הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה חדל"ת 56123-03-21

לפני כבוד השופט רון סוקול, סגן נשיא
בעניין:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018

בעניין החברה:
וואן וורלד קנאביס בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א' פלמר ו/או א' קרמר ואח'

בעניין
המבקשים:

.1 ד"ר יהודה ברוך
2. זיו טרנר
3. אלון סיני
ע"י ב"כ עוה"ד י' בכר ו/או ר' רוזנצויג-סימה ואח'
ובעניין
המשיבים:

1. Discover Growth Fund, LLC
ע"י ב"כ עוה"ד א' פלמר ו/או א' קרמר ואח'
2. הממונה על חדלות פירעון - מחוז חיפה והצפון

החלטה

1. וואן וורלד קנאביס בע"מ היא חברת הזנק אשר עוסקת בפיתוח מוצרים מבוססי קנאביס. בבקשה המונחת להכרעתי כעת טוענים המבקשים, יהודה ברוך, זיו טרנר ואלון סיני, כי החברה חייבת להם תשלומים שונים בגין עבודתם בשירות החברה. לטענתם, החברה חדלת פירעון ועל כן עותרים הם למתן צו לפתיחת הליכים כנגדה בהתאם לסעיף 23( 2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018. החברה מתנגדת לבקשה.

רקע
2. וואן וורלד קנאביס בע"מ היא חברה פרטית רשומה בישראל שהתאגדה בשנת 2014. כל מניותיה של החברה הוחזקו תחילה על ידי חברת Research Corp OWC Pharmaceutical (להלן: החברה האם ), חברה ציבורית אמריקאית. בשנת 2018 רכשה קרן ההשקעות Discover Growth Fund, LLC (להלן: דיסקבר ) 500 ממניות הבכורה של חברת האם תמורת סך של 5 מיליון דולר. במהלך שנת 2020, כך נטען, העמידה חברת דיסקבר הלוואות לחברה בסך של 200,000 דולר שלהבטחת החזרתן שועבדו לה נכסי החברה בשעבוד צף . בחודש 12/2020 בוצעה המרת מניות בחברת האם, כך שחברת דיסקבר קיבלה בסופו של ההליך מניות רגילות המייצגות 99.9% מכוח ההצבעה בחברת האם. משמעות הדבר היא כי כיום דיסקבר היא בעלת השליטה בחברת האם ובאמצעותה גם בחברה.

3. שלושת המבקשים הועסקו בחברה בתפקידים שונים; יהודה ברוך היה ראש תחום המחקר והרגולציה בחברה (ראו הסכם עבודה מיום 12/01/2015) , זיו טרנר היה דירקטור בחברת האם ובעבר גם דירקטור יחיד בחברה, ואלון סיני הועסק על ידי החברה כסמנכ"ל תפעול.

4. בעקבות השינויים בהחזקת המניות בחברת האם, הוחלט ביום 26/02/2021 לשחרר את זיו טרנר מתפקידו כדירקטור של חברת האם ובמקומו מונה דוד קוגלמן כדירקטור יחיד בחברת האם. בהמשך, ביום 02/03/2021, שוחרר גם הדירקטור היחיד של החברה, מר צבי ריטרבנד ודוד ק וגלמן מונה גם כדירקטור יחיד בחברה (ההחלטות סומנו נספחים 1, 2 לתשובת החברה). בחודש מאי 2020 פוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום מרבית עובדי החברה ובהם גם המבקשים.

5. עוד נספר כי ביום 10/12/2020 הגישה החברה, באמצעות מי ש כיהן באותה עת כדירקטור היחיד שלה, מר צבי ריטרבנד, בקשה למתן צו פתיחת הליכים (תיק חדל"ת 21930-12-20). בבקשה נטען כי החברה צברה הפסדים עד שנת 2018 בסך של כ-16 מיליון ₪, וכי רואי החשבון הוסיפו לדו"חות הכספים של החברה לשנת 2018 – הערת "עסק חי". נטען עוד כי גם בשנת 2019 המשיכה החברה לצבור הפסדים. בבקשה נטען כי ללא השקעה חדשה לא תוכל החברה להמשיך ולפעול. נטען גם כי חברת האם לא מסייעת לחברה ונמנעת מהמשך השקעה בה (להלן: הבקשה הראשונה ).
6. במענה לבקשה הראשונה, התייצבה דיסקבר להליך וביקשה למחוק את הבקשה. דיסקבר הבהירה כי דירקטוריון החברה הוחלף וכי הבקשה שהוגשה על ידי הדירקטור צבי ריטרבנד אינה על דעת הדירקטוריון החדש. עוד נטען כי חברת דיסקבר מעוניינת למצוא דרכים להמשך פעילות החברה וסילוק חובותיה לנושים. דיסקבר כפרה בטענות שהועלו על ידי צבי ריטרבנד על חוב שהחברה חייבת לו.

הדיון בבקשה הראשונה נדון לפני ביום 09/03/2021 ובסופו החלטתי למחוק את הבקשה הראשונה. הוספתי כי "מובהר כמובן כי אין בהחלטה זו כדי למנוע מהחברה או מכל גורם אחר, ככל שיתקיימו התנאים הקבועים בחוק להגיד בקשה לצו פתיחת הליכים והיא תתברר ותידון ככל שתוגש".

7. בכך לא תמו ההליכים בין הצדדים שכן ביום 26/03/2021 הגישה החברה תביעה למחלקה הכלכלית בבית משפט זה, כנגד צבי ריטרבנד, זיו טרנר ואחרים, בה עתרה למתן צווים לקבל ת מסמכים ומידע מהנתבעים (ת "א 57679-03-21 ). בגדרה של התביעה הוגשה גם בקשה לסעדים זמניים. בסופו של דבר, הושג הסדר בין הצדדים וביום 07/04/2021 ניתן תוקף של פסק דין להסכם זה.

הבקשה הנוכחית לצו פתיחת הליכים
8. הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 25/03/2021, כלומר זמן קצר לאחר שהסתיים הדיון בבקשה הראשונה ובסמוך לפתיחת ההליכים בתביעת החברה בתיק 57679-03-21. בבקשה טוענים המבקשים כי החברה היא חדלת פירעון וכי כל הנכסים שנותרו לה הם זכויות בקניין רוחני. כן טוענים הם כי החברה חייבת להם תשלומים שונים בגין עבודתם בשורותיה.

9. יהודה ברוך טוען כי החברה חייבת לו סך של 270,229 ₪ בגין סיום עבודתו לרבות דמי הודעה מוקדמת, תשלומים לקרן השתלמות, פיצוי פיטורין, דמי חופשה ודמי הבראה. זיו טרנר טוען כי בהתאם לפסק דין מוסכם שניתן בבית הדין לעבודה בתיק 51355-11-17 חייבת לו החברה סך של 725,000 $, ואלון סיני טוען כי החברה חייבת לו 296,663 ₪ בגין פיצויי פיטורים, קצבה, ימי חופשה ודמי הבראה. יהודה ברוך ואלון סיני צירפו חישוב ערוך על ידם לגבי יתרת החוב, אולם לא צירפו תלושי שכר, הסכמי עבודה ושאר מסמכים רלבנטיים לחישוב החוב. זיו טרנר צירף פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 06/12/2018 שנתן תוקף להסכמת הצדדים (תיק 51355-17-17), ולפיו התחייבה חברת האם להקצות לו מניות שערכן במועד ההקצאה יהיה 725,000 $. ההסכם קבע תנאים שונים להקצאה ובהם הצגת אישור מס על ידי זיו טרנר ועוד.

10. החברה הגישה תשובה לבקשה למתן צו פתיחת הליכים. בתשובתה טוענת החברה כי אינה חייבת מאום למבקשים ומכל מקום המבקשים לא עמדו בהוראת הדין להוכחת זכותם לבקש צו פתיחת הליכים כנגדה. נטען כי ככל שלמבקשים טענות לגבי תשלומים המגיעים להם בגין עבודתם, עליהם לפנות לבית הדין לעבודה, וכי אין להתיר הגשת תביעות ב"מסלול עוקף".

11. ביום 05/07/2021 נערך דיון בבקשה. בדיון טען בא כוח החברה וחברת דיסקבר כי נעשים ניסיונות לשקם את החברה וכי מתן צו לפתיחת הליכים ימנע את השיקום. עוד נטען כי החברה ביקשה מהמבקשים להציג את המסמכים לגבי החובות הנטענים על מנת שניתן יהיה לנסות ולהסד יר את החוב. המבקשים, כך נטען, לא נענו לדרישות והדבר מהווה התנהגות שלא בתום לב. נטען גם כי עיקר חובות החברה הם חובות לחברת האם שמעוניינת בהמשך הפעילות של החברה ואינה פועלת לגביית החובות.

12. הממונה על חדלות פירעון התנגד אף הוא למתן צו לפתיחת הליכים. נטען כי המבקשים לא הוכיחו חדלות פירעון ואף לא עמדו בתנאים שנקבעו בסעיף 10 לחוק חדלות פירעון להוכחת חזקת חדלות פירעון . נטען כי המבקשים לא שלחו דרישות תשלום מפורשות ואף לא פנו לבית הדין לעבודה ועל כן אין לקבל את בקשתם.

13. בא כוח המבקשים הבהיר כי מרשיו מודעים למצב החברה ולכך שלחברה אין נכסים פרט לנכסים בלתי מוחשיים שיש קושי לממשם. המבקשים מעוניינים שיינתן צו פתיחת הליכים על מנת לקבל גמלה לעובדי מעסיק שנקלע לחדלות פירעון על פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

14. בסופו של דיון הביעו הצדדים נכונות להיפגש ולנסות להגיע להבנות לעניין תביעותיהם של המבקשים. לצערי, הצדדים הודיעו כי הניסיונות למציאת פתרון של פשרה לא צלחו ועל כן נדרשת הכרעה בבקשה.

דיון והכרעה
15. כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן צו פתיחת הליכים להידחות.

חוק חדלות פירעון קובע כי צו פתיחת הליכים יינתן לבקשת נושה כנגד תאגיד "[...] אם תאגיד נמצא בחדלות פירעון" (סעיף 9 לחוק חדלות פירעון). סעיף 2 לחוק מבהיר כי "חדלות פירעון הוא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לא, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

16. כדי להקל על נושה הטוען כי החייב הוא חדל פירעון, קבע המחוקק בסעיף 10 לחוק חזק ות חדלות פירעון, ובהן ה חזקה האמורה בסעיף 10(א)(1) לחוק המורה כדלקמן:

(א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון):
(1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 74,779.8 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;
(ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;

17. משמעות ההוראה היא כי בהתקיים תנאי הסעיף, כלומר נמסרה דרישה לתאגיד לתשלום חוב העולה על הסכום המזערי , והחוב לא שולם תוך 30 יום, תקום חזקת חדלות פירעון, אלא אם קיימת מחלוקת בתום לב על החוב או קיימת הצדקה לאי תשלום החוב. תנאי נוסף עוסק במועד הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים – 3 חודשים ממועד מסירת דרישת התשלום.

18. התניית הצו במסירת דרישת תשלום אינה רק עניין טכני, אלא חשיבותה במתן אפשרות לתאגיד לברר את הטענות, להשיב עליהן, לסלק את החוב, להעלות טענות קיזוז וכדומה. הדרישה נועדה לאזן בין רצון הנושה לממש את נשייתו בהקדם לבין הצורך והרצון לאפשר לכל חייב להסדיר את חובותיו ולהמשיך לפעול (הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 1027, בעמ' 617). על כן, במקרים בהם החוב אינו שנוי במחלוקת, כגון חוב שצמח מכוח פסק דין של בית משפט, החוק אינו מציב בפני הנושה דרישת תשלום כאמור (שם, בעמ' 618. ראו גם: דוד האן דיני חדלות פירעון 190 (מהדורה שנייה, 2018)) .
19. צריך לזכור כי לא בכל מקרה שבו חובות תאגיד עולים על שווי נכסיו נכון וראוי לכפות עליו לשלם את חובותיו בדרך של מתן צו לפתיחת הליכים . במיוחד נכון הדבר כאשר עסקינן ב"חבר ות הזנק". חברות הזנק מתאפיינות בכך כי בתחילת דרכן אין להן הכנסות והן מתקיימות מכספי השקעות (ראו ע"א 5479/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד אמסטר בתפקידו ככונס נכסים בנק לאומי לישראל בע"מ, בפסקה 17 (12.2.2013)). לעיתים חברת הזנק עוברת בשלב מתקדם לרווחיות ולעיתים התקוות נכזבות והחברה חדלה מפעילות. כאשר עוסקים בבקשות למתן צו פתיחת הליכים כנגד חברת הזנק אשר נקלעה לקשיים כלכליים, יש לברר האם מדובר בקושי זמני, האם המשקיעים ממשיכים לתמוך בחברה ומעוניינים להמשיך ולקיימה או שמא זנחו אותה, האם החברה פועלת לגייס השקעות נוספות, האם נושי החברה או חלקם מוכנים להמתין ולאפשר לחברה להמשיך בפיתוח וכדומה.

20. במקרה הנוכחי ניתן לראות כי חברת האם, הנשלטת כיום על ידי דיסקבר, ממשיכה לתמוך בחברה. חברת האם התייצבה בבקשה הקודמת והתנגדה למתן צו פתיחת הליכים למרות שהיא למעשה הנושה הגדולה ביותר של החברה. גם דיסקבר, שלטובתה שועבדו נכסי החברה בשעבוד צף, תומכת בחברה ומתנגדת למתן צו פתיחת הליכים. כל אלו מחזקים את ההנחה כי למרות הנתונים המפורטים בדוחות הכספי ים, החברה עדיין לא הגיעה לסוף דרכה.

21. במקרה הנוכחי גם לא התקיימו תנאי חזקת חדלות הפירעון על פי סעיף 10(א)(1) לחוק . המבקשים לא שלחו דרישה לתשלום החוב כנדרש לשם הוכחת החזקה. יתרה מזו, עולה כי החובות הנטענים שנויים במחלוקת אמיתית.

22. יהודה ברוך ואלון סיני לא צירפו חישוב מדויק ומפורט של החוב הנטען והסתפקו בתחשיב כללי, תוך שהם מוסיפים את האמ ירה כי החוב יפורט בפני הנאמן שימונה (סעיפים 13 ו-15לבקשה). זאת ועוד, לא צורפו תלושי שכר, לא ברור האם הופרשו כספים לקרן ההשתלמות, האם הועברו כספים לקופת פיצויים וכדומה. עוד חסרים בבקשה נתונים והסבר כיצד חושבו דמי החופשה ודמי המחלה הנדרשים. טענות המבקשים נטענו באופן כללי בלי כל ניסיון לבסס אותן.

23. זיו טרנר טוען בבקשה כי החברה חייבת לו סך של 725,000 $, תוך שהוא מפנה לפסק הדין שניתן בהסכמה בבית הדין לעבודה. עיון בפסק הדין מלמד כי הצדדים שם הגיעו להסכמה ולפיה חברת האם תקצה לזיו טרנר מניות וכך יתמצו כל טענותיו כנגד החברה וחברת האם. הסכם זה, שאושר על ידי בית הדין , לא בוטל. משמע, טרנר לא השכיל להצביע על חוב כספי כלשהו שחייבת לו החברה . ודוקו , לטענת החברה וחברת האם המניות הוקצו לטרנר, אם כי סוגיה זו לא התבררה בהליך זה, ומקומה ממילא בהליך נפרד.

24. אוסיף עוד כי הגשת הבקשה הראשונה על ידי החברה בה נטען כי החברה חדלת פירעון אינה מספקת להוכחות חדלות הפירעון. הבקשה הראשונה הוגשה כזכור על ידי מר ריטרבנד, ששימש דירקטור אך שוחרר והוחלף. הבקשה הראשונה הוגשה, ככל הנראה, במסגרת המאבקים על השליטה בחברה ובחברת האם , בסמוך להקצאת המניות לדיסקבר והשינויים בשליטתה בחברת האם. כיום החברה פועלת תחת נושאי משרה חדשים וספק אם ניתן להסיק מסקנות ברורות מ הצהרות נושאי המשרה הקודמים. נזכיר עוד כי זיו טרנר היה מעורב בבקשה הראשונה ואף נכח בדיון המשפטי.

25. דומה שהדרך הראויה לברר את טענותיהם של המבקשים היא בפנייה לבית הדין לעבודה. רק אם תתקבלנה טענות המבקשים או חלקן לעניין החובות שחבה להם החברה, ואם אלו לא יסולקו, תפתח הדלת להגשת בקשה מחודשת למתן צו פתיחת הליכים.

סוף דבר
26. אשר על כן אני דוחה את הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים.

בנסיבות העניין, ומתוך תקווה כי ניתן יהיה להגיע להבנות מוסכמות בין הצדדים, איני נותן צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' חשוון תשפ"ב, 10 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.