הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה חדל"ת 34987-10-19

לפני כבוד השופטת בטינה טאובר

בעניין:

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018
להלן: "החוק"
ובעניין:
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019
להלן: "התקנות"
ובעניין:
א.ח. תעשיות עבוד שבבי מדויק בע"מ, ח"פ 511177404 (בהקפאת הליכים)
להלן: "החברה"
ובעניין:

  1. אברהם פאר, ת.ז. XXXXXX555
  2. בלוריה פאר, ת.ז. XXXXXX326
  3. פייבל יריב, ת.ז. XXXXXX253
  4. שלמה גיא פאר, ת.ז. XXXXXX921

להלן: "הערבים"
ובעניין:
ליאור מזור, עו"ד – נאמן בהקפאת הליכים
להלן: "הנאמן"
ובעניין:
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
להלן: "הממונה"

פסק דין

1. בפניי בקשה לאשר את תכנית השיקום הכלכלי אשר הוגשה על ידי א.ח. תעשיות עיבוד שווי מדויק בע"מ (להלן: "החברה") ומר אברהם פאר, גב' בלוריה פאר, מר פייבל יריב פאר ומר שלמה יריב פאר (להלן: "הערבים") וזאת בשים לב לתוצאות אסיפות הנושים ולנוכח הסכמה מאוחרת שנתנה על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ על פי הוראות סעיפים 85 ו-86 או לחילופין הוראת סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").

2. ביום 29/10/19 ניתן צו לפתיחת הליכים ועו"ד ליאור מזור (להלן: "הנאמן") מונה כנאמן להקפאת הליכים והפעלת החברה לצורך שיקומה. צו הקפאת הליכים לרבות צו הקפאת הליכים לטובת הערבים, הוארך מעת לעת עד להיום.

3. מדיווחי הנאמן עלה כי הפעלת החברה הייתה הפעלה מורכבת שנשאה בחובה סיכונים לא מבוטלים שנבעו בראש ובראשונה מעלויות הפעלה מהותיות של 500,000 ₪ בקירוב לחודש ועמ ם אי וודאות מובנית בעלויות הייצור וסיכון של ייצור חוזר של מוצרים שלא עמדו בתקנים הנדרשים.

4. טרם גיבוש התכנית השיקום הכלכלי והצגתה בפני הנושים, פעל ו הנאמן וצוותו במשך תקופה לא מבוטלת לאיתור הצעות להשקעה ו/או רכישה של החברה ו/או פעילותה ו/או נכסיה ופרסומים בהקשר זה בוצעו בעיתונות. חרף מאמצים נכבדים אלה, לא עלה בידי הנאמן וצוותו בסופו של יום לקבל הצעות רכישה ו/או השקעה כלשהן לגבי החברה.

5. במסגרת ההליך, המועד האחרון להגשת תביעות חוב מטעם נושי החברה ועל פי פרסומים שביצע הנאמן היה ביום 11/12/19 , בעקבות כך הוגשו 93 תביעות חוב בסך כולל של למעלה מ- 20.8 מיליון ₪ לפי התפלגות כדלקמן:

סה"כ חוב נתבע בגין נשייה מובטחת עמד על סך של 4,475,347 ₪, חוב נתבע בגין נשייה מובטחת בשיעבוד צף 1,612,211 ₪, חוב נתבע בדין קדימה בסך של 1,097,053 ₪, חוב נתבע בגין נשייה וערבויות אישיות של בעלי מניות 3,447,981 ₪, חוב נתבע בדין רגיל 10,209,358 ₪.

6. תביעות החוב טרם נבדקו ואין בנתונים הנקובים בדו"ח הנאמן כדי להוות אישור לסכומים הנתבעים או למעמד החוב הנתבע או שתביעות החוב הוגשו כדין.

7. תכנית השיקום הכלכלי שגובשה על ידי הערבים לחובות החברה בתיאום עם הנאמן מבוססת על הערכת מצב לפיה תישמר פעילות החברה באמצעות חברה חדשה שיקימו הערבים פייבל יריב פאר ושלמה גיא פאר אשר אינם משמשים כבעלי מניות בחברה ואשר אליה תועבר פעילות החברה.

8. תכנית השיקום הכלכלי נסמכת על מקורות העולים כדי 8.1 מיליון ₪, לפי הפירוט הבא:
עודפים שיוותרו בקופת ההפעלה כתולדה מפעילות בקופת ההפעלה ואשר צפויים לעמוד על סך של 600,000 ₪; מכירת פעילות החברה כעסק חי לחברה שתוקם תמורת סך של 4 מיליון ₪ בתוספת מע"מ; הקטנת החוב לנושים המובטחים: הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ אשר לטובתם רשום שיעבוד על זכויות בנכס הידוע כגוש 11609 חלקה 19 תתי חלקות 12, 13 ו-14 לפי חלקם היחסי בנשייה מתוך תמורת המכר של הנכס בסך של 2.5 מיליון ₪; תרומת בעלים בסך של 1 מיליון ₪ שתגלם את פדיון זכויות בעלי המניות אברהם ו בלוריה פאר בנכס מקרקעין הידוע כגוש 11015 חלקה 70 תת חלקה 1 והמשמש בית מגורים יחיד של הערבים.

9. הובהר כי על מנת לאפשר את התנעת מהלך ההפעלה שלאחר מכר הפעילות הכוללת, יועמד מימון בגבולות של עד 400,000 ₪ מתוך הכספים הצבורים בקופת ההפעלה ועל פי אישור פרטני של הנאמן כנגד אסמכתאות ודרישות מפורטות בכפוף לבטוחה שכוללת את שיעבוד התקבולים הצפויים להתקבל במסגרת פעילותה של החברה החדשה מרפאל שיעבוד שיתגבש גם, בין היתר, אם יופר ההסדר.

10. במסגרת ההסדר הוצע לנושים פירעון כדלקמן:

נושים מובטחים בעלי שיעבודים ספציפיים- פירעון מלא של החוב שיאושר לאחר בדיקת הנאמן.

נושים בדין קדימה- פירעון מלא של החוב שיאושר לאחר בדיקת הנאמן.
העסקתם של עובדי החברה בחברה תופסק לאחר מכר הפעילות לחברה החדשה שתוקם ואלה יועסקו בחברה החדשה על פי תנאי שכרם תוך צבירת חופשה וימי מחלה ויפנו למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת גמלה המגיעה להם וכן יהיו זכאים להשלמת תשלום מעבר לתקרת הגמלה ככל שתגיע להם.

נושים בעלי שיעבוד צף- פירעון 75% מהחוב המאושר המובטח בשיעבוד.

נושים בעלי ערבויות אישיות של הערבים - סך של 1 מיליון ₪ וכן מלוא תמורת המימוש של הקופות הלא מוגנות של הערבים.

נושים בדין רגיל- תשלום יתרת הכספים שתיוותר לאחר פירעון החובות לפי הנקוב כמפורט בהסדר ועד לסך של 500,00 ₪.

11. הנאמן התחייב כי בהתאם להוראות תכנית השיקום הכלכלית, השיעבודים הקבועים הרשומים במרשמים של החברה בהקפאת הליכים יוותרו על כנ ם לאחר שיאושר המכר, ככל שיאושר , וזאת עד להשלמת תשלום החוב המובטח להם ועמידה בכל תנאי תכנית השיקום כמפורט בהצעת התכנית לשיקום כלכלי המתוקנת שצורפה לבקשת הנאמן כנספח א' , ובהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים בפרוטוקול מיום 23/02/20.

12. במסגרת אסיפות הנושים, ולנוכח הסכמה מאוחרת יותר שהתקבלה על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ, ולאחר שהערבים נתנו את הסכמתם לסייגים שהועלו על ידי הנושים המובטחים, עולה כי ביחס לקבוצת הנושים המובטחים, מתקיים בשלב זה רוב מניין וערך של כ- 98%.

בקבוצת הנושים בדין קדימה מתקיים רוב מניין וערך בשיעור של 100%.

בקבוצת הנשייה של נושים בעלי ערבות אישית מתקיים רוב מניין וערך בשיעור של 69% בלבד.

ואילו בקבוצת הנושים בדין רגיל, מתקיים רוב מניין וערך בשיעור של 76%.

13. לשם שלמות התמונה יצוין כי ביחס לנושה ELM GROUP (להלן: "ELM") הוצע לגביה כי תבוצע בעניינה הסדרה פרטנית שאין בה כדי לייצר כל העדפה על פני נושי החברה בכפוף לאישור בית המשפט. צוין על ידי הנאמן כי הנושה אמנם התייצב ה לבקשתה במעמד אסיפת הנושים ואולם טרם ההכרעה בתביעת החוב, הנאמן סבור כי לנוכח העובדה שלנושה זו אין שיעבוד רשום על מכונת הגרוב אשר נמכרה על יד ה לחברה ונושה ז ו אף התיימר ה לרשום שיעבוד במועד המאוחר למועד הגשת בקשת תביעת החו ב וגם תניית שימור בעלות שנטענה על ידה טרם אושרה, סבר הנאמן, כי אין לראות בנושה ז ו כנושה מובטח ואף לא למנות את עמדתה במסגרת העמדות באסיפה זו. עוד ובנוסף, צוין על ידי הנאמן כי קיימת הצדקה שלא למנות את עמדתה של נושה זו במניין העמדות גם כנושה רגילה, וזאת בשים לב לעובדה לפיה על פניו וכפי שהובהר, נגועה עמדת ה אינהרנטית במניע זר בכל הנוגע לחברה וכמפורט בדוחות שהגיש הנאמן.

14. הנאמן פירט הן במסגרת הבקשה והן במסגרת הדיון שהתקיים היום (23/02/20) את יתרונות תכנית השיקום הכלכלי המוצעת המאפשרת את שימור פעילותה של החברה, שימור מקום תעסוקתם של עובדיה והשאת ערך כתולדה מהמשך פעילות החברה. צוין כי מכירת הנכס בו פועלת החברה אשר נמצא בבעלות חברה שאינה חלק מההליך, וכן תרומת הבעלים המגלמת תשלום העולה על היתרה שעתידה להתקבל ממכר זכויותיהם, על חלופת הפירוק, לו חלילה לא תאושר תכנית השיקום הכלכלי. הובהר, כי המשמעות המתחייבת מחלופת הפירוק הינה כי במסגרתה ימכרו נכסי החברה המסתכמים בציוד ומכונות במתכנות של "ברזלים" ללא פעילות של עסק חי ובתמורה נמוכה באופן דרמטי מזו שתתקבל תודות לתכנית השיקום המוצעת.

15. תכנית השיקום הכלכלית, הובאה לעיונם של כל הנושים ובדיון שהתקיים ביום 23/02/20 , נדונה בנוכחות באי כוח הנושים והממונה. יצוין כי ב"כ הנושים המובטחים בנק דיסקונט בע"מ, הבנק הבינלאומי הראשון ובנק מזרחי טפחות בע"מ, הביעו תמיכתם בהסדר ועמדו על חשיבותו לנוכח גם שימור מקומות עבודה של כ- 25 עובדים בפריפריה וזאת הגם שנושים בעלי שיעבוד צף יקבלו דיבידנד בשיעור של 75% בלבד, הגם שמדובר באשראי שניתן טרם כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף. גם באת כוח העובדים התייצבה לדיון ועמדה על יתרונותיה של הצעת תכנית השיקום, עדיפותה הרבה על פני חלופת הפירוק ועל החשיבות בשיקום החברה, הפעלתה ושמירת מקומות העבודה של העובדים.

16. במהלך הדיון שהתקיים, הועלתה התנגדות להצעת ההסדר מטעם שני נושים: ELM וטיקתים בע"מ. יצוין כי ELM הקדימה והגישה את תשובתה לבקשה וציינה כי טרם תידון תכנית הפירעון על הנאמן להכריע לאלתר בסוגיית מעמדה כנושה. במהלך הדיון חזרה ELM על טענתה ועתרה שלא יעשו דיספוזיציות במכונה וכי זו תושב אליה על מנת שהחברה הגרמנית תקלוט את המכונה ותקטין את הנזק שלה ושל ELM, שעה שמדובר במכונה מושבתת שאינה דרושה לנאמן. הנושה טיקתים בע"מ הביעה התנגדותה להסדר נוכח העובדה שהנאמן הכיר בסך של 79,000 ₪ מתוך תביעות חוב על סך של 340,000 ₪ שהוגשה על ידה. כן טענה הנושה טיקתים בע"מ כי הערבים 3 ו-4 אשר רוכשים את פעילות החברה ונכסיה תמורת 4 מיליון ₪ אמנם אינם בעלי מניות פורמליים אך היו מעורבים קודם לכן בניהול החברה, ובפועל, הם מביאים תמורה לרכישת החברה בסך של 400,000 ₪ כאשר כל יתר התשלום הינם תשלומים עתידיים כתוצאה מהפעילות ואשר נוכח התוצאות העסקיות של החברה היתכנותם אינה ריאלית.

17. בהמשך הדיון נתנה התייחסות בא כוח הערבים לטענות הנושים המתנגדים, הובהר כי תרומת הבעלים אינה מסתמכת ב- 400,00 ₪ אלא גם ב-1 מיליון ₪ המוזרם על יד ם למקורות קופת ההסדר. הובהר כי ככל שיש מחלוקת ביחס לשווי הבטוחה, המסגרת הראויה להכריע בכך הינה הגשת ערעור על הכרעת הנאמן ולא התנגדות חברת תום לב ל תכנית השיקום המוצעת, שעה שנושה מובטח כחברת טיקתים בע"מ עתידה לקבל במסגרת הסדר 100% משווי הבטוחה.

18. ביחס לנושה ELM נטען על ידי באי כוח הערבים כי החברה גרמה לכך שהושבתה פעילות המכונה, היא גם הפרה צווים של בית המשפט ובדעת בעלי המניות לנקוט בהליך כנגדה. עוד צוין כי אין ממש בהתנגדותה, ש כן הצבעתה נכללה ממילא במצבת הנשייה של הנושים הרגילים וחרף התנגדותה זכתה לרוב ערך ורוב מניין בשיעור של 76%.

19. עוד הובהר על ידי ב"כ הערבים כי לעניין המועד הקובע לביטולי הענקות והעדפות, ככל שהערבים לא יעמדו בתנאי ההסדר, יהא מועד מתן צו פתיחת ההליכים וכי הערבים מתחייבים להעמיד לרשות קופת ההסדר כל נכס אשר יתגלה, ככל שיתגלה, באם הערבים לא יעמדו בהצעת ההסדר, זולת נכס מקרקעין אחד הרשום על שמו של הערב שלמה גיא פאר לגביו נתנה בפרוטוקול התייחסות ספציפית.

20. באת כוח הממונה אשר נכחה בדיון הביעה דעתה כי יש לאשר את ההסדר בכפוף לסייגים שקיבלו על עצמם הערבים. צוין על ידה כי אין משמעות לסיווגה של ELM לאחת משתי קבוצות הנשייה, שכן ככל שתסווג לקבוצת הנשייה של הנושים המובטחים, לאחר שהנאמן יסיים את הכרעתו, ממילא לא תתנגד ובמידה ותסווג כנושה בדין רגיל, ממילא תערער על הכרעת הנאמן ביחס לסיווגה.

21. ככלל ובהיעדר נסיבות חריגות וקיצוניות, בית משפט יאשר הסדר נושים שקיבל את הסכמת הרוב ובית משפט לא יכניס את שיקול דעת הרוב בשיקול דעתו, ראה פש"ר (תל אביב) 1048/02 מדרשת רופין מוסד להשכלה גבוהה נ' המרכז האקדמי- רופין עמותה רשומה (17/09/02); פר"ק (תל אביב) 30869-11-09 דיירקט קפיטל אינווסטמנט נ' הרמטק נאמנות בע"מ (05/01/10).

22. עם זאת, במסגרת סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, נקבע כי בהתקיים תנאים מסוימים ובנסיבות המצדיקות זאת, ניתן לכפות הסדר שמטרתו פשרה או הבראת חברה, הגם שלא קיבל את הרוב הנדרש באסיפת סוג מסוימת של נושים. עולה אפוא, מלשון סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, כי ניתן לאשר הצעה לתכנית שיקום כלכלית גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הנושים ברוב הדרוש, אם שוכנע בית משפט כי אם לא תאושר התכנית לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בהליך פירוק; ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד ובכלל זה אינה מתירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד; לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת, הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטו בתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו משועבד הנכס לפי הנמוך.

23. מן האמור יוצא אפוא, כי גם אם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ניתן לאשר תכנית שיקום, גם אם לא זכתה לרוב הנדרש על פי הוראות סעיפים 85 ו- 86 לחוק חדלות פירעון, בתנאי שבית המשפט שוכנע על יסוד שווי החברה כי תכנית השיקום וההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג לרבות סוג שלא הסכים להם; בתנאי שהחלופה להיעדר אישור התכנית לשיקום כלכלי היא פירוק החברה וכאשר התמורה במסגרת אישור ההסכם אינה פחותה מהתמורה המתקבלת במסגרת חלופת הפירוק.

24. בטרם אדון באם מתקיימים בנסיבות המקרה תנאיו של סע' 87 לחוק חדלות פירעון, אתייחס תחילה להתנגדויות שהועלו בעיקר על ידי הנושים ELM וחברת טיקתים בע"מ.

25. מעיון בנימוקי התנגדותנ של הנושה ELM עולה כי התנגדותה מושתתת רובה ככולה על כך שטרם הוכרע מעמדה וטרם סווגה כנושה מובטחת. אין בנימוקי התנגדותה כדי להטיל דופי בתכנית השיקום המוצע ת בהיותה צודק ת ושוויוני ת וממילא ככל שתוכר נשייתה כנשייה מובטחת, תזנח את התנגדותה שכן תהא צפויה לקבלת 100% דיבידנד מהחוב שיאושר. זאת ועוד, ככל שלא תוכר נשייתה אלא בדין רגיל, הרי ממילא עומדת לה הזכות להגיש ערעור על הכרעת הנאמן וטעמי עמדתה כאמור, אין בהם כדי למנוע את אישור תכנית השיקום הכלכלי.

26. כך גם ביחס לחברת טיקתים בע"מ אשר התנגדותה נובעת מגובה אישור הנאמן את שווי בטוחתה, סוגיה אשר עליה תוכל להשיג במסגרת ערעור על הכרעת הנאמן בתביעות החוב וזו אינה נוגעת לשאלה באם תכנית השיקום המוצעת ראויה לאישור אם לאו . עוד ובנוסף יצוין כי אמנם הנושה טיקתים בע"מ העלתה תהיות ביחס ליכולת החברה החדשה לעמוד בתכנית השיקום המוצעת ואולם המנגנונים שה ותוו במסגרת תכנית השיקום לבקשת הנאמן והסייגים הנוספים שהועלו במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 23/02/20 ואשר אושרו על ידי הערבים, יש בהם להניח את הדעת שגם אם לא יעמדו הערבים בתכנית השיקום, לא ייפגעו הנושים המתנגדים והנושים ככלל מאישור התכנית הכלכלית ככל שמימושה לא יתאפשר.

27. לאחר ששבתי ושקלתי את תכנית השיקום הכלכלית שהוצגה לי על ידי החברה והערבים סבורני כי אכן יתרונותיה רבים. תכנית השיקום המוצעת מאפשרת את שימור פעילותה של החברה, שימור מקום תעסוקתם של עובדיה, גם אם במסגרת ישות משפטית חדשה והשאת ערך כתולדה מהמשך הפעילות. בהקשר זה ראוי לציין כי מכירת הנכס בו פועלת החברה בסכום העולה מהותית על נתוני השמאות הקיימים, יש בו להקטין משמעותית את נשייתם של הנושים המובטחים, הבנק הבינלאומי הראשון ובנק דיסקונט לישראל בע"מ, באופן המאפשר להעמיד דיבידנד לא מבוטל לנושים בקבוצות נשייה אחרות.

28. זאת ועוד, אישור התכנית לשיקום כלכלי על ידי מכר הפעילות תוך מתן צו לפירוק החברה, יאפשר לעובדים לפנות למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת יתרת שכרם ומיצוי זכויותיהם טרם פנייתם ככל שיחפצו, בחברה החדשה שתקום ובאופן שיגדיל אף הוא את הדיבידנד לנושים בקבוצות הנשייה האחרות.

29. תרומת הערבים מגלמת אף היא תשלום העולה על היתרה שעתידה הייתה להתקבל ממכר הזכויות בדירת המגורים של מר אברהם וגב' בלוריה פאר, לא כל שכן בשקלול הפחתה בגין מימוש מהיר ודיור חלוף. רכישת פעילות החברה ונכסיה תמורת 4 מיליון ₪ עולה בהרבה על הערכת השמאות ביחס לנכסי החברה ולכלל צי ודה ואשר לפי חוות דעת זו, מוערכים הציוד והמכונות בסך של 1.1 מיליון ₪ כאשר קיים אף ספק אם ניתן לקבל תמורה זו ככל שהחברה לא תפעל כעסק חי. בהקשר זה, יש להביא בחשבון כי פירוק החברה יהא כרוך גם בהוצאות פינוי הנכס ממנו פועלת החברה, שינוע ואכסון המכונות והציוד לפרק זמן מסוים ויהא כרוך אפוא בעלויות מימוש נוספות.

30. מבקשת הנאמן אף עולה כי ככל שינקטו הליכים אישיים כנגד הערבים, ספק אם יניבו תקבולים שיעלו על המוצע בתכנית, ובכל מקרה הנושים בעלי הערבות האישית יידרשו לחלוק את התמורות בגין הליכים אלו עם הנושים המובטחים שלהם ערבות אישית, כך שהתמורה שתתקבל בפועל לנושים בע לי הערבות אישית לו תופנה החברה לפירוק ללא אישור התכנית לשיקום כלכלי, הינה נמוכה לאין ערוך מזו שתתקבל לידיהם לו תאושר התכנית. יצוין, כי חלק מן הנושים הנמנים על הנושים האוחזים בערבות אישית של הערבים אוחזים בערבויות של חלק הערבים בלבד ואשר לחלקם אין נכסי מקרקעין, כך שהובלת החברה לפירוק תותיר נושים אלה עם תמורה נמוכה בהרבה מזו שתתקבל לידיהם במסגרת התכנית.

31. אין צורך להוסיף ולהדגיש כי פירוק החברה מבלי שאושרה התכנית לשיקום כלכלי תוביל להפסקת עבודתם של עשרות עובדי החברה והכנסתם למעגל האבטלה, תוך פגיעה ממשית באינטרס הציבורי ובעקרונות עליהם מושתת חוק חדלות הפירעון.

32. לאור האמור מקובלת עליי עמדת הנאמן והממונה, כי העברת החברה להליכי פירוק חלף אישור תכנית השיקום, תפגע באינטרס הנושים לפירעון, באינטרס הציבורי ובכלל ציבור העובדים, שעה שהערבים אכן העמידו הצעה ראויה ומטיבה עם כלל הנושים.

33. לאור כל האמור, ולאחר שעולה מן המפורט כי תכנית השיקום הכלכלית המוצעת עומדת גם בהוראות סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, הנני מאשרת את התכנית לשיקום כלכלי כמפורט בנספח א' לבקשת הנאמן ולהסכמות הנוספות שפורטו בפרוטוקול הדיון מיום 23/02/20. בהעדר התנגדות מטעם מי מהנושים להחלת התכנית אף על הערבים, לאור תרומת הבעלים המשמעותית ובהסכמת הממונה, הנני מאשרת החלת תכנית השיקום גם על הערבים.

34. משכך, הנני מאשרת את תכנית השיקום הכלכלית לחברה, ול ערבים ונותנת לה תוקף של פסק דין.

35. לאור אישור תכנית השיקום הכלכלי, הנני ממנה את עו"ד ליאור מזור אשר שימש כנאמן בתקופת הקפאת ההליכים לשמש כנאמן לביצוע תכנית השיקום הכלכלי ומוקנות לו כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידו.

36. הנאמן ידאג לפרסומים הדרושים ויגיש הודעות עדכון מעת לעת באשר להשלמת הליך השיקום.

37. לבקשת הנאמן, עו"ד ישראל בכר ועו"ד רון חכים בעלי התפקיד אשר מונו לשמש כבעלי תפקיד לצורך נקיטת הליכי מימוש של נכס המקרקעין הידוע כגוש 11609 חלקה 19 תת חלקה 12,13,14 הרשום בבעלות חברת ט.א. פאר נכסים בע"מ, הנני מאשרת התקשרותם בהסכם למכירת הנכס, הכול כמפורט בבקשה שהוגשה על ידם ביום 20/02/20 (בקשה 33 על נספחיה).

38. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח שבט תש"פ, 23 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.