הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 200

בפני
כב' השופטת בטינה טאובר

בעניין:
פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983
להלן: "הפקודה"

ובעניין:

  1. בני סלים עתאמנה בע"מ, ח.פ. 512652306
  2. חברת בלוק הסלע האדום-מפעלי בלוקים בע"מ, ח.פ. 510989007

להלן: "החברות"

ובעניין:
עו"ד איתן ארז מפרק החברות
להלן: "מפרק החברות"

ובעניין:
עו"ד יעקב כשדי ת.ז. XXXXXX317
להלן: "עו"ד כשדי"

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
להלן: "הכנ"ר"

החלטה

רקע כללי

1. בפניי שתי בקשות שהוגשו על ידי עו"ד יעקב כשדי ( להלן: "עו"ד כשדי") שעניינן פסיקת שכר טרחה. בקשה אחת עניינה בבקשה למתן הוראות לפסיקת שכר טרחה מקופת הפירוק ( בקשה מס' 105); והבקשה השנייה, עניינה בבקשה למתן הוראות להטלת חיוב אישי על ע"ד איתן ארז ( להלן: "המפרק") לתשלום שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שסיפק עו"ד כשדי למפרק ביחס לחברת סלים עתאמנה בלבד (בקשה 106).

2. בקשה מס' 105, הוגשה ביום 06/02/18 – מדובר ב בקשה למתן הוראות לפסיקת שכר טרחה, בגין טיפולו של עו"ד כשדי בתיקי גבייה שהעביר אליו המפרק בהתאם להסכם שאושר על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 30/03/09, וזאת עד ליום 08/01/18, מועד בו הוחלט על סיום העסקתו של עו"ד כשדי. במסגרת בקשה זו עותר עו"ד כשדי לפסיקת שכר טרחתו על פי אחד משני תרחישים: תרחיש ראשון, הוכן על ידי עו"ד כשדי על יסוד הסכם התקשרות שאושר כאמור על ידי בית המשפט ביום 30/03/09, ולפיו זכאי עו"ד כשדי לקבל שכר טרחה בסכום של 3,268,096 ₪. תרחיש שני, הוכן על ידי עו"ד כשדי על יסוד הסכם אחר בו נקשרו הצדדים, ואשר לא הובא לאישורו של בית המשפט, לפיו טוען עו"ד כשדי לזכותו לקבלת שכר טרחה בסכום שעומד לכל הפחות על 2,521,557 ₪.

3. בקשה מס' 106, הוגשה ביום 08/04/18 – מדובר בבקשה למתן הוראות להטלת אחריות אישית על המפרק לתשלום שכר טרחה חוזי, בגין טיפולו של עו"ד כשדי בתיקי הגבייה של חברת עתאמנה בלבד, ואשר הועמד על ידי עו"ד כשדי על סכום של 952,000 ₪. בקשה זו באה בהמשך לבקשה מס' 105, לפיה טוען כאמור עו"ד כשדי לזכותו לקבלת שכר טרחה חוזי בהתאם להסכם שכר טרחה שנכרת בינו לבין המפרק, ואשר לא הובא לאישורו של בית המשפט, וזאת, ככל שיקבע בבקשה מס' 105 כי הטיפול בתיק חברת עתאמנה אינו כלול במסגרת ההסכם שאושר על ידי בית המשפט.

4. ניסיונות להביא את הצדדים להסדר מוסכם, לרבות הליך גישור שהתנהל בין הצדדים, לא צלחו ובמסגרת הליך זה נחקרו עו"ד כשדי והמפרק על גרסאותיהם. לאחר שהוגשה ביום 23/12/18 עמדת הכנ"ר במחלוקת שבין הצדדים, הגיעה העת למתן החלטה בבקשות.

תמצית התשתית העובדתית הרלבנטית

5. ביום 10/06/08 ניתן צו פירוק כנגד חברת בלוק הסלע האדום – מפעלי בלוקים בע"מ (להלן: "חברת בלוק הסלע האדום") וכנגד חברת בני סלים עתאמנה בע"מ (להלן: חברת עתאמנה"), והמפרק מונה כמנהל מיוחד של החברות. בהמשך, ביום 30/11/ 08 מונה המנהל המיוחד כמפרק החברות.

6. עם מתן צו הפירוק נודע למפרק כי חברת בלוק הסלע האדום פתחה טרם כניסתה להליך חדלות הפירעון מספר תיקי הוצאה לפועל כנגד לקוחות אשר נותרו חייבים לה כספים רבים. במסגרת זו נודע למפרק כי תיקים אלה טופלו עבור חברת בלוק הסלע האדום על ידי עוה"ד ת'אבת ביידוסי ופונדק נדאל. בעקבות פנייתו של המפרק אישר בית המשפט המחוזי ביום 07/01/09 את בקשת המפרק למינויים של השניים לפעול מטעם המפרק לגביית הכספים בתיקי ההוצאה לפועל.

7. ביום 05/01/09 הגיש המפרק בקשה להטלת אחריות אישית מכוח סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות כנגד מנהלי החברות בשל היעדר שיתוף פעולה מצידם ובשל חשש לניהול שגבל בדרכי מרמה ותרמית.

8. ביום 11/03/09 כשלושה חודשים לאחר מינוים של עוה"ד ת'אבת ביידוסי ופונדק נדאל, ובשל אי שביעות רצונו של המפרק מדרכי עבודתם של השניים וטיפולם בהליכי הגבייה, הגיש המפרק בקשה למתן הוראות, במסגרתה התבקש בית המשפט המחוזי להורות על הפסקת העסקתם ועל העברת כל החומר המצוי בידם הנוגע להליכי ההוצאה לפועל למפרק. במקביל עתר המפרק להעסיק את עו"ד כשדי על מנת שיפעל מטעם המפרק לביצוע הליכי הגבייה מהלקוחות החייבים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, בתמורה לשכר טרחה בשיעור של 20% מכלל הכספים אשר יועברו לקופת הפירוק ולשכר הפסוק שייגבה על ידו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. לאחר שהתקבלה עמדת הכנ"ר נתנה ביום 30/03/09 החלטה בה נעתר בית המשפט לבקשה, ובהתאם הועבר הטיפול בהליכי גביית חובות הלקוחות בהוצאה לפועל לעו"ד כשדי.

9. ביום 24/03/13 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי ( כב' הנשיאה גילאור) במסגרתו הוטלה על מנהלי החברות אחריות לכל חובות החברות. ערעורם של מנהלי החברות נדחה על ידי בית המשפט העליון בע"א 3515/13 ביום 11/03/15.

10. מאחר ומנהלי החברות לא שילמו את חובותיהם האישיים על פי פסק הדין שניתן, נקט עו"ד כשדי לבקשת המפרק ביום 11/09/13 בהליכי הוצאה לפועל לגביית חובותיהם. הליכי גבייה אלה עוכבו זמן קצר ביותר לאחר פתיחתם לאור מתן צווי כינוס נכסים שנתנו כנגד עתאמנה לבקשת צדדים שלישיים, כחודשיים טרם נקיטתם של הליכי הגבייה בהוצאה לפועל.

11. ביום 28/05/17 הגיש המפרק בקשה להורות על סיום העסקתו של עו"ד כשדי שמינויו אושר ביום 30/03/09 כאמור, ולהורות לו על העברת כל החומר המצוי במשרדו הנוגע לגביית חובות לקוחות החברות שבפירוק. בדיון שהתקיים ביום 08/01/18 הגיעו הצדדים להסכמה על סיום ההתקשרות עם עו"ד כשדי וביום 18/01/18 העביר עו"ד כשדי למפרק את החומר שמצוי היה במשרדו ונגע להליכי הגבייה שננקטו על ידו.

12. בין הצדדים נותרה מחלוקת לעניין גובה שכר הטרחה המגיע לעו"ד כשדי וזו מסורה כאמור להכרעתי.

תמצית טענות הצדדים

13. עו"ד כשדי טוען כי הסכם שכר הטרחה שאושר על ידי בית המשפט המחוזי ביום 30/03/09 קבע כי הוא זכאי לקבל שכר טרחה בשיעור של 20% מהגבייה ובנוסף את שכר הטרחה הפסוק בתיקי ההוצאה לפועל ללא קשר לגבייה בפועל. לעמדתו, גם לאחר סיום העסקתו הוא זכאי לשכר בגין הפעולות שבוצעו על ידו באותם תיקים שטרם הסתיימו.

14. לטענת עו"ד כשדי הוא טיפל במסגרת העסקתו בעשרות תיקי הוצאה לפועל בהם גבה סך של 191,000 ₪ וכי עתיד להשתלם סך נוסף של כ-3.8 מיליון ₪ בתיק פשיטת הרגל של החייבים עתאמנה, אשר חלקו כבר שולם, וכן אמורים להתקבל כספים בתיקי החייבים אבו צוייץ. לעמדתו, ומאחר ונקט בהליכי הוצאה לפועל מרובים בתיק עתאמנה ובתיק אבו צוויץ ואף טיפל בהליכי פשיטת הרגל מראשיתם, ולמעשה תיקים אלה כמעט והגיע לסופם, מגיע לו מלוא שכר הטרחה החוזי בגין תיקים אלה.

15. עו"ד כשדי ציין כי למעשה קיימים שני הסכמי שכר טרחה בינו לבין המפרק. אחד אושר על ידי בית המשפט והשני הוא הסכם שנערך עם המפרק לבקשתו, לאחר אישור ההסכם הראשון ואותו לא הביא המפרק לאישורו של בית המשפט. בנסיבות אלה, טען עו"ד כשדי כי לעמדתו ההסכם המחייב הוא ההסכם הראשון אשר אושר על ידי בית המשפט.

16. במסגרת הבקשה ערך עו"ד כשדי שני תחשיבים המפורטים בפתח הבקשה, כאשר עיקר ההבחנה בין התחשיבים היא שלב הטיפול בו מצוי התיק ואם התיק נפתח על ידי עו"ד כשדי או גורם אחר.

17. בכל הנוגע לתחשיב המבוסס על הסכם שכר הטרחה שאושר ביום 30/03/09 , ביצע עו"ד כשדי הבחנה בין תיקים שלא נפתחו על ידו ולגביהם העמיד את שכרו על 10% מערך החוב בתיק; לבין תיקים שנפתחו על ידי ע"ד כשדי ושהטיפול בהם לא הסתיים לגביהם העמיד עו"ד כשדי את שכרו על 10% מערך החוב בתיק בתוספת שכר הטרחה הנפסק על ידי לשכת ההוצאה לפועל; בתיקים שהטיפול בהם הסתיים העמיד עו"ד כשדי את שכרו על שכר הטרחה הפסוק בהוצאה לפועל משוערך להיום בתוספת 20% מהסך שעתיד להשתלם לקופת הנושים.

18. בתחשיב החילופי ואשר נערך על פי הסכם שנקשרו בו עו"ד כשדי והמפרק ואשר לא אושר על ידי בית המשפט, ערך עו"ד כשדי הבחנה לפיה בתיקים שטרם הסתיים הטיפול בהם תביעתו היא לשכר טרחה בשיעור של 12.5% מערך החוב בתיק, ואילו בתיקים שהטיפול בהם הסתיים תביעתו היא לתשלום 25% מהסך שעתיד להשתלם לקופה.

19. בסך הכל וכאמור בפתיח להחלטה, סבור עו"ד כשדי כי שכר הטרחה המגיע לו על פי התחשיב הראשון עומד לכל הפחות על סך של 3,268,096 ₪, ובהתאם לתרחיש השני ולחילופין שכר הטרחה המגיע הוא לכל הפחות בסך של 2,521,557 ₪.

20. במסגרת בקשה 206 טען עו"ד כשדי כי בקשתו זו היא משלימה לבקשה לפסיקת שכר טרחה מקופת הפירוק, ובמסגרתה עתר להטיל אחריות אישית על המפרק לשלם לו את מלוא שכר הטרחה המגיע לו בתיק עתאמנה. לטענת עו"ד כשדי אם המפרק לא טרח לערוך הסכם עמו בטרם החל את העסקתו בכל הנוגע לניהול תיקי פשיטות הרגל ככלל ובפרט של החייבים עתאמנה והוא נפנה לפסיקת שכר ראוי ואף לא טרח לאשר את הסכם העסקתו בבית המשפט, הרי מתחייבת המסקנה כי יש להטיל עליו אחריות אישית לתשלום שכר טרחתו של עו"ד כשדי, בין המוסכם ובין הראוי.

21. עו"ד כשדי סבור כי הטלת אחריות אישית על המפרק ראויה, שכן בנסיבות אלה הנושים אינם ניזוקים, עורך הדין מקבל שכר על עמלו ואף מועבר מסר ברור כי אם בעל תפקיד מתנהל בצורה רעה וחמורה הוא נושא באחריות אישית.

22. עו"ד כשדי טען כי טענות המפרק ביחס לתפקודו של עו"ד כשדי והמשבר המלאכותי שיצר ואשר הביא לפיטוריו, היו אמתלה בלבד לאי תשלום שכרו ולהסתרת העסקתו מעיני הנושים, שעה שבין המפרק ועו"ד כשדי קיים הסכם מחייב החל על כל התיקים שהועברו לטיפולו של עו"ד כשדי, בין תיקים המתנהלים בהליכי הוצאה לפועל ובין תיקים המתנהלים במסגרת הליכי פשיטת רגל, כעולה מהתנהלות הצדדים ומהתכתובת שנערכה בין הצדדים, כמו גם מן העובדה שהמפרק לא ראה טעם לערוך הסכם אחר בכל הנוגע לתיקי החייבים עתאמנה.

23. עו"ד כשדי הוסיף וטען כי הערכאה הנכונה לבירור הבקשה לחיובו האישי של המפרק הוא תיק הפירוק, והנסיבות מצדיקות את חיובו האישי של המפרק אשר חרג מסמכותו ופעל שלא בהרשאת בית המשפט בכל הנוגע להעסקתו של עו"ד כשדי למשך כ-4 שנים בתיקי החייבים עתאמנה.

24. המפרק טען מנגד כי דין הבקשה לפסיקת שכר כמו גם הבקשה לחיובו האישי להידחות. לעמדת המפרק זכאי עו"ד כשדי לשכר טרחה מכוח הסכם שכר הטרחה שאושר על ידי בית המשפט בשיעור של 20% בתוספת שכר הטרחה הפסוק שייפסק בהליכי ההוצאה לפועל מהגבייה בפועל, והסכם שכר הטרחה חל רק ביחס להליכי הוצאה לפועל אותם ניהל עו"ד כשדי.

25. המפרק טען כי עו"ד כשדי העלים מבית המשפט את העובדה כי בגין כל תקבול שגבה בתיקי ההוצאה לפועל, קיבל עו"ד כשדי באופן מידי את שכרו מקופת הפירוק בזמן אמת, או באמצעות העברה מקופת הפירוק או לעיתים לאחר שעו"ד כשדי ניכה במקור את שכר טרחתו מהתקבולים בתיקי ההוצאה לפועל השונים. כך העביר עו"ד כשדי במהלך השנים לקופת הפירוק סך של 182,857 ₪ ובסמוך לגבייתם הועבר לעו"ד כשדי באופן מידי שכר טרחתו מקופת הפירוק בסך של 68,697 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף את הסכומים שע"ד כשדי ניכה לעצמו וכן תשלום האגרה בתיקי ההוצאה לפועל בסך של 86,344 ₪. מכאן נטען כי עו"ד כשדי קיבל את מלוא השכר המגיע לו בגין הליכי ההוצאה לפועל בהם ייצג את החברות שבפירוק.

26. המפרק טען כי אין יסוד לטענתו של עו"ד כשדי לפיה הוא זכאי לשכר טרחה בשיעור של 20% מכל סכום וירטואלי עתידי אשר אמור יהיה להשתלם, לרבות מתיקים אשר אינם מתנהלים בהליכי הוצאה לפועל, בהם לא ביצע עו"ד כשדי כל עבודה, ובלא קשר לגביית הכספים. לעמדת המפרק זכאי עו"ד כשדי לשכר הטרחה שהוסכם ואושר על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 30/03/09 מגבייה בפועל מתיקי הוצאה לפועל. באשר לסיוע שהושיט עו"ד כשדי בעניינים מצומצמים אשר לא התבררו בהליכי הוצאה לפועל לגביהם לא חל הסכם שכר הטרחה שאושר, נטען כי לגביהם ראוי לפסוק לעו"ד כשדי שכר טרחה ראוי בגין פעולותיו בתיקים אלה.

27. המפרק הוסיף וציין כי עו"ד כשדי אינו זכאי לסכום הפסוק בתיקי הוצאה לפועל באופן אוטומטי אלא רק מתוך כספים שנגבו בהליכי הוצאה לפועל בתיקים אלה שאם לא כן יקבל עו"ד כשדי שכר טרחה נוסף מתוך כספי הפירוק.

28. המפרק ציין כי מרבית שכר הטרחה אותו דורש כעת עו"ד כשדי נובע מתיק פש"ר 39384-07-13 שם מונה עו"ד נפתלי נשר כנאמן לנכסי החייבים והשיג במאמץ רב הסדר נושים במסגרתו הסכימו החייבים לשלם סך של 4.5 מיליון ₪. נטען כי עו"ד כשדי דורש בתחשיביו שכר טרחה בגין הליכים אלה בסך של כ-1.6 מיליון ₪, כאשר לקופת הפירוק אמור היה להגיע על פי הצעת ההסדר ולאחר אישור תביעת החוב סך של כ-3.8 מיליון ₪.

29. באשר להיקף פעילותו של עו"ד כשדי בתיקי החייבים עתאמנה, ציין המפרק כי פעילותו של עו"ד כשדי התמצתה בהתייצבות בשם המפרק במספר דיונים בתיקי פשיטת הרגל המתנהלים כנגד החייבים עתאמנה בבית המשפט המחוזי בנצרת וחיפה, הגשת מספר בקשות ותגובות בתיקים אלה וכן הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. עוד ציין המפרק כי עו"ד כשדי הגיש גם בקשת נושה למתן צו כינוס כנגד החייב מר סלים עתאמנה, ואולם זו הוגשה כ-5 חודשים לאחר שניתן כנגדו צו כינוס לבקשת נושה אחר ואף בתיק זה מונה עו"ד נשר לשמש כבעל תפקיד מטעם בית המשפט.

30. המפרק ציין כי עו"ד כשדי נקט גם בהליך פשיטת רגל כנגד החייב אבו צוייץ עאדל לבקשת המפרק ובתיק זה לא סוכם תעריף שכר טרחה, ואף בתיק זה מונה עו"ד נשר כבעל תפקיד אשר פעל למימוש דירת המגורים של החייב.

31. לעניין סיום העסקתו של עו"ד כשדי, טען המפרק כי זו נבעה מדרישת תשלום בלתי סבירה מצדו של עו"ד כשדי אשר בסמוך למשא ומתן שהתנהל עם החייבים עתאמנה העלה את הדרישה לקבלת שכר טרחה בשיעור הנקוב בהסכם שכר הטרחה לא רק מהליכי הוצאה לפועל שנקט אלא גם בתיקים שהתבררו בהליכי פשיטת רגל, בלא קשר לגבייה בפועל. זאת ועוד, נטען על ידי המפרק כי הפנייה לבית המשפט לשחרורו של עו"ד כשדי מתפקידו נדרשה גם על רקע העובדה שעו"ד כשדי התייצב לדיונים בעניינם של החייבים עתאמנה מבלי שנדרש לכך על ידי המפרק.

32. המפרק הוסיף וציין כי לא היה בדעתו לגזול מעו"ד כשדי שכר טרחה בקשר לטיפולו בתיקי החייבים עתאמנה וצוויץ במסגרת הליכי פשיטת הרגל, אלא שביקש לשלם עבור פועלו של עו"ד כשדי, בהתאם לעבודה שבוצעה בתיקים אלה על ידו, ובאישור בית המשפט, אלא שדרישותיו של עו"ד כשדי היו לא סבירות ולא אפשרו להגיע עמו להסכמה ראויה.

33. לנוכח כל האמור, טען המפרק כי על בית המשפט לקבוע כי עו"ד כשדי אינו זכאי לשכר טרחה נוסף מעבר לשכר ששולם לו בפועל במסגרת תיקי ההוצאה לפועל אותם ניהל מכוחו של המפרק. לחילופין, וככל שייפסק שכר טרחה נוסף לטובתו של עו"ד כשדי, מבוקש שיקוזזו הנזקים להם גרם עו"ד כשדי במישרין לקופת הפירוק, אשר לא פוחתים מ-86,334 ₪.

34. בכל הנוגע לתביעת עו"ד כשדי לחייב את המפרק אישית, טען המפרק כי מדובר בבקשה חסרת שחר שנועדה להפעיל עליו לחץ פסול, המחוסרת עילה, כאשר גרסאותיו של עו"ד כשדי במסגרת הליכים אלה הן גרסאות מתפתחות ומשתנות ואשר בכל מקרה כרוכות בפועלו כבעל תפקיד בתיק הפירוק.

35. המפרק טען כי מלכתחילה כשל עו"ד כשדי עת שדילג על שלב הגשת בקשה לאישור הגשת התובענה האישית כנגד בעל התפקיד, שעה שהגשת תביעה אישית כנגד בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון, טעונה אישור מראש של בית משפט של חדלות פירעון.

36. המפרק הוסיף וטען כי בפעולותיו פעל כידו הארוכה של בית המשפט ופעולותיו חוסות תחת ההגנות הללו. זאת ועוד נטען כי הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד תעשה רק במקרים של חוסר סבירות קיצונית, תרמית, חוסר תום לב קיצוני ורשלנות זועקת, ואין זה המקרה בפנינו שכן פעולותיו של המפרק אושרו על ידי בית המשפט ונעשו לטובת קופת הפירוק והנושים.

37. לגופו של עניין, נטען על ידי המפרק כי בית המשפט הוא שאישר את ההתניה כי שכר טרחתו של עו"ד כשדי מהליכי ההוצאה לפועל ייגזר מהגבייה בפועל, והדבר מתיישב עם אומד דעתם של הצדדים. באשר לטענה כי המפרק לא אישר את שכר הטרחה באשר לתיקי פשיטת הרגל, טען המפרק כי בכל הנוגע לתיק אבו צוויץ התיר בית המשפט בהחלטתו מיום 09/09/13 למפרק לנקוט בהליכי פשיטת רגל כנגד אבו צוייץ כמבוקש בבקשת המפרק, ובאותה בקשה הובהר כי תשלום האגרה וההוצאות הכרוכות בניהול הליכי פשיטת הרגל נגד אבו צוויץ ישולמו מקופת הפירוק, כאשר שכר הטרחה שסוכם עם עו"ד כשדי יהיה זהה לשכר הטרחה שסוכם עמו בהליכי ההוצאה לפועל, דהיינו 20% מהכספים שייכנסו בפועל לקופת הפירוק, כאשר סיכום דומה לא היה כלל על סדר היום בקשר להליכי פשיטת הרגל של החייבים עתאמנה.

38. באשר לתיקי החייבים עתאמנה טען המפרק כי אמנם ביקש מעו"ד כשדי להתחיל ולטפל בתיקי עתאמנה אולם היה על עו"ד כשדי לערוך את כל הבדיקות בטרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ולברר קיומו של הליך חדלות פירעון כנגד החייבים, אשר בעטיו עוכבו הליכי ההוצאה לפועל וקופת הפירוק נדרשה לשלם ללא הצדקה אגרה בסך של 86,334 ₪. עוד טען המפרק כי לצורך הגשת תביעת החוב כנגד האחים עתאמנה כל שנאלץ עו"ד כשדי לבצע הוא הגשת טופס בליווי פסק הדין החלוט שהושג על ידי המפרק.

39. המפרק טען כי לא ניתן לקבל את טענת עו"ד כשדי כי מעולם לא הוחרג תיק כזה או אחר מהסכם שכר הטרחה, שכן טענה זו אף אינה מתיישבת עם טיעוניו של עו"ד כשדי הטוען בעצמו שבתיק אבו צוויץ שכר הטרחה הוחרג וקיבל את אישורו של בית המשפט במסגרת בקשה 92.

40. לעניין אינטרס הציפיה של עו"ד כשדי, טען המפרק כי היה מקום לשקול טיעון מעין זה אילו פעולות הגבייה וניהול ההליכים נעשה על ידי עו"ד כשדי. ואולם, בפועל בהליכי פשיטת הרגל השונים מונה עו"ד נשר כבעל תפקיד, כל הפעולות מבוצעות על ידו, והוא זה שזכאי לקבלת שכר הטרחה בגין פעולותיו, ומשכך ומכל הנימוקים הנוספים, סבור המפרק כי יש להורות על דחיית בקשתו של עו"ד כשדי תוך חיובו בהוצאות הבקשה.

41. באת כוח הכנ"ר סבורה כי לגבי תיקי הוצאה לפועל שפתחה החברה עובר לפירוקה ו/או תיקים שפתח עו"ד כשדי ( למעט תיקי עתאמנה ואבו צוויץ), ולגביהם נתנה ביום 30/03/09 החלטה של בית המשפט אשר אישרה את שכירת שירותיו של עו"ד כשדי בתנאים שסוכמו עימו, זכאי עו"ד כשדי לשכר טרחה בשיעור של 20% מהכספים שיועברו בפועל לקופת הפירוק וזאת בנוסף לשכר טרחה שייפסק בהליכי ההוצאה לפועל. מחישוב שערכה באת כוח הכנ"ר על בסיס הנתונים שפורטו בנספח 8 לבקשת עו"ד כשדי, סה"כ הגבייה בתיקי הוצאה לפועל עומדת על 131,086 ₪. בהתאם להסכם ולאור האמור סבור הכנ"ר כי עו"ד כשדי זכאי לשכר טרחה בשיעור של 20% ובסך הכל 26,361 ₪ בתוספת מע"מ.

42. באת כוח הכנ"ר ציינה כי לעמדת הכנ"ר צודק המפרק הסבור כי רק במקרים בהם הגבייה בתיק ההוצאה לפועל גבוהה יותר מהשכר הפסוק בהוצאה לפועל זכאי עו"ד כשדי לשכר פסוק זה בנוסף ל-20% מהגבייה בפועל. באת כוח הכנ"ר ציינה כי על פי החישובים שערכה מהנתונים שהוצגו על ידי עו"ד כשדי בבקשתו זכאי עו"ד כשדי לשכר הפסוק ב-9 תיקים ובסך כולל של 17,555 ₪.

43. באת כוח הכנ"ר ציינה כי נתוניה מבוססים על הסכומים שפרט עו"ד כשדי בבקשתו ומתוך הנחה שסכומים אלה נגבו בפועל בתיקי ההוצאה לפועל על ידו ולא על ידי עורך הדין שקדם לו והכל עד למועד סיום ההתקשרות ביום 08/01/18. בכל מקרה, ציינה באת כוח הכנ"ר כי מסכומים אלה שייפסקו לעו"ד כשדי יש לקזז את הסכומים שלקח לעצמו ו/או קיבל בפועל במהלך תקופת העסקתו ועד ליום 08/01/18.

44. באשר לגביית תיקי עתאמנה, ציינה באת כוח הכנ"ר כי בסמוך לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגד בני משפחת עתאמנה על ידי עו"ד כשדי החלו הליכי פשיטת רגל כנגד החייבים סלים עתאמנה ז"ל על ידי נושה אחר ומאוחר יותר הגישו גם רפעאת עתאמנה ווחיד עתאמנה בקשות לפשיטת רגל מטעמם. כתוצאה מכך מיום פתיחת תיקי ההוצאה לפועל על ידי עו"ד כשדי ו/או הגשת בקשת נושה על ידי עו"ד כשדי שבוטלה כי כבר הוגשה בקשה אחרת על ידי נושה אחר שהקדים אותו לא התקבלו כספים בהוצאה לפועל. בהינתן האמור ומאחר ועו"ד נשר מונה כנאמן לנכסי החייבים ורק פעולותיו הניבו כספים בתיקי פשיטת הרגל ולהסדר שבסופו של יום בוטל, התמצה תפקידו של עו"ד כשדי בהגשת תביעות חוב ובכל מקרה הסתיים תפקידו בגביית הכספים עבור החברה.

45. באת כוח הכנ"ר ציינה כי לעמדתה עו"ד כשדי אינו זכאי לתשלום שכר טרחה מתיקי פשיטת הרגל של החייבים עתאמנה וזאת ממספר נימוקים. לעמדתה אין מקום לתשלום כפל שכר טרחה על הכספים שהתקבלו אצל הנאמן; הכספים אינם פרי הליכי גבייה שנקט בהם עו"ד כשדי ובתיקי הוצאה לפועל, ולכן הוא אינו זכאי לשכר טרחה שעה שההחלטה מיום 30/03/19 נוגעת רק בכספים שנגבו מפעולות ישירות של עו"ד כשדי בהליכי הוצאה לפועל ולא מכל מקור אחר.

46. לנוכח כל האמור, ומשפעולותיו של עו"ד כשדי התמצו בהגשת 3 תביעות חוב, והתייצבות לדיון אף כי לא נדרש לכך, סבורה באת כוח הכנ"ר כי ראוי לפסוק לעו"ד כשדי שכר ראוי בסך שלא יעלה על 5,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל תביעת חוב.

47. באשר לתשלום שכר הטרחה בתיק אבו צוויץ, סבורה באת כוח הכנ"ר כי למרות שעו"ד כשדי הוא שהגיש את בקשת פשיטת הרגל, ואולם משמונה עו"ד נשר כנאמן, והכספים התקבלו כתוצאה מפעולותיו בלבד, ראוי לפסוק לעו"ד כשדי שכר טרחה ראוי שלא יעלה על 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.

48. בכל הנוגע לבקשת עו"ד כשדי להטיל אחריות אישית על המפרק, סבורה באת כוח הכנ"ר כי יש לסלק את הבקשה על הסף. לעמדתה ההלכה הנוהגת קובעת כי הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד היא חריגה ותיעשה רק במקרים קיצונים ונדירים; היה על עו"ד כשדי לעתור לבית המשפט, להגיש בקשה נפרדת ולהוכיח כי יש מקום ויש עילה לתבוע את המפרק ורק לאחר קבלת הרשות להגיש את בקשתו; אין כלל יריבות אישית בין עו"ד כשדי ובין המפרק הצריכה להתברר, כל טענותיו של עו"ד כשדי מקימות לכל היותר עילת תביעה כנגד החברה לתשלום שכר טרחה ואשר צריכה להתברר במסגרת בקשה 105 שהוגשה על ידי עו"ד כשדי; לא ניתן להתעלם מן הנסיבות והעיתוי בהן הוגשה הבקשה כנגד המפרק ודומה שהמדובר בצעד טקטי.

דיון

49. אין חולק כי בהתקשרות בין עורך דין ולקוח רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת אפילו טרם הושלמה העסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ואולם על הלקוח לכבד את הסכם שכר הטרחה שנכרת ואף להבטיח שכר ראוי עבור שירות שכבר ניתן ככל שלא נקשר בין הצדדים הסכם שכר טרחה.

50. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת הנוגעת לשכר הטרחה המגיע לעו"ד כשדי אשר נשכר על ידי המפרק לצורך הליכי גבייה עבור החברות. המחלוקת הראשונית נסובה ביחס להסכם שכר הטרחה שנקשר בין הצדדים ואשר אושר בהחלטת בית המשפט מיום 30/03/09.

51. בעוד שעו"ד כשדי סבור כי הסכם שכר הטרחה מקנה לו את הזכות לקבל שכר טרחה בשיעור של 20% מערך החוב בכל תיק בו נשכרו שירותיו, כאשר בנוסף יהיה זכאי לתוספת שכר הטרחה הפסוק בהליכי הוצאה לפועל, בלא קשר לשיעורי הגבייה, סבורים המפרק והכנ"ר כי ההסכם חל על הליכי גבייה בהליכי הוצאה לפועל בלבד וכי סכום שכר הטרחה ישולם רק מסכומי הגבייה בפועל.

52. ביום 11/03/09 הוגשה על ידי המפרק בקשה להעסיק את עו"ד כשדי לשם גביית חובות הלקוחות של החברות במסגרת תיקי הוצאה לפועל, ובמסגרתה העלה המפרק את תנאי שכר הטרחה שהוסכמו בין הצדדים בסעיף 7 לבקשה כדלקמן:

"לאור האמור, המנהל המיוחד שוחח עם עוה"ד כשדי וסוכם ביניהם על העברת כל תיקי ההוצל"פ בהם הזוכה הינה בלוק הסלע האדום בע"מ ( בפירוק), תיקים המטופלים כיום ע"י ביידוסי ונדאל, וכל פתיחת תיקי הוצל"פ נוספים, בהם הזוכה הינה בני סלים עתאמנה בע"מ ( בפירוק), (להלן: "התיקים") והכל בכפוף לשכר הטרחה בסך 20% מכלל הכספים אשר יועברו בפועל לקופת הפירוק, וזאת בנוסף לשכ"ט שיפסק במסגרת הליכי ההוצל"פ, אשר גם הוא יועבר לידי עוה"ד כשדי".

53. ביום 30/03/19 נעתר בית המשפט לבקשת המפרק למינויו של עו"ד כשדי, וציין כדלקמן:

"עם קבלת הודעתו על ההסדר שיעשה עם המשיבים 1 ו-2 ימונה עו"ד כשדי לטיפול בכל פעולות גביית חובות לקוחות וכל הכספים המגיעים לחברות וטרם נגבו על ידן".

54. מן האמור עולה כי עו"ד כשדי זכאי לשכר טרחה בשיעור שסוכם ואושר על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 30/03/09 מתוך הכספים שייכנסו לקופת הפירוק מגבייה בפועל בתיקי הוצאה לפועל. זהו הסעד שהתבקש במסגרת הבקשה שהוגשה על ידי המפרק בעת שהתבקשה העסקתו של עו"ד כשדי וזהו שכר הטרחה אשר אושר על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 30/03/09.

55. לא רק שלא הוצג על ידי עו"ד כשדי מסמך בכתב כלשהו המעגן את גרסתו בכל הנוגע לתנאי העסקתו ושכר הטרחה שהתחייב המפרק לשלם לו, אלא שעיון במכתבו של עו"ד כשדי מיום 23/01/12 ואשר צורף לתגובת המפרק, מעלה כי אף עו"ד כשדי היה מודע לכך כי חיובו מותנה בשיעור הגבייה בפועל, בהתאם למוסכם.

56. אם לא די בכך, הרי המפרק צירף לתגובתו שני מכתבים שנשלחו לעו"ד כשדי על ידי המפרק ביום 22/01/12 וביום 23/01/12 בהם חזר המפרק וציין כי על עו"ד כשדי להקפיד כי החשבוניות בגין שכר הטרחה תהיינה ערוכות בהתאם לגבייה בפועל, ועל כך לא חלק עו"ד כשדי בזמן אמת.

57. משכך, עולה כי הוסכם על ידי המפרק ועו"ד כשדי באופן חד משמעי כי עו"ד כשדי זכאי לשכר טרחה בשיעור של 20% מכלל הכספים שגבה בהליכי הוצאה לפועל בפועל, ואשר הועברו לקופת הפירוק של החברה.

58. סבורני כי המפרק והכנ"ר צודקים בעמדתם כי רק במקרים בהם הגבייה בתיקי ההוצאה לפועל תהה גבוהה יותר מהשכר הפסוק בהליכי ההוצאה לפועל, זכאי יהיה עו"ד כשדי לשכר פסוק זה בנוסף לשכר הטרחה בשיעור של 20% הנגזר אף הוא מן הגבייה בפועל. כל פרשנות אחרת, כמו זו שמעלה עו"ד כשדי לפיה הוא זכאי לשכר הפסוק גם אם הגבייה בתיק ההוצאה לפועל הפרטני לא תהה גבוהה יותר מהשכר הפסוק, תביא לתוצאה שעו"ד כשדי יקבל כספים שאינם ישירים לגבייה בתיק ההוצאה לפועל הפרטני אלא מכספים אחרים שהתקבלו אצל המפרק, ולא לכך הייתה כוונת הצדדים. לפיכך, סבורה אני כי יש לערוך את חישוב השכר שנפסק בהליכי ההוצאה לפועל השונים באופן פרטני ושלא במקשה אחת, כתוצאה מהצלחת הגבייה בכל תיק ותיק ותוך זיקה ישירה לגבייה בכל תיק ותיק.

59. לפיכך, מקובל עלי תחשיב הכנ"ר אשר נערך על בסיס נספח 8 שצורף לבקשת עו"ד כשדי ואשר מתוכו עולה כי סך הכל נגבה בתיק ההוצאה לפועל בהם טיפל עו"ד כשדי ממועד מינויו ביום 30/03/09 ועד לסיום תפקידו ביום 08/01/18 סכום של 131,806 ₪, ובהתאם שכר הטרחה בשיעור של 20% עומד על 26,361 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף עולה מנספח 8 כי רק בתשעה תיקים סך הגבייה עלה על שכר הטרחה שנפסק בהליכי הוצאה לפועל. לפיכך, זכאי עו"ד כשדי בהתאם להסכם עימו, שקיבל את אישורו של בית המשפט, לתשלום נוסף לשכר הטרחה בשיעור של 20% לשכר שנפסק בהוצאה לפועל רק באותם תיקים ובסכומים שננקבו בתגובת הכנ"ר, ובסך כולל נוסף של 17,555 ₪ בתוספת מע"מ.

60. משעו"ד כשדי לא חלק על תחשיב המפרק, ולפיו, בסמוך לגביית הכספים הועבר לעו"ד כשדי באופן מידי שכר טרחה מקופת הפירוק בסך של 68,697 ₪, עולה כי עו"ד כשדי קיבל את מלוא השכר המגיע לו בגין הליכי ההוצאה לפועל בהם ייצג את החברות שבפירוק, ואף ביתר.

61. משנתנה לעו"ד כשדי האפשרות לנהל הליכי הוצאה לפועל במשך כ-9 שנים עד לסיום העסקתו, אין עוד סבירות ממשית כי ניתן יהיה כיום לגבות כספים נוספים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל אלה שהתנהלו על ידו, ובפרט לא בסכומים משמעותיים. יחד עם זאת, וככל שהמפרק יצליח לגבות בעתיד כספים מתיקי הוצאה לפועל אלה, בין במישרין ובין בעקיפין, סבורני כי עו"ד כשדי יהיה זכאי לשכר טרחה בשיעור של 50% משכר הטרחה המוסכם כמפורט לעיל.

62. את עיקר יהבו תולה עו"ד כשדי מגביית כספים שתיעשה בתיקי החייבים עתאמנה המתנהלים בהליכי פשיטת רגל לאחר שהמפרק זכה במסגרת בקשה למתן הוראות שהוגשה על ידו לחיובם האישי בחובות החברות מכוח סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות, ולאחר שערעורם לבית המשפט העליון נדחה.

63. אין מחלוקת כי ביחס לחייבים אלה פעל עו"ד כשדי על פי הרשאתו של המפרק ופתח בתיק הוצאה לפועל כנגדם. ואולם, כחודשיים לפני פתיחת תיקי ההוצאה לפועל על ידי עו"ד כשדי, החלו הליכי פשיטת רגל כנגד סלים עתאמנה ז"ל ( תיק פש"ר 39384-07-13) על ידי נושה אחר ומאוחר יותר הגישו רפעאת עתאמנה ( תיק פש"ר 54106-06-16) ווחיד עתאמנה ( תיק פש"ר 22017-01-15) בקשות לפשיטת רגל מיוזמתם ועו"ד נשר מונה כנאמן לחייבים. לנוכח נסיבות אלה עוכבו הליכי ההוצאה לפועל בהם פתח עו"ד כשדי ולא נגבו על ידו כספים כלשהם מן החייבים בהליכי ההוצאה לפועל.

64. במסגרת בקשותיו טען עו"ד כשדי כי הסכם שכר הטרחה שאושר על ידי בית המשפט ביום 30/03/09 חל גם על תיקי פשיטת הרגל של החייבים עתאמנה, ולפיכך הינו זכאי לשכר טרחה בשיעור של 20% מערך החוב של החייבים עתאמנה לחברה המופיע בתיקי פשיטת הרגל הללו. סבורני כי אין יסוד לדרישה זו. אין צורך לחזור ולהרבות מילים כי הסכם שכר הטרחה שאושר על ידי בית המשפט ביום 30/03/09 אינו חל ככזה על תיקי פשיטת רגל אלא על הליכי גבייה שייעשו על ידי עו"ד כשדי במסגרת הליכי הוצאה לפועל. זאת ועוד, עו"ד כשדי הגיש אמנם בקשה לפשיטת רגל כנגד החייב עתאמנה ז"ל ( תיק פש"ר 23749-12-13) ואולם תיק זה הוגש כאמור חמישה חודשים לאחר פתיחת תיק פשיטת הרגל שהוגש כנגד מר סלים עתאמנה ז"ל על ידי נושה אחר, ומשכך נמחק ומאז בפועל משמש עו"ד נשר כבעל תפקיד בתיקי חייבים אלה, והכספים שהגיעו מחייבים אלה הגיעו אך ורק מפעולות שנקט הנאמן עו"ד נשר ולא כתוצאה מפעולותיו של עו"ד כשדי.

65. משהכספים שהתקבלו או יתקבלו מהחייבים עתאמנה אינם נובעים במישרין מפעולות גבייה של עו"ד כשדי בהליכי הוצאה לפועל, וממילא הנאמן זכאי לשכר טרחה מפעולותיו, תשלום שכר טרחה בגין הליכים אלה לעו"ד כשדי יביא לתשלום כפל שכר טרחה ויותר על הכספים שהתקבלו אצל הנאמן. סבורני כי לא ראוי לאשר תשלום כפל שכר טרחה על אותו הסכום שנגבה אשר יביא להפחתה אם לא לאיון הדיבידנד שישולם לנושים. בהקשר זה ניתן להפנות להוראת תקנה 8 לתקנות החברות ( מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) תשמ"א-1984 הקובעת כי לא ייפסק כפל שכר טרחה על כספים שמועברים בין בעלי תפקיד.

66. במסגרת שלושת תיקי פשיטת הרגל המתנהלים כנגד החייבים עתאמנה הגיש עו"ד כשדי תביעת חוב ואף כמצוין על ידי המפרק התייצב לארבעה דיונים בבית המשפט המחוזי בחיפה ובנצרת, הגיש מספר בקשות ואף תגובות לתיקי החייבים וכן הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. יחד עם זאת, הכספים שהתקבלו בתיקי החייבים וביחוד הצעת ההסדר שהוצעה על ידי החייבים ( שבהמשך בוטלה) היו כולם תולדה של הפעולות שננקטו על ידי הנאמן עו"ד נשר. על רקע האמור ומשאינני סבורה כי קיימת תחולה להסכם שכר הטרחה בכל הנוגע לתיקי פשיטת הרגל של החייבים עתאמנה ועל רקע העובדה שהליכי הגבייה אינם ננקטים כלל על ידי עו"ד כשדי ואינם נובעים מפעילותו, ראוי לפסוק לעו"ד כשדי שכר ראוי בגין פעולותיו בתיקי החייבים עתאמנה, כמצוין לעיל, ולהעמידו על סכום כולל לגבי שלושת תיקי החייבים עתאמנה בסך של 45,000 ₪ בתוספת מע"מ.

67. הדברים שנאמרו לעיל בכל הנוגע לזכאותו של עו"ד כשדי לשכר טרחה בקשר לתיקי החייבים עתאמנה חלים גם בכל הנוגע לזכאותו של עו"ד כשדי לשכר טרחה מתיק פש"ר (59207-06-13) אשר נפתח בבקשה שהוגשה על ידי עו"ד כשדי. גם בתיק זה הכספים שהגיעו לקופת הכינוס ו/או יגיעו אם בכלל, יהיו אך ורק כתוצאה מפעולות והליכים שנקט עו"ד נשר אשר מונה כנאמן בתיק זה ולא כתוצאה מהליכי גבייה שננקטו על ידי עו"ד כשדי.

68. בנסיבות אלה ומשעו"ד כשדי הגיש את בקשת הנושה למתן צו כינוס ולהכרזתו של מר אבו צוויץ כפושט רגל וכן הגיש את תביעת החוב מטעם החברה, סבורני כי ראוי לפסוק לעו"ד כשדי שכר ראוי בסך כולל של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין מכלול פעולותיו עד למועד סיום תפקידו.

69. לנוכח האמור, סבורני כי על קופת הפירוק של החברות לשלם לעו"ד כשדי סך כולל של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין טיפולו וסיועו למפרק בתיקי החייבים עתאמנה וצוויץ. הגם שדומה כי שכר הטרחה שהתקבל אצל עו"ד כשדי בתיקי ההוצאה לפועל עולה על השכר המגיע על פי תחשיב הכנ"ר ואשר מקובל עלי, הרי לאחר ששבתי ושקלתי בדבר, ולנוכח העובדה שהמפרק אישר בזמן אמת את התשלום האמור, אינני רואה להורות על קיזוז הסכומים ששולמו לעו"ד כשדי ביתר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל מיתרת התשלום כנקוב לעיל. כן אינני סבורה כי ראוי לקזז מסכומים אלה את עלות אגרת פתיחת תיק ההוצאה לפועל לחייבים עתאמנה, כדרישת המפרק, שכן בפתיחת התיקים הללו, אין חולק כי עו"ד כשדי פעל על פי הוראות המפרק.

70. משהגענו עד הלום, ולאחר שסברתי כי הסכם שכר הטרחה אשר אושר על ידי בית המשפט ביום 30/03/09 אינו חל על הליכי פשיטת הרגל המתנהלים כנגד החייבים עתאמנה, נותר להכריע בבקשה המשלימה שהגיש עו"ד כשדי, במסגרתה עתר לחייב את המפרק אישית בתשלום שכר הטרחה בתיק עתאמנה.

71. עובר לבקשה, וככל שסבר עו"ד כשדי כי יש ממש בתביעתו לחייב את המפרק בחיוב אישי, היה על עו"ד כשדי להקדים ולהגיש בקשה נפרדת למתן היתר להגשת הבקשה. בית המשפט העליון עמד ברע"א 380/14 יעקב כהן נ' עו"ד איתן ארז מפרק קלרין (06/06/14) על הנטל העומד על מי שמבקש להגיש תביעה לחיוב אישי של בעל תפקיד כדלקמן:

"מחמת הנחיתות הפרוצדורלית של הנתבע, בעל התפקיד, ומשום החששות שהועלו לעיל, נקבע כי הגשת תביעה אישית נגד בעל תפקיד לפי סעיפים 373 ו- 374 לפקודה מצריכה קבלת אישור מאת בית המשפט. התכלית בדרישת האישור היא יצירת " מסננת" או " מטרית הגנה" מצד בית המשפט שתמנע תביעות סרק נגד בעלי תפקיד והרתעת יתר כלפיהם, קרי, הגנה על הנתבעים הפוטנציאליים, וזאת לעומת התכלית העקרונית בעצם קיומם של סעיפים 373-374 : הגנה על הנושים ( עניין גרנות, פסקה 19; השוו לעניין ינוב, עמודים 202-203 ולעניין שחם, פסקה 12). לאור התכליות שביסוד הדרישה לאישור, ינתן האישור רק כאשר יוּכח קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לחובת בעל התפקיד, גם אם הדבר יצריך לעיתים שמיעה מקדמית וחלקית של ראיות (עניין ינוב, עמוד 203; עניין גרנות, פסקה 20; עניין פלוק, פסקה 7).
בבוא בית המשפט לשקול מתן אישור להגשת תביעה לפי סעיפים 373 ו- 374 לפקודה, יקח בחשבון מכלול שיקולים רלוונטיים: שיקולי מדיניות התומכים בגישה מצמצמת להכרה באחריות אישית, עליהם עמדנו לעיל; האם התביעה נגד בעל התפקיד נסבה על פעולות שביצע באישור בית המשפט, מצב המקים מעין חזקה, הניתנת לסתירה, כי בעל התפקיד פעל כדין; מיהות התובע. זהירות יתר תינקט כאשר הטענות מועלות מצד חייב, שהאינטרסים שלו נוגדים פעמים רבות את אלה של הנושים ושל בעל התפקיד".

72. מלכתחילה אינני סבורה כי קיימת יריבות בין עו"ד כשדי והמפרק באופן אישי. התקשרותו של עו"ד איתן ארז עם עו"ד כשדי הייתה בכובעו כמפרק החברות. כל טענותיו של עו"ד כשדי הנוגעות לשכר טרחתו אינן מגבשות עילה עצמאית כנגד המפרק, אלא לכל היותר תביעה כנגד החברה שבפירוק לשלם לו את שכרו, כפי שעשה בפועל בהגשתה של בקשה 105, ואשר במסגרתה נתבררו טענותיו. בית המשפט המחוזי בע"א (ת"א) 2804/01 מחצבות הר רפיד בע"מ נ' עו"ד אילן דסאו (10/03/05) עמד על היעדר היריבות האישית בהתקשרות עם בעל תפקיד וציין כדלקמן:

" כאשר באים אנו לבחון את סוגיית היריבות בין הצדדים בתביעת השבה, מאחר שבמישור החוזי עסקינן, מורה הנבוכים שצריך לעמוד כל העת לנגד עינינו הוא ההסכם שנכרת בין הצדדים. בחינת הסכם המכר במקרה דנן, מעלה כי הצדדים שהתקשרו בו הם המערערת מצד אחד וחברת גרעד באמצעות המשיב ככונס נכסים מצד שני. על מערכת היחסים בין המערערת למשיב ניתן ללמוד אף מהחלטות בית המשפט וההוצל"פ למינוי המשיב ככונס נכסים. גם בדיקת המסמכים הללו, מגלה שכל מעורבותו ופועלו של המשיב בענייננו הסתכמו בתפקידו ככונס נכסים ותו לאו.
תובענה בשם או נגד חברה בארץ, תוגש בדרך כלל באמצעות כונס הנכסים לפי דיני החברות, כאשר במקרה בו מדובר בעילת תביעה עצמאית שיש לבעל התפקיד או נגדו (למשל בנושא שכר טרחה או בגין אחריות רשמית של בעל התפקיד), תוגש התובענה בשמו של בעל התפקיד הנ"ל או נגדו, תוך ציון העובדה שהוא מכהן ככונס נכסים לפי דיני החברות (א' וולובסקי, כונס נכסים בדיני החברות (מהדורה שנייה, תשס"ד-2004) בעמ' 495 (להלן: "וולובסקי").
לנוכח דברים אלו ולאור הסכם המכר במקרה שלפנינו, נראה כי היה על המערערת להגיש את תביעתה כנגד חברת גרעד באמצעות המשיב ככונס נכסים, או למצער כנגד "כונס הנכסים עו"ד אילן דסאו". דא עקא, מבט חטוף על כתב התביעה והודעת הערעור שבתיק, מגלה שהמערערת היפנתה אותם כנגד "אילן דסאו, עו"ד". עינינו הרואות כי במקום לתבוע את עו"ד דסאו תחת כובעו ככונס נכסים, החליטה המערערת לחייבו באופן אישי תחת כובעו כעו"ד פרטי. נדמה כי משבחרה המערערת להלך בנתיב תביעה שכזה, חרגה היא מתחומי היריבות המשפטית בין הצדדים, כמו גם מהדין והפסיקה החלים בעניינם של כונסי נכסים.
הלכה ידועה היא כי כונס נכסים המתמנה על ידי בית המשפט הוא "פקיד בית המשפט" (Officer of thr Court), העומד תחת פיקוחו, פועל בשמו ומשמש כזרועו הארוכה (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג–2003) בעמ' 470 (להלן: "גורן"); וולובסקי, בעמ' 90 ו-301; רע"א 2077/92 אדלסון נ' רייף, פ"ד מז (3) 485, 499). משכך, נראה כי בנסיבות המקרה דנן, בהן פעל עו"ד דסאו ככונס נכסים בחסות בית המשפט, נכון יהיה ליתן לו הגנה מפני תביעה המופנית כלפיו באופן אישי.
יפים לעניין זה דבריו של המלומד וולובסקי, אשר מציין בספרו הנ"ל כי על פי הפסיקה בארץ, כונס נכסים לפי דיני החברות הינו בעל אחריות רשמית, ולא אישית, כלפי חוזה שבו התקשר בתוקף תפקידו. לדבריו, מאחר שבארץ ההתקשרות החוזית נערכת עם כונס נכסים המתמנה על ידי בית המשפט, אין מקום להניח כי למתקשר בחוזה יש ציפייה לאחריות אישית של הכונס. ואולם באם המתקשר בחוזה רוצה באחריות אישית שכזו, יתכבד הוא וידרוש שהדבר יצוין במפורש בחוזה. לדידו של וולובסקי, על אף כי שאלת האחריות האישית של כונס נכסים טרם הוכרעה בארץ, הרי שהמשקל המצטבר של הנימוקים הללו מוביל אותו למסקנה כי במחוזותינו ראוי לקבוע שלא קיימת אחריות אישית מעין זו (וולובסקי, בעמ' 295).
אם מקבלים אנו את גישתו של המלומד וולובסקי, הרי שאין להטיל על המשיב במקרה שלפנינו אחריות אישית, שכן בהסכם המכר לא היתה כל הוראה המתייחסת לנושא אחריות הכונס, ולפיכך אין להניח כי למערערת היתה ציפייה לאחריות אישית מצידו".

73. מבלי לפגוע בכל האמור לעיל, סבורני כי אף לגופו של עניין אין הנסיבות והטענות הרבות שמעלה עו"ד כשדי בבקשתו כדי להצדיק הטלת אחריות אישית על המפרק לשאת בתשלום שכר טרחה בגין פעולותיו של עו"ד כשדי בתיקי החייבים עתאמנה. כפי שנכתב בשורה ארוכה של החלטות, הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד תיעשה רק בנסיבות חריגות וקיצוניות. בית המשפט העליון ברע"א 9227/12 עו"ד שי גרנות ואח' נ' שפייזר רות ואח' (27/08/13) עמד על הרציונל שבהלכה זו, כדלקמן:

"הגשת תביעה אישית כנגד בעל תפקיד פותחת פתח לניצול לרעה של אפשרות זו. על דרך ההיקש, זו אחת הסיבות בגינה מצא המחוקק להרחיב את החסינות האישית של עובדי ציבור בסעיף 7א ל פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בעקבות תיקון מס' 10 לפקודה. התיקון נועד לאפשר לעובד הציבור למלא תפקידו ללא מורא וללא משוא פנים ובלא לחשוש שמא יאוים או ייתבע בגין מעשה או מחדל שביצע בעת מילוי תפקידו. בנוסף, נועדה ההרחבה לאפשר לעובד הציבור לפעול ולקבל החלטות במסגרת עבודתו, ללא חשש מתמיד מפני תביעה אישית (ראו, לדוגמה, תמר קלהורה ומיכל ברנשטיין "חוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 10) – חסינות עובד הציבור" הפרקליט נא 293 (2011)).
מכאן נקודת המוצא, כי הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד והיתר להגיש כנגדו תביעה אישית, היא צעד חריג המחייב נקיטת זהירות רבה בטרם הפעלתה. מה עוד, שקיימות סנקציות חלופיות כנגד בעל תפקיד שמעל את התרשל בתפקידו, כגון הפחתת שכרו או העברה מתפקידו (וראו, בהרחבה, אלשיך ואורבך - הקפאת הליכים 227-223)".

74. בענייננו, אמנם לא הוכח כי המפרק קיבל את אישורו של בית המשפט למפרע להעסקתו של עו"ד כשדי במסגרת תיקי פשיטת הרגל של החייבים עתאמנה. יחד עם זאת , בית משפט של פירוק רשאי לאשר פעולה של מפרק גם בדיעבד ומשיש לתת משקל לעמדתו של הכנ"ר אשר ליווה את הליך הפירוק מראשיתו ואינו בעל אינטרס, אין מניעה לאשר את התקשרותו של המפרק עם עו"ד כשדי לצורך ניהול הליכי הגבייה כנגד החייבים עתאמנה אף בדיעבד, שעה שהתקשרותו של המפרק עם עו"ד כשדי נועדה לטובת הנושים ולא הייתה נגועה בחוסר תום לב, תרמית או מרמה.

75. לנוכח כל האמור, ועל רקע העובדה כי לא הייתה כוונה מצדו של המפרק להתנער מתשלום ראוי לעו"ד כשדי בגין פעולותיו, אינני סבורה כי מתקיימים הנסיבות המצדיקות הטלת אחריות אישית. למעלה מן הצורך אציין, כי בהינתן שעו"ד כשדי היה מודע לנוסח הסכם שכר הטרחה שאושר ביום 30/03/09 כחל על גבייה מהליכי הוצאה לפועל בלבד, יכול היה עו"ד כשדי ככל שהיה מעוניין בכל ל להסדיר את שכר טרחתו מבעוד מועד בהסכם בכתב אשר יקבל אף את אישורו של בית המשפט, ואין לו להלין בהקשר זה על המפרק דווקא.

76. בטרם סיום, אציין כי טענ ות עו"ד כשדי לפיהן הינו זכאי לשכר טרחה בסדרי הגודל הנתבעים ביחס לתיקי החייבים עתאמנה, בין מן החברה ובין מהמפרק אישית, כמו גם בתיק אבו צוויץ, מעלה קושי, שעה שאין חולק כי הליכי פשיטות הרגל מנוהלים על ידי הנאמן עו"ד נשר וכל פעולות הגבייה שנעשו או ייעשו יבוצעו על ידי הנאמן - עו"ד נשר בלבד ולא כתוצאה מיגיעתו האישית של עו"ד כשדי.

סוף דבר

77. לאור כל האמור, הנני מחייבת את קופת הפירוק של החברה לשאת ביתרת שכר טרחתו של עו"ד כשדי בסך כולל של 60,000 ₪.

התשלום יבוצע תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן , יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

78. הבקשה לחיובו של המפרק באחריות אישית נדחית.

79. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.

80. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ט, 17 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.