הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה עמ"ת 12388-10-19

בפני
כבוד ה שופט ניצן סילמן

עוררים

מדינת ישראל

נגד

משיבים
אבנר אורי גורגא (עציר)

החלטה

1. ערר על החלטת כב' בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת אסיף) בתיק מ"ת 10779-06-19 מיום 6/10/19.

2. בקליפת אגוז- כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת תקיפת בת זוג, ושתי עבירות איומים

3. על פי הנטען, ביום 30/5/19 סירבה המתלוננת לבקשת המשיב, ואז זה נטל בידו סכין, ואיין שידקור את המתלוננת (ואף הדגים כיצד); המשיב הכה במקל גירוד במתלוננת. עובר לכך (במספר ימים) איים כי ישליך המתלוננת מהחלון

4. ביום 5/6/19 הוגש כתב האישום; ימים ספורים לאחר מכן נשפט, הורשע ונגזר דינו של המשיב בתיק אחר, (עבירת רכוש) ל- 6 חודשי מאסר; במסגרת דיון המעצר בתיק הנוכחי קבע בית המשפט קמא כי הואיל ואין מחלוקת בדבר קיום ראיות לכאורה, והואיל ועילת מעצר סטטוטורית, כי המשיב יעצר עד תום ההליכים

5. ביום 24/9/19 הוגשה בקשה לעיון חוזר, לאור שחרורו הצפוי של המשיב; ביום 3/10/19 נחקרו מפקחות מוצעות, ונמצאו ראויות; ב"כ העוררת טען כי מדובר במי שסיכון רב נשקף ממנו, ואילו ב"כ המשיב נסמך על אמירות המתלוננת כי אינה חוששת ממנו

6. בית המשפט קמא הורה על שחרור המשיב למעצר בית מלא, בפיקוח אמו ובתו, בצירוף ערבות עצמית וחתימה על ערבות צד ג'; החלטה זו היא ההחלטה נשוא הערר כאן.

7. ב"כ העוררת הדגיש כי מדובר במי שלחובתו עבר פלילי, לרבות בעבירות אלימות; המשיב סובל מהתמכרות לסמים או תחליפים, ויש בכך אלמנט מגביר מסוכנות; האלימות מתמשכת; המשיב סובל גם מבעיות נפשיות של מאניה דיפרסיה

8. ב"כ המשיב סמך יתדותיו על החלטת בית המשפט קמא; ב"כ המשיב הדגיש כי המשיב הוא שהזמין המשטרה; עוד ציין ב"כ המשיב גילו של המשיב, איכות המפקחות, והעובדה כי רף האלימות היה נמוך ביותר.

9. גם בית המשפט קמא ראה להסתמך על תחושות המתלוננת, ועל העובדה כי מדובר במי שנוהגו לאיים, אך בפועל כמעט ואינו נוהג אלימות

10. לאחר בחינת טענות הצדדים, סבורני כי דין הערר להתקבל; אמנם, המדובר במקרה גבולי, אך גם בכגון דא, האלמנטים מחמירי הסיכון מטים הכף.

11. בעבירות אלמ"ב כידוע נקבעה מסוכנות סטטוטורית; כדי להקהותה או להפריכה, על הנאשם להראות כי החזקה בחוק לא חלה; למעשה, הקווים המנחים מביאים תוצאה שונה

12. בית המשפט העליון קבע כי בעבירות אלמ"ב יחול כלל מעצר; "...עבירות הנעברות תוך התפרצות זעם בלתי נשלטת, וכאלה הן, לרוב, עבירות האלימות במשפחה, מחייבות מעצר, משום שחלופת מעצר, שביצועה תלוי תמיד ברצון הנאשם עצמו, אינה אפקטיבית" בש"פ 5273/99 פלוני נ' מדינת ישראל 18.8.99.
ככלל מי שמואשם בהתעללות או באלימות כלפי בני משפחתו ייעצר עד תום ההליכים נגדו, אלא אם יתקיימו נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן. ראו:
בש"פ 1315/04 נמיר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.2.2004);
בש"פ 7848/10 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 2.11.2010).

בית המשפט העליון קבע כי בעבירות אלמ"ב יש להפנות לתסקיר (ראה מהעת האחרונה בש"פ 4224/19 מ"י נ' מסאלחה) .

בית המשפט העליון קבע כי בעבירות אלמ"ב עצמת האלימות משנית לשאלת תדירות האלימות ו"גוון" האלימות- " בעבירות של אלימות במשפחה, ובמיוחד בעבירות של בן זוג כלפי בת זוגו, עוצמת האלימות הפיזית אינה המדד הבלעדי, אף לא המדד העיקרי, לבחינת מסוכנותו של הנאשם. על בית המשפט לבחון את 'הצבע והגוון' של המסוכנות על רקע מכלול התנהגותו של הנאשם כלפי בת הזוג" [בש"פ 655/10 חן דוידוב נ' מדינת ישראל ( 3.1.2010).

בית המשפט העליון קובע כי בעבירות אלמ"ב אין די בריחוק גיאוגרפי.

13. במקרה בפנינו, כלל המעצר הומר לחלופה גרידא, בשל שיקולי מרחק, ללא תסקיר ובשל עצמת האלימות

14. סופו של יום שאלת מעצר או חלופה בהליך אלמ"ב, מחייב שקילת עצמת הסיכון לפגיעה חוזרת, עצמת יכולת השליטה העצמית, וטיב הדיקות החלופה

15. כנגד שיקול המרחק, טיב המפקחים, ועצמת האלימות, עומדים שיקולים כבדי משקל אשר מקשים מתן אמון, ומקשים על מסקנה כי החשש הוקהה במידה מספקת-

א. גם אם עצמת האלימות הפיזית היתה ברף נמוך, טיב האיומים (בשני מועדים שונים) היה ברף גבוה, אגב שימוש בסכין.

ב. מדובר במי הסובל מבעיות נפשיות, בעיות היכולות להשליך באופן ישיר על יכולת המשיב לשלוט בעצמו (במיוחד עת עסקינן במאניה דיפרסיה)

ג. מדובר במשיב הזקוק לתחליפי סם על כל המשתמע מכך לעניין יכולת לווסת התנהגות בהעדר תחליף

ד. מדובר במשיב בעל עבר מכביד, מבחינת יכולת לתת בו אמון, לרבות בעבירות אלמ"ב (אם כי מהעבר הרחוק)

ה. אין לדעת כיצד ריצוי המאסר השפיע על המשיב; אין לדעת אם אמירות המתלוננת נאמרו בשל חשש או מתוך "הרגל" של דרך חיים

ו. לא ברור אם החלופה (בת ואם), מספיקות להקהות המסוכנות במידה מניחה הדעת

16. בנסיבות אלו סבורני כי בהעדר בחינת גורמי מקצוע לגבי מסוכנות קונקרטית, לא היה מקום לשחרר לחלופה (לא כל שכן חלופה גרידא).

17. שירות המבחן יערוך תסקיר בעניין המשיב, התאמתו לחלופה, לרבות באיזוק, מסוכנותו, ואפשרות הקהייה של מסוכנות זו; התסקיר יוגש לבית המשפט קמא תוך 21 ימים ולאחריו יקבע מועד מוקדם ככל האפשר; עד החלטה אחרת ישהה המשיב במעצר.

18. הערר התקבל אפוא, כאמור.

ניתנה היום, י"א תשרי תש"פ, 10 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.