הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה מ"ת 24502-06-20

בפני
כבוד ה שופט ניצן סילמן

מבקשת
מדינת ישראל

נגד

משיב
ארטיום סוחנוב (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד טרובמן

החלטה

בקשת מעצר עד תום ההליכים של המשיב כנגדו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה, תקיפה הגורמת לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות והתעללות בבעל חיים.

העובדות עפ"י כתב האישום –
1. המשיב הינו בן זוגה של המתלוננת, והם מתגוררים יחד כחמישה חודשים בדירה ברח' יד לבנים בחיפה, יחד עם שני שותפים – איליה קרופמן (להלן: "איליה") ויבגני שברידה (להלן: "יבגני").

2. ביום 18.4.20 סמוך לשעה 14:00 על רקע ויכוח בין המשיב למתלוננת, תקף המשיב את המתלוננת בראשה ובגבה, דחף אותה בכוח מחוץ לדירה, השליך חפציה וזרק את החתול שלה מחלון הדירה בקומה השלישית.

3. כמו כן, באותו מועד תקף את איליה במכת אגרוף לפניו וגרם לחתך בגבה הימנית והמטומה בעין.

4. ביום 30.5.20 בשעה שאינה ידועה התעורר ויכוח בין המשיב למתלוננת על רקע חשדו כי שוחחה בטלפון עם גבר אחר. המשיב הכה את המתלוננת באגרופים בפניה ובראשה והוציא אותה בכוח מחוץ לדירה. המתלוננת התמוטטה בחדר המדרגות בבניין. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת שברים בארובת עין שמאל, רושם לשברים באף, המטומות וחתך בשפה העליונה.

המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה אולם טען לחולשה בעוצמתן.
5. לעניין העבירה המיוחסת למשיב בגין האירוע מיום 18.4 טען המשיב כי לא מדובר בבני זוג, אלא בשותפה לדירה. כמו כן, לטענת המשיב לא הכה את המתלוננת אלא ביקש להוציאה מהדירה, וכלל המעורבים היו שתויים במועד האירוע.

6. באשר לאירוע מיום 30.5 טוען המשיב כי רב הנסתר על הגלוי –
המתלוננת הייתה שיכורה ונדף ממנה ריח חריף של אלכוהול כשנמצאה מוטלת בחדר המדרגות בשעות הצהריים; המתלוננת לא ידעה לומר מועד האירוע, וככל שבהתאם לגרסתה קרה בלילה הרי שלא ניתן לדעת מה אירע משך כ- 12 שעות, מהלכן שכבה בחדר המדרגות; בעדותה הראשונה טענה המתלוננת כי נחבלה עם ראשה בקיר, ובעדות שנייה טוענת שלא זוכרת מה קרה. ייתכן כי המתלוננת נפלה במדרגות או אחר פגע בה.

7. המשיב הודה כי נתן למתלוננת שתי סטירות ביד פתוחה, אולם אין בכך כדי להקים ראיות לשברים שאובחנו

8. עוד נטען לפגם בחוקיות הודאת המשיב משלא הוזהר כדין, לא הוקראו לו זכויותיו ולא הובהרה לו זכותו להיוועץ בעו"ד טרם חקירה.

9. המשיב טען להיעדר עבר פלילי ואורח חיים נורמטיבי עד התמכרותו לאלכוהול, ועל כן, נתבקשה בחינת חלופה טיפולית והפנייתו לוועדת קבלה לבחינת התאמתו למסגרת בית לחיים.

10. המבקשת מנגד טענה לקיומן של ראיות לכאורה טובות וביניהן, הודעות המתלוננת, אילה ויבגני, תיעוד רפואי, דוחות פעולה והודאת המשיב כי הכה את המתלוננת ביום 30.5, הכה את איליה ביום 18.4 והשליך את החתול מהחלון.

דיון –
11. בשלב דיוני זה על חומר הראיות הלכאוריות לגבש פוטנציאל להרשעת הנאשם בהליך העיקרי במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי, ואין בית המשפט נזקק לטענות בדבר מהימנות ומשקל, אלא אם כן מדובר בסתירות מהותיות שיש בהן כדי להחליש באופן משמעותי את התשתית הראייתית. טענות בדבר מהימנות עדים ראוי שיתבררו בפני המותב אשר ישמע את התיק העיקרי. (בש"פ 1899/18)

גם ראיות נסיבתיות יכולות להתגבש לכלל מארג של ראיות היכולות להצדיק הותרת נאשמים במעצר (בש"פ 1977/94 אוחנה); השאלה היא עצמת הראיות. ראה גם בש"פ 8311/13 אברמוב, פסקה 21 והאסמכתאות שם.

הראיות הקונקרטיות בתיק –
ארוע מיום 18.4
12. דוח פעולה רסר חלייחל 18.4 כשהגיע ל זירת האירוע, ראה את המתלוננת מחוץ לבניין נסערת ובוכה. סיפרה שישבה עם חברים ובן זוגה המשיב, ששתו יותר מדי, הוא תקף אותה והכה אותה, זרק את החתול מהחלון. המשיב הגיע מהלך התשאול, הודיע לו שעצור. במקביל נפתח אירוע בדירה משאחד החברים טען המשיב תקף אותו. איליה מסר שהמשיב ויבגני תקפו אותו

13. דוח פעולה סמש חתינה 18.4 הגיע למקום הארוע ופגש במתלוננת שסיפרה כי מתגוררת עם המשיב, בן זוגה, מזה כחמישה חודשים בדירה "נראית ממש מפוחדת". המתלוננת מסרה שישבה עם המשיב וחברים , ששתו אלכוהול. היא לא שתתה. המשיב תקף אותה ובעט לה ברגל, זרק את החתול מהחלון וגירש אותה מהבית עם הבגדים שלה

14. איליה – בעדותו מיום 18.4 סיפר כי מתגורר בדירה עם המשיב, יבגני והמתלוננת. התעורר היום בצהריים, המשיב ויבגני היו שתויים והחלו לכעוס עליו ללא סיבה. כשביקש שיעזבו אותו, תקפו אותו. גר בדירה כבר שנתיים, והמתלוננת גרה איתם כחצי שנה "שהיא אורחת רק של ארטיום".
איליה הוסיף שיבגני והמשיב נוהגים לשתות הרבה

15. המתלוננת בהודעתה מיום 18.4 סיפרה שמתגוררת בדירה עם ידיד שלה המשיב כחמישה חודשים, הם לא בני זוג הם שותפים לדירה. מאתמול יבגני, אילה והמשיב שותים. המשיב היה מאוד שיכור ונתן לה מכות בגב ובראש. יבגני ביקש ממנו להפסיק, והמשיב אמר לו לא להתערב ולשתוק. המשיב זרק את החתול מהחלון בקומה השלישית, זרק את בגדיה והעיף אותה מהדירה. היא ירדה למטה והזמינה משטרה, ואז הגיע איליה שסיפר שהמשיב ניגש אליו כשישן והכה אותו. ראתה דם מהגבה.
טענה שהמשיב תמיד אלים כשהוא שתוי.
הערת חוקר – "הנ"ל בוכה ונסערת, מפוחדת"
המתלוננת הוסיפה "שארטום שותה הוא כמו חיה, וזה לא פעם ראשונה כל פעם שהוא שותה הוא נותן מכות". לא הזמינה משטרה והתלוננה בעבר כי נהג אחרי זה תמיד לבקש סליחה. אבל היום זה היה שונה, כי המשיב "השתגע נתן לי מכות וזרק חתול מקומה שלוש ואמר לי תלכי מפה שרמוטה"
לטענת המתלוננת המשיב הכה אותה גם "לפני חודש למשל אבל תעזוב את זה". כשנשאלה מדוע לעזוב את זה ולמה לא מספרת השיבה "עזוב, אני מטומטמת אני יודעת"

16. חקירת המשיב ביום 18.4 –
הערת חוקר – מפיו של המשיב נודף ריח של אלכוהול
כשנשאל מי המתלוננת עבורו השיב "כמעט אשתי"
נאמר לו שהמתלוננת סיפרה שהם ידידים ושותפים לדירה וטען שניתן לומר כך, אבל עבורו היא כמעט אשתו, הוא שוכר את הדירה והיא מתגוררת שם איתו.
"ש. האם היא משלמת גם?
ת. לא, רק אני משלם כי היא אישה שלי"
אישר טענת המתלוננת ששתה כמות גדולה של אלכוהול, לא זוכר שתקף אותה כן זוכר שניסה להוציא אותה בכוח מהדירה
תפס את המתלוננת מאחור בכתף וליד הצוואר בחולצה ודחף אותה בכוח.
לא זוכר אם נתן למתלוננת מכות בגב ובפנים כטענתה "אם תגיד באמת שאני עשיתי את זה אז אני מסכים"
כשנשאל לכוונתו השיב "הכוונה שאני רוצה לדבר אתה ולהרגיש ולראות שהיא מדברת אמת ואם אני אראה את זה אז אני מסכים"

אישר שזרק את התיק והחתול מהחלון. היה מאוד עצבני ומצטער על כך
תקף את איליה כי המתלוננת נישקה אותו, הוא לא ישן באותה העת. נתן לו אגרוף לפנים, אולם לטענתו איליה סטר לו קודם לכן.

אירוע מיום 30.5 –
17. דו"ח פעולה המתנדב ארמלי, מיום 30.5 - תשאל את המשיב משהוא דובר רוסית, האם נתן למתלוננת מכות והוא ענה שאכן פגע בה פיזית וגרם לה לחבלות. הוא רוצה להיעצר, ושהמתלוננת לא תגיע לביתו ותביא לקוחות.

18. דוח פעולה סמר מאור 30.5 - התקבל דיווח מאדם בשם ישראל שאשה שוכבת במדרגות, כנראה שיכורה. בקומה השלישית ראה את המתלוננת שכובה על הרצפה, כשהסתובבה אליו לאחר מספר קריאות, אז ראה את פניה החבולות ודם על הרצפה . נשאלה האם בדירה ששכבה ליד הדלת נמצא האדם שתקף אותה, והיא השיבה שכן. כשפתח את הדלת, ראה בית מבולגן ומהסלון הגיע המשיב שנודף ממנו ריח חזק של אלכוהול. המשיב לא מדבר עברית טוב ולא ענה לשאלות. הודיע לו שהוא עצור בחשד של תקיפה של ממש, אזק אותו. הבחין שהמשיב פצוע ברגלו. לאחר תשאול המשיב ע"י שותפו ארמלי ברוסית עולה שהודה בתקיפה. במטבח בדירה נמצאו בקבוקי בירה ריקים, ובסלון בקבוקי בירה שבורים. המודיע סיפר כי ראה מס' פעמים בודדות את המתלוננת יורדת שיכורה במדרגות, ופעם אחת צעקה.

19. בטופס לעצור (30.5) מצוין בכתב יד "לא היה מעוניין בעורך דין טרם חקירה מחר עולה לבית משפט להארכת מעצר"

20. סיכום בדיקת המשיב בביה"ח רמב"ם ביום 30.5 – המשיב סיפר שגבר התקשר למתלוננת היום וביקש להזמינה אליו, ועל כן התרגז והכה אותה. מתאר מחשבות אובדניות מגיל עשרים, לפני חמש שנים ניסה להתאבד בתלייה. דואג למתלוננת וטוען שהיא מרגיעה אותו. שומע לטענתו קולות של שוטר ושוטרת המקללים אותו ואומרים שאינו טוב. לא שמע אותם היום, ומבין שהם בראשו בלבד. משתמש קבוע בקנאביס ושותה אלכוהול על בסיס יומי. היום שתה ליטר וויסקי ושמונה בירות. מטופל ע"י פסיכיאטר מזה 6 שנים, ואושפז בהסכמה לאחר ניסיון אובדני.
בסיכום צוין כי לא נראה שיש קשר בין המעשה לבין מצבו הפסיכוטי של מחשבות שווא, ככל הנראה תחת שימוש בחומרים

21. דוח פעולה סמש וקסלר 30.5 בביה"ח המתלוננת נראתה מדממת וחבולה בפניה. נדף ריח של אלכוהול. בשיחה ברוסית עמה דיברה מבולבל ולא לעניין. מסרה שהכתובת ביד לבנים זמנית, היא מתגוררת בירושלים. יש לה בת בגיל 19 בצבא

22. דוח פעולה רסמ אדהם 30.5 לפיו המתלוננת עזבה על דעתה את חדר המיון ונראתה יוצאת מביה"ח.

23. תיעוד רפואי של המתלוננת – מצוין כי הותקפה ע"י בן זוגה באגרוף ומתארת חבלה בפנים ובראש בלבד. "שכובה במיטה, בגילופין, מציינת חבלת ראש בלבד ללא חבלות נוספות"
הומלץ על המשך אשפוז עקב שבר בארובה משמאל, אולם לא נמצאת במיון וניסיונות ליצור עמה קשר לא צלחו.

24. דוח פעולה רסר אלמדאי, (30.5 22:16) המתלוננת אותרה ברח' יד לבנים. הסכימה להתלוות אליו למתן עדות בתחנה. לאחר חקירה הוסעה חזרה לדירה ביד לבנים וניתן לה מס' טלפון של פורץ מנעולים, לאחר שאמרה שאין לה מפתח

25. מזכר רנ"ג יוסקוביץ - מהלך חקירה ביום 30.5 בשעת לילה מאוחרת המתלוננת חזרה וטענה כי החבלות נגרמו לה כתוצאה מכך שחבטה ראשה בקיר. מהלך העדות המתלוננת נרדמה והתשאול הופסק.

26. מזכר רפק סטריזבסקי מיום 31.5 בשיחת טלפון עם המתלוננת סיפרה שעזבה את הדירה וסירבה לומר מקום הימצאה. כשנאמר לה שמחויב שיתוף הפעולה שלה להמשך חקירה אמרה "שיקבל מה שמגיע לו. אגב... מה הוא אמור לקבל בגלל זה?". שללה הימצאות אדם נוסף בדירה מועד האירוע, ואמרה שאינה מעוניינת במעורבות של הרווחה.

27. מזכר רפק סטריזבסקי מיום 1.6 בשיחה עם המתלוננת אמרה "אני מרגישה על הפנים. בא לי להמשיך לשתות בבית". המתלוננת נשמעה מאוד שיכורה. הודיעה שאינה בחיפה ובצהריים תמסור איפה ניידת יכולה לאסוף אותה. בצהריים לא ענתה לשיחות. בשעה 18:34 יצרה קשר ואמרה שהדבר היחיד שרוצה זה וודקה. הוסבר לה שדרושה לחקירה והמשיב במעצר ואמרה "אז שיישב עוד קצת". סירבה למסור מיקומה. נשאלה איך אפשרה לגבר לתקוף אותה בצואה כזאת וענתה "מה הוא שאל אותי?". בתשובה לשאלה אם הכה אותה באגרוף ענתה "הוא פשוט הכה והכה עד אין סוף". טענה שתחילה מסרה שנחבלה כתוצאה מכך שחבטה ראשה בקיר "כי אני לא יכולה לצאת מהבית כי כל הפנים שלי מרוסקות". אישרה שהמשיב תקף אותה באגרופים.

28. מזכר רסמ קוסיקה - בשיחה עם מקס שטרן ממד"א שטיפל במתלוננת ביום האירוע, טען כי רשם שהמתלוננת הותקפה באגרוף ע"י בן זוגה, כי זה המידע שנמסר לו ע"י השוטרים. המתלוננת לא דיברה עם אף אחד

29. מזכר רפק סטריזבסקי מיום 5.6 - המתלוננת הודיעה לו שנמצאת בדירה לאחר שהחליפה מנעול, שטפה את הרצפה וכיבסה את בגדיה מיום האירוע. בהגיעו לדירה עם החוקרת קוסטיקה, נראתה המתלוננת חבולה בפניה, צלולה ללא ריח אלכוהול.

30. רופא עיניים שטיפל במתלוננת מסר כי המתלוננת לא מסרה לו שום אינפורמציה

31. ישראל הרשקו העיד שחזר הביתה בסביבות 13:15 וראה את המתלוננת שוכבת. ניסה לתקשר איתה, ללא הצלחה, והתקשר למשטרה.
ראה אותה בעבר מס' פעמים שיכורה במדרגות. מעולם לא שמע צעקות מהדירה, למעט פעם אחת שהמתלוננת ירדה במדרגות שיכורה וצעקה.

32. המתלוננת בחקירתה הראשונה (31.5) סיפרה שחיה עם בן זוגה, המשיב , בדירה בחצי שנה האחרונה, ו נוהגת לשתות אלכוהול כשהוא שותה. החבלות בפניה נגרמו לאחר שחבטה ראשה בקיר, המשיב לא הכה אותה. שתתה הרבה מאוד אלכוהול, לא מפחדת מהמשיב. עובדת בזנות. המתלוננת נרדמה מהלך העדות

בחקירה שנייה (5.6) חזרה וטענה כי נמצאת בזוגיות עם המשיב ומתגוררת עמו כחצי שנה. יבגני שותף בדירה , גם איליה התגורר איתם עד מאי, אז עזב.
ביום שישי חזרה מעבודתה כאחות בבית אבות בעשר בלילה וראתה את המשיב ווציק (ולדימיר) שותים וודקה. כשהמשיב שותה הוא מקנא לה. שתתה יחד איתם, לא הרבה כוס ויסקי. "שתינו ואחר כך מכות"
לטענת המתלוננת, התפתח ויכוח בינה לבין המשיב לגבי גברים שטען שהיא בקשר איתם, ואז "נתן מכות". המשיב נתן לה מכות בפנים והיא נפלה, ומאז לא זוכרת
"זה היה בלילה אני באמת לא זוכרת" לא זוכרת כמה זמן ישבו ושתו
כשנשאלה כיצד הכה אותה המשיב, הראתה צורת אגרוף
לא זוכרת אם ווציק ניסה לעזור לה
כשעומתה עם גרסת המשיב לפיה נתן לה שתי סטירות השיבה "לא זוכרת"
בתאריך 18.4 המשיב זרק את החתולה שלה מהחלון, ואמר לה תלכי מפה וזהו
כשעומתה עם עדות קודמת שלה בה טענה כי הכה אותה השיבה " אולי, הוא לא כל הזמן הוא מרביץ לי מתי הוא שותה"
טענה שבחקירה ראשונה לא אמרה אמת. כשנשאלה אם כל החבלות נגרמו ע"י המשיב השיבה "כן אני חושבת"
לא עובדת בזנות, זה בראש של המשיב

33. יבגני – העיד שהוא שותף בדירה עם המשיב בחצי שנה האחרונה. המתלוננת היא בת זגו של המשיב. איליה לא שילם שכ"ד אז העיפו אותו מהדירה שלו, ובחצי שנה האחרונה הוא מתגורר איתם. המתלוננת גרה איתם כארבעה חודשים.
ביום 18.4 מהלך הסגר בגלל הקורונה, ישבו בבית ושתו אלכוהול. בין המשיב ואיליה התפתח ויכוח כי הוא לא שילם חלקו בשכירות ולא קנה אוכל. הם החלו לריב, והוא הפריד והם נרגעו. לא זוכר בדיוק מה קרה בין המשיב למתלוננת, רק שהם התווכחו והוא דחף אותה מחוץ לדירה.
ראה מס' פעמים מהלך ויכוחים ביניהם שהמשיב הרים יד על המתלוננת "כאפות רק כאפות היה נותן לה". כשהמשיב שתה הוא נהג לחשוד שהמתלוננת בוגדת בו ואז היה " נותן לה כמה כאפות ואז הוא היה מגרש אותה"
ביום 29.5, יום שישי חזר מהעבודה וראה את המשיב, המתלוננת וחבר בשם ולדימיר "ווציק" שותים אלכוהול. המשיב שוב קרא למתלוננת "זונה", אז הוא יצא עם המשיב ווציק לגן מתחת לבית והם שתו וודקה שקנה. המשיב היה גמור והלך הביתה, הוא נשאר עוד קצת למטה ואז עלה לדירה לישון
ביום שבת, יום האירוע יצא לעבודה בשעה 7 וחזר בשעה 15, דפק בדלת ואף אחד לא ענה לו. הלך לטייל, וכשהגיע בערב שוב לדירה ראה את המתלוננת פצועה יושבת על המדרגות עם בירה ביד. היא סיפרה לו שהייתה ברמב "ם וברחה משם.
כששאל איך נפצעה היא אמרה רק "ארטם", היא הייתה ממש שיכורה
בתקופה האחרונה המשיב שותה הרבה. המתלוננת סיפרה לו שהמשיב תקף אותה כי שוב חשד שבוגדת.
למתלוננת יש בעיית אלכוהול. כשיצא בבוקר לעבודה המתלוננת והמשיב היו בבית

34. איליה גר בדירה של המשיב כחצי שנה ויצא שבועיים אחרי התקיפה ביום 18.4. הכחיש גרסת יבגני וטען, שהתעורר אותו יום בצהריים והלך לשתות מים במטבח. המשיב ויבגני אמרו שמהלך הלילה השתין בכיור במטבח, הוא אמר להם שהוא לא רוצה להמשיך לדבר על זה, ואז המשיב תקף אותו ויבגני הצטרף. אחרי שהזמין ניידת ויצא החוצה, ראה בחוץ את המתלוננת. חושב שאמרה לו שהמשיב תקף אותה
המתלוננת התגוררה איתם כמה חודשים, היה הייתה בת זוגו של המשיב. הם היו רבים הרבה והוא היה מחטיף לה מכות חזקות, "הוא היה מנפח לה את הפנים"
כשגר איתם נהגו לשתות מדי יום, המתלוננת נהגה לשתות הרבה

35. המשיב נשאל טרם חקירה ראשונה (30.5) אם מעוניין להתייעץ עם עו"ד, והשיב שלא. השיב בחיוב לשאלה אם יודע על מה נחקר.
המתלוננת "חברה כמו בת זוג", ביחד 7 חודשים בערך, הם גרים יחד. "התקשר אליה לקוח אני התעצבנתי והרבצתי לה". המתלוננת עבדה בזנות בקרית אתא, הוא ענה לטלפון ואמר שהיא לא עובדת יותר, המתלוננת שוחחה עם הלקוח וביקשה שיתקשר אליה מאוחר יותר אז הוא התעצבן והרביץ לה.
"עם היד הרבצתי לה בפנים יש לי יד חזקה עשיתי את זה ואני לא צודק ואני מוכן לשבת בפנים אבל היא צריכה לצאת מהבית שלי"
הודה שתקף אותה בעבר בדיוק מאותה הסיבה. הגיעו לקוחות לדירה שלו, והוא תקף אותה ואותם
לא זוכר כמה פעמים נתן לה מכה עם היד בפנים אולי פעמיים כי היה עצבני , ושניהם היו שיכורים
פעם קודמת שהיה בחקירה אחרי שתקף אותה גם היו זוג, אבל לא ידע שתקף אותה "ושאלתי אותה כי לא זכרתי הייתי שיכור"
לא זוכר מתי הייתה התקיפה, לא יודע אחרי כמה זמן הגיעה המשטרה
אחרי שתקף אותה הוא גירש אותה מהבית, תפס ודחף אותה החוצה. בהמשך טען שהמתלוננת הייתה מחוץ לדירה כעשרים דק', לפני ששכן דפק על דלתו והזמין משטרה.
כשנשאל כיצד הכה אותה הציג יד פתוחה
בעבר נהג לשתות הרבה באופן קבוע, כיום נוהג לשתות מדי ערב כ 2-3 בירות, אבל אתמול שתו הרבה
המשיב סיפר שמאובחן כסכיזופרן, נוטל כדורים פסיכיאטריים, אבל הפסיק ללכת לטיפול אצל הפסיכיאטר שלו בשנה האחרונה מאחר ומרגיש טוב יותר
הופתע כשראה תמונות של החבלות על פניה של המתלוננת "אני מעט מופתע שזה ככה זה מפחיד לא ראיתי כזה דבר תרשמו עלי מה לעשות אבל לא ראיתי דבר כזה... אבל למי עוד לעשות כנראה זה אני עשיתי"
לא זוכר שזה מה שעשה למתלוננת אבל כנראה שכן. לטענתו המתלוננת לא נראתה כך כשגירש אותה מהדירה.
לא ראה שירד למתלוננת דם, אבל יכול להיות שלא ראה כי היה עצבני. אם היה דם בדירה אז הוא של המתלוננת. לא הרביץ לה באגרוף "זה גס מידי אבל לאישה ככה עם היד יש לי יד חזקה"

בחקירה שנייה (5.6) חזר וטען כי נמצא בקשר רומנטי עם המתלוננת "כמו בעל ואישה" והם גרים יחד.
לטענתו איליה ניהל יחסים עם המתלוננת ולכן גירש אותו מהדירה, וסביר להניח שבגלל זה מבקש עכשיו להזיק לו.
אישר שביום 18.4 זרק את החתול מהקומה השלישית, אבל מכחיש שהכה את המתלוננת, אלא רק גירש אותה. תקף גם את איליה אותו יום בגלל שהתחבק עם המתלוננת, נתן לו אגרוף לפנים
כשנשאל שוב לגבי האירוע מיום 30.5 טען שעוה"ד ייעץ לו לא להוסיף על שסיפר בחקירה ראשונה "כי אתה יכול להוסיף דברים שיסבכו אותך"
לא זוכר מתי היה האירוע, חושב שהיה חושך בחוץ
לא ידע להבהיר איך נגרמו למתלוננת החבלות בפניה "אני לא יודע מה להגיד"
עומת עם גרסת יבגני וטען שהוא לא זוכר כי הם היו מאוד שיכורים

הכרעה –
36. עיון במארג הראיות מעלה קיומן של ראיות לכאורה בעוצמה סבירה להוכחת המיוחס למשיב , ואבאר –

א. ראשית, מעדויות המשיב, המתלוננת, יבגני ואיליה עולה כי המשיב והמתלוננת ניהלו מערכת יחסים זוגית והתגוררו יחד משך כחצי שנה.

ב. שנית, המשיב הודה בנקיטת אלימות בשני האירועים, ונראה כי המחלוקת עניינה רק רף האלימות. (ראה לעניין זה - חקירת המשיב מיום 18.4 שהוציא את המתלוננת בכוח מהדירה, תפס אותה מהכתף והחולצה ליד הצוואר ודחף אותה בכוח החוצה; לא זוכר אם נתן לה מכות בגב ובפנים "אם תגיד באמת שאני עשיתי את זה אז אני מסכים"; חקירה מיום 30.5 "התקשר אליה לקוח אני התעצבנתי והרבצתי לה"; "עם היד הרבצתי לה בפנים יש לי יד חזקה..."; לא זוכר כמה פעמים הכה אותה בפניה כי היה עצבני ושתוי; הודה שגם באירוע קודם לא זכר אם הכה את המתלוננת כי היה שיכור ועל כן שאל אותה)

ג. שלישית, מעדויות עולה, לכאורה, כי המשיב נוהג לשתות אלכוהול ולעשן גראס באופן קבוע, ו עת הוא בגילופין, חושד שהמתלוננת נותנת עינה באחר, כועס ונוקט כלפיה באלימות.
ראה – עדות המתלוננת מיום 18.4 כי המשיב אלים כשהוא שיכור "שארטום שותה הוא כמו חיה, וזה לא פעם ראשונה כל פעם שהוא שותה הוא נותן מכות"; עדות המתלוננת מיום 31.5 בה טענה כי כשהמשיב שותה הוא מקנא לה "הוא לא כל הזמן הוא מרביץ לי מתי הוא שותה", ובהמשך "לא עובדת בזנות, זה בראש של המשיב"; עדות יבגני כי היה עד מס' פעמים לויכוחים בין המשיב והמתלוננת, מהלכם הרים עליה יד "כאפות רק כאפות היה נותן לה" , בהמשך כי כשהמשיב שותה הוא נוהג לחשוד שהמתלוננת בוגדת בו ואז מכה אותה ומגרש אותה מהדירה, וכי הן המשיב והן המתלוננת נוהגים לשתות אלכוהול; עדות איליה כי המשיב והמתלוננת נהגו לשתות מדי יום, והמשיב הכה את המתלוננת "הוא היה מנפח לה את הפנים").

ד. רביעית, אמנם המשיב והמתלוננת לא ידעו לומר מועד האירוע והזמן מהלכו הייתה שרועה במסדרון בחדר המדרגות. יחד עם זאת, גם כאשר מדובר בראיות נסיבתיות, די בכך כדי להקים תשתית לכאורית (בש"פ 5046/05); השאלה היא עצמת הראיות הנסיבתיות והמסקנה אליהן הן מובילות- ראה בש"פ 3147/18; בש"פ 3361/17 . כבר נקבע כי ניתן להורות על מעצר נאשם עד תום ההליכים גם כשכל הראיות נגדו נסיבתיות, ובלבד שהמארג הכולל יוצר על פניו מסכת רצופה של ראיות מפלילות שיש בה כדי לבסס הרשעה, ובלבד שהמסקנה המפלילה תגבר בברור על כל תיאוריה עובדתית חלופית אחרת ( ראה בש"פ 5596/18 פלוני נ' מדינת ישראל (16/08/18).

במקרה דנן, המשיב הודה כי הכה את המתלוננת בפניה והוציא אותה מהדירה. המתלוננת נמצאה כשהיא בגילופין, מוטלת על הרצפה במסדרון בחדר המדרגות ליד דלת הכניסה לדירה.
המסקנה ההגיונית המתבקשת העולה ממארג הראיות בתיק היא כי המשיב הוא שגרם לחבלות בפניה.
אבהיר, כי המשיב עצמו לא ידע ליתן כל הסבר או תיאוריה חלופית אחרת לחבלות שנגרמו למתלוננת, ואף לטענתו ההיגיון הסביר והשכל הישר עולים בקנה אחד עם גרסת המבקשת כי הוא שגרם להן "אני מעט מופתע.. תרשמו עלי מה לעשות... אבל למי עוד לעשות כנראה זה אני עשיתי")
לא רק היגיון אובייקטיבי אפוא מוביל למסקנה, אלא גם הגיונו של המשיב!

ה. חמישית, לא מצאתי כי יש במחדלי חקירה נטענים, כדי לכרסם בשלב זה בחומר הראייתי הקיים כנגד המשיב, ושאלת המשקל שראוי לייחס לאלה מקומה להתברר בפני המותב הדן בתיק העיקרי.
  (לעניין זה ראה גם - בש"פ 7147/11 פאדי אבו לשין נ' מדינת ישראל מיום 30.10.11; בש"פ 5201/15 שובל חרמון בוסקילה נ' מדינת ישראל מיום 6.8.15; בש"פ 1242/13 דעאס נ' מדינת ישראל, מיום 14.3.2013; בש"פ 4329/12 אימאם נ' מדינת ישראל , מיום 13.6.2012; ופסק דין של ביהמ"ש העליון מהעת האחרונה - בש"פ 6927/19 עימאד גרגאוי נ' מדינת ישראל , מיום 14.11.19)

בשלב הזה די בקבילות לכאורית; זאת ועוד- גם אם ננטרל הראיה של תגובת המשיב, עדיין קיימת תשתית מספקת לאור שהמסקנה ההגיונית מהמארג הנה כאמור.

37. מהטעמים לעיל, אני קובע קיומה של תשתית ראייתית לכאורית בעוצמה מספקת לעבירות המיוחסות למשיב.
 
ניתנה היום, ט"ז תמוז תש"פ, 08 יולי 2020, בהעדר הצדדים.