הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 11871-05-14

בפני
כבוד השופטת בטינה טאובר

מבקשים

  1. פדי רואש
  2. אפי מירב
  3. אלה רובין

נגד

משיבים

  1. רו"ח גבריאל טרבלסי
  2. אלונית בניה ופיתוח בע"מ (בהקפאת הליכים)
  3. תירא מעבדות פרמבציטיות בע"מ
  4. בנק לאומי לישראל בע"מ
  5. כונס הנכסים הרשמי-מחוז חיפה

החלטה

מבוא

1. בפניי בקשה שהוגשה על ידי מר פדי רואש, גב' אפי מירב וגב' אלה רובין (להלן: "המבקשים"), שהינם דיירי ונציגי הבניין ברחוב השקמה 19 בנשר, הידוע גם כגוש 12379, חלקה 31, אשר נבנה על ידי אלונית בניה ופיתוח בע"מ (בפירוק) להלן: "חברת אלונית"). המבקשים טוענים לזכויות בנכס בשטח של 860 מ"ר (להלן: "הנכס"), עליו היה שיעבוד ספציפי ושיעבוד צף לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") ואשר נמכר במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק זה, בהיותו שטח משותף השייך לכל דיירי הבניין.

2. במסגרת הבקשה עותרים המבקשים, כי בית המשפט יורה על עיכוב התמורה שהתקבלה בעקבות מימוש הנכס ואישור המכר על ידי בית המשפט. כן עתרו המבקשים, כי בית משפט יתיר צירופם של חברת אלונית וצירופו של רו"ח גבריאל טרבלסי (להלן: "המפרק") כנתבעים נוספים בהליך קיים, המתנהל בת"א 13722-03-16, תוך שבית משפט יעשה שימוש בהוראת סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983.

3. לטענת המבקשים, חתמה חברת אלונית עם מנהל מקרקעי ישראל בתאריך 21/08/01 על חוזה חכירה על הנכס, שלא כדין ובניגוד להיתר ולתוכניות הבנייה, שעה שהנכס יועד לשרת את כלל דיירי הבניין כשטחים משותפים. לדברי המבקשים, סוגיה זו עומדת ביסוד התביעה, אשר הוגשה על ידי המבקשים כנגד מנהל מקרקעי ישראל, והיא מתבררת בתביעה שהוגשה על ידי המבקשים בת"א 13722-03-16, ובכוונת המבקשים להשיב לרשות דיירי הבניין את הזכויות בנכס שנגזלו, בניגוד להוראות סעיף 6 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973.

4. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי חברת אלונית ידעה, כי הנכס מהווה רכוש משותף לכלל דיירי הבניין, ואין לה כל זכות לערוך חוזה חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל, וכי שטחים אלה אינם שייכים לה בדין. זאת ועוד, לטענת המבקשים, פעל המפרק בחוסר תום לב, כאשר הזמין שמאות בגין הנכס, בה צוין, כי המדובר בשטחים משותפים לכלל דיירי הבניין, והוא לא הביא עובדה זו לידיעת בית המשפט בטרם אושר המכר, ציין בפני בית המשפט, כי המדובר בנכס פנוי, ולא פעל, לכל הפחות, לצירופם של המבקשים כצד לבקשות למתן הוראות, אותן הגיש לבית המשפט.

5. המבקשים טוענים, כי בנסיבות המקרה, חלה הוראת סעיף 350ג(ב) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ובדעתם לפעול להשבת השטח הנגזל, כמו גם להגיש בקשה לפיצול סעדים, כדי לתבוע אף תביעה נזיקית, אשר מטבעה אינה בסכום קצוב, ועל כן, אינה ברת הוכחה במסגרת תביעת חוב בהליך פירוק. יתר על כן, המבקשים טוענים, כי תביעתם מושתתת על עילות בתחום החוזי והנזיקי, אשר אינן אמורות להתברר בהליך חדלות הפירעון, ומתן ההיתר להגיש התביעה כנגד חברת אלונית וכנגד המפרק תימנע פיצול הליכים. מטעם זה סבורים המבקשים, כי מן הראוי לאפשר להם לצרף כנתבעים את חברת אלונית והמפרק לתביעה המתנהלת, שהינה סבוכה ודורשת בירור עובדתי נרחב ומחייבת זימונם וחקירתם של עדים רבים אודות גזילת הנכס, וכך יוכל המפרק ליתן הסברים לעובדות המצויות בידיעתו.

6. באשר לנזקים העשויים להיגרם לקופת הפירוק, טוענים המבקשים, כי המפרק יוכל לייצג את עניינם של הנושים בבית המשפט האזרחי, ובכל מקרה, הנזק אשר עלול להיגרם לקופת הפירוק אינו שיקול, שיש בו כדי למנוע היעתרות לבקשתם. לטעמם, עצם העובדה, כי נדון הסדר נושים, אין בה כדי לעכב את בירור זכויותיהם של המבקשים במסגרת התביעה שהוגשה, וההכרעה בתביעה תאפשר למבקשים ליהנות כפי חלקם בהסדר נשייה ראוי.

7. עוד ובנוסף, עותרים המבקשים לעיכוב כספי התמורה, שכן ברשותם הוכחות ישירות, כי הנכס אינו שייך לחברת אלונית, סיכויי התביעה טובים ועל הסוגיה לא חלה התיישנות, אלא אם בכלל, שיהוי, שאין בו כדי לבטל את זכויותיהם של המבקשים. לטענת המבקשים, טענותיהם טובות על מנת להחזיר את המצב לאחור, על מנת לתקן את העוולה שגרמה חברת אלונית, אשר ניצלה לרעה את מעמדה כחברה משכנת וניכסה לעצמה שטח שבדין אינו יכול לעמוד כיחידה עצמאית. המבקשים טוענים, כי היה על הבנק, בטרם ערך שיעבוד צף וספציפי על הנכס, לבדוק את מצבו המשפטי, אשר אינו נכס רשום וחוות הדעת של שלושה שמאים מעידים על כך שהזכויות בנכס הן של דיירי הבניין. לעמדת המבקשים, חלוקת הכספים תיצור הכבדה על קיום פסק הדין בבית המשפט המחוזי, הן לעניין השבת השטחים והן לעניין תביעת הנזיקין שבדעת המבקשים להגיש, וחלוקתם של הכספים עשויה לגרור ניהולן של תביעות נוספות.

8. בתגובה שהגיש המפרק בשמו ובשם חברת אלונית דחה המפרק את טענות המבקשים אחת לאחת וכן התנגד לסעדים המבוקשים. המפרק ציין, כי ההליך נשוא הבקשה אינו חדש, שכן עומדת בבסיסו תביעה בת"א 13722-03-16 שהגישו המבקשים כנגד 8 נתבעים שונים, ובכללם: חברת אלונית, רוכשת הנכס במסגרת הליך הפירוק, תירא מעבדות פרמבצטיות וקוסמטיות בע"מ, הועדה המקומית לתכנון ובניה, רשות מקרקעי ישראל, עיריית נשר, רשם המקרקעין ועוד, ואשר עניינה בחוזה חכירה משנת 2001, המקנה לחברת אלונית את הזכויות בנכס נשוא התובענה, זמן רב לפני חתימת הסכם המכר במסגרת הליך הפירוק. המפרק הוסיף וציין, כי בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו במבקשים בקשה למתן צווי מניעה זמניים, בנוגע להעברת הנכס ו/או השימוש בו.

9. המפרק ציין, כי במסגרת הבקשה למתן צווי המניעה הציגו חברת אלונית והמפרק את מלוא המידע המצוי בידיהם ביחס לנכס, תוך הדגשה, כי אין בידי המפרק מידע ו/או מסמכים נוספים, ולאחר שחלפו 15 שנים ממועד חתימת חוזה החכירה וההליכים כולם אירעו 11 שנים לפני שהחלו הליכי חדלות הפירעון.

10. המפרק טען, כי כל הסעדים הנטענים בבקשה מיותרים, נועדו לגרור את המפרק להליך שעניינו באירועים מלפני 15 שנה, ואשר יהיו כרוכים בעלויות מיותרות, הבאות באופן ישיר על חשבונו של הבנק. לעמדת המפרק, לא תצמח כל תועלת מצירוף חברת אלונית להליך המתנהל במסגרת ת"א 13722-03-16. למפרק ולחברת אלונית אין ולא היו ולא יהיו מידע או מסמכים ו/או כל תרומה נוספת להליך. חברת אלונית היא חברה ריקה, וכל שיש בידי המפרק הוא מידע פומבי וחשוף שפורסם במסגרת הליך המכר. המפרק טען, כי ככל שהמבקשים מבקשים לחקור אודות נסיבות עריכת חוזה החכירה ו/או היתרי הבנייה ו/או הסכמי המכר, שנערכו בזמנו בין הדיירים וחברת אלונית, ו/או לקבל מידע ביחס לתקופה קדומה זו, הם מוזמנים לזמן לחקירה כל מי שעולה בדעתם, ואולם, אין בכך כדי להצדיק את צירופם של חברת אלונית ו/או המפרק להליך.

11. לטענת המפרק, הבקשה כורכת מין שאינו במינו. באשר לטענות, אותן מעלים המבקשים כנגד הליך המכר שהתנהל במסגרת הליך הפירוק, אלה עומדות בסתירה לעובדות ומקומן להתברר, אם בכלל, במסגרת תיק הפירוק ובפני בית משפט של פירוק. כך גם באשר לתביעה האישית כנגד המפרק, אשר פועל במסגרת תפקידו בפיקוח בית משפט של פירוק.

12. לגוף העניין, נטען על ידי המפרק, כי פעל למימוש הנכס בהליך פומבי לחלוטין, בהסתמך על המידע והמסמכים שהיו קיימים בידיו אז והיום, שהינם בעיקר חוזה חכירה חתום ותקף מלפני 15 שנים, אשר מקנה לחברת אלונית זכויות חכירה בנכס במלואו, ועל כל רכיביו. כמקובל בהליכי מכר בהליכי חדלות פירעון, נמכרו זכויות המכר בחוזה החכירה "as is", על כל הכרוך בכך, ולקונה הועבר מידע בדבר השימוש שעושים הדיירים בנכס מאז שנותר ריק, ועל כן, הקונה הוא ממילא הנתבע הישיר בתובענה.

13. המפרק הוסיף וטען, כי המבקשים ידעו אודות הליך המכירה ואף נטלו בו חלק, קיבלו לידיהם את תיק המכר ואף הגישו הצעה לרכישת הנכס, אשר לא התגבשה בסופו של יום לכדי הצעה מגובשת. בנסיבות אלה, סבור המפרק, כי אין מקום לגרור את חברת אלונית ואת המפרק אל תוך ההליך אותו מנהלים המבקשים, שכן לא תצמח להליך כל תועלת מכך, ואך ייגרמו הוצאות משמעותיות לבנק, שהינו הנושה המובטח.

14. אשר לסעד של עיכוב כספי התמורה, סעד זה מיותר, שכן כספי קופת הפירוק של חברת אלונית כבר הועברו לבנק, שהינו נושה מובטח בשעבוד ספציפי בנכס ובשעבוד שוטף על כלל נכסי חברת אלונית, וזאת כנגד כתב שיפוי. בעקבות התביעה שהוגשה על ידי המבקשים, כתב שיפוי זה ייוותר ממילא בתוקף.

15. הבנק מצטרף בתגובתו לעמדת המפרק וטוען, כי בהתחשב בעובדה, שהמפרק מכר את הנכס "as is", מבלי שידע ומבלי שהיה עליו לדעת על טענות המבקשים, ובהתחשב בכך, שאין למפרק מידע לגבי הנכס ביחס לאירועים ו/או לטענות נשוא התביעה, אין מקום לאשר את ניהול התביעה כנגד המפרק, ובפרט שעה שקופת הפירוק ריקה. לטענת הבנק, אם וככל שיתיר בית המשפט הגשת תביעה כנגד המפרק, על בית המשפט להתנות את הגשתה בהפקדת ערובה משמעותית, אשר תבטיח את תשלום הוצאותיו המשפטיות של המפרק, בהיעדר כל עילת תביעה כנגד המפרק.

16. בתשובה שהגישו המבקשים נטען בהרחבה, לעניין היקף חובותיו של מפרק בהליך חדלות פירעון, לרבות בכל הנוגע לעוולת הרשלנות, תוך תמיכת טענותיהם בפסיקה. המבקשים הרחיבו וטענו לגוף העניין, בכל הנוגע לאחריותו של המפרק לביצוע עסקת המכר עם תירא מעבדות פרמבצטיות וקוסמטיות בע"מ. לטענתם, המפרק ידע או אמור היה לדעת את זכויות המבקשים במקרקעין, לכל הפחות, מחוות הדעת השמאיות אשר היו בידו, או לנקוט בזהירות מרבית, שעה שהמדובר בנכס לא רשום, ולדווח לבית המשפט, טרם אושר המכר, את כל האמור.

17. באשר להצעת הדיירים לרכוש את המקרקעין מהמפרק במסגרת הליכי ההתמחרות, נטען, כי הדיירים לא היו מודעים אותה שעה לזכויותיהם במקרקעין ולא היו מודעים למצב התכנוני והמשפטי של המקרקעין.

18. במסגרת התשובה נטען, כי היה על הבנק להבהיר את הבדיקות שנעשו על ידו, בטרם רשם שיעבוד ספציפי וכללי על המקרקעין, ובכל מקרה, המשיבה מסתמכת על רישום הניתן לביטול על ידי המנהל, בשל תפיסת שטחים בניגוד להיתר ולתוכניות הבנייה.

19. עוד ובנוסף, נטען על ידי המבקשים, כי הכנ"ר אינו בקיא בעובדות המקרה, ולעמדת המבקשים, ראוי כי אחריותם של כל הצדדים המעורבים, ובכללם המפרק, תתברר במסגרת התביעה, שהוגשה בבית המשפט המחוזי.

20. ב"כ הכנ"ר סבר, כי הבקשה אינה מעלה נימוקים, שיש בהם כדי להצדיק בירור רשלנותו ו/או אחריותו של בעל תפקיד מחוץ לכותלי בית המשפט של חדלות פירעון, ואין מקום להפנות את הצדדים להליכים ארוכים ומסורבלים, אשר ינוהלו על ידי ערכאה אזרחית ויגרמו להוצאות ולנזקים מיותרים.

דיון

21. ביום 27/11/12 הורה כב' השופט ד"ר זרנקין על מתן צו הקפאת הליכים זמני נגד קל בנין בע"מ וכנגד חברות נוספות בקבוצתה, בכללן חברת אלונית, וזאת בתיק פר"ק 51003-11-12 (להלן: "תיק הקפאת ההליכים"), וביום 02/12/12 ניתן צו הקפאת הליכים קבוע נגד החברות, ורו"ח גבריאל טרלבסי מונה כנאמן בהקפאת ההליכים שלהן.

22. ביום 08/05/14 הגיש הנאמן להקפאת הליכים בקשת פירוק כנגד חברת אלונית, וביום 15/07/14 ניתן צו הפירוק כנגד חברת אלונית, ורו"ח גבריאל טרבלסי מונה כמנהל מיוחד של חברת אלונית. ביום 04/01/15 מונה רו"ח גבריאל טרבלסי כמפרק חברת אלונית.

23. נכון למועד מתן צו הקפאת ההליכים, היו בחברת אלונית שני נכסים: אחד מהם הוא הנכס נשוא הבקשה, וכן נכס נוסף, והמפרק פעל למימושם. מעיון בתיק עולה, כי המפרק פנה בבקשות למתן הוראות לבית המשפט, להורות ולאשר לו לפעול למכירת הנכס, ובית המשפט אישר בהחלטתו מיום 20/04/14 את בקשתו. כן עולה, כי ביום 26/06/14 הוגש לבית המשפט דו"ח המפרק, במסגרתו דווחו פעולות הפרסום והליכי המכר של הנכס, אשר כללו פרסום הזמנה להציע הצעות בעיתונים גלובס ומעריב, פרסום באתר האינטרנט של הליך הקפאת ההליכים וכן הועמד לרשות המעוניינים תיק מכר, אשר כלל מידע שהיה קיים בחברה אודות הנכס, מסמכי ההצעה לרכישתו, נוסח הצעת רכישת הנכס, נוסח ערבות בנקאית ונוסח הסכם המכר. עוד עולה מעיון בתיק, כי לאחר שהמפרק הגיש דו"ח ובקשה למתן הוראות ביחס למימוש הנכס, אישר בית המשפט ביום 03/09/15 את ההתקשרות בהסכם מכר בין חברת אלונית באמצעות המפרק לבין תירא מעבדות פרמבצטיות וקוסמטיות בע"מ.

24. במסגרת התגובה שהגיש המפרק הצביע המפרק על העובדה, אשר לא נסתרה, כי המבקשים ידעו אודות הליך המכר, קיבלו דיווח רציף ומלא מהמפרק, לרבות את תיק המכר, ואף השתתפו בהליך, על דרך של הגשת הצעה לרכישת הנכס, הצעה אשר בסופו של יום לא התגבשה להצעה מחייבת.

25. די בהקשר זה להצביע על האמור במכתבו של המבקש 1, בתפקידו "כיושב ראש ועד בניין האקדמיה", למפרק מיום 05/05/15, אשר בו נכתב כדלקמן:

"במסגרת תפקידי כיושב ראש ועד בניין האקדמיה סוכם עם בעלי הדירות על האפשרות לרכוש את הנכס שבנידון, זאת באמצעות עו"ד רומנו עודד, שייצג את הדיירים וישמש כנאמן עד השלמת עסקת מימוש הנכס ובכפוף לאישור בית המשפט.
הצעתנו לרכישת נכס הינה 1,500,000 ₪ ...".

26. מכתבם של הדיירים נענה במכתבו של המפרק מיום 02/06/15 למבקש 1, במסגרתו ציין המפרק, כי על מנת שניתן יהיה לבחון את הצעת הדיירים, מבוקש להעביר את ההצעה על גבי הטפסים הרלבנטיים להליך המכר, בצירוף הסכם המכר החתום, כפי שנדרש מכל מגיש הצעה, כאשר לתשובה צורף תיק המכר, שכלל את כל המסמכים הרלבנטיים.

27. יצוין עוד, כי בדו"ח שהגיש המפרק לבית המשפט, לאחר ההתקשרות בהסכם המכר ביום 03/11/15, דיווח המפרק, בין היתר, על מכתבים שהתקבלו במשרדו, אשר נשלחו על ידי המבקשים לעיריית נשר, בהם העלו המבקשים טענות כנגד העירייה, ולא כנגד הליך המכר ו/או חברת אלונית, על אף שהמבקשים ידעו אודות עסקת המכר העומדת לקראת השלמה.

28. מן האמור עולה, לכאורה, כי המבקשים ידעו אודות הליך המכר בזמן אמת ואף ניהלו עם המפרק באמצעות בא כוחם מגעים לרכישת הנכס. לא ניתן בהקשר זה לקבל את טענת המבקשים, כי נודעו להם זכויותיהם בנכס נשוא הממכר, ובדבר עצם זכויותיהם בנכס אותו עמדו לרכוש, רק לאחר השלמת עסקת המכר עם הצד השלישי ואישור פעולת המכר על ידי בית המשפט. לכן, אין מנוס מלראות את המבקשים, לכאורה, כמי שידעו אודות הליכי המכר, שהתנהלו במסגרת הליך הפירוק, על משמעויותיהם, בזמן אמת.

29. במסגרת בקשתם עתרו המבקשים לצרף את המפרק כנתבע נוסף בתביעה, שהגישו במסגרת ת"א 13722-03-16. אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי המפרק לא היה צד ולא היה מעורב במועד ההתקשרות של חברת אלונית בהסכם החכירה עם מנהל מקרקעי ישראל בשנת 2001, ולכן, בוודאי שאין למבקשים עילה כנגד המפרק, בכל הנוגע להתנהלות זו, מה גם שבעת ניהול הליך המכר היו זכויות חברת אלונית בנכס מעוגנות בהסכם חכירה שריר ותקף.

30. ככל שהמבקשים סבורים, כי נפל פגם בהתנהלות המפרק בהליך מימוש הנכס והליך המכר, שנעשה במסגרת הליך הפירוק ובפני בית משפט של פירוק, מקומן של טענות אלה הוא במסגרת הליך חדלות הפירעון ולא בתביעה חיצונית להליך, שמנהלים המבקשים כנגד צדדים שונים.

31. בשורה של החלטות שניתנו נקבע, כי בהיעדר נימוקים חריגים, ראוי לדון בסוגיית אחריותו של בעל התפקיד במסגרת הליך חדלות הפירעון, וכי אכסניה זו היא הראויה לבחון את התנהלות בעל התפקיד. כך נקבע בפש"ר (תל אביב) 40/97 אילן שביט נ' רביב עמק חפר תשתיות ובניה (1982) בע"מ (16/06/1999):

"מאחר ששאלת הסמכות של המנהל המיוחד כפקיד בימ"ש ובמסגרתה, וסוגיית חסינותו הן קרדינליות בתביעה אישית נגד המנהל המיוחד בקשר לתפקידו, ברור שכל תביעה כזו צריכה להיות מוגשת ולהתברר בפני ביהמ"ש שמינה את המנהל המיוחד, או שביהמ"ש הממנה יתיר לנושה להגיש תביעה מתאימה בבימ"ש אחר".

כך נקבע גם בפש"ר (תל אביב) 1987/00 עו"ד דן פרידמן בתפקידו כמנהל מיוחד ומפרקה הזמני של חברת מולטימדיה קיד-בינה חינוך בע"מ נ' פסי גולדנברג (24/12/2001) :

"עניין גבולות סמכותו ושיקול דעתו של מפרק הם עניין, בראש ובראשונה, לבית המשפט אשר מינה אותו, קרי, בית המשפט של פירוק. לשם כך נקבעה גם הדרך הספיציפית לתבוע את אחריותו האישית של מפרק לפי סעיף 374 לפקודת החברות. סעיף זה נכתב מתוך ידיעה של המחוקק כי בדרך-כלל לא עוסק בית המשפט של פירוק בבירורים עובדתיים. למרות זאת, ניתנו עניינים אלו לסמכותו של בית משפט של פירוק. יוצא, כי מי שמבקש לחרוג מכך, ולברר את אחריותו האישית של מפרק בפני ערכאה אחרת, צריך להביא נימוקים מצויינים אשר יגרמו להוצאת עניינו מהכלל".

לאחרונה אושרה הלכה זו גם על ידי בית המשפט העליון, אשר קבע ברע"א 9227/12, רע"א 3148/13 עו"ד שי גרנות, כונס הנכסים ואח' נ' שפייזר רות (27/08/2013) (להלן: "עניין גרנות"), כדלקמן:

"שיקול זה מתקשר לכך שבית משפט של חדלות פרעון, אשר ליווה בהחלטותיו את בעל התפקיד ואישר את פעולותיו, הוא ברגיל הפורום הנאות לבירור של תביעה כנגד בעל תפקיד (ראו והשוו: עניין בנק ירושלים בפסקה 4; עניין פרדימן בפסקה 36; גפני בעמ' 475; רע"א 9983/06 כ לל חברה לביטוח בע"מ נ' ד"ר שלמה נס [פורסם בנבו] בפסקה 8 (19.8.2008)).
יפים הדברים במיוחד לצורך בירור ראשוני ולכאורי של התביעה. הדבר מתבקש לא רק מטעמי יעילות, אלא גם על מנת למנוע אפשרות של מתן החלטות סותרות של בתי משפט שונים, באשר יתכן כי בית משפט של פירוק אישר פעולה מסוימת של בעל תפקיד, אם מראש ואם בדיעבד, בעוד בית משפט אחר יסבור כי ראוי היה לבעל התפקיד להימנע מאותה פעולה, או כי בעל התפקיד התרשל בביצוע הפעולה, למרות שכל העובדות הרלוונטיות הובאו בשעתו בפני בית משפט של פירוק".

32. לכך יש להוסיף ולומר, כי הלכה ידועה היא, שהטלת אחריות אישית על בעל תפקיד הינה סנקציה חמורה, שיש לנקוט בה במקרים קיצוניים וחריגים. ראה: ת"א (מרכז) 185-12-09 עו"ד גונן קסטנבאום נ' צ.נ. בניני איכות בנתניה בע"מ (15/03/2010); בש"א (ירושלים) 4513/08 צעצועי עוזי בע"מ נ' עו"ד בית-און ישי – נאמן (29/07/2009).

33. בין המקרים החריגים, בהם ראו בתי המשפט לנכון להתיר ניהולה של תביעה כנגד בעל תפקיד, ניתן למנות חריגה מובהקת מסמכות בעל התפקיד ונקיטת פעולות בניגוד להוראות שניתנו לו על ידי בית המשפט (ה"פ (ירושלים) 1277/02 חנה לנדנר נ' ל.האן צעצועים בע"מ (09/12/2013). ב תי המשפט רואים בהטלת אחריות אישית על מפרק מצב חריג, הנובע מכך שהמפרק חטא בהתנהגות חריגה (ע"א (חיפה) 2068/05 עו"ד עידן גולדנברג נ' ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ (10/06/2007).

ובלשונו של בית המשפט העליון בעניין גרנות:

"הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד עשויה אמנם להמחיש לבעל התפקיד את גודל האחריות המוטלת על כתפיו ולתמרץ אותו לנהוג בזהירות ובשיקול דעת, אולם עם זאת, קיימים שיקולי מדיניות כבדי משקל המושכים לכיוון של ריסון וזהירות יתר בבוא בית המשפט לאשר תביעה אישית כנגד בעל תפקיד".

34. בעניין גרנות עמד בית המשפט העליון על הטעמים, בגינם יש לדחות בקשה לחיוב אישי של בעל תפקיד, וציין, כי בבוא בית המשפט לבחון את סיכויי התביעה נגד בעל התפקיד, עליו לבדוק, אם התביעה כנגד בעל התפקיד נסבה על פעולות ומהלכים שביצע באישור בית המשפט, מה שמקשה עוד יותר על ביסוס התביעה. נקבע, שאישור בית המשפט מקים מעין חזקה שבעובדה, הניתנת לסתירה, ובנסיבות בהן בעל התפקיד פעל ברשלנות או ברמייה, שנעלמה מעיניו של בית המשפט, יש לבחון את אחריותו פעם נוספת.

35. ראוי להוסיף ולציין, כי בבוא בית משפט לבחון בקשה להגשת תביעה אישית כנגד בעל תפקיד, יש ליתן משקל גם לעמדתו של הכנ"ר, כצד שליווה את הליך חדלות הפירעון מראשיתו ואשר אינו בעל אינטרס אישי בהליך.

36. על רקע דברים אלה, ומבלי לקבוע בשלב זה האם פעולות המפרק בתיק דנן עולות כדי אותם חריגים, המצדיקים הטלת אחריות אישית על המפרק, הרי לאור העיתוי שבהגשת הבקשה, מהות הטענות הנטענות כנגד בעל התפקיד ולאור גם עמדת כנ"ר, סבורני, כי ראוי שטענות המבקשים כנגד המפרק יתבררו במסגרת הליך חדלות הפירעון, אשר יוכל לשקול את מלוא הטענות המועלות על ידי הצדדים.

37. גם אם יש ממש בטענות המבקשים כנגד חברת אלונית, אשר התקשרה בחוזה חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל, בקשר למקרקעין המהווים רכוש משותף של הדיירים, בניגוד להיתרי הבנייה הקיימים, לא קיים כיום טעם, לא כל שכן טעם של ממש, להתיר למבקשים לצרף את חברת אלונית כצד נוסף לתביעתם. לא רק שקופת הפירוק של חברת אלונית ריקה, וממילא לא יהיה בידי המבקשים להיפרע ממנה, מסתבר, כי על פי הסכם המכר, רכשה הקונה, חברת תירא מעבדות פרמבצטיות וקוסמטיות בע"מ, את זכויות והתחייבויות חברת אלונית, בהתאם ומכוח הסכם החכירה, "as is".

38. ואכן, במסגרת הצהרות הקונה בסעיף 5 להסכם המכר צוין, בין היתר, כי "הקונה מצהיר, מאשר ומתחייב בזאת באופן בלתי חוזר, כי הוא אחראי באופן מלא, מוחלט ובלעדי לעריכת כל בדיקה שניתן, אפשר או צריך לערוך טרם רכישת הממכר והחתימה על הסכם זה, והוא מצהיר כי ערך בעצמו ו/או באמצעות מומחים מטעמו בדיקות כפי שמצא לנכון לערוך, ובכלל זה בדיקות פיזיות, משפטיות, תכנוניות, רישומיות, חשבונאיות, הנדסיות וכל בחינה ובדיקה אחרת שמצא לנכון בקשר עם הממכר. הקונה רוכש את הממכר על סמך בדיקותיו הוא ולא על סמך התחייבות או מצג כלשהם של החברה, הנאמן או מי מטעמו. להוראה זו תינתן המשמעות המרחיבה ביותר האפשרית, והיא תפורש באופן שיטיל על הקונה את האחריות לביצוע כל בדיקה שניתן, אפשר או צריך היה לעשות טרם רכישת הממכר, בין אם נעשתה בפועל על ידי הקונה ובין אם לאו". ובהמשך, כי "הוא בדק , וידא ובירר היטב, בעצמו ובאחריותו הבלעדית, אצל כל רשות מוסמכת מכל מין וסוג, בכל מקום, משרד, ועדה ו/או רשות תכנון ורישוי, מרשם המתנהל לגבי הממכר ו/או שיש בו כדי להשפיע במישרין או בעקיפין על הממכר, את כל הפרטים בדבר מצבו המשפטי של הממכר, זכויות החברה בממכר לרבות טיב הזכויות ומהותם מצבו התכנוני של הממכר ואת אפשרויות וזכויות השימוש המותרות בממכר. כן מצהיר הקונה כי כל מגבלה ו/או איסור ו/או מניעה החלים על הממכר ו/או על אפשרויות השימוש בו ו/או על ניצולו ו/או כל שוויו, נבדקו על ידו כראוי, בעצמו ועל אחריותו הבלעדית, והם ברורים וידועים לו היטב".

39. מן האמור עולה, כי ככל שהמבקשים טוענים כנגד חברת אלונית, התקשרותה בחוזה חכירה בניגוד לייעוד המקרקעין ולשימושם או כנגד תקפות חוזה המכר, הרי שאין לחברת אלונית תרומה כלשהי בסוגיות אלה, וצירופה להליך המתנהל בת"א 13722-03-16 לא ישנה דבר. לכאורה עולב כי יריבות, ככל שקיימת בכל הנוגע לזכויות המבקשים בנכס, הינה כלפי חברת תירא מעבדות פרמבצטיות וקוסמטיות בע"מ, שרכשה את הנכס מהמפרק במצבו "as is", על כל הכרוך בכך, עסקת המכר עמה אושרה והושלמה והיא ממילא נתבעת על ידי המבקשים בהליך המתנהל בת"א 13722-03-16.

40. עוד יצוין, כי המפרק חזר והדגיש, כי אין בידיו ו/או בידי חברת אלונית מידע, אינפורמציה או מסמכים כלשהם, בנוגע לאירועים או לטענות נשוא התביעה, זולת המסמכים הפומביים. בהקשר זה אין סיבה, בעטיה לא יתקבלו דברי המפרק כמהימנים, מה גם שחלפו למעלה מ-15 שנה ממועד ההתקשרות בחוזה החכירה, וזה נעשה כ-11 שנים טרם היקלעותה של חברת אלונית להליכי חדלות הפירעון. בכל מקרה, גם אם היה למפרק או לחברה מידע, אלה אינם מצדיקים את צירופם של חברת אלונית או המפרק לתביעה האזרחית, ומכל מקום, עומדת למבקשים הזכות לזמן לעדות במסגרת התביעה האזרחית שהם מנהלים את כל מי שעולה בדעתם שהינו עד רלבנטי.

41. לאור כל האמור, משלא עלה בידי המבקשים להצביע על נימוק עובדתי או משפטי של ממש, שיש בו כדי לבסס הצדקה לצירופם של חברת אלונית או המפרק לתביעה המתבררת על ידם בת"א 13722-03-16, ואף לא עלה בידם להצביע על תועלת כלשהי שעשויה לנבוע להם מכך, ובנוסף עולה, שצירופם של צדדים אלה לתביעה האזרחית גם תעמיס הוצאות על קופת הפירוק, שהינה ממילא ריקה, אינני סבורה, כי יש מקום להתיר למבקשים את צירופם של חברת אלונית והמפרק לתביעה שהוגשה על ידם.

42. באשר לבקשת המבקשים, לעכב את חלוקת התמורה שהתקבלה בגין מימוש הנכס ו/או בכלל, נראה, כי התייתר הצורך להכריע בסוגיה זו, שכן כל כספי קופת הפירוק הועברו כבר לידי הבנק, שהינו הנושה המובטח, בכפוף לכתב שיפוי. יתר על כן, אין חשש, כי ככל שתביעתם של המבקשים כנגד הבנק תתקבל, יעמוד בפני המבקשים קושי למימוש גביית פסק הדין.

סוף דבר

43. דין בקשת המבקשים, לצירוף חברת אלונית והמפרק כנתבעים לתביעה המתבררת בת"א 13722-03-16, להידחות.

ככל שלמבקשים טענות כנגד המפרק בהליך זה, יגישו בקשה למתן הוראות, והיא תתברר במסגרת הליך הפירוק.

44. הנני מחייבת את המבקשים לשלם, ביחד ולחוד, את הוצאות המפרק בסך של 5,000 ₪.

45. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, בהעדר הצדדים.