הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 17218-09-17

בפני
כב' השופטת בטינה טאובר

בעניין:
חוק החברות, התשנ"ט-1999
תקנות החברות (בקשה לפשרה או הסדר), התשס"ב-2002
להלן: "החוק"
להלן: "התקנות"

ובעניין:

  1. רמת טבעון-מעונות הורים בעמ חפ 510608664
  2. רמת טבעון אחזקות בע"מ, ח.פ. 513654798
  3. מעונות רמת טבעון (1998) בע"מ, ח.פ. 512648700
  4. רמת טבעון-נוף הקריה בע"מ, ח.פ. 513382689
  5. רמת טבעון-נוף ים בע"מ, ח.פ. 513437335
  6. רמת טבעון-נוף עכו בע"מ, ח.פ. 514185644
  7. רמת טבעון-נוף צפת בע"מ, ח.פ. 514305994

להלן: "החברות"

ובעניין:

  1. עו"ד ליאור מזור
  2. רו"ח אשר אנגלמן

בתפקידם כנאמנים לביצוע הסדר נושים

להלן: "הנאמנים"

ובעניין:
הנאמנות לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בגליל העליון
ביתאבות אזורי "סוכת שלום" בצפת ח.פ. 590000154
להלן: "הנאמנות"

ובעניין
מוריה סיעוד ביתי בע"מ ח.פ. 514808591
להלן: "מוריה"

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
להלן: "הכנ"ר"

החלטה

1. בפניי בקשה שהוגשה על ידי עו"ד ליאור מזור ורו"ח אשר אנגלמן בתפקידם כנאמנים של קבוצת החברות " נוף טבעון", ובכללן חברת רמת טבעון נוף צפת בע"מ ( כיום בהסדר נושים) (להלן: "הנאמנים", "קבוצת נוף טבעון" ו-"החברה בהסדר נושים" בהתאמה), לפיה מבוקש לתת צו שיופנה אל הנאמנות לפיתוח ותכנון שירותים למען הזקן בגליל העליון בית אבות אזורי סוכת שלום ( להלן: "הנאמנות") ומוריה סיעוד ביתי בע"מ ( להלן: "מוריה סיעוד") (להלן ביחד: "המשיבים"), ואשר יורה להם להמציא לעיונם של הנאמנים העתק צילומי מלא של חוזה ההפעלה ( על כל נספחיו) אשר נכרתם בין הנאמנות ומוריה סיעוד, לטובת הפעלת בית האבות " סוכת שלום" בצפת החל מיום 01/09/17.

הרקע לבקשה

2. מן התשתית העובדתית שנפרשה עולה כי עד ליום 31/08/17 הפעילה החברה בהסדר נושים את בית האבות סוכת שלום בצפת, מכוח חוזה הפעלה שנחתם בינה לבין הנאמנות ביום 10/08/09. על פי ההסכם האמור תקופת ההפעלה אמורה הייתה להסתיים בחלוף שמונה שנים, קרי ביום 31/08/17. לצד זאת, סוכם בין הצדדים כי הם ינהלו בשנת ההתקשרות האחרונה משא ומתן לגבי הגעה להסכמות בדבר הארכת תקופת ההפעלה ב-5 שנים נוספות. ואולם, בטרם סיום תקופת ההפעלה, ביום 29/03/17 פורסם על ידי הנאמנות " קול קורא להציע הצעות" לתפעול בית האבות נוף צפת וכן להרחבתו באמצעות תוספות בנייה ולהמשך תפעולו תוך כדי הרחבה, ולאחר מכן, החל מיום 01/09/17. המועד האחרון להגשת הצעות על פי הקול קורא נקבע ליום 23/04/17.

3. על פי הנטען בבקשת הנאמנים, בסמוך לאחר פרסום " הקול קורא", העלתה החברה בהסדר נושים טענות הן כנגד תוכנו, מאחר ולטענתה לא נכלל בו מידע מהותי לגבי בית האבות, ולגבי העובדה שהוא אינו עומד בדרישות " הפרוגרמה" של משרד הבריאות; והן כנגד אופן ניסוח תנאי הסף שבהם נדרשו המציעים לעמוד, אשר העידו על כך, כי מדובר ב"מכרז תפור" למידותיהם של מציע או מציעים מסוימים, שהחברה בהסדר נושים אינה נמנית עליהם ואינה עומדת בדרישות הסף החדשות.

4. יחד עם זאת, ועל מנת שלא לפספס את המועד להגשת ההצעה, הגישה החברה בהסדר נושים ביום 23/04/17 הצעה בהתאם לקול קורא. מיד בסמוך לאחר מכן, ביום 24/04/17 הוגשה מטעם החברה בהסדר נושים לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה ובקשה דחופה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד ( ת.א. 37411-04-17). במסגרת הבקשה לצו מניעה, התבקש בית המשפט לאסור על נציגי הנאמנות לפתוח את ההצעות שהוגשו במסגרת הקול קורא.

5. בדיון שהתקיים ביום 08/05/17 בבקשה לצו מניעה נשוא ת.א. 37411-04-17, התברר לטענת הנאמנים כי כבר נוהל הליך מכרז על ידי הנאמנות בקשר להפעלת בית האבות, בו זכתה מוריה סיעוד, שהינה חלק מ"קבוצת מוריה". בסיומו של הדיון, סוכם בין הצדדים כי יערך גילוי מסמכים שיאפשר לחברה בהסדר נושים לבחון המשך ההליכים הן ביחס לתביעה והן ביחס לבקשה לצו מניעה.

6. לטענת הנאמנים למרות שגולו לחברה בהסדר נושים מסמכים שונים לגבי הליך המכרז, לרבות הצעתה של חברת מוריה סיעוד, ולרבות מסמכים שהעידו על ניהול משא ומתן לשיפור תנאי ההצעה, לא הועברו לעיון החברה בהסדר נושים מלוא החומרים הנדרשים, לרבות הסכם ההפעלה שנחתם בין הנאמנות ומוריה סיעוד, זאת חרף פניות חוזרות ונשנות של החברה בהסדר נושים, החל מחודש יוני 2017.

7. בין לבין, ביום 07/09/17 נקלעה החברה בהסדר נושים להליכי הקפאת הליכים, במסגרתם מונו הנאמנים לבעלי תפקיד. לטענת הנאמנים, לאחר מינויים, פנו מספר פעמים אל בא כוח הנאמנות, בבקשה לקבלת פרטים שונים אודות ההליך שהתנהל, ונענו על ידו כי מבחינתו אין מניעה מלהמציא את החומר הנדרש, אולם הוא אינו רואה אפשרות לעשות כן ללא הסכמת המפעילה החדשה – מוריה סיעוד.

8. בעקבות האמור, ביום 27/09/17 הגישו הנאמנים בקשה והודעה לבית המשפט המחוזי בנצרת בת.א. 37411-04-17 במסגרתה עדכנו בדבר מתן צו ההקפאה בעניינה של החברה בהסדר נושים, וכן ביקשו לחייב את הנאמנות להמציא להם העתק צילומי מלא של הסכם ההפעלה החדש וכן את פרטי המפעיל החדש שזכה בקול קורא.

9. ביום 16/10/17 הוגשה תגובה מטעם הנאמנות לבקשת הנאמנים, בה צוין כי המפעילה החדשה של בית אבות סוכת שלום בצפת הינה מוריה סיעוד, וכי ביום 14/09/17 נחתמה בין הנאמנות למוריה סיעוד " טיוטא סופית" ללא נספחים של הסכם התקשרות, ואילו ביום 23/10/17 עתידים הצדדים לחתום על נוסח מלא של ההסכם כולל נספחים.

10. ביום 28/11/17 הגישו הנאמנים תשובה מטעמם בהתייחס לתגובת הנאמנות, במסגרתה ציינו כי הם מבקשים לבחון בשלב זה מיצוי דרכים אחרות הניצבות בפניהם לשם קבלת העתק חוזה ההפעלה החדש. ואולם, לאחר קבלת חומרים ותיעוד מקיפים שהומצאו לנאמנים בקשר עם המחלוקות בתיק, למעט חוזה ההפעלה שנחתם בין המשיבים, שבו הנאמנים ועתרו ביום 29/03/18 כי בית המשפט המחוזי בנצרת יורה לנאמנות להמציא לעיונם את חוזה ההפעלה שנחתם בין המשיבים.

11. בתגובה שהוגשה ביום 11/04/18 במסגרת ת.א. 37411-04-17, נטען על ידי הנאמנות כי מדובר בהסכם פרטי בין שני צדדים, ולכן אין סיבה לחשוף אותו בפני צד שאינו קשור לו. מכל מקום, נטען כי לא ניתן לחשוף את המסמך המבוקש ללא הסכמת הצד השני להסכם - מוריה סיעוד, אשר מעולם לא נתנה הסכמתה לכך.

12. ביום 30/07/18 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בת.א. 37411-04-17, במסגרתה הובהר כי בקשות לצווים מסוג הצו המבוקש ( צו להמצאת מסמכים) יש להגיש במסגרת תיק ההקפאה.

13. על רקע האמור, הגישו הנאמנים בקשתם הנוכחית לקבלת צו המופנה למשיבים ואשר מחייב אותם להמציא לעיון הנאמנים העתק צילומי מלא של הסכם ההפעלה שנכרתם בין הנאמנות ומוריה סיעוד, על כל נספחיו.

תמצית טענות הצדדים

14. הנאמנים טענו כי בנסיבות המקרה הנדון מתקיימת הצדקה מובהקת לחייב את הנאמנות בהמצאת העתק חוזה ההפעלה החדש שנערך בין המשיבים בקשר להפעלת בית האבות סוכת שלום בצפת לעיונם, וזאת על מנת לאפשר להם לבדוק באופן מלא וממצה את המחלוקות המשפטיות שקבוצת החברות נוף טבעון ובכללן החברה בהסדר נושים, היו צד להן, ולגבש את עמדתם אם להמשיך בניהול התביעה במסגרת ת.א. 37411-04-17 ואם לאו.

הנאמנים טענו, כי עריכת הליך המכרז וההתקשרות עם המפעיל החדש של בית האבות סוכת שלום צפת ( מוריה סיעוד) היה רצוף אי סדרים קשים. בין היתר, הועלו טענות לגבי חשש כבד ומבוסס לפגיעה בטוהר המידות. נטען כי חששותיה של החברה בהסדר נושים ביחס לפגיעה בטוהר המידות לא נסמכו רק על תוכן ההזמנה להציע הצעות וקביעת הקריטריונים שנועדו לשיטתה להותיר אותה מחוץ למעגל המציעים האפשריים, ולא על ההתעלמות מפניותיה עובר למועד הגשת ההצעות וקביעת עובדות בשטח שעה שהליכי המכרז קודמו חרף קיומה של בקשה לצו מניעה, אלא גם על כך שאגב אותם מהלכים קוים משא ומתן עם מציע מסוים והתקבלה החלטה להתקשר עמו תוך הסתרה מכוונת של זהותו של אותו מציע מאת החברה בהסדר נושים, וזאת חרף העובדה כי מדובר היה בחברה שהתאגדה לאחרונה ושעל פניה אינה עומדת בקריטריונים שהוצבו כתנאי סף להשתתפות במכרז.

לטענת הנאמנים, לחברה בהסדר נושים נגרמו ללא ספק נזקים כספיים מאי התקשרות עמה, ולכן עיון בחוזה ההפעלה החדש נחוץ וחיוני לנאמנים לצורך בחינת קיומה של עילת תביעה נזיקית כספית כנגד הנאמנות. נטען כי ניסיונות הנאמנות להימנע מגילוי המסמך, לא רק שאינם ענייניים ואינם סבירים אלא שהכשרתם תאלץ את הנאמנים לפעול לתיקון התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת, על דרך הוספת מוריה סיעוד כצד לתביעה, ללא שזו תוכל להעלות טענה כי נגררה להליך. מכל מקום, נטען כי ממילא במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי בנצרת יצטרכו המשיבים לציין דבר כריתתו של הסכם ההפעלה וכן לצרפו לכתב ההגנה שיוגש מטעמם, בהתאם לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

15. מוריה סיעוד הגישה תגובה לבקשת הנאמנים, במסגרתה מסרה כי היא מתנגדת למתן הצו המבוקש. לטענתה, הסכם ההפעלה שנכרת בינה לבין הנאמנות הוא קניינה של מוריה סיעוד והוא כולל סודות מסחריים רבים למדי הנוגעים לתנאי ההפעלה, לרבות הסדרים מסחריים ועסקיים, תנאי ההתקשרות וכיוצ"ב, שחשיפתם טומנת בחובה משמעויות שליליות רבות עבור מוריה סיעוד ביחס לכל התקשרות נוספת שלה.

מכל מקום, טענה מוריה סיעוד כי בקשת הנאמנים לקבלת הסכם ההפעלה אינה עומדת בתנאים הדרושים על פי דין לצורך חשיפת המסמך. כך למשל, נטען כי הנאמנים לא הצביעו על קיומה של תשתית ראייתית לביסוס עילת תביעה כנגדה, בהיותה צד שלישי לסכסוך שבין החברה בהסדר נושים לבין הנאמנות; הבקשה אינה מבססת את רלוונטיות המסמך המבוקש לתביעה שהגישו הנאמנים כנגד הנאמנות ומדוע הוא הכרחי לצורך בירורה; וכי באיזון בין האינטרסים המנוגדים, כפות המאזניים נוטות במובהק לטובת מוריה סיעוד, אשר הוכיחה כי חשיפת המסמך המבוקש עלולה להסב לה נזק של ממש, בין ביחס להתקשרות הקיימת ובין ביחס להתקשרויות העומדות על הפרק, ואילו מאידך הנאמנים לא הצביעו על טעם ממשי המדגיש את הצורך בחשיפת המסמך לשם עשיית צדק.

בבחינת למעלה מן הצורך, טענה מוריה סיעוד כי היא נכוותה בעבר מהתנהלות הנאמנים, ולכן כל מנגנון חשיפה של המסמך המבוקש אינו מקובל עליה. בהקשר זה, ולעניין השחרת הסודות המסחריים הנזכרים בהסכם, טענה מוריה סיעוד כי מאחר שהסודות המסחריים עוברים בהסכם כחוט השני, הרי שהשחרתם אינה פרקטית, וזו תוביל להשחרת כל המנגנון המסחרי בעסקה. בנוסף, ולעניין חשיפת ההסכם תוך התחייבות לסודיות, ציינה מוריה סיעוד כי היא מתנגדת לכך נחרצות, בשל חששה לזליגת המידע החסוי והסודי לצדדים שלישיים כלשהם, ובפרט לבעלי המניות של קבוצת נוף טבעון ולגורמים נוספים בשוק הרלוונטי.

16. בתשובה לתגובת מוריה סיעוד, טענו המשיבים כי דין התגובה להידחות על הסף, משזו לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות שעמדו בבסיסה. לגופו של עניין, טענו הנאמנים כי הם זכאים לקבל לעיונם את הסכם ההפעלה המבוקש מתוקף סמכויות החקירה הרחבות המוקנות להם כבעלי תפקיד מכוח סעיף 288 לפקודת החברות [ נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"). בנוסף, טענו הנאמנים כי אין לקבל את טענת מוריה סיעוד לפיה נוסח הסכם ההפעלה עולה בנסיבות העניין כדי סוד מסחרי כהגדרת מונח זה בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") שכן בחינה מעמיקה של הדברים מעלה כי תנאי ההתקשרות של " קבוצת מוריה" עליה נמנית מוריה סיעוד נחשפו בעבר בפני צדדים שונים, לרבות ביוזמתה של מוריה סיעוד, בין היתר במסגרת הליכי גילוי המסמכים שהתקיימו בת.א 37411-04-17; וכן במסגרת תיק פר"ק 16641-03-15, תיק פר"ק 53065-02-15 ותיק פר"ק 5256-03-15, בהם נחשפו הסדרי הפעלה ותנאי הפעלה בהם נקשרו בעבר חברות מקבוצת מוריה. לבסוף, דחו הנאמנים טענות מוריה סיעוד לעניין אי הצגת תשתית ראייתית לעילת התביעה כנגד הנאמנות ו/או קיומו של הכרח שבחשיפת הסכם ההפעלה לצורך כך.

17. ביום 08/10/18 התקיים דיון, במעמד הצדדים, במסגרתו השלימו ב"כ מוריה סיעוד והנאמנים טיעוניהם. ב"כ הנאמנות, עו"ד אליעד שחם, ציין כי הוא אינו מבקש לטעון בעניין וכי הוא מצטרף לדברי ב"כ מוריה סיעוד.

18. ב"כ הכנ"ר ציינה כי לנוכח טענותיה של מוריה סיעוד לעניין קיומם של סודות מסחריים, נכון יהיה להעביר את ההסכם הנדרש תחילה לעיונו של בית המשפט בלבד, אשר יבחן באם קיים סוד מסחרי שמן הראוי להגן עליו ולא לאפשר לבעל תפקיד לעיין בו ואם לאו. יחד עם זאת, ולגופו של עניין, ציינה ב"כ הכנ"ר כי לאור הוראת סעיף 288 לפקודת החברות ועל מנת לאפשר לנאמנים לבחון אם קיימת עילת תביעה נזיקית כנגד הנאמנות ואם לאו, יש לקבל את בקשת הנאמנים ולאפשר להם לעיין בהסכם ההפעלה שנקשר בין המשיבים.

19. ביום 15/10/18 הגיש ב"כ מוריה סיעוד לתיק בית המשפט הודעה בדבר הגשת הסכם ההפעלה שנכרת בין המשיבים לעיון בית המשפט בלבד.

דיון

20. המחלוקת בין הצדדים ניטשת בסוגיה עיקרית אחת, והיא: האם בנסיבות שתוארו בבקשת הנאמנים, ועל רקע טענות המשיבים לקיומם של סודות מסחריים, יש מקום לאפשר חשיפתו של הסכם ההפעלה עליו חתמו המשיבים, לעיונם של הנאמנים, ואם לאו. הנאמנים סבורים כי הם זכאים לעיין בהסכם ההפעלה שחתמו המשיבים מכוח סמכויות החקירה המוקנות להם על פי סעיף 288 לפקודת החברות. לעומתם, סבורים המשיבים כי בהעדר נחיתות אינפורמטיבית של הנאמנים ולנוכח קיומם של סודות מסחריים נטענים, אין בסעיף 288 לפקודה החברות כדי לסייע בידי הנאמנים.

21. סעיף 288 לפקודת החברות, שהוחל גם על הליכי הבראה מכוח סעיף 350 טז(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, קובע את גבולות סמכויות החקירה המוקנות לבעל התפקיד המתמנה במסגרת הליכי חדלות פירעון. תכליתו של סעיף 288 לפקודת החברות, הינה לאפשר לבית המשפט הדן בהליכי חדלות פירעון, באמצעות בעל התפקיד, להתחקות אחר מידע הנוגע לחברה ונכסיה וכן אחר מידע הנוגע לנסיבות שהובילו לקריסתה, לשם בירור ומיצוי זכויותיה של החברה. בעל התפקיד רשאי על פי סעיף זה לבצע פעולות חקירה המאפשרות לו איסוף מידע הנחוץ לו לצורך בירור האפשרות להגשת תביעה בשמה של החברה, בין היתר לשם הרחבת מסת הנכסים שלה. עם זאת, לנוכח העובדה כי מדובר בסעיף המקנה סמכויות חקירה רחבות, נקבע בפסיקה, כי על בית המשפט של חדלות פירעון לשמש כגורם מאזן ומפקח, שמא לא ייגרם נזק לצד הנחקר. ראה: רע"א 9370/17 אברהם לוי נ' גיא גיסין בתפקידו כבעל התפקיד להסדר הנושים של החברה (30/01/18); ע"א 1211/96 עו"ד כהן, מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ ( בכינוס נכסים ובפירוק) נ' נשיונל קונסלטנטס ( נטקונסלט) בע"מ, פ"ד נב(1) 481 (1998).

22. בענייננו, עיון בכתב התביעה שהגישו הנאמנים לבית המשפט המחוזי בנצרת ( נספח ב' לבקשת הנאמנים) מעלה כי זה כולל טענות כנגד התנהלות הנאמנות במהלך שנת ההתקשרות האחרונה בין הנאמנות לחברה בהסדר נושים, לרבות, טענה בדבר קיום הליכי משא ומתן שלא בתום לב; וכן טענות כנגד אופן ניסוח תנאי " הקול קורא" שפורסם על ידי הנאמנות ואשר מקים חשש להעדר שוויוניות. ממקרא בקשת הנאמנים עולה כי הסכם ההפעלה המבוקש נחוץ וחיוני לנאמנים לצורך בחינת קיומה של עילת תביעה נזיקית כספית כנגד הנאמנות. בנסיבות שתוארו, ובהינתן טענות הנאמנים כנגד אופן התנהלות הנאמנות בכל הנוגע לניהול " הליך המכרז", שבסופו הוכרזה מוריה סיעוד כזוכה, ועל מנת לאפשר לנאמנים לאמוד את סיכויי התביעה שהוגשה על ידם, סבורני כי דרישת הנאמנים כי יוצג בפניהם הסכם ההפעלה, נכללת תחת סמכויות החקירה שהוקנו לנאמנים בסעיף 288 לפקודת החברות.

23. יחד עם זאת, ולנוכח טענת החיסיון שטענו המשיבים, הקביעה כי דרישת הנאמנים לקבלת המסמך באה בגדרי סמכותם על פי סעיף 288 לפקודת החברות, אינה מובילה בהכרח לקבלת הבקשה, שכן הצגת המסמך תהיה כפופה להכרעה בשאלת חסיונו של ההסכם בשל קיומם של " סודות מסחריים".

24. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), מגדיר " סוד מסחרי" כ-"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;" על מהותו של " הסוד המסחרי", עמדה השופטת ד"ר קרן אינספלד בספרה "הסוד המסחרי במשפט – בין סעד עצמי לבין זכות בקניין רוחני" ( הוצאת פרלשטיין – גינוסר), 2018, בציינה כדלקמן ( עמ' 16):

"הדרישה היא אפוא שהמידע העסקי המוגן יהא סודי ( להבדיל ממידע גלוי או מידע שהוא נגיש לאחרים בנקל), שסודיות המידע תקנה לבעליו יתרון תחרותי, ושבעל המידע יקיים לגביו את נטל שמירת הסודיות. גם הגדרה זו, שדומה באופייה ורכיביה לזו שאומצה בהסכם טריפס, נושאת אופי כללי ומתמקדת באיתור תנאים ונסיבות חיצוניים בהתקיימם תוענק הגנת המשפט לגוף המידע והידע שבו מדובר והוא יחשב סוד מסחרי; היא אינה מתיימרת לפענח את ' הקוד הגנטי' של גוף הידע מושא ההגנה או לתחום באופן ממצה את שלל מופעיו וביטויו האפשריים בעולם המעשה".

25. במקרה הנדון, טוענים המשיבים, כי אין מקום לחשוף את הסכם ההפעלה בפני הנאמנים, מאחר וזה כולל סודות מסחריים שחשיפתם עלולה לגרום למוריה סיעוד נזקים, הן ביחס להתקשרות עם הנאמנות והן ביחס להתקשרויות עתידיות. הנאמנים סבורים מנגד, כי גילוי המסמך הינו מהותי לצורך ההחלטה אם להמשיך בתביעה שהגישו כנגד הנאמנות ואם לאו, ומכל מקום, הסכם ההפעלה אינו בא בגדר סוד מסחרי, שכן הסכמים דומים להסכם ההפעלה המבוקש גולו על ידי מוריה סיעוד במסגרת הליכים קודמים.

26. הזכות הדיונית לגילוי מסמכים בהליך משפטי היא זכות חשובה, אשר נועדה לקדם הן את היעילות הדיונית על ידי הגדרת גדר המחלוקת בין הצדדים, והן את גילוי האמת. ואולם, זכות זו אינה זכות מוחלטת והיא עשויה לסגת בפני זכויות מוגנות אחרות, לרבות בשל קיומו של סוד מסחרי. בנסיבות אלה, נדרש בית המשפט, לערוך איזון בין האינטרסים של שני הצדדים, איזון אשר מחייב התחשבות בחשיבותו של הסוד המסחרי בחיי המסחר המודרניים ובהגנה שביקש להעניק לו המחוקק. יפים לעניין זה דברי כב' השופטת דורנר ברע"א 918/02 ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ, פ"ד נו(4) 865 (2002), בציינה את הדברים הבאים:

"ככלל, יש לקבוע כי היקף הגילוי שבו יחויב בעל הסוד המסחרי, כמו גם אופיים של הסדרי הגילוי, ייקבע בזיקה ישירה לתשתית הראייתית הלכאורית שהציג התובע להוכחת טענותיו בתביעה שהגיש. ככל שלתשתית זו תהיה עוצמה רבה יותר, כך ייטה בית-המשפט להתחשב באינטרסים של מבקש הגילוי, ולהעדיפם על פני האינטרסים של בעל הסוד המסחרי. שיקול נוסף שיהיה בו כדי להשליך על היקף הגילוי נוגע לקיומן של ראיות חלופיות בידי התובע להוכחת טענותיו".

27. על רקע האמור, נקבע בפסיקה כי צו לגילוי מסמך שעשוי לפגוע בסוד מסחרי יינתן, בכפוף להנחת תשתית ראייתית, ולו מינימלית, לטענות הצד מבקש הגילוי; וכי גם משהונחה תשתית שכזו, על בית המשפט להקפיד כי צו הגילוי והעיון שניתן יכלול רק את המסמכים שהם רלוונטיים לתובענה, ואשר הינם הכרחיים לבירורה. ראה: רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן – ישראל בע"מ, פ"ד נח(1)97 (2003).

28. בענייננו, ממקרא הסכם ההפעלה שהומצא בשלב זה לעיונו של בית המשפט בלבד, עולה כי זה כולל פירוט של שיטות הפעולה ודרכי העבודה עליהם הוסכם בין המשיבים, לרבות פירוט לגבי מהות ההסכם; תקופת ההתקשרות; הצהרות מוריה סיעוד ונציגיה; הצהרות הנאמנות; אופן הפעלת בית אבות סוכת שלום בצפת; פרטים בדבר רישוי, דמי הפעלה ופיקוח; חובות הנאמנות; מעמד חברת מוריה סיעוד במבנה; זכויות עובדים; תנאים בדבר סיום ההפעלה, ביטול ההסכם ותוצאות הביטול; בטוחות; פרטים לעניין הקמת בית האבות החדש וכיו"ב. פירוט זה או חלקו יכול אכן להוות סוד מסחרי כהגדרת מונח זה בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות.

מנגד, הנאמנים פירטו בבקשתם את השתלשלות הענייניים החל מתקופת המשא ומתן שהתנהל בין החברה בהסדר נושים ובין הנאמנות לצורך הארכת תקופת ההפעלה ועד להתקשרותה של האחרונה בהסכם הפעלה חדש עם מוריה סיעוד, שלטענת הנאמנים אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז. השתלשלות ההליכים שפורטה יש בה כדי להצביע על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה, ואולם, על מנת לגבש עמדה סופית בעניין, מקובלת עלי עמדתם של הנאמנים כי חיוני כי הם יעיינו בהסכם ההפעלה, שיוכל ללמד על מהות ההתקשרות בין המשיבים, ואשר יסייע בידי הנאמנים להשלים את מסד הנתונים הדרוש להם על מנת לגבש עמדה סופית אם יש מקום להמשיך עם הליך התביעה ואם לאו.

29. באיזון בין הצורך בהגנה על הסודות המסחריים שעשויים להימצא בהסכם ההפעלה, לבין זכות הנאמנים לעיין בהסכם לצורך גיבוש עמדה באשר להמשך הליכי התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת ( ת.א. 37411-04-17), סבורני כי יש להעדיף חשיפת המסמך בפני הנאמנים על פני אי חשיפתו, זאת בכפוף להתחייבות הנאמנים לשמירת סודיותו של המסמך. בהקשר זה ראוי להוסיף ולהדגיש כי הנאמנים מהווים Officer of the court וככאלה ניתן להניח שלא יעשו שימוש לרעה במידע שיובא לעיונם ויקפידו על חסיונו ובאופן שמעקר מתוכן את החשש שהמידע המופיע בהסכם יגיע של א לצורך לידיעתם של מתחרים פוטנציאליים או אף לידיעתם של בעלי המניות. זאת ועוד, אין גם בסיס לחשש שהנאמנים או מי מהם יעשו שימוש במידע המצוי בהסכם לצורך הפעלת מי מהחברות המצויות בהליך הקפאת ההליכים, שעה שהנכסים ו פעילותן העסקית של החברות נמכרה לידי צדדים שלישיים עוד עובר להגשת התביעה.

סוף דבר

30. סיכומו של דבר, דין בקשת הנאמנים להתקבל, בכפוף להמצאת התחייבות מטעם הנאמנים לשמירת סודיות המסמך. לפיכך, ניתן בזאת צו המופנה אל הנאמנות ומוריה סיעוד, לפיו עליהם להעביר לעיונם של הנאמנים עותק מלא ( כולל נספחים) של הסכם ההפעלה עליו חתמו המשיבים, וזאת תוך 7 ימים לאחר שתומצא להם ולתיק בית המשפט התחייבות של הנאמנים לשמירה על סודיות המסמך.

31. המשיבים, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות הנאמנים בסך של 5,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

32. העתק הסכם ההפעלה שהוגש לעיונו של בית המשפט, יישמר בכספת בית המשפט. ככל שמוריה סיעוד תבקש לקבל את המסמך לידיה, תגיש בקשה מתאימה לתיק בית המשפט.

33. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ט, 22 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.