הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 67898-12-15

בפני
כבוד השופטת אורית וינשטיין בקשה מס' 29

המבקשת:

א.נ. קרן איתן חברת הניהול בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רוזנברג, אברמוביץ שנלר ושות'

נגד

המשיבים:

  1. עו"ד בניהו לאבל - הנאמן
  2. עו"ד אלונה בומגרטן - הנאמנה
  3. תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ (בהקפאת הליכים)
  4. ע.צ. תעשיות מתכת שתולה (בהקפאת הליכים)
  5. כונס הנכסים הרשמי

החלטה

1. המבקשת, א.נ. קרן איתן חברת ניהול בע"מ (להלן – המבקשת או קרן איתן) הגישה בקשה למתן הוראות (להלן – הבקשה), במסגרתה ביקשה שאורה כי ההסכם הנושא את הכותרת "תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ (ח.פ. 51-153394-5) (בהקפאת הליכים); הסכם רכישה אגב אישור בית משפט" (להלן – הסכם ההשקעה) (נספח א' לבקשה), אשר נחתם ביום 17.3.2016 על ידי קרן איתן לרכישת תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ וע.צ. בע"מ – שותפות מוגבלת בהקמה (להלן – השותפות) – הינו בטל ומבוטל.

עוד ובהמשך לכך, עתרה המבקשת לכך כי אורה למשיבים 1 ו- 2, עו"ד בניהו לאבל ועו"ד אלונה בומגרטן (להלן יחד – הנאמנים) להשיב לידי המבקשת את העותק המקורי של הערבות הבנקאית האוטונומית ע"ס 250,000 ₪ שמספרה 66-670-154369-01 (להלן – הערבות הבנקאית), שהוצאה ביום 17.3.16 לנאמנים על פי הסכם ההשקעה (העתק הערבות הבנקאית צורף כנספח 1 לבקשה).

2. יצוין, כי טרם הגשת הבקשה הוגשה על ידי קרן איתן בקשה למתן צו מניעה זמני למניעת חילוטה של הערבות הבנקאית על ידי הנאמנים.
לאחר שהוגשה תגובת הנאמנים, אשר לא התנגדו למתן הצו המבוקש עד להכרעה בבקשה למתן הוראות – ניתן ביום 18.5.16 צו מניעה זמני המורה לנאמנים להימנע ממימוש הערבות הבנקאית עד להכרעה בבקשה למתן הוראות מושא החלטה זו.

הבקשה לסעד הזמני והבקשה למתן הוראות הועברו לדיון בפני מותב זה עקב שהותו של כבוד השופט קיסרי בשבתון.

טענות המבקשת:

3. טענות המבקשת בבקשה שבפני ובתשובה לתגובת הנאמנים לה, אשר נתמכו בתצהירים של מר אלחנן נועם, מנכ"ל קרן איתן (להלן – מר נועם) ושל מר יחזקאל אלרון, עוזר מנהל ההשקעות בקרן איתן (להלן – מר אלרון), הן כדלקמן:

א. הנאמנים פעלו שלא כדין בכך שבלא נטילת אישור מבית המשפט הפנו לבנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן – הבנק) מכתב דרישה לחילוט הערבות הבנקאית, וזאת על אף קיומו של תנאי מתלה להסכם ההשקעה, אשר אין מחלוקת כי לא קוים, כאשר נקבע כי ככל שלא יקוים התנאי יהיה הסכם ההשקעה בטל ומבוטל.

ב. חוזים יש לקיים, ועל כן על אף הצער והאכזבה של כל הנוגעים בדבר, משנקבע בהסכם ההשקעה כי אם לא יקוים התנאי המתלה – יבוטל הסכם ההשקעה ותוחזר הערבות הבנקאית לידי המבקשת – הרי שיש לפעול על פי המוסכם.

ג. המבקשת חתמה על הסכם ההשקעה, לפיו בתמורה לרכישת מניותיהן של המשיבות 3 ו- 4 (להלן – החברות בהקפאת הליכים) התחייבה השותפות לשלם סך של 16 מיליון ₪ עד ליום 22.4.16, וזאת בכפוף לכך כי עד לא יאוחר מיום 15.4.2016 תעמיד המדינה, באמצעות הקרן לסיוע למפעלים במצוקה (להלן – קרן הסיוע), הלוואה בסך של 9 מיליון ₪ לשותפות, ובפועל תועמד למשיבה 3. ככל שלא יתקיים התנאי הנ"ל בדבר העמדת ההלוואה על ידי קרן הסיוע עד ליום 15.4.16 – הסכם ההשקעה הינו בטל ומבוטל, לכל צד לא תהיה טענה כלפי משנהו והערבות הבנקאית תוחזר לידי קרן איתן.

ד. במועד החתימה על הסכם ההשקעה טרם גובשו נהלים למתן הלוואות על ידי קרן הסיוע ולא גובש גם הסכם ההלוואה למבקשת. הקרן לסיוע הוקמה בשנת 2009 ועד היום לא העניקה הלוואות לאף תאגיד, מחמת אי הסכמה על נהלי מתן השקעות בין משרד האוצר, משרד הכלכלה, הסתדרות העובדים והתאחדות התעשיינים. הנהלים וההסכם פורסמו על ידי קרן הסיוע רק לאחר החתימה על הסכם ההשקעה והללו תוקנו מספר פעמים, כאשר התיקון האחרון בוצע ביום 7.4.16.

ה. בית המשפט (כבוד השופט ע' זרנקין) אישר ביום 22.3.16 את הצעתה של קרן איתן לרכישת מניותיהן של המשיבות 3 ו- 4 כעסק חי, תוך שהוא מעדיף אותה על פני מציע אחר שנכח בדיון, וניתן צו הקפאת הליכים גם למשיבה 4 (לאחר שצו להקפאת ההליכים כנגד המשיבה 3 ניתן ביום 3.1.16). בהחלטתו הנ"ל הביע כבוד השופט זרנקין תקווה כי קרן הסיוע תאשר את המתווה שהוצע על ידי קרן איתן, באופן שיאפשר את קיומו של הסדר הנושים שיתגבש.

ו. ביום 7.4.16 ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט זרנקין לפיו אושר הסדר הנושים והסכם ההשקעה. בפסק הדין צוין כי טרם גובש המתווה של העמדת הכספים על ידי קרן הסיוע.

ז. הנאמנים היו מודעים לחשיבות של העברת הכספים מהקרן לסיוע עד למועד שנקבע בהסכם ההשקעה ואף התבטאו בפני צדדים שלישים אודות חשיבות קבלת דרישות המבקשת לתיקון הסכם ההלוואה לצורך הוצאתו לפועל של הסדר הנושים. על אף מאמצים כבירים שהושקעו על ידי המבקשת למימושו הוצאתו לפועל של הסכם הלוואה מול הקרן לסיוע – לא צלחו מאמצים אלו, ועד למועד הגשת הבקשה לא התקבלו הסכומים אותם התחייבה הקרן לסיוע להעמיד והצדדים לא הגיעו להסכמות על נושאים מרכזיים וחשובים בהסכם ההלוואה.

ח. קרן איתן העבירה לקרן לסיוע בסמוך ליום 30.3.16 בקשת הלוואה, בצירוף מכתב מאת ב"כ המבקשת ד'אז עו"ד אביחי ורדי, אשר הכיל הערות מפורטות לנוסח הסכם ההלוואה (נספחים ד'1 וד'2 לבקשה). אלא שהקרן לסיוע דרשה לקבל את הסכם ההלוואה חתום וללא הערות. המבקשת הפנתה לנאמן את תשובת הקרן לסיוע הנ"ל והסבירה כי קיים קושי בקידום ההליך (נספח ה' לבקשה).
בסופו של דבר ולאחר מאמצים קדחתניים פרסמה הקרן לסיוע תיקון מינורי להסכם ההלוואה באופן שלא איפשר לקרן איתן להסכים על תנאי ההלוואה. ביום 12.4.16 הובעה עמדה חד משמעית על ידי מר רן קיוויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ממשרד התעשייה והכלכלה, במענה לפניית מר נועם אליו, כי נוהלי הקרן לסיוע כפי שפורסמו הם התקפים בכל הקשור למועד אישור הבקשה, הזרמתה וכל נושא אחר. המבקשת פירטה בהרחבה את כל הפעולות והמהלכים שננקטו על ידה למן יום 20.3.16 לצורך קבלת ההלוואה עד למועד שנקבע בהסכם ההשקעה ואת הפעולות שננקטו על ידיה בכדי להיערך במועד להעברת הבעלות והניהול במשיבות 3 ו- 4 במועד שנקבע בהסכם ההשקעה.

ט. על אף שהצדדים לא הצליחו להגיע להבנות בעניין ההלוואה מקרן הסיוע, ביקש משרד האוצר לקדם טקס חגיגי ביום 17.4.16, לצורך פרסום הסיוע ליישובי קו העימות. אף כי המבקשת סייעה בהכנות לטקס, הבהירה כי טרם התגבשה ההסכמה על תנאי ההלוואה מקרן הסיוע. שיחה טלפונית קולנית וקשה התנהלה בין מנכ"ל משרד האוצר מר שי באב"ד ובין מר נועם בנוכחות אחרים ביום 13.4.16. בשיחה זו ניכר היה כי מר באב"ד אינו מכיר את ההערות והשינויים שהתבקשו על ידי המבקשת להסכם ההלוואה. מר באב"ד ביקש לקיים פגישה לילית בסמוך לקיומו הטקס המתוכנן כדי לגשר על הפערים, אך מר נועם ביקש כי תועבר התייחסות של משרד האוצר להערות להסכם שהועברו על ידי המבקשת עוד טרם הפגישה על מנת לייעלה. כתוצאה מכך – לא התקיימה הפגישה.

מר נועם עדכן את הנאמן בפרטי אותה שיחה עם מר באב"ד וביקש את עזרתו, אך הנאמן הודיע כי לא יוכל להתערב בקשר שבין המבקשת לבין המדינה.

י. לאחר שיחה טלפונית עם הנאמן, ובהתאם לבקשתו העלה מר נועם על הכתב את תמונת המצב הן לגבי מצב המשיבות 3 ו- 4 והן לגבי נטילת ההלוואה מהקרן לסיוע וביקש לתאם פגישת עבודה עם הנאמן. תשובת הנאמן היתה כי לטעמו הפגישה עם מנכ"ל משרד האוצר היתה מיישרת את ההדורים ובנסיבות הנ"ל הוא מצר על חזרתה של המבקשת מהצעתה תוך שמירת זכויות הנאמנים לטעון בעניין זה.

י"א. ביום 21.4.16 פנה הבנק למר נועם והודיע כי הנאמנים ביקשו לממש את הערבות הבנקאית או לחלופין להאריך את תוקפה עד ליום 1.7.16. מכתב הדרישה לבנק נשלח על ידי הנאמנים ערב חג הפסח, ללא התרעה מראש, ללא הסכמת המבקשת ובלא אישור בית משפט. מר נועם פנה ביום 24.4.16 לנאמן תוך הבעת הפתעה מהתנהלות הנאמנים וציון המאמצים שהושקעו על ידי המבקשת לקידום קבלת ההלוואה מהקרן לסיוע, וכי אין מקום להטיל את האשם לכישלון ההסכם על המבקשת.

י"ב. פניות המבקשת לנאמנים להשבת הערבות הבנקאית לא נענו, ועל כן התבקש הסעד הזמני והוגשה הבקשה דנן.

י"ג. אדניה המשפטיים של עמדת המבקשת מבוססים על הוראות חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 (להלן – חוק החוזים), לפיהם חוזה יכול שיהיה תלוי בתנאי מתלה וככל שהתנאי לא התקיים תוך התקופה שנקבעה לכך – מתבטל החוזה, וכל צד זכאי להשבה.

מקום בו הסכם ההשקעה הותנה בתנאי מתלה בדבר העברת כספי ההלוואה על ידי הקרן לסיוע בסכום שהוסכם ועד ליום 15.4.16 – והכספים לא הועברו כאמור, הרי שיש להכריז על הסכם ההשקעה כמבוטל ולהורות על החזרת הערבות הבנקאית לידי המבקשת.

י"ד. על בסיס כל התיאור שהובא בבקשה יש לדחות את טענות הנאמנים, שנטענו באופן סתמי ושטחי, כאילו המבקשת גרמה בהתנהגותה לאי מתן ההלוואה על ידי הקרן לסיוע, רק בשל כך שלא נעתרה לקיום הפגישה הלילית עם מנכ"ל משרד האוצר, בלא שהועברה אליה כל התייחסות להערותיה להסכם ההלוואה. הנאמנים עצמם הכירו בלגיטימיות של ההבהרות להסכם ההלוואה שנדרשו על ידי המבקשת. לא ניתן לקבוע כי המבקשת זנחה את פנייתה לקרן לסיוע או נמנעה מלפנות אליה כדי להשיג את ההלוואה, או התעלמה מן המועד שנקבע בהסכם ההשקעה לצורך השגת ההלוואה. למרות לוח הזמנים הדחוק שהובהר גם למשרד האוצר – לא היה מענה לפניות המבקשת לצורך קבלת הבהרות ותיקונים להסכם ההלוואה, וממילא כספי הקרן לסיוע לא הועברו עד למועד שנקבע או בכלל.

ט"ו. מתגובת הנאמנים לבקשה עולה כי אין טענה שההסכם בתוקף. ממילא הנאמנים קיימו מו"מ עם גורמים אחרים. יתר על כן, מסיבות הנוגעות לקשיים האמיתיים שעמדו בפני המבקשת בהשגת ההלוואה מהקרן לסיוע, ביקשה המבקשת כי סכום הערבות הבנקאית יועמד על 250,000 ₪. על כן, אין בסיס לטענות הנאמנים בעניין זה. אין גם בסיס לטענות הנאמנים כי העברת הכספים מהקרן לסיוע היתה במרחק של קיום אותה פגישה לילית, כאשר משרד האוצר לא טרח להשיב עניינית למכתב המבקשת ובו ההערות להסכם ההלוואה.

ט"ז. אין כל תימוכין, מלבד מכתב חד צדדי של הנאמן, לדחיית המועד לקיומו של התנאי המתלה ליום 1.5.16. המבקשת לא הסכימה לדחות את המועד הקובע לקיומו של התנאי המתלה, וממילא המועד נקבע בהסכם ההשקעה ואושר על ידי בית המשפט. אילו היה ממש בטענת הנאמנים כאילו המועד לקיום התנאי המתלה הוארך עד ליום 1.5.16, ברי כי היתה נעשית פניה לבית המשפט לאישורו את הארכת המועד.

י"ז. המבקשת השקיעה זמן ומשאבים ניכרים, על חשבון קידום עסקאות אחרות, ונערכה לתחילת עבודה בשתולה כשבמקביל היא ממשיכה בניסיונות לקבל את ההלוואה מהקרן לסיוע, שהרי לא יכלה לחכות לרגע האחרון מבלי להיות ערוכה הן פיננסית והן מבחינת יכולת עבודה בשטח. העובדות כולן מעידות על כך שלמבקשת לא היתה כל כוונה לגרום לסיכולו של הסכם ההשקעה, אלא ההיפך הוא הנכון. גם טענת הנאמנים כאילו המבקשת לא הצליחה לגייס את המשקיעים כדי שישקיעו את הסכומים הנדרשים – היא ספקולציה לא מבוססת שאין לה כל אחיזה במציאות. שהרי על פי הוראות הסכם ההשקעה היה על המבקשת להזרים את הכספים 7 ימים לאחר העברת הכספים מהקרן לסיוע. בהתאם לכך היו המשקיעים ערוכים להעביר את הכספים הדרושים מיד לאחר קבלת ההלוואה מהקרן לסיוע. אלא שזו לא התקבלה.

י"ח. גם טענות הנאמנים לפיהן במייל שנשלח על ידי מר נועם לנאמן ביום 20.4.16 (נספח י"ב לבקשה) נמצא הנימוק ל"נטישת" המבקשת את העסקה, בשל התוודעותה, כביכול, למצבן הפיננסי העגום של המשיבות 3 ו- 4 – אין בהן ולא כלום. המבקשת התוודעה למצבן של המשיבות 3 ו- 4 עוד טרם שחתמה על הסכם ההשקעה. ציון מצבן הנ"ל של המשיבות 3 ו- 4 במייל של מר נועם נועד לקדם פגישה עם הנאמנים לצורך בירור המשך הטיפול בחברות, נוכח נסיבות בטלותו של הסכם ההשקעה.
עמדת הנאמנים:

4. הנאמנים הגישו תגובתם, במסגרתה טענו כדלקמן:

א. אישור להסדר הנושים ניתן בהחלטת כבוד השופט זרנקין מיום 7.4.16, לאחר שהנאמנים יצאו מגידרם על מנת להביא לאישור של ההסדר, לרבות על ידי הפצתו לעשרות נושי החברות, פרסום וכינוס אסיפות נושים לקבלת עמדתם, הגשת בקשה מפורטת וקיום דיון מיוחד, בלוח זמנים דחוק, והכל תוך כדי המשך הפעלת החברות והקצאת סכומים ניכרים לתפעולן השוטף. אלמלא הצעת קרן איתן ומצגיה – לא היו בית המשפט, הנושים והנאמנים נזקקים לכל אלה.

ב. קרן איתן זכתה לפרסום חינם לכל אורך התקופה שממועד אישור הסדר הנושים כ"מושיעתם" של עשרות עובדים באיזור ספר על גבול הצפון, ולא הסירה פרסומים אלו מאתר קרן איתן עד היום.

ג. קרן איתן בחרה לחסום את השלמת התנאי המתלה בהסכם ההשקעה ואת אפשרות הזרמת הכספים על ידי המדינה ולעצור אותו באיבו.

ד. קרן איתן ביקשה להקטין את סכום הערבות הבנקאית מסכום של 1.4 מיליון ₪ ל- 250,000 ₪ לאור שקלול הקשיים שיהיו במשא ומתן מול הקרן לסיוע. הנאמנים נעתרו לבקשה זו וסכום הערבות הבנקאית הוקטן כאמור.

ה. שתי הסוגיות העיקריות שהטרידו את קרן איתן במשא ומתן מול הקרן לסיוע (מתווה ההלוואה וההשקעה וזהות הלווה – האם למשקיע או לחברה) הוסדרו במגעים מול הקרן לסיוע, ועל רקע זה נערכו הנאמנים לקיום אסיפות הנושים.

ו. המועד שנקבע בהסכם ההשקעה כמועד קיומו של התנאי המתלה נדחה בהסכמה ליום 1.5.16, נוכח לוח הזמנים הקצר וההבנה כי לא יהיה זה ריאלי לצפות שההלוואה תועמד עד ליום 15.4.16. מייל ברוח זו נשלח על ידי הנאמנים ביום 30.3.16 (נספח 3 לתגובה).

אמנם בפניות ועדכונים שונים נרשם עדיין המועד המקורי של ה- 15.4.16 כמועד קיומו של התנאי המתלה, אולם היה סיכום עם קרן איתן כאמור במייל נספח 3, והמבקשת ידעה זאת היטב ובחוסר תום לב לא אזכרה סיכום זה בבקשתה. כך, שבטווח הזמן המוארך על פי הסיכום ניתן היה לקיים את הסכם ההשקעה.

ז. קרן איתן חסמה במו ידיה את קיומו של הסכם ההשקעה, בכך שסירבה להיפגש עם נציגי קרן הסיוע, התבצרה מאחורי תיקונים אותם הגדירה כמהותיים וניתקה מגע בשלב מסוים וסירבה להיפגש עם מנכ"ל משרד האוצר תוך גיוס נימוקים זרים. זאת, הגם שנותרו כ- 3 שבועות עד ליום 1.5.16 – הוא המועד שעד אליו היתה הקרן לסיוע אמור להעביר את כספי ההלוואה.

ח. קרן איתן התחייבה בהסכם ההשקעה כי תועמד לה ההלוואה על ידי הקרן לסיוע בהתאם לתנאי הקרן. אין חולק שהערות מסוימות של קרן איתן להסכם ההלוואה התקבלו ובהתאם עודכנו נוהלי קרן הסיוע. הסכם ההשקעה אינו דורש מהמדינה להתחייב להעמיד הלוואה שלא בהתאם לתנאי קרן הסיוע. אלא שקרן איתן החליטה כי הסכם ההשקעה אינו מחייב אותה אם לא יאושרו לה מראש ובכתב על ידי המדינה תיקונים נוספים שהתבקשו על ידה להסכם ההלוואה, מעבר למה שכתוב בנהלי הקרן.

ט. בעקבות אותה שיחה קשה בין מר נועם לבין מנכ"ל משרד האוצר מיום 14.4.16 החליטו הנאמנים לזמן פגישה משותפת בנוכחותם לצורך פתרון המחלוקות השוליות שנותרו בין קרן איתן לבין הקרן לסיוע. אלא שבנקודה זו בחרה קרן איתן לחזור בה באופן שרירותי, סירבה להשתתף בפגישה כלשהי שתתואם עם האוצר ואף ניתקה מגע עם הנאמנים לפרק זמן קצר.

החל מיום חמישי 14.4.16 ועד יום ראשון 17.4.16 בשעות הבוקר לא השיב מר נועם לפניות טלפוניות ומסרונים מהנאמנים. משהואיל מר נועם ליצור קשר עם הנאמן ביום א' 17.4.16, מסר לו הנאמן כי הנאמנים מבקשים לקיים פגישה דחופה בנוכחותם בירושלים בה יובהרו הדברים עד להגעה להסכמות, שהרי המדינה מעוניינת לסייע.

מר נועם הודיע שיחזיר תשובה, ורק כעבור שלושה ימים, ביום 20.4.16 הודיע על החלטת קרן איתן לפיה "לאחר קיום דיון פנימי ובחינת נתונים עדכניים מהחברות, המעידים על תמונה עגומה בהן, בין היתר, צבר הזמנות ההולך ופוחת מיום ליום, ואי התממשותה של האופציה לשיתוף פעולה עם הקרן לסיוע, שהוכחה כבלתי אפשרית – כי קרן איתן שהשקיעה מאמצים רבים ברכישת החברות תשמח לקיים פגישת עבודה בהקדם".

בכך יש כדי להעיד על הפרה מהותית של הסכם ההשקעה.

י. במועד האמור נותרו עוד כשבועיים עד למועד בו אמורה היתה הקרן לסיוע להזרים את חלקה כתנאי להסכם ההשקעה. אלא שקרן איתן כבר קבעה כי האופציה לשיתוף פעולה עמה "הוכחה כבלתי אפשרית", נטשה את ההסכם מבלי שהיתה מוכנה לתת סיכוי לפגישה עם הקרן לסיוע בנוכחות הנאמנים, תוך שהיא דוחה מעליה את פניית הנאמנים לקיים פגישה כזו. לא זו הדרך בה נוהג משקיע אחראי המעוניין בפירות השקעתו.

על כן, אין אלא לקבוע כי קרן איתן חפצה לסגת מהסכם ההשקעה תוך שהיא נתלית בתירוצים שונים.

אין אלא לקבוע כי קרן איתן לא הצליחה לגייס את המשקיעים שיכניסו לקופתה את הסכומים שהיה עליה להעביר לקופת הסדר הנושים. להערכת הנאמנים, בדרגה קרובה לוודאות, כי אילו היו בידי קרן איתן הסכומים הדרושים לקיום הסכם ההשקעה היא היתה מתנהלת כפי שכל משקיע סביר והוגן מתנהל, וחותרת לפגישה עם האוצר והקרן לסיוע, יחד עם הנאמנים, בכל מחיר. העובדה שלא עשתה כן – מדברת בעד עצמה. מה גם שבבקשה הסתירה המבקשת את העובדות הנטענות בתגובת הנאמנים ביחס למאמצים לקיים פגישה כדי להביא להסכמה מול האוצר והקרן לסיוע, וטענה כי הנאמנים לא רצו, כביכול, להתערב.

י"א. הנימוק הראשון שניתן על ידי קרן איתן לנטישתה היה ה"תמונה העגומה" של המשיבות 3 ו- 4. זאת, בסתירה למצגיה בהסכם ההשקעה לפיהם התחייבה לרכוש את החברות במצבן כמות שהוא.

אילו הנאמנים היו יודעים שכך תנהג קרן איתן – לא היו מתקשרים עמה בהסכם המותנה, לא היו ממליצים עליה בפני בית המשפט, לא היו מגישים בקשה לאישור המכר, לא היו מכנסים אסיפות נושים ולא היו מנהלים עשרות שיחות עם נושים ודיונים בבית המשפט לאישור המכר ולאישור הסדר הנושים.

י"ב. הנאמנים רשאים היו לדרוש את חילוט הערבות הבנקאית לאלתר. אלא שהנאמנים אפשרו הארכת תוקף של הערבות בחודשיים נוספים, על מנת לאפשר לקרן איתן לעתור לבית המשפט ולהשמיע עמדתה – הגם שאינה מוסכמת על הנאמנים.

י"ג. קרן איתן נמנעה, ולא בכדי, מלבקש כי בית המשפט יצהיר כי היא לא הפרה את הסכם ההשקעה. העתירה לקבוע כי הסכם ההשקעה בטל ומבוטל היא חסרת משמעות והפסיקה שהמבקשת מצטטת אינה ממין העניין. ההסכם הופר על ידי קרן איתן בהתנהלותה ומחדליה כפי שפורטו, ובשל כך הוא אינו ישים עוד ואינו בתוקף. על קרן איתן לשאת בתוצאות מחדליה והפרותיה.

בהינתן כי קרן איתן נטשה את המתווה ההסכמי וגרמה לכך שלא ניתן היה לקבל את הכספים מהמדינה, הפרה קרן איתן את התחייבויותיה מתוקף ההסכם ועל כן דין הערבות הבנקאית – חילוט.

על כן, יש להורות על ביטול צו המניעה הזמני ולהורות כי הנאמנים זכאים לחלט את הערבות הבנקאית נשוא הבקשה.

הדיון במעמד הצדדים בבקשה:

5. דיון בבקשה במעמד הצדדים התקיים ביום 21.6.16. לדיון התייצבו באי כוח הצדדים ונציג הכונ"ר. כמו כן, התייצבו לדיון מטעם קרן איתן – מר נועם, מר אלרון, רו"ח דוד אלפסי – מנהל הכספים של קרן איתן, עו"ד מור סטולר – עוזרתו האישית של מר נועם, ומר הרצל ברוכים נציג המשקיעים.

6. אקדים ואציין, כי הרוחות משני הצדדים סערו בדיון זה, עקב הטחת האשמות הדדיות, ועל אף ניסיון מצד בית המשפט להניע את הצדדים להגיע להבנות ולייתר מתן החלטה – לא צלח ניסיון זה.

הנאמנים ויתרו על חקירת המצהירים מטעם קרן איתן, בכפוף לכך שטענו כי כפרו וסתרו בתגובתם את טענות קרן איתן. ב"כ המבקשת טען כי יש ליתן לאי חקירת המצהירים את המשמעות המוקנית לכך בדין וביקש כי על אף התנגדות הנאמנים יישמע בית המשפט מספר דברים מפיו של מר נועם.

7. על רקע זה, ביקש ב"כ המבקשת לחדד מספר נקודות בדיון:

ראשית, באשר לטענת הנאמנים לעניין הסיכום על הארכת המועד לקיום התנאי המתלה עד ליום 1.5.16 – נטען כי הנאמנים הטעו את בית המשפט בעניין זה, מאחר ובבקשה שהוגשה על ידי הנאמנים ביום 3.4.16 שבעקבותיה התקיים הדיון בפני כבוד השופט זרנקין ביום 7.4.16 וניתנה ההחלטה שניתנה בתום אותו דיון- כתבו הנאמנים בעצמם כי מועד הפקיעה של התנאי המתלה הוא ביום 15.4.16. אלא שאותו מייל אליו הפנו הנאמנים בתגובתם (נספח 3) הינו מיום 30.3.16, על כן לא ברור כיצד יכולים הנאמנים לטעון כי זה היה הסיכום בין הצדדים, כאשר "סיכום" זה לא הוצג בשום שלב בפני בית המשפט, וכי סביר יותר שהנאמנים אמרו אמת לבית המשפט בבקשה שהגישו ובדיון מיום 7.4.16.

שנית, טען ב"כ המבקשת כי מדוח הנאמנים שהוגש לתיק בית המשפט ביום 15.6.16 עולה (בסעיף 13 לדוח) כי כבר ביום 17.4.16 נפגשו הנאמנים עם משקיעה אלטרנטיבית, שגילתה עניין ברכישת המשיבות 3 ו- 4. בדוח הנאמנים צוין גם כי הופקדה על ידי המשקיעה האלטרנטיבית ערבות בנקאית ע"ס 250,000 ₪ להוכחת רציניות כוונותיה. על כן, עובדות אלו יש בהן כדי לשמוט את היסוד מטענות הנאמנים הן באשר להארכת המועד לקיום התנאי המתלה והן באשר לסיבות שהובילו להקטנת סכום הערבות הבנקאית לבקשתה של קרן איתן, שהרי גם מן המשקיעה האלטרנטיבית נדרשה ערבות בסכום כאמור.

שלישית, נטען כי נקודות מהותיות שהתבקש תיקונן על ידי קרן איתן בהסכם ההלוואה מול קרן הסיוע – לא תוקנו וכי עמדת הנאמנים כאילו נותרו נקודות זניחות במחלוקת – אינה נכונה.

ורביעית – כי טענת הנאמנים בדבר ניתוק המגע בין מר נועם לנאמנים לאחר השיחה הקשה עם מנכ"ל האוצר מיום 14.4.16 – אף היא אינה נכונה. שהרי בדיון שינו הנאמנים את מועד הפניה של הנאמן למר נועם ליום 15.4.16 – הוא יום שישי בשבוע.
פניית הנאמן למר נועם היתה בשעות הצהרים, ומר נועם בהיותו אדם דתי ושומר שבת – לא הצליח לחזור לנאמן טרם כניסת השבת והתקשר עם הנאמן ביום ראשון, 17.4.16 בשעה 09:00 בבוקר. על כן, בנסיבות אלו אין כל בסיס לקבוע כי קרן איתן ניתקה מגע עם הנאמנים.

8. מר נועם ציין בדיון כי למן הרגע שאושר הסדר הנושים ביום 7.4.16 קרן איתן עברה שלב והחל ביום א' 10.4.16 עסקה בכניסה המתוכננת לשתולה ביום 1.5.16, כשצוות של קרן איתן ואדם נוסף ששכרו את שירותיו יושב בשתולה ועובד. מר נועם הבהיר כי ביום 14.4.16 ראיינו אנשי קרן איתן מנכ"לים פוטנציאליים לחברות, ונערכו דיונים על נוסח הסכמי העסקה של המנכ"לים, כאשר חודש קודם לכן נערכה פניה לגייס אותם.

מר נועם הדגיש כי כל פעילותה של קרן איתן, בשים לב לעובדה כי כל התהליך אירע שבוע לפני חג הפסח, היתה פעילות פרטנית לגיוס מנהלים, חומרי גלם וסגירות נדרשות לצורך תחילת עבודה ב- 1.5.16. זו אינה התנהלות של גוף הבורח מההשקעה שלו, אלא להיפך.

9. גם מר אלרון ביקש לחדד ולומר כי המייל מיום 12.4.16 אליו הפנו הנאמנים – הינו משלוח חוזר של מייל שנשלח במקור ביום 28.3.16. מר אלרון ציין כי לאחר שאנשי קרן איתן נכנסו לעבודה בחברות המשיבות 3 ו- 4 הם גילו כי כל מה שדובר וסוכם בבית המשפט – אינו תואם את גישת המדינה, אשר דרשה כי קרן איתן תעמיד את הכספים לפני העמדת הכספים על ידי קרן הסיוע. משלוח המייל ביום 12.4.16 נועד "ליישר קו". אלא שקרן הסיוע לא היתה מוכנה לתת מענה לפערים ולהערות שהועלו על ידי קרן איתן.

10. הנאמנים חזרו על טענתם כי היה סיכום חד משמעי כי המועד לקיום התנאי המתלה יוארך עד ליום 1.5.16 וכי לא בכדי הוצא המייל מיום 30.3.16. המצג שנעשה בפני בית המשפט בבקשה לאישור הסדר הנושים ובדיון מיום 4.7.16 נעשה בשיתוף פעולה עם מר נועם על מנת לייצר לחץ על קרן הסיוע שלא תתמהמה בהעברת הכספים אם תדע כי הוארך המועד לקיום התנאי המתלה.

הנאמנים חזרו גם וטענו כי אילו קרן איתן היתה רוצה הרי שניתן היה להסדיר הכל. הנאמן עו"ד לאבל, טען כי הוא ניסה אישית להתקשר למר נועם ביום שישי 15.4.16 וזה האחרון לא ענה לו והיה ברור לו כי מדובר בניסיון להתחמק ובשעות הצהרים אף שלח למר נועם מסרון ולא נענה עד יום א' 17.4.16.

הנאמן טען כי אם היו מגיעים לפגישה ביום א' במשרד האוצר בירושלים ניתן היה להציל את העסקה, אך קרן איתן לא הסכימה להגיע לפגישה והתחמקה מקיום ההסכם. הנאמן הוסיף וטען כי רק ביום ד', 20.4.6, כשנוכח שההסכם עם קרן איתן אבוד – יצר קשר עם המשקיעה האלטרנטיבית.

מאחר והערבות עמדה לפקוע לא היתה ברירה אלא לפנות לבנק לחילוט הערבות או הארכת תוקפה, כשכוונת הנאמנים היתה לתת שהות על ידי הארכת תוקף הערבות הבנקאית על מנת לבוא בדברים עם קרן איתן ולראות אם אפשר להגיע לפיצוי לקופת הנאמנים בשל התנהגותה של קרן איתן.

נושא הדיון אינו אם ההסכם פקע או לא פקע אלא אם ההסכם הופר על ידי קרן איתן אם לאו. עמדת הנאמנים היא כי אין מנוס מלקבוע כי קרן איתן הפרה את ההסכם בכך שחסמה את האפשרות להסדיר את עניין ההלוואה מקרן הסיוע בתוך יום או יומיים של פגישות.

המדיניות השיפוטית הראויה צריכה למנוע מצב דברים בו מציעים מתעתעים בבית המשפט ובנאמנים לאחר השקעה של מאות שעות עבודה וכינוס אסיפות נושים.

11. הנאמנה, עו"ד בומגרטן, הוסיפה אף היא וטענה כי הושקעו מאמצים רבים על מנת לקיים את הסדר הנושים והפנתה לדברים שנכתבו על ידי כבוד השופט זרנקין בעניין מאמצי הנאמנים. הנאמנה הוסיפה וציינה כי היא מאמינה שקרן איתן רצתה מאוד את העסקה, שהיה מעורב בה מימד פטריוטי והיא אף פרסמה זאת, שהיא מהווה קרש ההצלה של עובדי שתולה. לגישת הנאמנה, הארכת תוקף התנאי המתלה ליום 1.5.16 – אינה לב העניין, אלא העובדה כי קרן איתן לא ענתה לטלפונים ביום 15.4.16, למרות שמנכ"ל משרד האוצר היה מוכן לשבת עמם עד שיצא "עשן לבן". גם משרד האוצר וגם משרד הביטחון רצו את ההסכם הזה ונעשו מאמצים מכל כיוון להציל את שתי החברות הללו כדי להחזיקם כעסק חי ולמצוא להן משקיע שימשיך להפעילן. היה ברור שהקרן לסיוע מתכוונת לשלם, ואילו מר נועם לא הסכים לקיים את הפגישה עם מנכ"ל משרד האוצר.

12. ב"כ הכונ"ר ציין בדיון כי הוא מתקשה לגבש עמדה בעניין הנדון. לגישתו עניין הארכת המועד לקיום התנאי המתלה אינו הסוגיה העיקרית, וכי הוא נוטה להאמין לנאמנים כי אכן היה סיכום כאמור, בשל ההתנהלות הקשה מול קרן הסיוע והצורך בשהות נוספת.
בשאלה האם על כך תקום או תיפול סוגיית חילוט הערבות הבנקאית – הותיר ב"כ הכונ"ר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

דיון והכרעה:

13. לאחר שעיינתי עיין היטב בכל טענות הצדדים, ובכל התצהירים והנספחים שצורפו להם ולתגובת הנאמנים, ולאחר ששמעתי בהרחבה את כל טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפני, אני מוצאת כי יש מקום להיעתר לבקשתה של קרן איתן, מן הנימוקים שיפורטו להלן.

14. קרן איתן, אשר היא זו שהגישה את הבקשה למתן ההוראות, טוענת כי הסכם ההשקעה בטל ומבוטל מחמת אי קיומו של התנאי המתלה עד למועד שנקבע לקיומו בהסכם ההשקעה, ובהתאם לכך עותרת היא כי הנאמנים ישיבו את הערבות הבנקאית לידיה.

למעשה, אין מחלוקת בין קרן איתן לבין הנאמנים כי הסכם ההשקעה פקע מחמת אי קיומו של התנאי המתלה. על כן, אין ספק כי רכיב זה בבקשתה של קרן איתן – דינו להתקבל.

15. המחלוקת, כפי שהועמדה על ידי הצדדים , נוגעת לשאלה אם לאחר פקיעתו של הסכם ההשקעה בשל אי קיום התנאי כאמור זכאית קרן איתן להשבת הערבות הבנקאית לידה.

16. הנאמנים הם שהעלו את הטענה כי הסכם ההשקעה הופר על ידי קרן איתן בשל כך שגרמה לסיכול האפשרות לקיומו של התנאי המתלה שנקבע בהסכם ההשקעה ובמועד שנקבע. על כן, לפתחם של הנאמנים מונח הנטל להוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, כי אכן קרן איתן גרמה לאי קיומו של התנאי. יתר על כן, משהסכימו הצדדים כי התנאי אכן לא התקיים, ממילא טענת הנאמנים כי קרן איתן סיכלה את קיום התנאי היא במהותה מעין טענת "הודאה והדחה" ואף מטעם זה מוטל הנטל על הנאמנים להוכיח טענתם.

17. לאחר בחינת כל הטענות שנטענו על ידי הנאמנים ועל ידי קרן איתן, לרבות המסמכים שצורפו לכתבי הטענות של הצדדים – לא מצאתי כי הנאמנים הרימו את הנטל הנדרש, ומטעם זה אין מקום לקבוע כי קרן איתן גרמה לסיכול קיומו של התנאי המתלה בהסכם ההשקעה.

אציין תחילה, כי מקום בו הנאמנים בחרו שלא לחקור את המצהירים מטעם קרן איתן – מר נועם ומר אלרון – הרי שעל פי הדין העובדות המצויות בתצהיריהם – לא נסתרו.
חקירה נגדית מהווה את "כור ההיתוך" של העובדות המוצהרות על ידי המצהיר. הימנעות מחקירה נגדית על עובדות המצויות בתצהיר, כמוה כקבלת העובדות המצויות בתצהיר – כנכונות.

איני מתעלמת גם מן העובדה כי בסופו של דבר לא נחקרו גם הנאמנים על גירסתם. אך אשוב ואציין, כי בשקלול הדברים – ישנה משמעות גדולה יותר לאי חקירת המצהירים מטעם קרן איתן, לנוכח נטלי הראיה בעניין נשוא הבקשה שבפני, בכל הקשור והמתייחס לטענת הנאמנים בדבר הפרת הסכם ההשקעה וסיכול קיומו של התנאי המתלה על ידי קרן איתן.

18. אסיר תחילה מן הדרך את הטענה שהועלתה על ידי הנאמנים בעניין הסיכום להארכת המועד לקיומו של התנאי המתלה:

אכן, אם אמנם לא היה סיכום כאמור בעניין הארכת המועד לקיום התנאי המתלה, ספק רב בעיני אם היה יוצא תחת ידיו של הנאמן אותו מייל מיום 30.3.16 (נספח 3 לתגובת הנאמנים), במסגרתו כתב הנאמן:
"לא ריאלי ואין סיכוי שהמדינה תעמיד את הכסף עד יום 15.4.15, במיוחד לאור המסמך החדש מהיום שלכם המצריך השלמת המו"מ.
זהו תנאי שלא ניתן ליישם אותו, וכולנו יודעים זאת.
בהמשך לשיחה קודמת מהיום אני מעלה על הכתב כי המועד הנקוב במסמך ההתקשרות כתנאי מתלה להתקשרות, היינו כי עד 15.4.16 תועמד ההלוואה ע"י הקרן, מוארך על ידכם עד ליום 1.5.16.
אלמלא ארכה זו אין טעם בכל העניין, וממילא בקשת – וקבלת – לשלם לא לפני 22.4.16.
בהסתמך על הנ"ל נגיש את הבקשה לאחר שנתגבר על מספר משוכות אחרות שעוד נותרו, לא מולכם."

19. אלא שאיני יכולה להתעלם מן העובדה כי המייל האמור נשלח ביום 30.3.16, ונאמר בו גם כי בהסתמך על האמור בו יגישו הנאמנים את הבקשה, אשר אני מניחה כי היא הבקשה לבית המשפט לאישור הסכם ההשקעה והסדר הנושים.

ביום 3.4.16 הגישו הנאמנים דוח לבית המשפט ו"בקשה בהולה לאישור הסדר הנושים והסמכת הנאמנים לקידום ולביצוע הסדר הנושים". כבר בפתיח לבקשה בהולה זו, מודגש באותיות קידוש לבנה, המועד לקיומו של התנאי המתלה – קרי קבלת הכספים מהקרן לסיוע עד ליום 15.4.16. משמע, אותה הסכמה שהועלתה על הכתב במייל האמור מיום 30.3.16 – לא "הוחצנה" כלפי בית המשפט והנושים.

גם בדיון ובפסק הדין שניתן בעקבותיו ביום 7.4.16 הודגש עניין התנאי המתלה והמועד לביצועו כנימוק לדחיפות שבאישור הסדר הנושים – עמוד 3 לפסק הדין שורות 12-15.

20. ניתן היה לצפות כי בקשתם הדחופה של הנאמנים תשקף את ההסכמה אליה הגיעו עם קרן איתן בדבר הארכת המועד לקיומו של התנאי המתלה עד יום 1.5.16. אלא שהבקשה הדחופה שהוגשה על ידי הנאמנים אינה משקפת הסכמה כאמור, אלא מדגישה חד משמעית את המועד של 15.4.16 כמועד קיום התנאי המתלה.

21. הנאמנים טענו בדיון בפניי בדבר הצורך באימוץ מדיניות שיפוטית ראויה לפיה לא יינתן בנקל למשקיעים לתעתע בבית המשפט ובנאמנים. אכן, מדיניות שיפוטית כאמור היא הראויה.

עם זאת, מדיניות שיפוטית ראויה לא פחות, אם לא יותר מכך, היא כי דיווחים של נאמנים לבית המשפט ישקפו נאמנה את ההסכמות כהווייתן בין הצדדים.
התנהלות שמאחורי הקלעים והסכמות בעל פה – שאינן מוצגות לאשורן בפני בית המשפט - מקומן לא יכירן ככלל, ובהליכי הסדר נושים ואישורם על ידי בית משפט של פירוק - בפרט. דומני כי אין צורך להכביר מילים בעניין זה.

על כל פנים, תהא הסיבה אשר תהא לכך שהנאמנים הציגו בפני בית המשפט את יום 15.4.16 כמועד הקובע, חרף טענתם עתה בפני כי מועד זה אינו משקף את הסכמתם האמיתית של הצדדים, ברור הדבר כי משעה שבחרו להציג את המועד האמור כמועד הקובע, אין הם יכולים עתה לטעון כי אין זה המועד הקובע וכי למעשה קיימת הסכמה למועד מאוחר יותר.

22. בנוסף, בהעדר כל מסמך אחר, מלבד אותו מייל מיום 30.3.16 – קשה להבין כיצד ביקשו הנאמנים להתנהל. שהרי על פי הסכם ההשקעה "המועד הקובע" הוא המועד שבו יאשר בית המשפט את ההסכם ובלבד שמועד זה יחול לאחר שבחשבון הנאמנות שיפתחו הנאמנים יופקד הסכום של 9 מיליון ₪ מהקרן לסיוע. כל רכיבי ההסכם מבוססים על אותו "מועד קובע".

יתר על כן, על פי הסכם ההשקעה חייבת היתה קרן איתן להעביר את הכספים תוך 7 ימים ממועד קבלת הכספים מהקרן לסיוע, קרי: עד ליום 22.4.16 (סעיף 10.3 להסכם). המייל מיום 30.3.16 – אינו משקף הארכת מועד מתאימה בעניין זה כלפי קרן איתן. איני סבורה כי היה מקום בעניין זה להנחות והשערות.
הדברים, ככל שהוסכמו, היו צריכים לעלות על הכתב באופן ובדרך המקובלים והיו צריכים להיות מוצגים בפני הנושים ובפני בית המשפט ונדרש היה לקבל אישור בהתאם. מדיניות שיפוטית ראויה אינה יכולה לקבל או לאשר כל דרך התנהלות אחרת.

23. אם לא די בכך, הרי שלא שוכנעתי כי הוכחה התנהלות בפועל על פי אותו סיכום בדבר הארכת המועד לקיומו של התנאי המתלה. הן בשל אי הדיווח כאמור לבית המשפט, אך גם בהתנהלות בשטח. מן הראיות כפי שהוצגו בפני נראה כי אנשי קרן איתן שמו לנגד עיניהם את המועד של 15.4.16 והתנהלו לפיו. לחץ הזמנים שתואר בפני בתצהיריהם ובדבריהם של מר נועם ומר אלרון – ולא נסתר על ידי הנאמנים – אינו תואם התנהלות של מי שסבור כי יש בידו די והותר זמן להשלמת כל הפעולות הנדרשות לצורך קיום הסכם ההשקעה.

אף הנאמנים עצמם – התנהלו כלפי חוץ בהתאם למועד הקובע של 15.4.16. שאם לא כן, לא ניתן להבין את מקור הבהילות לשיחות והמסרונים למר נועם באותו יום שישי 15.4.16 – אם אין לאותו תאריך כל חשיבות.

בנוסף, אינני יכולה גם להתעלם מן האמור בדוח הנאמנים שהוגש ביום 15.6.16 לבית המשפט. הנאמנים מדווחים בסעיף 13 לדוח הנ"ל כי ביום 17.4.16 נפגשו עם המשקיעה האלטרנטיבית. התנהלות כאמור אינה עולה בקנה אחד עם העמדה המוצגת בתגובת הנאמנים. אם אמנם המועד לקיום התנאי המתלה הוארך עד ליום 1.5.16 – מדוע נפגשים הנאמנים עם משקיעה אלטרנטיבית? הדברים אינם מתיישבים, ודי בכך.

24. לפיכך, הנחת המוצא של בית משפט זה היא כי המועד הקובע בהסכם ההשקעה, המועד לקיומו של התנאי המתלה של העברת הכספים על ידי הקרן לסיוע – הוא יום 15.4.16. על בסיס זה תיבחנה הטענות של הנאמנים כלפי קרן איתן.

25. עיקר קצפם של הנאמנים כלפי קרן איתן יצא בשל כך שלא היתה היענות מצד מר נועם לקיומה של פגישה לילית עם מנכ"ל משרד האוצר באופן ובמועד שנדרשו לקיימה.

דומני כי אין מחלוקת, ולכל הפחות לא נטען אחרת על ידי הנאמנים – כי עד ליום 14.4.16 – פעלה קרן איתן במלוא המרץ כדי לקדם את קיומו של הסכם ההשקעה, לרבות את התנאי המתלה בדבר קבלת הכספים מקרן הסיוע. כך עולה מתצהיריו של מר נועם כמו גם מתצהירו של מר אלרון, על נספחיהם, כמו גם מן הדברים שנאמרו על ידם בדיון.

התרשמותי ממר נועם וממר אלרון היא כי אין בסיס שלא ליתן אמון בטענותיהם העובדתיות כפי שהובאו בתצהיריהם ובדבריהם בעל פה בפניי. גירסתם היתה סבירה, אמינה, תואמת את המסמכים, ולא הוצגה בפניהם על ידי הנאמנים כל תיזה קונקרטית ומבוססת לסתור את עמדתם.

26. השאלה היחידה היא האם בכך שלא נעתרה קרן איתן לקיום פגישה לילית עם משרד האוצר, בלא שקיבלה כל התייחסות להערות והתיקונים שנשלחו על ידה כבר ב- 28.3.16, ונשלחו שוב ב- 12.14.16 – יש כדי לבסס סיכולו של התנאי המתלה.

איני סבורה כך.

27. דרישתה של קרן איתן לדעת מה הן העמדות בהן היא עשויה להיתקל בפגישה מול משרד האוצר על מנת להיערך כראוי לפגישה – איננה נראית על פניה כבלתי סבירה. בוודאי בנסיבות בהן הערותיה ותיקוניה עמדו בפני גורמים שונים באוצר ובקרן הסיוע למן סוף חודש מרץ, כמעט שבועיים ימים – ולא קיבלו התייחסות.

האם העמדת תנאי כאמור על ידי קרן איתן לקיום הפגישה עם האוצר מהווה "תרגיל" לצורך חזרה מהסכם ההשקעה?

לא התרשמתי כלל ועיקר כי אלו הם פני הדברים. מה לו למשקיע דוגמת קרן איתן כי יתאמץ, יתקשר בהסכם, יגייס אנשים, יקים צוות, יושיב את אנשיו בתוך החברות המשיבות 3 ו- 4, "ילמד את העסק", יראיין מנכ"לים מקרב גורמים בכירים ובעלי שם בתחום, ינסח הסכמי העסקה לצורך זה, ישלח בקשה למתן הלוואה לקרן לסיוע, ידבר, ינהל מו"מ, יחזור ויעתור במכתבים לגורמים שונים באוצר – כל זאת, כדי לסוב על עקביו ערב מועד הפקיעה של התנאי המתלה?!

28. יתכן שכוונתה של קרן איתן היתה ליצר לחץ בקרב אנשי משרד האוצר, בשים לב למועד הטקס שביקש שר האוצר לקיים, ולמנף עניין זה כדי להביא לסגירת הסכם ההלוואה תוך קבלת הערותיה. יתכן שכוונתה זו התנפצה אל סלעי משרד האוצר ופקידיו.

על כל פנים – איני רואה בהתנהלותה של קרן איתן עד וכולל יום 14.4.16 ככזו המעידה על כוונה לסכל את קיומו של התנאי המתלה.

29. גם העובדה שמר נועם לא ענה לפניית הנאמן אליו ביום 15.4.16 – אין בה כדי לבסס טענה להפרת ההסכם על ידי קרן איתן. מהלך העניינים העובדתי – אשר למעשה אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים הוא, כי מר נועם ביקש את עזרת הנאמן לאחר אותה שיחה קשה וקולנית עם מנכ"ל משרד האוצר ביום 14.4.16, ותחילה נאמר לו כי הנאמן לא יתערב במגעיה של קרן איתן מול המדינה. גם אם מקובלת עלי לחלוטין גרסת הנאמנים לפיה ביום 15.4.16 ביקשו לשנס מתניהם שלהם ולסייע בקידומה של הבנה בין הקרן לסיוע לבין קרן איתן, וכי לצורך זה ניסה הנאמן ליצור קשר עם מר נועם – אין בעובדה כי מר נועם לא ענה לנאמן באותו יום שישי, ובמהלך השבת – בשל היותו שומר שבת, כדי לבסס קביעה כאילו קרן איתן ביקשה על ידי כך לגרום לאי קיומו של התנאי המתלה, כאשר ברי כי הכספים לא יועברו באותו יום על ידי קרן הסיוע.

30. כל האירועים שאירעו למן יום א', 17.4.16 – הם כבר לאחר חלוף המועד לקיומו של התנאי המתלה. כאמור לעיל, איני יכולה להתייחס למועד מוארך לקיומו של התנאי המתלה שלא קיבל ביטוי חיצוני ולא קיבל את אישור בית המשפט. על כן, למן אותו מועד, ונוכח העובדה כי מצאתי שלא נפל פגם בהתנהלותה של קרן איתן עד אותו מועד – אין מקום לקבוע כי קרן איתן גרמה לאי קיומו של התנאי המתלה. על אחת כמה וכמה שאין מקום לקבוע, כי הנאמנים, שעליהם, כאמור, מוטל הנטל להוכיח כי קרן איתן סיכלה את קיומו של התנאי המתלה, עמדו בנטל זה.

למעלה מן הצורך, אציין כי איני סבורה כי יש ללמוד מן המכתב שנשלח במייל ביום 20.4.16 על ידי מר נועם לנאמן משום חזרה מן ההסכמות. בוודאי לאור ההבהרות שנשלחו ביום 24.4.16.

31. יתכן כי אילו היתה מתקיימת פגישה דחופה עם האוצר ביום 17.4.6 או 18.4.16 – ניתן היה להגיע להבנות לגבי הסכם ההלוואה עם קרן הסיוע. אלא, שלא רק שמדובר בהשערה בלבד שאינה מספיקה על מנת לבסס את טענתם של הנאמנים כי קרן איתן סיכלה את קיום התנאי המתלה, אלא שכפי שקבעתי, במועד האמור פקע הסכם ההשקעה עקב אי העברת הכספים על ידי קרן הסיוע עד ליום 15.4.16.
על כן, כל הידברות כאמור צריכה היתה להיעשות תחת הסכם חדש, או לקבל הסכמת הנושים ואישור מבית המשפט להארכת תוקפו, בהסכמה מפורשת מצד קרן איתן.

בכל מקרה, לא ניתן להתייחס לכל האירועים המאוחרים ליום 15.4.16 ככאלו העשויים לבסס קביעה לפיה בגינם קרן איתן גרמה לאי קיומו של התנאי המתלה.

32. באשר ליתר טענות הנאמנים – לא מצאתי כי יש בהם כדי לשנות מעמדתי.

הטענה כי נותרו נושאים זניחים במחלוקת בין קרן איתן לבין קרן הסיוע בקשר לנוסח הסכם ההלוואה ותנאיו – שנויה במחלוקת. מר אלרון הציג בפני בדיון מצב דברים אחר בו היתה עדיין סוגיה מהותית שלא נסגרה מול הקרן לסיוע, ולא מצאתי לנכון שלא לקבל עמדתו בעניין זה.

יתר על כן, במצב דברים בו הסכם ההשקעה נחתם כאשר לא קיימים עדיין נוהלים של קרן הסיוע ולא היה כל מקרה קודם בו ניתנה הלוואה על ידי הקרן לסיוע – לא ניתן לומר כי קרן איתן צריכה היתה לדעת בפני מה היא עומדת. העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן כי תנאי ההלוואה של הקרן לסיוע התהוו "תוך כדי תנועה", לאחר שנחתם הסכם ההשקעה. העובדה כי קרן איתן ביקשה להעיר הערות ולתקן תיקונים בנוסח הסכם ההלוואה שקיבלה מקרן הסיוע – אינה מהווה, בנסיבות העניין, משום הפרה של הסכם ההשקעה, ודומני כי גם הנאמנים עצמם אינם סבורים כך.

לא מצאתי כי יש מקום ליתן משקל לטענת הנאמנים בדבר נסיבות הקטנת סכום הערבות הבנקאית לסך של 250,000 ₪ במקום 1.4 מיליון ₪, ואיני סבורה כי הקטנת סכום הערבות מהווה אינדיקציה לכוונה כלשהי של קרן איתן שלא לקיים את הסכם ההשקעה.

33. בשולי הדברים, אך לחלוטין לא בשולי העניין: שמעתי את זעקתם של הנאמנים בדיון בפני, על מאות שעות העבודה שהושקעו בהסכם ההשקעה ובהסדר הנושים שאושר על ידי בית המשפט, בכינוס אסיפות נושים, בהגשת בקשות לבית המשפט, וכל העת בהחזקת פעילות החברות המשיבות 3 ו- 4.

תסכולם של הנאמנים – מובן וברור. לא בכדי שיבח כבוד השופט זרנקין את פעולותיהם ללא הלאות של הנאמנים לגיבוש הסדר הנושים.
אין ספק בליבי כי כל פעולותיהם של הנאמנים נעשו מתוך מטרה להביא ישועה לעובדי החברות ולנושים, תוך שמירת פעילותן העסקית של החברות, שהובהרה חשיבותה למשרד הביטחון ולאוצר.

עם זאת, אין להתעלם מן הקושי המובנה שהיה קיים בהסדר הנושים – קושי שהוכר על ידי כבוד השופט זרנקין כבר בהחלטתו מיום 22.3.16 ולאחר מכן גם בפסק הדין מיום 7.4.16 – קושי אשר נעוץ בתלות בגורם ממשלתי (קרן הסיוע) שמהלכיו מסורבלים יותר ואורכים זמן.

34. אינני סבורה כי במצב דברים זה יש לראות במבקשת כמי שתעתעה בנאמנים או בבית המשפט.

35. אוסיף אף דבר מה נוסף, בנסיבות בהן טרם נחתם הסכם עם גורם אחר: התרשמותי מן הדיון שהתקיים בפני הן מדברי נציגי קרן איתן והן מדברי הנאמנים, היא כי שני הצדדים רצו באמת ובתמים בקיומו של הסכם ההשקעה.

לא מאוחר עוד להביא רצון זה לכלל יישום מוצלח. כל שנדרש הוא רצון טוב ושיתוף פעולה בין כל הגורמים, אשר ישימו לנגד עיניהם הן את התועלת הכלכלית, ולא פחות מכך - את התועלת החברתית בשמירת מקור פרנסתם של עובדי החברות המשיבות. דומני, כי גישה כלכלית וחברתית זו הנחתה את קרן איתן להיכנס להסכם ההשקעה מלכתחילה. ראוי ונכון כי השקעתם של שני הצדדים בעניין זה – לא תרד לטמיון.

סוף דבר:

35. נוכח העובדה כי התנאי המתלה בהסכם ההשקעה לא התקיים עד ליום 15.4.16 אני קובעת, על פי סעיף 29 לחוק החוזים, כי הסכם ההשקעה מיום 17.3.16 – הינו מבוטל.

אני דוחה את טענת הנאמנים לפיה קרן איתן גרמה לאי קיומו של התנאי המתלה, וקובעת כי טענה זו לא הוכחה ועל פי הראיות שבפניי – אין לקבלה.

בהתאם לכך, אני מורה לנאמנים להשיב לאלתר לידי המבקשת את העותק המקורי של כתב הערבות הבנקאית שהופקד בידם על ידי המבקשת לצורך הבטחת קיום התחייבויותיה על פי הסכם ההשקעה, וזאת נוכח פקיעתו של ההסכם בשל אין קיומו של התנאי המתלה.

הנאמנים יישאו בשכר טרחת עורכי דינה של המבקשת בסך 7,500 ₪.

המזכירות תשלח בדחיפות החלטה זו לבאי כוח הצדדים ולכונ"ר ותעדכנם טלפונית אודותיה.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, בהעדר הצדדים.