הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 200

לפני
כב' השופטת בטינה טאובר

בעניין:
פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983
להלן: "הפקודה"

ובעניין:

  1. בני סלים עתאמנה בע"מ, ח.פ. 512652306
  2. חברת בלוק הסלע האדום-מפעלי בלוקים בע"מ, ח.פ. 510989007

להלן: "החברות"

ובעניין:
עו"ד איתן ארז מפרק החברות
להלן: "מפרק החברות"

ובעניין:
עו"ד יעקב כשדי ת.ז. XXXXXX317
ע"י ב"כ עו"ד יורם גרוס
להלן: "המנהל המיוחד"

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
להלן: "הכנ"ר"

<#2#>
החלטה

1. בפני בקשה לעיכוב כספים אשר הוגשה על ידי עו"ד יעקב כשדי (להלן: "המבקש") במסגרתה עתר המבקש לקבוע כי כספים המתקבלים בקופת הפירוק לא יחולקו עד למתן הכרעת בית המשפט העליון בערעור שבדעת המבקש להגיש.

2. המפרק ובאת כוח הכנ"ר התנגדו לבקשה וטענו כי היא אינה מגלה נימוקים כלשהם המצדיקים את העיכוב המבוקש, כאשר לעמדת הכנ"ר הרי ככל שבית משפט ייעתר לבקשה יהיה עליו להגביל את הסכים לו טען המבקש ולהבדיל אותו מכלל הכספים בקופת הפירוק שיש כיום או אשר יצטברו, כאשר בכל מקרה העיכוב אינו חל על כספים שקודמים בסדר הנשייה בדיני חדלות פירעון.

3. המפרק הוסיף וטען בתגובתו כי בנסיבות בהן ייעתר בית המשפט לבקשה יהא עליו להורות למבקש להפקיד ערובה בסדר גודל של מאות אלפי ₪ להבטחת נזקי קופת הפירוק והשחתת זמנו של בית המשפט, הכנ"ר המפרק והנושים הממתינים מזה זמן רב לכספם.

4. לאחר שהמבקש לא הגיש תשובה לתגובת המפרק והכנ"ר תוך הזמן שנקצב ו/או בכלל הגיעה העת למתן החלטה בבקשה.

5. ככלל, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים. בית המשפט שלערעור רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין, וכן על מתן סעד זמני בנוגע לפסק הדין, "למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו" מכוח תקנות 466 ו-467(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

6. על מבקש הסעד הזמני להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות, המתמקד בעיקרו בהשוואת הנזקים שיגרמו לצדדים אם לא ינתן הסעד הזמני, נוטה בבירור לטובתו, עד כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא תיענה בקשתו. ראה: ע"א 3338/14 אפשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי (3.8.2014); ע"א 118/14 מכלוף נ' כונס הנכסים הרשמי (18.2.2014).

7. בית משפט הדן בבקשה לסעד זמני נדרש לאזן בין השיקולים השונים, כאשר בין השיקול הנוגע ל"סיכויי הערעור" לבין השיקול שעניינו מאזן הנוחות קיים יחס הפוך. היינו, ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. ראה: ע"א 2745/14 פלוני נ' עו"ד יקיר ניידיק ואח' (28.5.2014).
8. ככלל בתי המשפט מעניקים למאזן הנוחות את משקל הבכורה, מבין שני התנאים אשר על המבקש לעמוד בהם במסגרת בקשתו לעיכוב ביצוע או ל מתן סעד זמני לתקופת הערעור. ראה: ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015); ע"א 6472/14 ביבאר נ' ביסאן (25.12.2014); ע"א 8293/13 נעמן נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל (18.2.2014).

9. עיון בבקשת המבקש מעלה כי מלבד חוסר שביעות בולטת מן ההחלטה שנתנה ביום 17/01/19 אין המבקש מפרט כלל נימוקי ערעור, ובאופן שהמבקש כלל לא מצביע על נימוקי ערעור העומדים לזכותו.

10. באשר למאזן הנוחות פרט לאמירה כללית לפיה "אין צורך להכביר מילים כי חלוקת כספים לנושים לעת הזו עלולה להפוך את הכרעת בית המשפט העליון לתיאורטית בלבד" לא עמד המבקש בנטל להציג תשתית ראייתית לתמיכה בטענה כי ככל שהבקשה למתן סעד זמני תידחה, "לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו". ראשית, ניתן להניח שהמפרק והכנ"ר ישקלו את השיקולים הרלבנטיים ולא יפעלו לחלוקת כספים לנושים באופן שלא ניתן יהיה לשלם את תשלום שכר טרחתו של המבקש מעבר לזה שכבר שולם, ככל שערעורו של המבקש יתקבל. יתר על כן, המבקש בבקשתו לא העמיד את הסכום שהינו סבור שיש להותיר בקופת הפירוק, להבדיל מכלל הכספים שהצטברו או יצטברו בקופת הפירוק ולא כל שכן לא הביא בבקשתו בחשבון כספים שהם קודמים לכספים להם טוען המבקש על פי סדרי הנשייה בדיני חדלות פירעון. זאת ועוד, קבלת בקשתו של המבקש עלולה להסב נזק משמעותי נוסף לנושים הממתינים מזה שנים ארוכות לנשייתם.

11. לנוכח האמור לעיל, נראה כי הן סיכויי הערעור והן מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה למתן סעד זמני, עד להכרעה בערעור.

12. לאור כל האמור הבקשה למתן סעד זמני נדחית.

13. המבקש ישא בהוצאות בסכום של 1,000 ₪ למפרק ולכנ"ר.

14. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשע"ט, 27 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.