הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 32769-06-20

לפני כבוד השופטת בטינה טאובר
המערער
גל אלון

נגד

המשיבים
.1 עו"ד רון חכים - נאמן
2. רו"ח אשר אנגלמן - נאמן
3. כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה והצפון

פסק דין

1. בפניי ערעור שהוגש על ידי מר גל אלון (להלן: "המערער") כנגד החלטת עו"ד רון חכים ורו"ח אשר אנגלמן בתפקידם כנאמנים לביצוע הסדר נושים של חברת לוגיסטיפארם בע"מ (בהסדר נושים) (להלן בהתאמה: "הנאמנים" ו-"החברה"), במסגרתה דחו הנאמנים את בקשת המערער לסווג את תביעת החוב שהגיש בדין קדימה מכוח יחסי עבודה שהיו לו עם החברה, ואישרו את תביעת החוב בחלקה על סך של 80,028 ₪ במעמד נשייה של דין רגיל.

התשתית העובדתית הרלוונטית

2. החברה יחד עם שתי חברות נוספות (להלן ביחד: "החברות") שפועלות בתחום משלוחים בכלל, ובפרט בתחום של משלוחים והפצת תרופות, ואשר מחזיקות ברישיון ייחודי שניתן להן על ידי משרד הבריאות, הגישו בקשה למתן צו הקפאת הליכים.

3. ביום 15/07/18, בהמשך לדיון שהתקיים ולאחר שלא עלתה התנגדות לבקשה, ניתן צו הקפאת הליכים לחברות בהתאם לסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ"ט-1999, אשר הוחל גם על בעלי המניות ובני משפחה נוספים אשר ערבו אישית לחובות החברות. במסגרת אותה החלטה מונו הנאמנים כבעלי תפקיד ביחס לחברות, לתקופת הקפאת ההליכים.

4. בפסק דין מיום 21/11/18 אושר בעניינן של החברות הסדר נושים.

5. במהלך ההליך ובהמשך לפרסומים של הנאמנים, הגיש המערער תביעת חוב על סך של 95,100 ₪ כנגד החברה. במסגרת תביעת החוב ביקש המערער להכיר בו כנושה בדין קדימה מכוח היותו עובד של החברה.

הכרעת הנאמנים

6. ביום 03/02/20 ניתנה הכרעת הנאמנים בתביעת החוב, לפיה הוכרה תביעתו של המערער חלקית בסך של 80,028 ₪ בסיווג נשייה של דין רגיל, תוך דחיית טענתו של המערער לפיה יש לסווג את נשייתו בדין קדימה לאור יחסי העבודה שהיו בינו לבין החברה, וכך נימקו הנאמנים את החלטתם:

"[...]
2. במשרדי הנאמנים נתקבלה ביום 26.7.18 תביעת חוב, על סך 95,100 ₪ אשר הוגשה על ידך מטעם מרשך, כנגד חברת לוגיסטיפארם בע"מ.
3. היות ויחסיך עם החברה היו באופן של תשלום באמצעות חשבונית ולא באמצעות תלוש שכר, נדרשו הנאמנים לשאלת קיום יחסי עובד מעביד בינך לבין החברה בהתאם למבחנים שפותחו בפסיקה. כפי שיפורט להלן, אינך נחשב כעובד של החברה, ולכן נדחה סיווג תביעת החוב שלך בדין קדימה.
4. המבחן הרווח לקביעת מעמדו של מבצע עבודה הוא המבחן המעורב [...] המורכב ממבחנים שונים לבחינת סטטוס מבצע עבודה.
4.1. מבחן הנחיצות - במסגרת שירותיך לחברה סיפקת ליווי עסקי למנהלי החברה. שירותיך היו בנוסף לליווי העסקי שניתן לחברה מחברת ליווי עסקי חיצונית נוספת. משכך, לא ניתן לראות בפעילותך עם החברה כפעילות נחוצה אשר אין בילתה, וזאת הן לאור אופי הפעילות והן מאחר שלא שימשת כספק יחיד של פעילות זו. זאת ועוד, לדידם של מנהלי החברה בתקופת יחסיך עם החברה ניתנו שירותיך לחברות נוספות, כך שניתן לראות בשירותיך ככאלו שניתנו על ידי עסק עצמאי.
4.2. מבחן הפיקוח והשליטה - בבחינת מידת הפיקוח שהיה לחברה על נותן השירות, הרי שהשירות ניתן על ידך בין פעם לפעמיים בשבוע, בימים שאינם קבועים ובשעות משתנות. מנהלי החברה לא פיקחו על מעשיך לאחר תום הפגישות.
4.3. מבחן הציוד וכלי העבודה - גם במבחן זה נראה כי טיב היחסים בינך לבין החברה לא היו יחסי עובד-מעביד, שכן לא היה לך ציוד משלך בחברה דוגמת מחשב ו/או חדר פרטי אשר בו ביצעת את עבודתך.
4.4. צורת תשלום השכר - בשים לב שהמסקנה העולה מיישום מבחני הפסיקה על המקרה דנן מעלה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינך כנותן שירות לבין החברה, העובדה כי התשלום נעשה באמצעות חשבוניות מחזקת את המסקנה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד.
5. זאת ועוד. לתביעת החוב לא צורפו אסמכתאות המוכיחות את החוב הנטען על ידך, ועל כן הכריעו הנאמנים בהתאם לאמור בכרטסת הנהלת החשבונות של החברה, כך שמתוך תביעת החוב נדחה הסך של 15,072 ₪ והיא מאושרת בחלקה על סך של 80,028 ₪, במעמד של דין רגיל
6. בהתאם להוראות הדין, הנך רשאי לערער על החלטת הנאמנים לבית המשפט המחוזי, וזאת בתוך 45 ימים מיום קבלתה".

תמצית טענות הצדדים

7. המערער מיאן להשלים עם החלטת הנאמנים, והגיש ביום 14/06/20 את הערעור דנן. בפתח הערעור ציין המערער כי לאור משבר הקורונה והעדר תגובה לפנייתו לנאמנים מיום 03/03/20, המערער לא יכול היה לעמוד בלוח הזמנים שהקציבו הנאמנים להגשת ערעור (45 ימים ממועד ההכרעה בתביעת החוב).

8. לגופו של עניין, ביקש המערער להתערב בהכרעת החוב של הנאמנים ולהכיר בתביעת החוב שהגיש בסיווג נשייה בדין קדימה, מן הנימוקים שפורטו בפנייתו לנאמנים מיום 03/03/20, בה חזר המערער על עמדתו שיש להכיר בו כעובד שזכאי לתשלום נשייתו בדין קדימה. המערער טען כי לצד המבחן המעורב שבחנו הנאמנים יש להוסיף את מבחן ההשתלבות שבודק את מידת השתלבותו של העובד במקום העבודה, כלומר עד כמה משתלב העובד במערך הארגוני של מקום העבודה שבו הוא מועסק והאם הפעולה שהוא מבצע מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה. לעמדת המערער הוא עומד במבחן זה באפן שמחייב להכיר ביחסיו עם החברה כיחסי עובד-מעסיק.

9. עוד טען המערער כי בבחינתם של הנאמנים את התקיימותו של המבחן המעורב נפלה טעות שכן המערער עבד ב"תזרים מזומנים + תקציב" ולא בליווי עסקי, ובעניין זה היה מספק עבודה בלעדי. כן נטען כי נפלה טעות במבחן הפיקוח והשליטה שכן בניגוד לקביעת הנאמנים, המערער היה נתון לפיקוחו ולמרותו של המעסיק במסגרת שעות העבודה, עבד במסגרת קבועה של ימים ושעות עבודה והעבודה בוצעה עבור המעסיק בלבד, אשר העמיד לרשותו משרד, מחשב וציוד נדרש.

10. בנוסף, טען המערער כי הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה מהווה ראייה לכוונת הצדדים אך אינה קובעת כשלעצמה את מערכת היחסים ביניהם, כך שגם אם בחוזה העבודה הסכימו הצדדים על יחסי קבלן-מזמין שירות, אין בכך לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות, במיוחד לאור משך הזמן הארוך בו סיפק המערער שירותים לחברה (שנים 2017-2018 ברצף).

11. הנאמנים סבורים כי דין הערעור להידחות על הסף נוכח האיחור הניכר בהגשתו שחרג אף מהמועדים שהוארכו על ידי המחוקק במסגרת תקנות החירום לאור משבר הקורונה, ובלא שהמערער טרח להגיש בקשה להארכת מועד להגשתו. כמו כן, סבורים הנאמנים כי דין הערעור להידחות גם לגופו שכן לעמדתם לא נפל פגם כלשהו לא כל שכן פגם מהותי בהחלטתם.

12. ביום 27/07/20 התקיים דיון בערעור, בו השלימו הצדדים את טיעוניהם. במסגרת הדיון הודיעו הנאמנים כי הכנ"ר מצטרף לעמדתם. בתום הדיון ביקשו הצדדים להשהות את מתן פסק הדין בערעור על מנת לנסות להסדיר את המחלוקת ביניהם מחוץ לכותלי בית משפט. בהמשך, הודיעו הנאמנים כי לאחר בדיקה מול בעלי המניות, אין אפשרות להסדיר את עניינו הפרטני של המערער, וכי אין מנוס ממתן הכרעה בערעור.

דיון

13. לאחר שעיינתי בערעור המערער ובתשובת הנאמנים לערעור, ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון מיום 27/07/20, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות הן על הסף והן לגופו. להלן אנמק.

14. עיון בכתבי הטענות שהוגשו על נספחיהם מלמד כי הכרעת הנאמנים בתביעת החוב שהגיש המערער ניתנה ביום 03/02/20. במסגרת סעיף 6 להכרעתם, ציינו הנאמנים את המועד להגשת ערעור על הכרעת החוב (45 ימים ממועד ההחלטה), מועד שנקצב בדין. ראה: סעיף 184 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בהינתן האמור, הרי שהיה על המערער להגיש את הערעור על הכרעת הנאמנים עד ליום 19/03/20. ואולם, ביום 15/03/20 הוכרז בארץ על מצב חירום עקב התפרצות נגיף הקורונה, אשר הוארך מעת לעת עד לסיומו ביום 17/05/20, כאשר בהתאם לתקנות החירום, תקופה זו לא באה במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית משפט, רשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה. ראה: סעיף 4 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ"א-1991. בנסיבות אלה, הרי שעם תום תקופת מצב החירום, ועד ליום 22/05/20 היה על המערער להגיש את ערעורו. בפועל, הגיש המערער את הערעור דנן ביום 14/06/20, באיחור של למעלה משלושה שבועות מתום ההכרזה על מצב חירום, וזאת אף ללא שהוגשה יחד עם הערעור בקשה מנומקת להארכת מועד להגשת הערעור, כמצוות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בהקשר זה, ובהעדר אסמכתאות, אין בידי לקבל טענת המערער לפיה הכרעת הנאמנים התקבלה אצלו באיחור. כמו כן, יש לזקוף לחובתו של המערער את העובדה כי המערער לא מצא לנכון לתמוך את העובדות שעומדות במוקד הערעור בתצהיר תומך. לאור האמור, מקובלת עלי עמדת הנאמנים לפיה דין הערעור להידחות על הסף.

15. אם לא די באמור, הרי שלאחר ששקלתי את טענות הצדדים לגופו של עניין, הגעתי לאותה מסקנה לפיה דין הערעור להידחות.

16. בתי-המשפט הבהירו באופן עקבי כי סמכותו של הנאמן במסגרת בדיקת תביעות חוב של נושים הינה סמכות מעין שיפוטית וכי לנאמן סמכות להכריע בסוגיות משפטיות מהותיות. ראה: ע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן ( 04/08/14) וכן ראה: ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה (מהדור ה שנייה, התשע"א-2010), בעמ' 719.

17. בהתאם לכך נקבע כי יש לראות בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב, כהליך הדומה במהותו לערעור על פסק-דין של ערכאה דיונית. בית המשפט העליון בע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (27 /12/10) קבע כדלקמן:

" תפקידי הניהול והביצוע של הליכי פשיטת הרגל הופקדו בידי הנאמן, לו הוקנו כוחות וסמכויות נרחבים, בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידו. דרך כלל, תפקידו של בית המשפט מצטמצם בפיקוח ובבקרה על אופן ביצוע תפקידו של נושא התפקיד, ובבחינת תקינות הפעולות המתבצעות על ידו. סמכות הפיקוח השיפוטי על פעולות הנאמן מתאפיינת בריסון ובהתערבות מצומצמת, המוגבלת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה או הפעולה מושא הביקורת [...] הדעת נותנת כי הביקורת השיפוטית על החלטות נאמן מכל סוג ומהות תופעל במשורה, ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד לאור היקף סמכויותיו, מומחיותו, וחשיבותם של גורמי היעילות הדיונית הפועלים בעניין זה. השיקולים לעניין זה דומים ביחס לפונקציות השונות שהנאמן ממלא, והכרעות הנאמן בתביעות חוב של נושים בכלל זה".

כך גם נפסק בעש"א 31734-03-14 רודה נ' בן מאיר (12 /05/14):

"נקבע בהלכה שככלל אין בית המשפט של חדלות הפירעון ממיר את שיקול הדעת של בעל התפקיד בשיקול דעתו, בבחינת ההתעלמות מהכרעת בעל התפקיד, שכן עסקינן בהליך ערעורי על הכרעת בעל התפקיד. לכן, אין מצופה מבית המשפט של חדלות הפירעון לבדוק את תביעת החוב מלכתחילה, ושומה עליו רק להעבירה תחת שבט ביקורתו. רק אם נמצאו בה שגגות המצדיקות התערבות, יעשה כן. זאת בדומה לערעור על פסק דין שכן גם ערכאת הערעור נמנעת להתערב בקביעת ממצאים של הערכאה הדיונית אלא אם נפלו בה שגגות המצדיקות שינוי פסק הדין".

18. המערער חולק למעשה על אופן יישום המבחנים לקביעת יחסי עובד-מעסיק, על ידי הנאמנים בהכרעתם, כאשר לעמדתו, מתקיימים בינו לבין החברה יחסי עובד-מעסיק, באופן שמחייב הכרה בתביעת החוב שלו בסיווג נשייה בדין קדימה. ממקרא הכרעת החוב של הנאמנים עולה כי הנאמנים בדקו את יחסי העבודה בין המערער לחברה לפי המבחנים שפותחו בפסיקה, לרבות קיומו של המבחן המשולב על תת המבחנים שנכנסים בגדרו, ובכלל זה מבחן הנחיצות, מבחן הפיקוח והשליטה, מבחן הציוד וכלי העבודה, וצורת התשלומים. בחינתם של מבחנים אלה הביאה את הנאמנים למסקנה כי לא התקיימו בין המערער לחברה יחסי עובד-מעסיק, ולפיכך, סווגה תביעת החוב של המערער בדין רגיל.

19. טענותיו של המערער כי נפלה טעות ביישום המבחנים הנ"ל או חלקם, נטענה על ידו בעלמא, ללא שהובאו אסמכתאות או תצהיר תומך בעובדות שעומדות במוקד טענותיו, כגון הטענה כי לא היה לחברה ליווי עסקי נוסף מלבד הליווי שהוא סיפק לחברה או כי המערער היה נתון לפיקוח של החברה ועבד במסגרת קבועה של ימים, כאשר בבדיקת הנאמנים עלו ממצאים אחרים.

20. לפיכך, ולאחר שנחה דעתי כי הנאמנים אשו את עבודתם נאמנה טרם מתן הכרעתם, כאשר לא נוכחתי כי בהכרעתם נפלה סטייה בקביעות העובדתיות או בהחלת הוראות הדין, וההחלטה סבירה ואף מתחייבת מנסיבות העניין, סבורני כי אין להתערב בהכרעת הנאמנים ביחס לתביעת החוב של המערער.

סוף דבר

21. סיכומו של דבר – הערעור נדחה.

22. המערער יישא בהוצאות הנאמנים בסך של 2,000 ₪.

23. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"א, 25 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.