף 34(א1) לפקודה), על פי סמכות זו מבקשים בעלי התפקיד לפעול.

23. איש מבעלי הדין לא הפנה את בית המשפט לפסיקה המפרשת מהם השיקולים אותם ראוי לשקול באישור הסדר אשר לא קיבל את הרוב הדרוש על פי סעיף 34 לפקודה. צריך לזכור כי בעת הדיון באישור ההסדר אשר אושר על ידי חלק ניכר מהנושים (בעניינו רוב מספרי ורוב של 62% מסך הנשייה) עומדים בפני בית המשפט לא רק האינטרסים של הנושים המתנגדים מול אינטרס החייב אלא גם האינטרסים של הנושים המסכימים. צריך לזכור כי אם לא יאושר ההסדר והחייב יוכרז כפושט רגל עשוי מצבם של כלל הנושים, לרבות אלו המסכימים להצעה, לה יפגע שהרי ההסדר כולל תשלום של כספים אשר יגיעו ממקורות חיצוניים כמו בני משפחה, חברים וכו' ואלו לא יעמדו לחלוקה ללא הסדר.

24. הפקודה העניקה לנושים את הכוח לאשר הצעות נושים , תוך עריכת איזונים ובלמים שתוביל את הנושים לקבל החלטה מאוזנת וראויה וזאת מכוח הדרישה הכפולה של רוב מניין וערך לאישור ההסדר. המצב שבו חלק מהנושים יכול למנוע אישור של הסדר המקובל על ידי רוב הנושים ,אף אם לא רוב מספיק, מקנה לנושים המתנגדים כוח מיקוח שעשוי להיות מופרז. לשם מיתון כוח זה ראוי להחיל את עקרון תום הלב על התנהגות המתנגד.

"כאשר סירובו של נושה נראה על רקע מכלול הנסיבות בלתי מוצדק בעליל, למשל כאשר מתברר כי לנושה המתנגד להסדר לא היה ממילא סיכוי כלשהו לקבל דיווידנד במקרה של פירוק, הרי גלוי לפנינו כי סירובו הוא בלתי מוצדק ואינו אלא שימוש לרעה במעמדו כנושה קבוצה נפרדת" (ע"א 3225/99, שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ, פד"י נג(5), 97, 114).דברים אלו נאמרו בנוגע לאישור הסדר נושים על פי פקודת החברות אך יפים הם גם לענייננו. כמובן שגם התנהגות הנושים המאשרים את ההסדר כפופה לעקרון תום הלב (שם עמ' 115).

25. כאשר בוחן בית המשפט אישור הסדר נושים שלא זכה להסכמה של כל הנושים, לא כל שכן להסכמת רוב מיוחס כנדרש, עליו לזכור כי כפייתו של הסדר פוגעת בזכויות הנושה ובקניינו (ראה באופן כללי לגבי כפית הסדרי נושים ע"א 691/69, השותפות בשרבסקי נ' בנק לסחר חוץ בע"מ, פד"י כה(1), 465, כן ראה פש"ר 1242/02 (ת"א) טכנו תעשיות זכוכית נ' נושים שונים, דינים מחוזי לג(3), 645). מנגד דחיית ההסדר פוגעת בקניינו של הנושה המסכים ולכן בית המשפט נד רש לאזן בין האינטרסים המנוגדים.

26. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים המפורטים בעד ונגד אישור ההסדר, באתי לכלל מסקנה שיש לקבל עמדת בעלי התפקיד ולאשר את ההצעה מכוח סמכותי לפי הוראת סעיף 34א(א1) לפקודה.

27. יש לכבד את רצונם של רוב הנושים אשר שקלו את הכדאיות הכלכלית או הסיכויים והסיכונים בכל אחת מהחלופות שקיימות. השיקולים המנחים אמורים להיות כלכליים וכאלה שיציעו לנושים סכום גבוה יותר ביחס לחלופות הקיימות ומקום בו רוב הנושים בחרו באפשרות הכלכלית, יש ליתן לה תוקף , שעה שקיים פער די קטן בין ערך הנשייה שבעד ההצעה לבין ערך הנשייה הדרוש ובמקרנו עומד הפרש זה על הפרש מזערי של 13% בלבד.

28. בחינת ההתנגדות מטעם הנושים המתנגדים מעלה שאין היא מנומקת או מבוססת. הנושים העל ו טענה בעלמא לפיה לא שוכנע שמוצו כל ההליכ ים ובוצעו כל הבדיקות ביחס לחייב ונכסיו. ניתן לצפות מנושה שמיוצג כי יימנע מלהעלות טענות בעלמא, מקום בו עומדים לרשותו האמצעים והכלים לערוך בדיקה עצמאית ומעמיקה ולהביא את ממצאיו בפני בעלי התפקיד או בית המשפט.

29. לנושים המתנגדים שהצהירו טרם כינוס האסיפה שיש בידיהם ראיות אודת התנהלות החייב, מצופה שלא לנצור מידע זה ולהותירו בידיהם, ללא הבאתו בפני בעלי התפקיד לשם בדיקתו ובחינת הראיות לעומק. ההצהרה שאין בצדה כל מאמץ להבאת ראיות אלו בפני בעלי התפקיד, מלמדת כי אין ראיות אלא אוסף מידע שאין לו כל בסיס ואין בכוחו לבסס התנגדות להצעת ההסדר.

30. החלופה של המשך הליכי פשיטת רגל כנגד החייבים לא תניב כל תועלת לנושים, לאור גיל החייב ובהתאם, העדר כושר השתכרות או אפשרות לצבור נכסים , כמפורט בדו"ח המסכם. זאת ועוד הליכי ההוצאה לפועל שננקטו במשך שנים על ידי כל הנושים לרבות הנושים המתנגדים לא הניבו פירעון החוב או חלוק. החלופה האחרת , הוכח שאין בה כל תועלת או לכל הפחות לא הוצגו בפני, כמה הייתה הצלחה כבירה להליכים אלו, לפני הצעת ההסדר. הרי החייב היה בהליך פשיטת רגל קודם שנדחה, מאז ביטול ההליך הראשון, לא נרשמה הצלחה בגבי ית החוב, חרף מתן כל האפשריות לכל הנושים לפעול במלוא המרץ לגביית החוב בלשכת ההוצאה לפועל , החוב במקום להיות מסולק עקב נקיטת ההליכים, גדל בשל העדר הצלחה בגביית החוב.

31. ההסדר המוצע מיטיב עם הנושים ביחס לכל חלופה אחרת מאחר והוא מעניק לנושים סכום שלא ניתן לגבות בדרך אחרת ומאפשר שיקום החייב מצד שני. הדירה שהודה החייב שהיא בבעלותו, אינה דירה רשומה על שמו. הקרקע אינה בבעלותו, ולא ברור אם ניתן לרשום אותה על שמו. המסמכים שהוצגו לפיה החייב אינו זכאי למקרקעין לפי צוואת האב, מקשה על דרך מימוש הנכס –דירת המגורים, אם בכלל. ההצעה יש בה לגלם מרכיב ההכנסות והזכויות בדירת המגורים. ההצעה ראויה וסבירה.

32. שוכנעתי כי בעלי התפקיד לא הותירו כל טענה שלא נבדקה, אך כאשר ההתנגדות מעלה טענות ללא ביסוס ולא ברור מהימנותם, בפרט כאשר ניתנת לנושים הזדמנות לחקור את החייב במעמד הדיון, וב"כ הנושים מסרב לחקור את החייב ולעתו עם המידע שיש בידיו, הדבר מלמד כי אין בהתנגדות ממש .

33. סוף דבר, ראיתי כי המקרה שלפניי הוא מאותם מקרים חריגים שראוי לו לבית המשפט של פש"ר להתערב ולאשר את ההסדר המוצע בידי החייב, ועל כן, מצאתי לאשר את הצעת ההסדר שקיבלה רוב מניין ורוב ערך בשיעור של 62 אחוזים.

34. על פי סמכותי לפי סעיף 38 לפקודה, אני ממנה את גיא הירש כנאמן לשם ניהול נכסי החייב עד להשלמת ההסדר, הנאמן ימונה בכפוף לחתימתו על התחייבות עצמית בסך 50,000 ₪ להבטחת מילוי תפקידו.

35. החייב ישלם 230,000 ₪ בתוספת הוצאות ההליך בתשלומים חודשיים של 5,000 ₪ החל מיום 15/1/19 וכל 15 לחודש עוקב, עד השלמת מלוא הסכום.

36. לאחר השלמת הסכום יודיעוני על כך הצדדים, ויינתן תוקף של פסק דין להסדר בין החייב לבין נושיו.

37. התיק יובא בפני לתזכורת ביום 1/10/19 לבחינת עמידת החייב בהסדר.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ט, 08 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.