הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה חדל"ת 34987-10-19

בפני
כב' השופטת בטינה טאובר, סגנית נשיא

בעניין:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019
להלן: "החוק"
להלן: "התקנות"

ובעניין:
א.ח. תעשיות עבוד שבבי מדויק בע"מ, ח.פ. 511177404
להלן: "החברה"

ובעניין:

  1. עו"ד ליאור מזור
  2. עו"ד רון חכים
  3. עו"ד ישראל בכר

להלן: "בעלי התפקיד"

ובעניין:
ב.א. פאר נכסים בע"מ
להלן: "בעלת הנכס"

ובעניין:

  1. עיריית קרית אתא
  2. הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא

להלן: "המשיבות"

ובעניין:
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
להלן: "הממונה"

החלטה

מבוא

1. בפני בקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי עו"ד רון חכים ו עו"ד ישראל בכר, המייצגים את בנק דיסקונט ישראל בע"מ והבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנקים") ועו"ד ליאור מזור הנאמן בהקפאת הליכים של חברת א.ח. תעשיות עיבוד שבבי מדויק בע"מ שבהקפאת הליכים (להלן: "בעלי התפקיד" ו" החברה" בהתאמה) להורות לעיריית קריית אתא ולוועדה המקומית ולתכנון ולבניה קרית אתא (להלן: " המשיבות") להנפיק לבעלי התפקיד שמונו למימוש נכס המקרקעין הידוע כגוש 11609 חלקה 19 תת חלקות 12, 13 ו-14 הרשום בבעלות חברת ב.א. פאר נכסים בע"מ (להלן: "הנכס") תעודה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש] ותעודה לפי סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ח-1965 (להלן: " חוק התכנון ובהניה"), וזאת ללא התניית הפקת התעודות בתשלום היטלים נטענים.

2. המשיבות מתנגדות לבקשה. לטעמן החברה החייבת בהיטלי השבחה ובהיטלים עקב מימוש הנכס אינה החברה שבשיקום ועל כן מכירת הנכס מושא הבקשה מחייבת בתשלום חוב היטל ההשבחה וההיטלים כתנאי לקבלת תעודה בדבר היעדר חובות, ולא חלים דיני הקדימה שבפירוק.

תמצית התשתית העובדתית

3. ביום 29/10/19 ניתן צו הקפאת הליכים לחברה והנאמן מונה לתפקידו כנאמן החברה שבשיקום.

4. ביום 30/01/21 מונו בעלי התפקיד לפעול בצוותא חדא למימוש הנכס ששועבד בש עבוד מדרגה ראשונה, פרי פאסו על ידי חברת ב. א. פאר נכסים בע"מ , שהינה חברה הקשורה לחברה לבנקים, תחת הליך כינוס נכסים בתיק חדלות הפירעון ובפיקוחו של בית המשפט.

5. בפסק דין שניתן ביום 03/02/20 אושרה בין היתר התקשרות בעלי התפקיד עם חברת זאב אלומיניום בע"מ (להלן: "הרוכשת") בהסכם למכירת הזכויות בנכס.

6. לצורך השלמת עסקת המכר והשלמת הרישום על שם הרוכשת נדרשים בעלי התפקיד להמציא לרוכשת אישורים שונים, לרבות אישור העירייה להעברת הזכויות בנכס לפי סעיף 324 לפקודת העיריות ואישור הועדה המקומית לתכנון ובניה לפי סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.

7. לאחר שבעלי התפקיד פנו לעיריית קרית אתא בדרישה לקבלת התעודה הנדרשת ממנה התקבלה אצל בעלי התפקיד ביום 13/08/20 דרישת תשלום המופנית לחברה לתשלום היטל סלילת רחובות בסך של 97,063 ₪ ונמסר לבעלי התפקיד כי לאחר ביצוע תשלום זה תונפק התעודה המבוקשת.

8. באופן דומה פעלה גם הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא אשר במענה לדרישת הנאמנים להנפקת האישור הנדרש ממנה שלחה לבעלי התפקיד דרישת תשלום בגין היטל השבחה בגין הנכס המופנית לחברת ב. א. פאר נכסים בע"מ על סך של 144,733 ₪ ביום 07/06/20.

9. לאחר שפניית בעלי התפקיד לעיריית קרית אתא לא נענתה, הגישו בעלי התפקיד את בקשתם.

10. הבקשה הועברה לתגובת המשיבות ולאחר שהמשיבות הגישו את תגובתן התקיים דיון בבקשה ביום 16/03/21 בו התאפשר לצדדים לטעון בהרחבה את טיעוניהם.

דיון

11. המחלוקת העיקרית שבין הצדדים נסבה על טענת המשיבות לפיהן החברה בעלת הנכס אינה החברה שבשיקום ועל כן אין נפקות לדיני הקדימה בנשייה של החברה שבשיקום, בה המשיבות כלל אינן נושות, ואף טענת בעלי התפקיד כי המדובר בחברה המצויה בהליך כינוס אינה נכונה ועל כן היא חייבת בתשלום ההיטלים הנטענים.

12. אין מחלוקת והדבר עולה ממסמכים שצורפו על ידי בעלי התפקיד, לרבות מסמכי השעבוד, כי הנכס שועבד על ידי חברת ב. א. פאר נכסים בע"מ להבטחת חובותיה של החברה בשיקום לנושים המובטחים – בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, באופן בו חברת ב. א. פאר נכסים בע"מ ערבה לחובות החברה בשיקום, והיא חברה חייבת מכוח ערבותה.

13. במסגרת הבקשה לפתיחת הליכים על דרך השיקום, הוגשה הבקשה גם בשמה של חברת ב. א. פאר נכסים בע"מ, ואולם בסופו של יום נוהל הליך השיקום ביחס לחברה שבשיקום ואילו לגבי חברת ב. א. פאר נכסים בע"מ מונו בהסכמה עוה"ד חכים, בכר ומזור ככונסי נכסים למימוש הנכס בהסכמה, כאשר עו"ד מזור משמש בפועל ככונס נכסים למימוש הנכס לצד תפקידו כנאמן של החברה בשיקום. זאת לנוכח העובדה כי חברת ב. א. פאר נכסים בע"מ חייבת לבנק דיסקונט ולבנק הבינלאומי הראשון מכוח ערבותה ולמעשה מומש נכס המקרקעין שהיה בבעלותה ואשר מושכן להבטחת ערבותה בגין חובותיה של החברה בשיקום.

14. לנוכח האמור עולה כי מדובר בהליך מימוש כפוי של נכס שנעשה באמצעות בעלי תפקיד וכי חברת ב. א. פאר נכסים בע"מ הינה חייבת לכל דבר ועיקר, ואין מנוס מלדחות את טענות המשיבות לפיהן מדובר בהליך מכירה רגיל, המהווה בבחינת מימוש זכויות המהווה אירוע חיוב להשתת ההיטלים, אלא כי המדובר במכר תחת כינוס נכסים.

15. בית המשפט המחוזי בחיפה ברצ"פ 3305/08 עירית חדרה נ' עו"ד חזי חכם (13/01/09) התייחס לסוגית גביית היטל השבחה וקבע כדלקמן:

"יש לשים לב לכך, שקביעת חובת תשלום היטל השבחה נעשית על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") וסעיף 1 לתוספת השלישית של החוק, הקובע מה יהווה "מימוש זכויות" לצורך החיוב בהיטל השבחה, מוציא, במפורש, בסעיף 1(א)(3) (המתייחס להעברת מקרקעין), מצב בו המקרקעין מועברים מכח דין, בקבעו, כי מימוש זכויות הוא:
'העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין ...'
דהיינו – אין רואים העברה על פי דין (וכזו היא מכירה בכינוס, והעברת זכויות על פי סעיף 34א' לחוק המכר), כנקודת זמן המטילה חיוב בתשלום היטל השבחה."

16. יתר על כן, דרישת תשלום היטל ההשבחה, אשר ממוענת לחברה, אינה יכולה להיות מוטלת על כונסי הנכסים, מקום בו החבות בהיטל ההשבחה נוצרה לפני מתן צו כינוס הנכסים, וממילא זו אינה חלה על כונס הנכסים, כפי שנפסק בבג"ץ 7009/04 עיריית הרצליה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סו(3) 593 (2014) (להלן: " הלכת הרצליה") שכן חוב לרשות מנהלית נסוג בפני חוב לנושה מובטח, הן בהליכי חדלות פירעון קולקטיביים והן בהליכי כינוס נכסים, הנערכים מחוץ להליכים קולקטיביים . בהקשר זה נפסק בהלכת הרצליה פה אחד כי סעיף 324(א) לפקודת העיריות וסעיף 10(א) לתוספת השלישית אינם מקנים מעמד של נושה מובטח לרשויות המינהליות הנוגעות בדבר, בגין חובות ארנונה והיטל השבחה. מדובר בהוראות הנסוגות מפני סדרי הנשייה הרגילים. זאת, הן בהליכי חדלות פירעון קולקטיביים (פירוק ופשיטת רגל), הן בהליכי כינוס נכסים הנערכים מחוץ להליכי חדלות פירעון.

עוד ובנוסף נקבע בהלכת הרצליה ביחס לטענה כי חברת ב. א. פאר נכסים בע"מ, הינה בבחינת צד ג' ולא חייבת כדלקמן:

"[...] אין זה מדויק לומר, כפי שטענו בעלי הדין האמורים, כי זכותו של הנושה המובטח בנכס זהה לזכויות הבעלים. זכותו של הנושה המובטח בנכס היא להיפרע ממנו את מלוא החוב המובטח. כלומר, זכותו הקניינית של הנושה המובטח בנכס מקנה לו עדיפות על כל נושה אחר של החייב, אף במצבים בהם החייב עצמו היה צריך לשאת בתשלום חובות מסוימים. זאת, למעט אם קיימות הוראות חוק הקובעות במפורש אחרת (ראו, סעיף 4 לחוק המשכון). משפורשו הוראות החוק בענייננו ככאלו שאינן מקנות עדיפות קניינית מהותית לרשויות, לא ניתן לפגוע מכוחן בזכותו של הנושה המובטח, בין בפירוק או בפשיטת רגל, ובין במימוש הבטוחה בהליכי כינוס למימוש משכנתה שנפתחו בלשכת ההוצאה לפועל."

17. בית המשפט העליון הבהיר בהלכת הרצליה שגם אם לכאורה נהנה הנושה המובטח מהשבחה מבלי לשלם את תמורתה, טענה המועלית על ידי המשיבות בטיעוניהן, אין בכך כדי לשנות, שכן אין בדין הוראה המקנה לרשות עדיפות בגין השבחתה את הנכס על פני הנושים המובטחים, ובלשונו:

"איני סבור כי די בטיעון ההשבחה על מנת להצדיק שוני מהותי בזכויות הצדדים בהליכי חדלות פירעון לעומת כינוס. אומנם, העובדה כי נושה מסוים משביח נכס, עשויה להקים לו עדיפות ביחס לנושה אחר. כך, בעניין אלוניאל, אליו היפנו בעלי הדין בטיעוניהם, נקבע כי בעל עיכבון אשר השביח נכס יזכה בעדיפות כלפי נושה מובטח קודם של אותו הנכס. ואולם, לא ניתן ללמוד מעניין זה למקרה דנא. העדיפות שהוקנתה לבעל העיכבון בגין השבחת הנכס מבוססת על קיומה של הוראת חוק מפורשת המקנה לבעל העיכבון עדיפות קניינית. סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל קובע, בהקשר זה, כי בעל עיכבון הינו נושה מובטח. כלומר, קיימת הוראת דין הקובעת כי בעל העיכבון ייהנה מעדיפות ביחס לנושים הבלתי מובטחים (ראו גם, ע"א 5789/04 המשביר הישן בע"מ נ' לוגיסטיקר בע"מ [פורסם בנבו] (10.6.2007)). לעומת זאת, כפי שהובהר, הוראות החוק בסעיפים 324(א) לפקודה וסעיף 10 לתוספת השלישית אינן מקנות לרשויות עדיפות כאמור."

ולבסוף נקבע בפסק דין הרצליה:

"סיכומם של דברים: בעלי הדין אינם חולקים על כך שסעיף 324(א) לפקודת העיריות וסעיף 10(א) לתוספת אינם מקנים לרשויות מעמד נשייה מובטח במסגרת הליכי חדלות פירעון קולקטיביים – פירוק ופשיטת רגל. לא שוכנעתי כי יש מקום ליצור הבחנה בין מעמד הרשויות במסגרת הליכי חדלות פירעון לבין מעמדן בהליכי כינוס. זאת, שכן אין מקום להקנות לרשויות עדיפות קניינית בדרך של 'חקיקה שיפוטית'".

18. משמדובר בענייננו במכירה אגב הליך כינוס נכסים של נכס המשועבד לבנק דיסקונט ולבנק הבינלאומי הראשון, שהינם במעמד של נושים מבוטחים ואין בתמורת המכר כדי לכסות את מלוא החוב לנושים המובטחים, וחובות ארנונה והיטלי השבחה אינם מקנים מעמד של נושה מובטח לרשות המקומית, מאחר שהוראות החוק הרלבנטיות בגינן נסוגות מפני דיני הנשייה וזאת הן בהליכי חדלות פירעון קולקטיביים והן בהליכי כינוס נכסים הנערכים מחוץ להליכי חדלות פירעון, החובות הנטענים על ידי המשיבות הינם חובות נדחים, בפני החובות לנושים המובטחים בנכס.

19. משכך, אין יסוד לסירובן של המשיבות להנפיק לבעלי התפקיד את האישורים הנדרשים או התנייתם בתשלומי ההיטלים הנטענים ועל המשיבות להנפיק ללא דיחוי נוסף וללא תנאי את האישורים הדרושים לבעלי התפקיד.

סוף דבר

20. לאור כל האמור, הנני נעתרת לבקשת בעלי התפקיד ומורה למשיבות להנפיק לבעלי התפקיד שמונו למימוש נכס המקרקעין הידוע כגוש 11609 חלקה 19 תת חלקות 12, 13 ו-14 הרשום בבעלות חברת ב.א. פאר נכסים בע"מ תעודה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש] ותעודה לפי סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ח-1965 וזאת ללא תנאי נוסף וללא דיחוי נוסף.

21. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

22. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' אייר תשפ"א, 02 מאי 2021, בהעדר הצדדים.