הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ע"ח 34453-03-21

בפני
כבוד ה שופטת גלית ציגלר

עוררים

  1. עופר זלצמן
  2. גורגיאנה מורחן
  3. סינגל פוט בע"מ

נגד

משיבה
היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית

החלטה

לפניי ערר על החלטת כב' השופט אהוד קפלן מיום 14.3.21, שבה הורה על הארכת תוקף צווי הקפאה ומשך התקופה בה מוחזקים תפוסים ומוצגים שונים, אשר נתפסו ע"י משטרת ישראל במסגרת חקירה פלילית המתנהלת כנגד העוררים, למשך 6 חודשים נוספים, תוך ש דחה את בקשת העוררים להחזיר לרשותם את התפוסים.

כנגד העוררים מתנהלת חקירה ע"י המשיבה בשיתוף רשות המיסים, שעניינה הפרת זכויות יוצרים, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות ע"פ חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס, שהיקפן נאמד בכ – 23 מ יליון ₪.
החקירה החלה בשנת 2017, וביום 15.01.19 הפכה גלויה, עת נעצרו חשודים, בוצעו חיפושים ונתפס רכוש מסוגים שונים.

במהלך הזמן שחלף מאז האריך בית המשפט מפעם לפעם את התקופה בה מוחזקים התפוסים בידי המשיבה , ודן בבקשות שונות אשר הוגשו ע"י העוררים, ש מרביתן אף נבחנו ע"י ערכאות הערעור.

בהחלטתו מיום 14.3.21, מושא ערר זה, בחן בית משפט קמא את כל ההליכים שהתנהלו עד כה בין הצדדים, וכן את התקדמות החקירה בהתאם לדרישות השלמה של הפרקליטות המלווה את החקירה, וקבע כי קיימות ראיות לכאורה למעורבות העוררים בעבירות המיוחסות להם. בנוסף קבע, שחלוף הזמן מקרב את הרגע שבו לא יהיה די בעוצמת החשדות כדי להמשיך ולהחזיק בתפוסים, אולם רגע זה עדין לא הגיע, ולפיכך הורה על ההארכה המבוקשת למשך 6 חודשים נוספים .

בכתב הערר פירטו העוררים את כל מסכת ההליכים שהתקיימו עד כה, והעלו טענות רבות, שחלקן אינו רלוונטי ואיני רואה צורך להידרש להן.
עיקר טענות העוררים מתמצות בסעיף 78 לכתב הערר באשר לסירובו של בית משפט קמא לאפשר את הקלטת הדיון ע"י העוררים, שלילת זכותם לניהול הליך מלא ואי סימון דוחות סודיים שהוגשו לעיון בית משפט, כמו גם התעלמות מהחלטת כב' השופט אבי לוי מיום 19.5.20 בע"ח 35778-04-20, אשר לטענת העוררים קצב לוחות זמנים להתנהלות החקירה שעליהם להיות מידתיים ותכליתיים, אך הדבר לא נעשה.

בדיון שהתקיים חזרו העוררים על טענותיהם ובעיקר על משך הזמן בו מתנהלת החקירה, על כך שההשלמות הנדרשות אינן מסתיימות, ועל כך שהחזקת התפוסים במשך זמן כה רב מונעת מהם את היכולת לנהל חיי שגרה רגילים. לטענת העוררים משחלפה שנה מאז החלטת כב' השופט לוי וכשלמשיבה היה די זמן לבצע את החקירה, הרי שיש להורות על השבת התפוסים לחזקתם, והחקירה תוכל להימשך באין מפריע.

המשיבה בתגובתה ובטיעוניה הפנתה לפיקוח שמקיים בית המשפט על התנהלות החקירה וקצב התקדמותה, לכך ששווי הרכוש שנתפס מגיע רק לכדי 20% משווי העבירות המיוחסות לעוררים, ולכך שהחלק הארי של התפוסים הוא נכסי נדל"ן שלגביהם קיים רישום בלבד, באופן שאינו מונע או פוגע בשימוש העוררים.
עוד טענה המשיבה, כי תפיסת הרכוש אינה ממושכת וכי היא פועלת במרץ רב לסיום החקירה, הגם שחלק מפעולות השלמה אינן בשליטתה ודורשות זמן .
המשיבה הציגה את רשימת התפוסים ואת פעולות החקירה שנדרשו ע"י הפרקליטות והוצגו בפני בית משפט קמא (סומנו על ידי בימ"ש/1 – בימ"ש/3).

אין מחלוקת על כך שקיים חשד סביר למעורבות העוררים בעבירות אותן חוקרת המשיבה, ובהקשר זה כבר קבעו הערכאות השונות שדנו בעניין בהיבטים שונים, כי תכלית התפיסה היא ראויה ומוצדקת.
השאלה העיקרית שהעלו העוררים היא פרק הזמן שחלף מאז תחילת החקירה והאם יש בו כדי לשנות את נקודת האיזון באופן המצדיק השבת התפוסים לרשותם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו, מצאתי כי דין הערר להידחות;
החקירה שנערכת ע"י המשיבה היא מורכבת וכוללת גורמים במדינות שונות בחו"ל. הפרקליטות שותפה לחקירה ומעבירה לחוקרים הנחיות הקשורות לקידום החקירה ולפעולות נדרשות לצורך גיבוש כתב אישום, ואין להתעלם מקשיים אובייקטיביים ומהזמן הנדרש לביצוע חלק מהפעולות גם בשל מצב תחלואת הקורונה בעולם.
משך הזמן בו מתנהלת החקירה עד כה הוא סביר, ואף אני שותפה לדברי כב' השופט לוי על כך שחקירה אינה יכולה להמשך "לנצח", אולם בהתחשב במכלול השיקולים ובחלוף הזמן עד כה (כשנתיים וחודשיים מאז הפכה החקירה לגלויה), בפעולות ההשלמה הנדרשות ובהיקף העבירות, הרי שעדיין לא חלף הזמן המצדיק שחרור התפוסים.
עיינתי גם ברשימת התפוסים וייאמר כי מרביתם קשורים בטבורם לחקירה המתנהלת והם דרושים לצורך השלמתה וכחלק מהראיות שיוצגו בבוא העת .
לגבי שאר הרכוש, הרי שכל עוד מדובר במקרקעין אין כל מניעה לעשות בהם שימוש גם אם קיים רישום על דבר תפיסתם, ואילו לגבי שלושה כלי רכב שנתפסו כבר ניתנו החלטות ספציפיות שאינן חלק מהליך זה (ע"ח 36020-11-20 ובש"פ 8844/20) .

זאת ועוד, היקף העבירות המיוחסות לעוררים הינו כ – 23,000,000 ₪ וזהו הסכום הפוטנציאלי לחילוט בבוא העת, בעוד הרכוש שנתפס בידי המשיבה עומד על כ- 7,000,000 ₪ בקירוב בלבד, כך שגם יחס זה אינו מצדיק את שחרור התפוסים.

בשולי הדברים אוסיף בעניין טענותיהם האחרות של העוררים, כי הקלטת הדיון אינה זכות קנויה וכי בית המשפט מתנהל באמצעות הקלדת פרוטוקול ע"י קלדנית ומעקב של בית המשפט אחר הדברים הנרשמים. הליך זה אינו חריג או כזה המצדיק התנהלות אחרת.
לעניין סימון הדוחות המוגשים לבית המשפט – ראוי כי הדוחות יסומנו בסימון שניתן לקשרו להליך שהתנהל, על מנת ש יתאפשר מעקב ובח ינת הדברים גם במסגרת ערכאת הערעור וגם בעתיד אם הדבר יהיה חלק מחומר החקירה.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הערר.

החומר שסומן על ידי במהלך הדיון הוחזר למשיבה ויישמר על ידה בתיק החקירה.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשפ"א, 11 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.