הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ע"ח 23090-09-19

בפני
כבוד ה שופטת תמר שרון נתנאל

עוררים

  1. ג'אורג'יאנה מורחן
  2. עופר זלצמן
  3. סינגל פוט בע"מ

נגד

משיבה
מדינת ישראל - משטרת ישראל - יחידת להב 433

החלטה

1. לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופט אהוד קפלן) מיום 9.9.19, התיק ה"ת 23353-0719, לפיה נעתר בית משפט קמא לבקשת המדינה (להלן: " המשיבה" או "המדינה") והורה על הארכת המועד להחזקת תפוסים על ידה, למשך 180 ימים נוספים.

העוררים חשודים בביצוע עבירות שונות ובכללן - הפרת זכויות יוצרים, באמצעות הקמת אתר פיראטי ומכירת שידורי בעלי זכויות (של חברות כגון "הוט" ו"יס"), למנויים בחו"ל; קבלת דבר במרמה; קשירת קשר לביצוע פשע ; עבירות מס לפי פקודת מס הכנסה ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.

2. במשך כשנתיים התנהלה חקירה סמויה וביום 15.1.19 הפכה החקירה גלויה ונעצרו חשודים והעוררים 2-1 בכללם. הם שוחררו בסוף חודש ינואר 2019. בעת מעצרם נתפס רכוש השייך להם . בין השאר נתפסו חשבונות בנק, כלי רכב, נכסי נדל"ן . באמצעות צו איסור דיספוזיציה, נתפסה גם חוות סוסים להרבעה , בעין החורש (להלן: " החווה") הנמצאת בבעלות העוררת 3 (להלן: "החברה"). החברה נמצאת בבעלותה של עוררת 2 . בהמשך שוחררו חלקית חשבונות הבנק של ה חווה וכן שוחרר מלאי הסוסים שלה.

3. הרכוש התפוס, כיום, בידי המשטרה (חלקו בפועל וחלקו ברישום בלבד) הוא: מגרש בחדרה; שני כלי רכב ; סכום של 3 ,488 ₪ שנתפס בחשבון בנק; כמה עשרות דולרים ויורו שנתפסו בחשבון העוררת 2; כ- 1,200 דולר שנתפסו בחשבון העורר 1; שני גרורים לסוסים ורכב שברולט, שבבעלות החברה. בבעלות החברה רשומים כלי רכב נוספים שלא נתפסו על ידי המשיבה.

נתפס גם רכב קאיה קרניבל ל.ז. 69-969-38, לגביו הגיעו הצדדים להסכמה על מכירתו, תוך 30 ימים והפקדת 85% מהתמורה בקרן החילוט. לאחר שהרכב לא נמכר החליט בית משפט השלום בראשון לציון, שהוא יימכר על ידי המשיבה. על אף שהייתה הסכמה למכירת הרכב, הגישו העוררים ערר על כך, לבית משפט השלום בראשון לציון. בבעלות העוררים 2-1 בית בכפר הנשיא, שלא נתפס.

4. בבית משפט קמא ביקשה המשיבה להאריך את תוקף החזקת התפוסים ואת תוקפם של צווי הקפאה שניתנו בתיק החקירה, למשך 180 ימים נוספים. הבקשה הוגשה לבית המ שפט בראשון לציון, אך הועברה לדיון בבית משפט השלום בחדרה, על פי החלטת כבוד השופט שטיין מיום 2.9.19, בבש"פ 4795/19.

עיקר טענות העוררים

5. בפי העוררים טענות רבות. חלקן לא הועלה בפני בית משפט קמא וחלקן נדון בבתי משפט אחרים.

בין היתר טוענים הם, כי העוררת קיבלה אזרחות רק בחודש נובמבר 2011 ולכן חל עליה סעיף 134ב' לפקודת מס הכנסה, כל שלא ניתן לייחס לה עבירות על פי הפקודה ואף לא ניתן להאשימה בהלבנת הון או בקבלת דבר במרמה, לגבי מעשים שנעשו קודם לתאריך זה . על אף שבעלה וילדיה מתגוררים בישראל, נטען כי מרכז חייה הוא ברומניה.

6. לעניין אופן ניהול ההליך בבית משפט קמא טוענים הם, כי אי מסירת חומר החקירה לידם, לרבות הדו"ח הסודי שהוגש לעיונו של בית משפט קמא, מנוגדת לחוק ופוגמת בזכותם להליך הוגן; כי לא הוכח ששווי העבירות הוא 23, מיליון ₪, (כטענת המשיבה). נטען, כי ניהול ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית וכן, כי כי מדובר באכיפה בררנית, ולכן עומדת לעוררים הגנה מן הצדק, על פי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי.

7. לטענתם, המדינה אינה רשאית להעדיף את נכסי המקרקעין, הכספים וכלי הרכב, על פני הסוסים אשר תפסה ושיחררה. לטענתם, ראשית היה על המשיבה לאכוף את צו איסור הדיספוזיציה ולאחר מכן לתפוס נכסים בשווי. בפי העוררים טענות גם לגבי תפיסת הטלפון הסלולרי ששימש את חוות הסוסים, על אף שטענות אלה לא הועלו בפני בית משפט קמא.

עוד טוענים הם, כי על פי תצהירים שהוגשו לבית המשפט העליון ולבתי המשפט (השלום והמחוזי) במחוז מרכז, הם "חסרי כל", חבים חובות רבים, אין להם אפשרות לפרנס את ארבעת ילדיהם. אין הם יכולים לממן אוכל לילדיהם, המקרר בביתם ריק ואפילו 60 שקלים לתשלום עבור חניה אין להם. לכן, לטענתם, מידת הפגיעה בהם, עקב התפיסה, היא רבה עד מאד.

עיקר טענות המשיבה

8. המשיבה מתנגדת לערר וטוענת שהחלטת בית משפט קמא נכונה ומידתית, במיוחד לאור כך שבידי העוררים רכוש רב שלא נתפס.

המשיבה תומכת בנימוקיו של בית משפט קמא ובין היתר מצביעה על כך שההלוואות, שכביכול, נלקחו על ידי העוררים, נלקחו מאמה של העוררת, וטוענת כי לעוררים רכוש רב. ממילא, כך נטען, בהליך זה לא הוגש כל תצהיר או מסמך, לתמיכה בטענת העוררים למצב כלכלי קשה, ואין הם יכולים להסתמך על תצהירים ו/או מסמכים שהוגשו בהליכים אחרים. העוררת הציגה מסמך לפיו ערכו של סוס אחד בלבד, הוא כ- 80,000 ₪.

לגבי העוררת נטען, כי טרם התגבשה החלטה אם להאשימה גם בעבירות מס, אך די בחשדות המיוחסים לה על פי חוק העונשין, כדי להצדיק את החלטת בית משפט קמא.

תמצית החלטת בית משפט קמא

9. בית משפט קמא קבע, כי החקירה נמצאת בעיצומה, כי היא התקדמה משמעותית וקיים "הרבה יותר מסתם חשד סביר לכך שהעוררים עברו עבירות על חוק זכויות יוצרים, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע, ולפחות חלקם גם עברו עבירות של הלבנת הון ". בית משפט קמא ציין, כי על פי הדו"ח הסודי שהוצג לו ( במ/1) יש צורך בביצוע פעולות חקירה רבות .

לגבי טענות העוררים שנוגעות לחוות הסוסים קבע בית משפט קמא, כי מאחר שעניין זה נדון בבית משפט השלום בראשון לציון (בפני כבוד השופט אבנון) ועל החלטתו הגישו העוררים ערר, הנדון בפני בית המשפט המחוזי בלוד, אין הוא אמור לדון ולהחליט בכך.

בית משפט קמא קבע, כי שווי התפיסה בפועל נופל מ- 20% משווי שלל הפעילות העבריינית (העומד על פי טענת המשיבה, כאמור - על 23 מיליון ₪) וכי מדובר בחקירה מורכבת ומסועפת אשר, בשל קשיים אובייקטיביים, לא תוכל להסתיים בחצי השנה הקרובה וכי גם בשים לב לעוצמת החשד נגד העוררים, יש להיעתר לבקשה ולהאריך את תוקף הצווים הקיימים ב- 180 יום.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בחלק מחומר החקירה (המסמכים בהם עיינתי סומנו על ידי במספרים 15-1) ובהחלטת בית משפט קמא ונתתי דעתי לטענות הצדדים, סבורה אני שאין כל מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ובהחלטתו, המנומקת היטב ומבוססת, כראוי, על חומר החקירה שבידי המשיבה, על הוראות החוקים הרלבנטיות ועל הפסיקה.

11. חומר הראיות מעלה חשד למעורבות כל העוררים בחשדות המיוחסים להם. גם אם, בסופו של דבר ולאחר שהעניין ייבדק לעומקו, לא ניתן יהיה להאשים את העוררת בעבירות המס המיוחסות לה (ואינני מביעה כל עמדה בעניין זה), די בחשדות האחרים המיוחסים לה, כדי להצדיק את תפיסת התפוסים.

12. לא מצאתי כל ממש בטענות העוררים לגבי זכותם לעיין בחומר הראיות ו/או בדו"ח הסודי. לעניין זה יש להפנות אל סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, הקובע כי הזכות לעיין בחומר החקירה קמה לאדם, רק לאחר הגשת כתב האישום נגדו. הרציונל לכך ברור - מסירת חומר חקירה לחשוד קודם לסיום החקירה ולגיבוש כתב אישום, עלולה להביא, בוודאות קרובה מאד, לשיבוש החקירה. הדברים ברורים ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור.

בנוסף, ניתן להקיש מהוראות סעיפים 15(א)(2)(ג) ו- 15(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 (להלן: " חוק המעצרים"), הקובעות, לעניין הארכת מעצרו של אדם, כי החומר הנוגע לבקשת המעצר, לרבות חומר חסוי, יועמד לעיונו של השופט בלבד. אם כך לגבי מעצרו של אדם, על אחת כמה וכמה, כך הוא לגבי תפיסת רכוש. לא הובאה כל תשתית לטענת העוררים לגבי אכיפה בררנית .

13. במהלך החקירה הגישו העוררים עשרות בקשות ועררים לבתי משפט שונים. אין מקום שאפרטן או אדרש להן, בערר זה, ודי שאציין, כי צדק בית משפט קמא כאשר קבע, כי נושא איסור הדיספוזיציה בחוות הסוסים וויתור המשיבה על תפיסת הסוסים, יידון בבית המשפט אליו הגישו העוררים בקשה בעניין זה. אציין, רק, כי קיימים הבדלים מהותיים בין תפיסת חפץ ובין תפיסת בעל חיים והחזקתו כתפוס , בשל הקושי הכרוך בהחזקת בעלי חיים כתפוסים. ראו לעניין זה את סעיף 38 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

כאמור, טענות העוררים לגבי תפיסת הטלפון הסלולרי של חוות הסוסים לא הועלו בבית משפט קמא ולכן לא היה מקום להעלותן בערעור.

14. טענות העוררים לגבי מצבם הכלכלי, לא נתמכו בתצהיר ולכן אין מקום להתייחס אליהן. אין די בתצהירים שהוגשו בהליכים אחרים, לבתי משפט אחרים. עם זאת אציין, כי הן נסתרות בחומר ראיות המצוי בתיק החקירה. כך - לגבי הלוואות נטענות (שהן הלוואות שניתנו "בתוך המשפחה"), כך - לגבי שווי הסוסים שבחווה (שלא נתפסו), כך - לגבי כלי רכב נוספים שברשותם, שלא נתפסו ועוד ועוד.

15. סופו של דבר - החלטת בית משפט קמא נכונה ואין מקום להתערב בה.

הערר נדחה.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ט, 18 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.