הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 30523-12-18

לפני כבוד השופטת בטינה טאובר
בעניין:
סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999
להלן: "חוק החברות"

בעניין:
תקנות החברות (בקשה להסדר או פשרה) התשס"ב-2002
להלן: "התקנות"

ובעניין:

  1. ש. שואבי המפרץ בע"מ ח.פ. 514038348
  2. ש. בארי שואבי המפרץ בע"מ ח.פ. 515787315
  3. ש.ד. טיפול ומחזור בע"מ ח.פ. 515212546

להלן: "החברות"

ובעניין:
רביב שאול ת.ז. XXXXXX590
להלן: "בעל המניות"

ובעניין:
עו"ד אביחי ורדי-נאמן
רו"ח אריאל אלפסי

להלן: "בעלי התפקיד"

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
להלן: "הכנ"ר"

פסק דין

1. בפניי בקשה לאישור הסדר נושים בעניינן של החברות ש. בארי שואבי המפרץ בע"מ ו-ש.ד. טיפול ומחזור בע"מ בהקפאת הליכים (להלן: "החברות") המבוססת על הוראת סעיף 350יג לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ואשר יאפשר למר רביב שאול (להלן: " בעל המניות") להמשיך בפעילות החברות. לצד האמור מבוקש בבקשה כי יינתן צו פירוק לחברת ש. שואבי המפרץ בע"מ (להלן: "החברה") אשר כנגדה הוגשה בקשת פירוק על ידי חברת סופר דלק חדרה 2004 בע"מ והמתנהלת במסגרת תיק פר"ק 30523-12-18.

2. תחילתו של ההליך דנן בבקשה להקפאת הליכים שהגישו שלוש החברות הפעילות בתחום ההובלות של חומרים מסוכנים ושמן, ובמיחזור. לאחר שהנושים כולם צידדו בהליך הבראה שהינו עדיף על פירוקן של שלוש החברות ניתן ביום 19/12/18 צו הקפאת הליכים קצר מועד למשך 60 ימים, לצד צו הקפאה אישי לבעל המניות. בהסכמת הנושים הנוכחים מונו עו"ד אביחי ורדי ורו"ח אריאל אלפסי כנאמנים בהליך הקפאת ההליכים (להלן: " הנאמנים").

3. על פי ההחלטה שניתנה ביום 19/12/18, ניתנו לנאמנים מלוא הסמכויות הנדרשות לטובת ניהולן השוטף של החברות, לטובת המשך ביצוע פרויקטים ולטובת העמדת נכסי החברה ופעילותן למכירה על דרך פרסום הזמנה להציע הצעות. כן הוסמ כו הנאמנים לכנס אסיפות נושים ובמסגרת ההחלטה ניתנו אף הוראות אשר נועדו להבטיח את המשך פעילותה השוטפת של החברה מול ספקים ובעלי חוב שונים.

4. צו הקפאת ההליכים הן לגבי החברה והן לגבי בעל המניות הוארך מעת לעת לצרכי השלמת פעולות המכר ולגיבוש הצעת הסדר , כאשר במהלך התקופה הפעילו הנאמנים באמצעות בעל המניות ונהג נוסף את החברות, כעסק חי ובעודף חיובי.

5. הנאמנים קיימו מאמצים רבים לקבלת הצעות לרכישת מניות החברות או פעילותן, כאשר הוגשו 2 הצעות ולאחר התמחרות שנערכה בין המציעות שופרו ההצעות ובסופו של יום ההצעה הגבוהה ביותר הוצעה על ידי החברת טביב איכות לסביבה בע"מ (להלן: "טביב") וזו הסתכמה בסך של 1,350,000 ₪.

6. בשים לב למצבת החובות של החברות, הצעה זו של טביב לא איפשרה גיבוש הצעת הסדר ובמקביל הוגשה על ידי בעל המניות הצעת הסדר למניות החברה בסך כולל של 2,800,000 ₪ שהתבססה על תשלום סך של 2.1 מיליון ₪ אשר ישולמו במהלך 7 שנים, בפריסה חודשית למשך 60 חודשים ולתשלומים כוללים בסך של 700,000 ₪ לחברת ק.ל.ס בגין השימוש שעושות החברות במשאיות. לצד האמור, הוצעו על ידי בעל המניות בטחונות שונים.

7. ביום 03/07/19 התקיימה אסיפת נושים במשרדי הנאמנים במסגרתה הוצגה לנושים הצעת ההסדר של בעל המניות ואולם בשל מיעוט משתתפים נדחה המועד לנושים להגיש פתק הצבעה עד ליום 14/07/19. לאחר שההצעה לא זכתה לרוב הדרוש פעלו הנאמנים לקבל את הסכמת בעל המניות לשיפור הצעתו וכן פנו לטביב לשיפור הצעתה.

8. בדיון שהתקיים ביום 22/07/19 הביע בעל המניות הסכמתו לשפר את הצעתו לעניין מתווה התשלום וזה הועמד על מתווה תשלום בסך כולל של 3,034,000 ₪ כולל הסך ממימוש הדירה המשועבדת לבנק דיסקונט בע"מ (590,000 ₪) תוך המשך פעילות החברות על ידי בעל המניות, זולת החברה שאין הצדקה כלכלית להמשך פעילותה, אשר מעסיקה את העובדים, ואשר לגביה יינתן פסק דין של פירוק במסגרת ההליך המתנהל כנגדה.

9. הצעת בעל המניות אשר הובאה בפני הנושים ואשר אישורה מבוקש הינה כדלקמן:

א. החל מהחודש ה-5 להסדר ועד לחודש ה-16 יועבר לקופת הנאמנים סך של 25,000 ₪ מידי חודש (300,000 ₪).
ב. החל מהחודש ה-17 להסדר ועד לחודש ה-24 יועבר לקופת הנאמנים סך של
32,000 ₪ מידי חודש ( 256,000 ₪)
ג. החל מהחודש ה-25 להסדר ועד לחודש ה-46 יועבר לקופת הנאמנים סך 35,000 ₪
(770,000 ₪).
ד. החל מהחודש ה-47 להסדר ועד לחודש ה-12 יועבר לקופת הנאמנים סך של 18,000 ₪ מידי חודש (468,000 ₪).

בנוסף כולל ההסדר תשלומים חודשיים שוטפים בגין המשאיות בהן עושות החברות שימוש בהיקף כולל של 650,000 ₪.

הובהר כי הצעת בעל המניות תגובה בבטוחה מסוג רישום משכנתא ו/או הערת אזהרה ו/או משכון בסך של 800,000 ₪ על ביתה של אשתו של בעל המניות, הגב' דפנה רביב, כאשר בעל המניות ואשתו חתמו על שטרות ועל בקשות לרישום משכנתא מדרגה שניה, הערת אזהרה ומשכון.

עוד ובנוסף התחייבו בעל המניות ואשתו כי עד תום 4 חודשים ממועד מסירת החזקה לבעל המניות, ייגבו מלוא יתרות הלקוחות בהתאם לחשבוניות המס שהופקו על ידי החברות עד וכולל חודש אוגוסט 2019 בסכום שלא יפחת מסך של 170,000 ₪ לפני מע"מ, לאור תפוקת החברות. נקבע כי היה ולא ייגבה הסך האמור בהתאם למועדים הנקובים ניתן יהיה לממש את הנכס.

10. הנאמנים פרטו בדו"ח שהוגש על ידם את תוצאות ההצבעה על פי הנושים שהצביעו באסיפות הסוג למיניהם על פי ערך סך הנשייה כדלקמן:

א. נושים מובטחים - הצביעו על פי ערך נשייה של 91.5% בעד ו-8.5% מערך הנשייה נגד וברוב של 75% מכלל המצביעים.
ב. נושים בדין קדימה – עובד אחד הצביע לטובת הצעת ההסדר. יתר העובדים הצביעו כנגד ההצעה. הנאמנים ציינו כי אין להחשיב את התנגדות העובדים, שכן אלה הועסקו על ידי החברה ש תפורק ויקבלו את מלוא זכויותיהם על ידי המוסד לביטוח לאומי. צוין כי יתר הנושים בדין קדימה לא נתנו את עמדתם ביחס להצעת ההסדר.
ג. נושים בדין רגיל בעלי ערבות אישית– על פי ערך נשייה של 56.2% הצביעו לטובת הצעת ההסדר ואילו נושים בעלי ערך נשייה של 43.8% נגד. צוין כי 50% מכלל הנושים הצביעו בעד הצעת ההסדר ואילו 50% התנגדו להסדר.
ד. נושים בדין רגיל – על פי ערך הנשייה 100% מן הנושים הצביעו בעד הצעת ההסדר.
11. הנאמנים ציינו כי מסרו את הצעת ההסדר למוסד לביטוח לאומי, לרשויות המס ולחברת כלל ואולם לעמדתם, משנושים אלה לא התייצבו באסיפות הנושים, ולא לדיונים שהתקיימו ביום 03/07/19; 22/07/19; 23/09/19 אין לקבל עוד את עמדתם.

12. הנאמנים טענו כי הצעת ההסדר המוצעת עדיפה על פני כל מתווה אחר, לא כל שכן מתווה של פירוק החברות ועל בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולאשר את הצעת ההסדר על פי המתווה הקבוע בסעיף 350יג לחוק החברות.

13. יצוין כי בדיון שהתקיים ביום 23/09/19 נשמעה התנגדות מטעם שני נושים: עובדים ובנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: " בנק מזרחי"). באשר להתנגדות בא כוח העובדים עולה כי זו למעשה הוסרה לאחר שהונחה דעתו של בא כוח העובדים כי החברה המעסיקה את העובדים תפורק והעובדים יזכו למלוא זכויותיהם במסגרת ההליך מול המוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה, שעה שהעובדים זוכים למלוא זכויותיהם ולא נטען כי מי מן העובדים זכאי לסכומים מעבר לתקרת המוסד לביטוח לאומי, ממילא וככל שניתן להתחשב בהצבעת העובדים, הרי שיש למנות את העובדים כמסכימים להצעה.

14. באשר להתנגדות בנק מזרחי יצוין כי במסגרתה נטען כי על רקע פירוקה של החברה יש להשיב את הרכב ששועבד על ידה לבנק מזרחי, לא כל שכן שעה שבמסגרת הצעת ההסדר לא ניתנת לבנק מזרחי הגנה הולמת ביחס לרכב לאחר שיופסקו תשלומי ההלוואה על ידי בעל המניות לבנק. נטען אף בכלליות כי הצעת ההסדר מפלגת בין הנושים המובטחים באופן שבנק דיסקונט מקבל 75% מחובו המובטח כבר עתה, חברת ק.ל.ס. ממשיכה לקבל את התשלומים השוטפים עבור השימוש במשאיות ואילו בנק מזרחי אינו זוכה לנשייה מקבילה.

15. לאחר ששבתי ועיינתי בטענות בא כוח בנק מזרחי, בתגובת בא כוח בעל המניות, בא כוח בנק דיסקונט והנאמן, לא ראיתי לקבל את התנגדותו של בנק מזרחי. ראשית יצוין כי העובדה שלבנק דיסקונט נפרע חלק גדול מחובו, אינה נובעת מהוראות ההסדר אלא מכוח העובדה כי לבנק הייתה דירה מש ועבדת של בעל המניות, ושלא הייתה נכס של החברה, ואשר בעל המניות ביקש למכורה. מכאן עולה כי השוני בנשייה נובע משוני בבטוחות, ומשכך יש אף שוני בפירעון, ואולם הדבר אינו נובע מקיפוח בנק מזרחי במסגרת הסדר דיפרנציאלי כנטען על ידו, ובכך היה אף לצמצם באורח ניכר את הנשייה של בנק דיסקונט. זאת ועוד יש לזכור כי החוב לבנק מזרחי בגין הרכב עומד על 100,000 ₪, ופריסתו הייתה למשך 6 שנים. בבחינת הצעת ההסדר עולה כי התשלומים שיועברו לבנק מזרחי על פי הצעת ההסדר יקדימו את פירעון ההלוואה האמורה ובאופן שניתנה לבנק מזרחי הגנה הולמת לבטוחתו. בכל מקרה, ראוי לציין כי מדובר בנכס החיוני לפעילות החברות, שעה שהצעת ההסדר מצביעה על הליך הבראה של ממש אשר יותיר את פעילות החברות על כנה בידי בעל המניות.

16. ככלל, משדן בית משפט בבקשה לאישור הצעת הסדר נושים, עליו להימנע מלהתערב בשיקול דעתה של אסיפת הנושים ככל שמדובר בהערכת כדאיותו הכלכלית של ההסדר, וזאת אף אם לדעת בית המשפט טעו הנושים ברובם בשיקול דעתם ובית המשפט היה מגיע לתוצאה אחרת לו עמד במקומם. ראה: בש"א (נצ') 2267/08 רושרוש מ.פ. בניין ופיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה (14/01/09); פר"ק (ת"א) 1585/ 09 אלרן (ד.ד) השקעות בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך (01/08/10); פר"ק (ת"א) 42576-02-13 אלביט הדמייה בע"מ נ' הרשות לניירות ערך (19/08/13).

17. לצד זאת, במסגרת תיקון מספר 19 לחוק החברות נוסף סעיף 350יג, המאפשר בהתקיים תנאים מסוימים ובנסיבות שמצדיקות זאת, לכפות הסדר נושים, שמטרתו פשרה או הבראת חברה, גם אם ההסדר המוצע לא קיבל את הרוב הנדרש באסיפת סוג מסוימת של הנושים. ההסדר שנוסף במסגרת סעיף 350יג לחוק החברות, נועד על מנת לאזן בין הרצוי לחברה לבין הצורך להגן על קניינם של סוג הנושים, שלא הסכימו להסדר ברוב הדרוש. ראה: בהט "הבראת חברות", עמ' 473, מהדורה שנייה, 2013; פר"ק (ים) 1455-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה (חלד) בהקפאת הליכים נ'Hadassah Women's Organiztaion of America inc (22/05/11); פר"ק (מחוזי מרכז) 1783-06-15 גיה בניה ופיתוח בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (28/01/16); פר"ק (חי) 40673-08-15 חיון מחשבים בע"מ נ' רו"ח עליזה שרון (28/09/15) .

18. מלשון סעיף 350יג לחוק החברות עולה כי בית המשפט יהיה מוסמך לאשר הסדר נושים שאינו עומד בתנאי סעיף 350ט לחוק החברות, בכפוף לכך, כי ההסדר המוצע עומד במספר תנאים, והם: כי יותר ממחצית מסך כל ערך המיוצג בהצבעות בכל סוגי אספות הסוג גם יחד הסכימו להצעה; כי בית המשפט שוכנע על יסוד שווי החברה, כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם; כי החלופה להיעדר אישור הסדר הנושים הוא פירוק החברה; כאשר התמורה במסגרת אישור ההסדר אינה פחותה מהתמורה שמתקבלת במסגרת חלופת הפירוק ובנסיבות בהן הנושים שלא הסכימו להסדר לא מקבלים את מלוא חלקם, כי אז בעלי המניות לא מקבלים תמורה כלשהי ולא נותר בידיהם נכס כלשהו בשל היותם בעלי מניות.

19. יצוין, כי ככלל, תומכת המדיניות השיפוטית, ככל שניתן, בקיומם של הסדרי נושים על פני פנייה לאפיקי פירוק, אשר לא פעם גורמים למחיקה מוחלטת של ערך החברה, אינם תורמים למי מבין קבוצות הנשייה, ולא מסייעים כלל להשאת הדיבידנד לנושים. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ד' לוין בע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י. נאמן כונס ומפרק של א' כוכב השומרון עמנואל בע"מ, פ"ד מה(3) 862, בציינו כדלקמן:

"אין לך בהליכי פרוק של חברה החלטה פשוטה, החלטית ומהירה מאשר מתן צו לפרוקה של החברה, אולם קיצורי דרך במקרים כאלה לעתים קרובות מחטיאים את המטרה. במקום להושיע ככל שניתן את הנושים ולהעמיד עסק כלכלי על רגליו ולשקמו לטובת הנושים, ציבור העובדים והחברה בכללותה, עלולים מתוך חפזון יתר למוטט סופית ישות כלכלית ולהמיט על כלל הנושים ובעיקר על נושים לא מובטחים הפסדים כספיים או אובדן כל השקעתם בחברה שלא בהכרח.
הסדר פשרה סביר ומאוזן המקובל על מרבית הנושים עדיף ברוב המקרים על פרוק כפוי שאולי ייטיב עם נושה זה או אחר, וברוב המקרים רק יתן בידו, תיאורטית, עמדת מיקוח טובה יותר להשגת יתרונות לעצמו, אך ירע את מצבם של הרבים שלא מטובתם ולא על דעתם".

20. בענייננו, מקובלת עלי עמדת הנאמנים כי אין להתחשב בעמדת העובדים המתנגדים. יחד עם זאת, וגם אם הסדר הנושים המוצע לא זכה לרוב הדרוש בקבוצות הנשייה בדין קדימה וביחס לנושים רגילים להם ערבות אישית של בעל המניות לפי סעיף 350ט לחוק החברות, יש לבחון, על סמך עקרונות היסוד שפורטו, אם נסיבות המקרה הנדון, מצדיקות את אישורו של הסדר הנושים מכוח סעיף 350יג לחוק החברות ואם לאו.

21. לאחר שנדחו טענות הנושים המתנגדים כמפורט לעיל, ושעה שבקבוצת הנשייה של נושים מובטחים התקבלה הצעת ההסדר ברוב הדרוש הן מבחינת מניין והן לפי ערך, אדון באם מתקיימים תנאיו של סעיף 350יג לחוק החברות באופן שמצדיק אישור הסדר הנושים המוצע, למרות שזה לא זכ ה לאישור הרוב הדרוש בחלק מקבוצות הנשייה.

22. ממקרא הצעת ההסדר ולוח ההצבעות עולה, כי יותר ממחצית מסך כל הערך המיוצג, בכל אספות הסוג גם יחד, הצביעו בעד ההסדר, כאשר בעניין זה ראוי לציין, כי 75% מנושיהן המובטחים של החבר ות הסכימו להצעת ההסדר וכך גם יותר ממחצית מיתר סוגי הנושים גם יחד הצביעו בעד הצעת ההסדר. מכאן עולה, כי במקרה הנדון מתקיים התנאי הראשון לאישור הצעת הסדר לפי סעיף 350יג (א)(1) לחוק החברות.

23. באשר לתנאי המנוי בסעיף 350יג (א)(2)(א) לחוק החברות, הינו, אם ההסדר המוצע הינו הוגן וצודק ביחס לנושים בדין קדימה ולנושים בדין רגיל שלהם ערבות אישית של בעל המניות ולגביהם לא זכתה הצעת ההסדר לרוב הדרוש, אציין, כי במכלול הנסיבות, ולאחר שנבחנו הצעות הרכש ורכושו האישי של בעל המניות, המשועבד בחלקו, עולה כי ככל שלא יאושר הסדר הנושים ולא תתקבל התמורה המוצעת על ידי בעל המניות והבטוחות המוצעות על ידו, נושים בדין רגיל להם ערבות אישית של בעל המניות, לא יוכלו לקבל את הדיבידנד המוצע להם, גם אם יינקט הליך פשיטת רגל כנגד בעל המניות. בהקשר זה אשוב ואזכיר כי העובדים המתנגדים לא רק שהסירו את התנגדותם הרי שאף מצבם לא יורע שעה שממילא יינתן צו פירוק כנגד החברה המעסיקה אותם וזכויותיהם יישמרו על ידי המוסד לביטוח לאומי. משכך, סבורני, כי הסדר הנושים המוצע הינו סביר והוגן כלפי כל קבוצות הנשייה לרבות לגבי הקבוצות שלא זכו לרוב הדרוש.

24. במכלול הנסיבות, מקובלת עליי עמדתם של הנאמנים, כי ניתן להניח כי הנשייה שתהיה מנת חלקם של כלל הנושים ובפרט הנושים המתנגדים, תהא נמוכה משמעותית ככל שהצעת ההסדר לא תאושר וככל שיינקטו כנגד החברות הליכי פירוק, לרבות מכירת מניותיהן ופעילותן .

25. אין ספק, כי הליכי פירוק ככל שיינקטו צפויים להפחית משמעותית את התמורה שתשולם בגין החברות לאור גם הירתמותו של בעל המניות כמפורט בהצעת ההסדר, ואשר מגלמת עבור כלל הנושים תוספת ערך שלא תתקבל בידיהם ככל שהחברה תיקלע להליכי פירוק או יינקטו הליכי מכר של מניות החברות או פעילותן .

26. אמנם לא הוצגה בפניי הערכת שווי של מומחה בדבר היותו של ההסדר צודק והוגן, ואולם לא נטען על ידי מי מהצדדים כי נדרשת הערכת מומחה ובכל מקרה הצורך בחוות דעת כזו הינו "ככל הנדרש", משמע, לא בכל מקרה ולא בכל מצב. ראה: פר"ק (ת"א) 28472-04-16 לינום בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (06/11/16) וכן פר"ק (ים) 1455 4-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה (חל"צ) בהקפאת הליכים נ' Hadassah Women's Organization of America Inc (22/05/14). במקרה דנן, לא התרשמתי שיש צורך בחוות דעת מומחה על מנת להעריך את מידת היותו של ההסדר צודק והוגן, שכן כל הנתונים הדרושים לשם בחינתה של שאלה זו מונחים בפני בית המשפט, וממילא הדחיפות בהכרעה אף אינה מאפשרת פנייה לקבלת הערכת שווי מעין זו.

27. מכל האמור לעיל שוכנעתי, כי במקרה של פירוק, ולנוכח היקף החובות של החברה כלפי הנושים המובטחים והנושים בדין קדימה, יוותרו הנושים הלא מובטחים ללא יכולת ממשית להיפרע בגין חובם, וספק אם יקבלו דבר, ומכאן שמתקיים גם תנאי זה של סעיף 350יג לחוק החברות.

28. באשר לשאלה, אם בעל המניות מקבל תמורה כלשהי או מותיר בידיו נכסים, עולה, כי בעל המניות אינו נותר עם רכוש כלשהו מכוח בעלות ו במניות החברה, ובעל המניות אף התחייב בהתחייבויות משמעותיות ועל דרך של תרומת בעלים משמעותית לצורך מימוש ההסדר, כך שגם התנאי הקבוע בסעיף 350יג (א)(2)(ג) לחוק החברות מתקיים.

29. על יסוד השיקולים שפורטו, ואף שהסדר הנושים לא אושר על ידי כלל אספות הנושים ברוב הנדרש ועולה כי אינו לשביעות רצון חלק מהנושים, סבורני, כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה, כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו. נראה, אפוא, כי מסקנתם של הנאמנים לפיה הסדר נושים לחברה ולבעלי מניותיה, עדיף על פני אפיק של פירוק – נכונה, ראויה ומוצדקת.

30. עצם העובדה שבמסגרת ההליך גלום גם הפטר עתידי של בעל המניות , ככל שיעמוד בהתחייבויותיו כאמור בהצעת ההסדר אינו מונע את אישורו של ההסדר , ועמד על כך בית המשפט העליון עוד בע"א 9244/06 אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' איגלו חברה קבלנית לעבודות צנרת בניין ופיתוח בע"מ (22/05/08), בו צוינו הדברים הבאים:

"ניתן להיווכח, אם כן, כי גם לפי גישה זו ההליך הנכון לבירור הנתונים הרלוונטיים לעניין אישור הסדר נושים המעניק הפטר לערב הינו הליך אישור הסדר הנושים בפני בית המשפט הדן בהסדר זה, ואין כל סימוכין לטענתה של המערערת כי ההליך הנכון לדון בהפטר לערב בסיטואציה מעין זו הוא במסגרת פקודת פשיטת הרגל.
אנו סבורים כי בית המשפט קמא היה מוסמך לאשר את הסדר הנושים הכולל הפטר למשיב 2 אף בהעדר של חקירת יכולת של המשיב 2, מששוכנע כי ההפטר משרת את מטרת הבראתה של החברה ובהתחשב, בין היתר, בתרומתו הכספית של המשיב 2 לחברה".

31. יתר על כן, ממקרא סעיף 350יג לחוק החברות עולה, כי אמנם, הסדרי נושים אינם כוללים ככלל מתן הפטר לבעלי מניות מערבויותיהם האישיות. עם זאת, עולה עוד מלשון הסעיף, כי בהתקיים תנאים מסוימים יהיה זה אף ראוי לאשר הסדרי נושים שכוללים מתן הפטר לבעלי המניות. מקרים אלה, כוללים מצבים בהם עולה, כי בעלי המניות נרתמו להליך הבראת החברה, תרמו את רכושם לצורך ביצוע הסדר הנושים, נטלו על עצמם התחייבויות גורפות לביצוע תשלום משמעותי במסגרת הצעת ההסדר ואף התחייבו להפעיל את החברות ולתרום מניסיונם המקצועי על מנת לסייע לחברה להמשיך ולפעול. בעניין זה אפנה לדברי אורבך ואלשיך בספרם "הקפאת הליכים הלכה למשעה" עמ' 674-672, בו צוין כדלקמן:

"כפי שהובהר בפרקים קודמים, "ברירת המחדל" של הקפאת ההליכים היא הפרדה בין יישותה המשפטית של החברה (שהיא מוקד הדיון וניסיונות ההצלה), לבין יישותם הנפרדת של בעלי המניות. מסיבה זו נדחים בדרך כלל אותם חלקים מהבקשה להקפאת ההליכים, המבקשים "להרחיב" את צו ההקפאה ולהחילו גם על בעלי המניות. ככלל הקפאת ההליכים לפי חוק החברות מיועדת אך ורק לחברה, ולא לצדדים שלישיים הערבים לחובותיה, וזאת בשל הגורם הזהה ליצירת החוב. אי לכך הפתרון המקובל, שאותו נוקט הדין כלפי בעל מניות המבקש הסדר אף לעצמו, הוא להפנותו לגיבוש הסדר אישי לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל. ...
קיימים מצבים שבהם טובת הנושים היא זו הדורשת סטייה מהכלל שתואר, וצירוף עניינם האישי של חלק מבעלי המניות אל תוך הסדר הנושים של החברה. מצבים אלה, מתרחשים בדרך כלל, כאשר כדי להפעיל את החברה וליישם את הסדר נושים כדאי, נזקק הנאמן (והרוכש המחליף אותו לאחר ההסדר) לסיוע יומיומי ומאסיבי מצד בעלי השליטה לשעבר. כך כאשר עסקינן בחברה שהצלחתה מבוססת על ידע ומוניטין מיוחדים במינם של מנהליה (פרשת שבירו, למשל). הכוונה היא למצב שבו נכסי המוניטין החיוניים להמשך פעילות החברה אינם מצויים ברשות היישות המשפטית, אלא הם חלק משמו או מכישרונו האישי של אחד מבעלי המניות הערבים".

32. בענייננו, ממקרא הסדר הנושים ומן ההסברים שניתנו על ידי הנאמנים במהלך הדיון שהתקיים ביום 23/09/19 עולה, כי בעל המניות נרתם להליך הצעת ההסדר בהתחייבויות משמעותיות לשלם לנושים תמורה כספית בסך כולל של 3,034,000 ₪ בתשלומים חודשים סדירים ובפרק זמן סביר, תוך הפעלת החברות ותוך הצבת בטוחות אישיות לקיום ההתחייבויות הכספיות אשר בחלקן אינן מוקנות לנושים.

33. בהקשר זה ראוי לציין כי הנושים לרבות הנושים המתנגדים לא התנגדו למתן הפטר לבעל המניות במסגרת ההליך ככל שישלים את התחייבויות הצעת ההסדר . הכנ"ר אשר נכח בדיון ולאחר שהוצגה בפניו התמונה הכוללת, בדיון שהתקיים, לא העלה התנגדות כלשהי להצעת ההסדר המוצעת. עוד יצוין כי מימוש כלל רכוש ו של בעל המניות, שהינו בבעלות משותפת עם בת הזוג, כפי שפורט על ידי הנאמ נים, בהליך פשיטת רגל, לא יניב בהכרח תמורות גבוהות יותר מאלה שהוצעו על ידי בעל המניות בהצעת ההסדר וסביר כי ייארך אף הוא פרק זמן לא מבוטל, וכאמור יסכל את אפשרות ההבראה של החברות.

34. מן האמור, ברי, כי המקרה הנדון נמנה על אותם מקרים חריגים שמצדיקים סטייה מהכלל לפיו הסדר נושים לא יכלול מתן הפטר לבעל המניות. בהתאם לכך ובנסיבות הכוללות, סבורה אני, כי הסדר הנושים שהוצג על עיקריו ובכלל זה, מתן עיכוב הליכים כנגד כל ההליכים המתנהלים כנגד בעל המניות ואשר לא יאפשר נקיטת הליכים כנגד בעל המניות כל עוד עומד הוא בהתחייבויותיו וכן מתן פטור לבעל המניות מערבויותיו האישיות, ככל שיעמוד בהצעת ההסדר הינו הוגן ו סביר.

35. אשר על כן, הנני מאשרת את הסדר הנושים לחברות ולבעל מניותיה, ונותנת לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה.

36. לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן:

עו"ד אביחי ורדי ורו"ח אריאל אלפסי (הנאמ נים בתקופת הקפאת ההליכים), ישמש ו כנאמ נים לביצוע הסדר הנושים, ומוקנות ל הם כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקיד ם כנאמ נים לביצוע הסדר הנושים.

הסדר הנושים ייושם על פי לוח הזמנים הקבוע בו. יחד עם זאת, הנאמנים יגיש דיווח שוטף לבית המשפט, אודות התקדמות מימוש הסדר הנושים. במסגרת הדוחות שיוגשו יפרט ו הנאמנים אם מבוצעים התשלומים החודשיים כסדרם על ידי בעל המניות, אילו תשלומים בוצעו לכלל הנושים וכן יפרטו את סך כל התשלומים ששולמו עד אותו מועד ומהי יתרת החוב העומדת לפירעון. כמו כן, יתייחסו הנאמ נים במסגרת הדוחות לעמידת בעל המניות בהתחייבויותי ו על פי הסדר הנושים , לרבות לעניין רישום הבטוחות.

37. הנאמנים יפרס מו את דבר אישור הסדר הנושים בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובשפה הערבית, שאחד מהם יהיה עיתון כלכלי.

38. כן יודיעו הנאמנים כי בוצעו הפרסומים הדרושים לצורך הדיון בתיק פר"ק 30523-12-18 ובמידה והדבר טרם נעשה ידאגו להשלמתם על מנת שניתן יהיה לקיים את הדיון בבקשת הפירוק במועדו.

39. לבקשת בעלי המניות ולצורך מימוש הסדר זה תיחתם הפסיקתא אשר הוגשה על ידי הנאמנים בנפרד.

40. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' תשרי תש"פ, 02 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.