הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 31916-03-17

בפני
כב' השופטת בטינה טאובר

בעניין:
פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983
להלן: "הפקודה"

ובעניין:
פרונט טופ יזמות בע"מ, ח.פ. 51-451589-9
להלן: "החברה"

ובעניין:
עו"ד ליאור מזור
להלן: "המנהל המיוחדת"

ובעניין:
יגאל צור שדי ו-12 אח'
להלן: "המבקשים"

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
להלן: "הכנ"ר"
1#>

החלטה

מבוא

1. בפני בקשה שהוגשה על ידי מר יגאל צור שדי ו-12 אח' (להלן: "המבקשים") ביום 25/02/19, במסגרתה עתרו המבקשים להקפיא את הליכי הפירוק למשך 60 ימים, לרבות הקפאת הליכי מכירת מקרקעי החברה הידועים כחלקות 101 ו-219 בגוש 10036 (להלן: "הנכס") על מנת לאפשר למבקשים למצות הליכי משא ומתן עם מספר יזמים ולהגיש לבית המשפט הסדר נושים, לפיו היזם והחברה יתקשרו בהסכם קומבינציה על הקרקע, כאשר יתאפשר לכל אחד מהמבקשים ליהנות בהתאם לחלקו היחסי מהקומבינציה.

עוד ובנוסף עתרו המבקשים כי בית המשפט יורה על קיום אסיפות נושים לסוגיהם לצורך אישור הסדר הנושים, וזאת תוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה.

תמצית טענות הצדדים

2. במסגרת הבקשה נטען כי לבקשה זו ניתנה הסכמ ת מממנים נוספים, בלי הקרקע בחלקה 219 ומרבית הנושים הנותרים המהווים יחד את מרבית נושי החברה.

3. צוין כי מימון הרכישה של המקרקעין שבבעלות החברה נעשה מכספי המבקשים, והסתכם בסך של 8.180 מיליון ₪, כאשר המבקשים רכשו דירות ספציפיות המסומנות בתשריט, והואיל ולא היה היתר בנייה נעשו ההסכמים עם המבקשים כהסכמי הלוואה, למרות שהיוו למעשה הסכמי מכר במקרקעין לכל דבר ועיקר, שכן נקבע בהסכמי המימון השונים שנחתמו, כי כספי התמורה ממכירת הדירות שנרכשו על ידי המבקשים ישמשו אך ורק לרכישה ולבנייה. המבקשים ציינו כי נרשמה הערת אזהרה על פי ההסכמים לטובת כל אחד מן המבקשים ולטובת המבקש 1 ומר עמי בן ששון נרשם שיעבוד ברשם החברות.

4. המבקשים הוסיפו וציינו בבקשה כי לאחר שלא נתקבל היתר בנייה תוך 12 חודשים כקבוע בהסכם בעלי המקרקעין בחלקה 219 ה"ה אורי ימין ומר אנשל שניידר ז"ל בטלו את הסכם הקומבינציה עם חברת הרכישה, ואולם המבקשים לא בטלו את ההסכמים שנקשרו בינם ובין החברה, והחברה לא השיבה למבקשים את כספם.

5. המבקשים ציינו בבקשתם כי במסגרת הליכי הפירוק נתנה החלטה למכירת המקרקעין של החברה והן של שותפיה של החברה למקרקעין על ידי המנהל המיוחד של החברה, ונקבע כי חלוקת התמורות בין החברה לשותפים תהא בשיעור של 27.6/74.4, כאשר שווי המקרקעין המאוחדים של חלקות 101 ו-219 הינו כ-14.5 מיליון ₪ וחלקה של החברה בתמורה עומד על 27.6%, קרי כ-4 מיליון ₪ בעוד הנשייה של רוכשי הדירות היא בסך של כ-8 מיליון ₪ בערכי קרן, לפני תשלום מיסים והוצאות שכר טרחה.

6. בנסיבות אלה נטען על ידי המבקשים כי שיעור הנשייה שיעמוד למבקשים ממתווה של מכירת המקרקעין פחות בהרבה מהנשייה של בעלי הערות האזהרה ורוכשי הדירות, כאשר בהסדר המוצע הוסכם כי ככל שזה יאושר, יהיו בעלי הקרקע זכאים ל-65% מהזכויות וחלקם של ממני הרכישה יגדל לכדי 35% מהזכויות בחלקות 109 ו-219 במקום 27.6% כמפורט בהצעת השמאי. לפיכך, ט ענו המבקשים כי יש להעדיף את המתווה המוצע על ידם הממקסם את התועלת עבור הנושים , ושעה שהמנהל המיוחד טרם השלים את מכירת המקרקעין.

7. לבסוף נטען על ידי המבקשים, כי הנושים הנותרים הכוללים את עירית חדרה שסך נשייתה עומד על 72,862 ₪ ורשויות המס שסך נשייתם עומדת על 4,997 ₪ אמנם טרם נתנו הסכמתם למתווה, אולם הם מהווים 12% מכלל הנושים, וסך נשייתם עומדת על פחות מאחוז אחד, ונראה כי גם אלה יתנו את הסכמתם למתווה בהמשך הדרך .

8. המבקשים צרפו לבקשתם טיוטת הסכם קומבינציה, וכן 3 הצעות שהתקבלו מ-3 יזמים עמם ניהל בא כוח המבקשים משא ומתן .

9. בקשת המבקשים הועברה לתגובת המנהל המיוחד אשר סבר כי דין הבקשה להידחות. לעמדת המנהל המיוחד המדובר בבקשה הנעדרת בסיס משפטי של ממש, המבוססת על הסדר שלא הסדר הוא, ואשר אינו מצדיק מתן איזה מהסעדים להם עותרים המבקשים בבקשה.

10. המנהל המיוחד הניח בתגובתו את התשתית העובדתית המצביעה על כך שהמבקשים הציגו עצמם כמי שהעמידו לרשות החברה כספים לצורך מימון מהלכי ביצוע של פרויקט נדל"ן על ידי החברה, ולא כפי שהינם מציגים עצמם עתה בבקשה, כמי שרכשו דירות ספציפיות שעתידות היו להיבנות במקרקעין. לדעת המנהל המיוחד אין בסיס לטענה כבושה זו של המבקשים לפיה הינם "רוכשי דירות" ואינדיקציות שונות שוללות מעמד זה.

11. זאת ועוד, המנהל המיוחד ציין כי המבקשים מבססים את בקשתם על משא ומתן אינטנסיבי שניהלו עם יזמים שונים, שעה שלעמדת המנהל המיוחד אין למבקשים סמכות או מעמד לנהל משא ומתן כלשהו לגבי זכויות החברה במקרקעין, ובכל מקרה ההצעות ש הוצגו אינן מגובות בהצעה מסודרת ובערובה, ומצביעות על כוונה לעריכת עסקת קומבינציה, שעה שהמבקשים אינם בעלי זכויות במקרקעין אלא למירב בעלי טענה לנשיה בחברה בגין כספי מימון שהעמידו לטענתם לחברה, ובנוסף יהיה עליהם להתגבר על הקושי שתביעות החוב לא הוגשו על ידם במועד, חרף ידיעתם הפוזיטיבית על הליך הפירוק. בהקשר זה הדגיש המנהל המיוחד , כי הדברים אמורים ביתר שאת שעה שפועל יוצא מן ההסדר המוצע על ידי המבקשים הוא נישולם של אותם נושים שאינם נמנים על אותם מממנים מקבלת כספים מנכס המקרקעין של החברה.

12. המנהל המיוחד הוסיף וציין כי גם אילו היה ממש לגבי אופי ההסכמים עליהם חתמו המבקשים, עדין בנסיבות שנוצרו, היקלעותה של החברה להליכי חדלות פירעון, העובדה כי החברה לא בנתה משך שנים ארוכות מאז כריתת ההסכמים עם המבקשים במקרקעין ואף לא תבנה במקרקעין בעתיד , והצורך במכירת המקרקעין לצדדים שלישי ים לטובת מקסום התועלת מהם עבור כל נושיה של החברה, הרי שהאפשרות לאכוף את הוראות ההסכמים המתייחסות למתן האפשרות להמיר את החזר ההלוואה ברכישת דירה, ירדה מעל הפרק, ולמעשה סוכלה והמנהל המיוחד רשאי לעתור לוויתור על התחייבות זו מטעם החברה.

13. משכך, טען המנהל המיוחד כי למרות שמבחינת המבקשים יכול והבקשה מגלמת פתרון המיטיב עימם, אין להם כל מעמד, זכות או אפשרות ליזום או לנווט מהלכי הסדר בתיק זה מכוח נשייתם הנטענת בחברה, ואותם הסכמים אשר נכרתו בינם לבין החברה, מה גם שאין בנמצא כל הצעה מגובשת להסדר, לא ברור מהם תנאי ההסדר שהמבקשים טוענים להם, ואף מטעמים של שיהוי ומניעת נזקים יש לשלול את בקשתם.

14. בהמשך לתגובת המנהל המיוחד הגישו המבקשים תשובה, במסגרתה טענו כי אף בעלי הקרקע בחלקה 219 ימין ושניידר נתנו הסכמתם העקרונית להסדר המוצע , וכן עו"ד עמי בן ששון, דייזי ששון, משה וייסמן ומגיש בקשת הפירוק מר אבי רגב תומכים בבקשה, ומשכך הצעת ההסדר של המבקשים זוכה לרוב של למעלה מ-95% מנושי החברה (זולת רשויות המס ועירית חדרה) כאשר "שני מממנים נוספים הצטרפו לבקשה" ועתידים להגיש תביעות חוב ובקשות להארכת מועד.

15. במסגרת התשובה נטען כי המבקשים הינם רוכשי דירות, לא תהיה מניעה מלהאריך למבקשים או למי מהם את המועד להגשת תביעות חוב, מעמדם של המבקשים שהינם נושים אשר העמידו לחברה את הכספים אשר באמצעותה נרכשו המקרקעין הינו מעמד מיוחד, אין בהסדר משום העדפת נושים, ההסדר המוצע עם יזם חדש ואשר פרטיו פורטו במסגרת התשובה, כמו גם היחסים בין הנושים המובטחים לבין הנושים הרגילים, עדיף מבחינת הנושים, ועל כן יש לאמצו, והיזם אף מוכן להציע ערבות בנקאית על סך של 500,000 ₪ לאחר אישור הצעת ההסדר באסיפות הנושים כפיצוי מוסכם ללא צורך בהוכחת נזק.

16. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 19/03/19 חזרו הצדדים על טיעוניהם, ונציג הכנ"ר הביע את עמדתו ביחס להסדר המוצע.

17. המבקשים חזרו על טיעוניהם כי הצעת ההסדר תביא לנושים את מקסימום הנשייה, כי היזם ייטול על עצמו את מחויבות המסים וכי רשויות המס ועירית חדרה יתנו הסכמתם להצעה לאחר שהיזם יסדיר את חובות החברה כלפיהם , ובכל מקרה אין בהסדר המוצע כדי לפגוע באינטרס של צד כלשהו.

18. המנהל המיוחד טען כי לא ניתן לרדת לשורש הכוונות והתכליות שהמבקשים מכוונים אליהם במסגרת הצעת ההסדר שהם טוענים לה, והדגיש כי למעשה לתשובה צורפה הצעת יזם אחר שלא נכלל בין היזמים שצוינו במסגרת הבקשה. המנהל המיוחד הדגיש כי המתווה הנזכר בבקשת המבקשים, אינו מתיישב כלל עם נוסח הסכמי המימון בהם התקשרו המבקשים, נגוע באי חוקיות, וכרוך במיסוי , ולכאורה במיסוי לא מבוטל והוא רחוק בין היתר מלהיות תואם את הוראות הדין , ובכל מקרה גורם לקיפוח ולהעדפת נושים. עוד ובנוסף צוין כי מהלכי המבקשים מסכלים גם את ניסיונותיו של המנהל המיוחד לקדם את הליכי המכר של המקרקעין בחלקות 101 ו-219, כפי שהוסמך על ידי בית המשפט. על רקע האמור , הבהיר המנהל המיוחד גם שאין הוא מעונין או מסוגל לקדם את המתווה המוצע על ידי המבקשים.

19. בא כוח הכנ"ר תמך בעמדת המנהל המיוחד, וסבר כי יש לדחות את בקשת המבקשים. בטיעונו הבהיר נציג הכנ"ר כי ההליך נפתח בבקשה שהוגשה על ידי מי שנמנה על המבקשים היום – עו"ד בן ששון, לפירוק החברה ולמינויו של מפרק זמני מחמת חשש להברחת נכסים ומניעת העדפת נושים, ולצורך מימוש הנכסים וחלוקתם באופן שוויוני בין הנושים השונים על פי סדר קדימויות הנושים. לעמדת הכנ"ר הבקשה הנוכחית שהגישו המבקשים אינה עומדת בתכליות אלה של הליך הפירוק, לאחר שבמסגרתו נעשו במשך שנתיים על ידי המנהל המיוחד צעדים משמעותיים לצורך מכר המקרקעין ומקסום התמורה לטובת כל הנושים.

20. באשר למתווה המוצע על ידי המבקשים, ציין נציג הכנ"ר שהמתווה לא ברור ולקוי מיסודו , שכן מושתת על ההנחה שהמבקשים ישלמו עבור שירותי בניה שעה שהם אינם בעלי המקרקעין, ולמעשה המתווה המוצע מבקש להפוך מי שהם אינם בעלי המקרקעין לבעלים אשר יקבלו שירותי בנייה ממי שהוא אינו בעל המקרקעין. לעמדת הכנ"ר מתווה זה הינו מופרך, מה גם שאינו מביא בחשבון היבטים מיסויים, היטל השבחה ומיסים נוספים אשר עשויים לחול על העסקה.

21. לעמדת הכנ"ר על בית המשפט למנוע מצב בו הסדר הנושים יבוצע מחוץ להליך הפירוק, תוך מידורו של בעל התפקיד, ואשר בפועל הופך את ההליך לחוחא והיתלולא, ועל כן יש לדחות את הבקשה מכל וכל ולאפשר למנהל המיוחד לממש את הליך מכר המקרקעין. יתר על כן, בא כוח הכנ"ר ציין כי ישנן שתי דרכים אפשריות: האחת הינה מכר המקרקעין של החברה והשנייה הינה מכר מניותיה אולם לא המתווה המוצע, אשר גם אינו מביא בחשבון את יתר הנושים: רשויות המס ועירי ית חדרה, כאשר נעשה ניסיון ליהנות מהסכם קומבינציה שלא קיים , וקיימת בעיה משמעותית של דיווח לרשויות המס בכל הנוגע לעסקה אשר לא דווחה בשעתה כעסקת במקרקעין.

דיון

22. ראשית יצוין כי ההליך נפתח בבקשה למתן צו פירוק ולמינויו של מפרק זמני ביום 27/03/17, כאשר המנהל המיוחד מונה ראשית לשמש כמפרק זמני, ולאחר מתן צו הפירוק ביום 05/07/17 מונה לשמש כמנהל מיוחד של החברה.

23. במסגרת הליך הפירוק הוגשו 20 תביעות חוב על סך כולל של 20,384,139 ₪ אשר בדיקתם טרם הושלמה, מתוכם 10 תביעות חוב שהוגשו על ידי המבקשים, הוגשו באיחור ולא במסגרת המועדים הקבועים בדין, כאשר חלק מתביעות החוב הוגשו באיחור מהותי, חלק מתביעות החוב הוגשו באיחור של 5 חודשים מהמועד הנקוב לכך בפקודה ואילו המבקשת 6 כלל לא הגישה תביעת חוב.

24. במסגרת תביעות החוב שהגישו הנושים לרבות המבקשים נטען כי העמידו לרשות החברה כספים לצורך מימון מהלכי ביצוע של פרויקטים של נדל"ן על ידי החברה. יצוין כי לטובת המבקשים ונושים אחרים רשומות הערות בדבר הימנעות מעשיית עסקה בזכויות החברה במקרקעין.

25. ביחס למקרקעין עליהם נסובה הבקשה, מתנהלים הליכי מכירה ממושכים ומורכבים מזה 18 חודשים, לאחר שעוד ביום 15/06/17 הוגשה על ידי המנהל המיוחד בקשה למתן הוראות במסגרתה ניתנה המלצת המנהל המיוחד לבצע מכר משותף של המקרקעין בחלקות 101 ו-219 דבר אשר יביא למקסום התמורה , ולמירב התועלת לנושי החברה, על רקע המצב התכנוני הקיים ביחס לחלקות אלה. בגדר הליכים אלה הוגשו בין היתר, בקשות ותגובות והתקיימו מספר דיונים בפני בית המשפט, הוכנה חוות דעת שמאית של שמאי שמונה ביחס למקרקעין ולגבי מימושם ביחד או בנפרד, התקיימו חקירות, נשמעו טיעוני הצדדים וביום 14/01/19 ניתנה החלטה אשר התירה למנהל המיוחד לפעול למימוש המקרקעין במאוחד, ומאחר ולא ניתן צו עיכוב ביצוע במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו (רע"א 1129/19) ממשיך המנהל המיוחד בהליכים למימוש המקרקעין, כל זאת בידיעת המבקשים, מראשית הדרך.

26. במסגרת הבקשה הציגו המבקשים את עצמם כמי ש"רכשו דירות ספציפיות" שעתידות היו להיבנות במקרקעין, וטוענים עוד כי מאחר ולחברה לא היה במועד ההתקשרות היתר בנייה, נערך ונחתם עימם הסכם הלוואה. טענה כבושה זו לפיה המבקשים הינם רוכשי דירות באופן המקנה להם זכויות קנייניות מתוקף הסכמי הרכישה שנחתמו ביניהם לבין החברה, הועלתה על ידי המבקשים לראשונה במסגרת בקשה זו. בניגוד לנטען על ידי המבקשים בבקשה , וכעולה מלשון ההסכמים ומעדותו של עו"ד ימין בפני המנהל המיוחד מיום 16/05/17 ואשר הצטרף לבקשת המבקשים, ההסכמים שנערכו ונחתמו בינם לבין החברה היו הסכמי מימון, הסכמים בהם העמידו המבקשים הלוואות לחברה שהובטחו באופן שלאחר קבלת היתר עתידי ניתן יהיה להמירן כנגד חלק מהתמורה על חשבון רכישת דירה, בעוד שיתר התשלומים הנדרשים ישתלמו בהתאם להוראות חוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה -1974.

27. עיון בכותרות ההסכמים שערכו ונחתמו עם המבקשים מעלה כי המדובר בהסכמי מימון. כך גם הוגדרו המבקשים בהסכמים כ"מממנים" ולא כרוכשי דירות, והדברים עולים גם מן המנגנון המפורט המצוין לעיל. אם לא די באמור , הרי העובדה לפיה לא בוצע דיווח פרטני הן מצד החברה והן מצד המבקשים עצמם לשלטונות מס שבח בקשר עם ההסכמים שנערכו בין המבקשים והחברה, כפי שמתחייב היה שייעשה לו היה מדובר בהסכמי רכישה או אפילו בהסכמי אופציה לרכישת דירה כנטען על ידי המבקשים, מחייבת אף היא את המסקנה כי בניגוד לאמור בבקשת המבקשים, המבקשים אינם בעלי זכויות במקרקעין, אלא למירב בעלי טענה לנשייה בחברה בגין כספי המימון שהעמידו לטענתם לחברה.

28. אם לא די באמור, עולה מתגובת המנהל המיוחד כי על המבקשים להתגבר על מכשלה נוספת על רקע העובדה כי לא הוגשו על ידם תביעות חוב כנדרש וכמתחייב במסגרת הליך הפירוק, במועדים הנקובים בפקודה. למעשה גם תביעות החוב שהוגשו על ידי חלק מן המבקשים הוגשו באיחור מהותי, זאת למרות שהמבקשים מודעים להליך הפירוק מראשיתו.

29. בנסיבות אלה, ושעה שהמבקשים אינם נהנים מן המעמד לו הם טוענים במסגרת בקשתם, וברור כי אין להם מעמד קנייני במקרקעין, ואף טרם הובהרה עצם נשייתם, נעדרים המבקשים מעמד לפעול להקפאת הליכי הפירוק, או הליכי המכר המתנהלים על ידי המנהל המיוחד בפיקוחו של בית המשפט , ולא ברור מכוח מה מתיימרים הם לנהל הליכי משא ומתן ממושכים ואינטנסיביים עם יזמים בקשר עם המקרקעין, כנטען על ידם בבקשתם , וכן ליזום או לנווט מהלכי הסדר בתיק זה מכוח נשייתם הנטענת בחברה ובהסתמך על אותם הסכמי מימון שנקשרו בינם ובין החברה.

30. לשם שלמות התמונה יצוין כי רישומה של הערה בדבר הימנעות מעשיית עסקה, ספק אם מקנה למבקשים מעמד בטוחתי כלשהו לגבי המקרקעין, לאור פסק הדין שניתן בה"פ (מרכז) 16702-03-16 יהודה רז נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ( 19/06/17) והן לנוכח העובדה כי המבקשים או מי מהם אף לא דאגו לרישומן של משכונות במרשם החברות המתנהל לגבי החברה, במקביל לרישומן של הערות האזהרה.

31. אם לא די באמור, עולה כי המבקשים למעשה לא הציגו כל הצעה מגובשת להסדר ומן האמור בבקשה, בתשובה ובטיעוני המבקשים בדיון שהתקיים ביום 19/03/19 כלל לא ברור מהי ההצעה המגובשת אותה מבקשים המבקשים לקדם, זאת בפרט שעה שהמתווה הכללי הנטען על ידם והכולל הסדרה ישירה בין המבקשים ויתר המממנים לבין הקבלן היזם משולל בסיס, בשל היעדר מעמדם הקנייני של המבקשים במקרקעין, ועמד על כך בא כוח הכנ"ר ארוכות בטיעונו בדיון שהתקיים ביום 19/03/19.

32. גם בהתעלם ממשוכה זו עליה עמד בא כוח הכנ"ר, קיים קושי נוסף ומהותי הכרוך במימוש עסקת קומבינציה בקשר למקרקעין והיא הגעה להסכמות עם ה"ה ימין ויורשי המנוח אנשל שניידר ז"ל, שהינם בעלי הזכויות במגרש 219. אמנם עו"ד ימין התייצב לדיון ותמך בבקשת המבקשים, ואף הוצג על ידי המבקשים מכתב לפיו ה"ה ימין ויורשי המנוח אנשל שניידר ז"ל נכונים לבוא בדברים עם המבקשים ו/או עם קבלנים בקשר לעסקת קומבינציה במקרקעין, ואולם ספק אם ניתן לתת לאמירה כללית זו משמעות, על רקע העובדה כי ה"ה ימין והמנוח אנשל שניידר ז"ל ניהלו הליכים ממושכים כנגד החברה כשבסופם של הליכי בוררות ניתן פסק דין המבטל את ההתקשרות בהסכם קומבינציה בינם ובין החברה. יתר על כן, ספק אם מכתבם של ה"ה ימין ויורשי המנוח אנשל שניידר ז"ל מתיישב עם האמור בבקשת רשות הערעור שהגישו לבית המשפט העליון על ההחלטה שניתנה ביום 14/01/19 בדבר מימוש מאוחד של המקרקעין בחלקות 101 ו-219.

33. עוד ובנוסף יצוין כי תחזיות המבקשים לגבי כדאיות ההסדר שהם מציעים וביחוד התחשיב הערוך בבקשתם לפיו הם יזכו לסך של 35% מהזכויות אינו ברור ואינו מתיישב עם הנתונים הנקובים בתכתובת עם הקבלנים שצרפו המבקשים לבקשה. יתר על כן, התחשיב אינו מביא בחשבון את חיובי המיסים העלולים לחול על העסקה או על המבקשים שעה שהמתווה המוצע על ידם, ואשר עומד כאמור בסתירה להסכמי המימון שנקשרו ואשר לא דווחו לרשויות המס בעת התקשרותם בהסכמים עם החברה, עשוי להביא להטלת חיובי מיסים כבדים לרבות קנסות, ולפגוע באופן ממשי בעסקה או ברווחיותה לצדדים או מי מהם.

34. לצד כל האמור, לא ניתן גם להתעלם מן השיהוי שבו לוקה בקשת המבקשים, המודעים למהלכים הממושכים בהם נוקט המנהל המיוחד מזה למעלה משנה וחצי לשם מכירת המקרקעין, הכרוכים בעלויות של ממש, בתיאום עם הכנ"ר ובפיקוח של בית משפט, מתווה אשר המבקשים מעולם לא השיגו עליו ואשר התנהלותם, כעולה מתגובת המנהל המיוחד מסבה נזקים לניסיונותיו של המנהל המיוחד להביא למכירת המקרקעין.

35. מן האמור עולה אפוא כי הבקשה נעדרת יסוד משפטי, הוגשה תחת הנחת יסוד מוטעה ביחס למעמדם של המבקשים, אשר לכל היותר, אם בכלל, עומדת להם טענה בדבר נשייה כספית, לנוכח אי הגשת תביעות חוב או הגשתן באיחור מהותי, ובכל מקרה לא קמו להם זכויות במקרקעין של החברה. המתווה המוצע לא רק שלא הונחו לגביו יתרונות כספיים, אלא שכעולה מדברי הכנ"ר לוקה באי חוקיות ואף מביא עימו להעדפת נושים אסורה. משכך, לא ניתן להיעתר לבקשת המבקשים, ואין גם מקום להורות למנהל המיוחד לבחון אפשרות לקידומו של המתווה המוצע על ידי המבקשים.

סוף דבר

36. לאור כל האמור, דין בקשת המבקשים להידחות.

37. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

38. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.