הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ה"פ 10331-09-19

בפני
כבוד השופט דניאל פיש

המבקש

ועד מקומי ח'ואלד

נגד

המשיבים

  1. נהיל חאלדי
  2. הנא ח'אלדי
  3. איסמעיל ח'אלדי
  4. גדיר ח'אלדי
  5. מהדי ח'אלדי
  6. וסאל ח'אלדי
  7. אימאן ח'אלדי
  8. אחמד ח'אלדי
  9. פרג' ח'אלדי
  10. ח'דר ח'ואלד
  11. פידא ח'אלדי
  12. עאישה ח'ואלד
  13. לילא ח'אלדי
  14. אמאל ח'ואלד
  15. נארימן ח'אלדי
  16. רואידה ח'אלדי
  17. ראמי ח'אלדי
  18. ראדיה ח'אלדי
  19. נאדר ח'אלדי
  20. ג'מאל ח'ואלד
  21. איבתיסאם ח'אלדי
  22. מוחמד ח'אלדי
  23. חורייה ח'אלדי
  24. פרחאן ח'ואלד

בשם המבקש: עו"ד רביב רוזנברג
בשם המשיבים 1, 2, 3, 9, 14, 15, 19, 20 ו-24: עו"ד חראנבנה רמיח

פסק דין

הרקע

המבקש הגיש המרצת פתיחה נגד המשיבים בה ביקש להצהיר שהמשיבים הרשומים במרשם האוכלוסין ביישוב ח'ואלד, השייך למועצה האזורית זבולון, אינם מתגוררים ביישוב.

המבקש הינו הוועד המקומי של היישוב ח'ואלד, שהינו יישוב קטן המונה כ-500 תושבים ושייך למועצה האזורית זבולון, הפועל מכוח פקודת המועצות המקומיות וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958.

על פי טענת המבקש, מענם הרשום של המשיבים במרשם האוכלוסין הינו ביישוב ח'ואלד, אך הם אינם מתגוררים ביישוב.

למען הסדר יצוין, שבמהלך ההליך הוגשה בקשה למחיקת ההמרצה נגד משיבים 2, 9 ו-23 ואלה יימחקו במסגרת פסה"ד. קודם לכן , לבקשת המבקש נמחקה ההמרצה נגד משיבים 8, 12, 16, 18 ו-22. כמו כן, בתאריך 13.1.2020 ניתן לבקשת המבקש פסק דין חלקי בהעדר תשובה ביחס למשיבים 4, 5, 10, 11, 13, 17, 21 ו-23, שבהמשך בוטל ביחס למשיבים 5, 10 ו-23. עוד יצוין, כי בתאריך 10.6.20, לבקשת המבקש, הורתי על המצאת ההמרצה למשיבה 6 במסירה אישית, אולם לא הוגשה הודעה מטעם המבקש בדבר ביצוע המסירה, והמבקש אף נמנע מלהתייחס למשיבה זו במסגרת סיכומיו. משכך, אני מורה על מחיקת ההמרצה נגד משיבה 6. כך שהמשיבים שנותרו הם משיבים 1, 3, 5, 10, 14, 15, 19, 20 ו- 24.

עמדת המבקש בסיכומי ו

המבקש הבהיר שהסיבה להגשת המרצת הפתיחה הינה קבלת פסק-דין שיהווה תעודה ציבורית, אותה יעביר לפקיד הרישום, על מנת שיחל בחקירה וישנה את מען המשיבים בהתאם לסעיף 19ה לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 (להלן: " חוק המרשם").

המבקש טען שמידת ההוכחה הדרושה הינה הטיית מאזן ההסתברויות. נטען שבמקרה של הוכחת יסוד שלילי, הנטל על המבקש להביא ראיות נמוך עוד יותר מהמקרה הרגיל. המבקש טען שהמשיבים אינם מתגוררים ביישוב, כך שמדובר ביסוד עובדתי שלילי שיש להוכיחו בהתאם לנטל האמור.

ביחס לג'מאל ח'ואלד - המשיב 20 – נטען שניתנו תצהירים מטעם חברי הוועד המקומי ועל פי המוצהר המשיב אינו מתגורר ביישוב. נטען שחקירת יו"ר הו ועד על תצהירו לא סתר ה טענה זו. עוד נטען שמכתב שנשלח בדואר רשום לכתובתו בי ישוב אבטין, נמסרה לידיו. לעומת זאת, מכתב שנשלח לו ליישוב ח'ואלד, לא הגיע ליעדו (מען בלתי מספיק). נטען שכתב הבקשה עצמו נמסר לידיו באבטין על ידי שליח, שהוא עד אובייקטיבי שהגיע להיחקר על תצהירו, ו טענתו שמסר את הבקשה למשיב באבטין לא נסתרה. נטען שעדותו של המשיב עצמו, לפיה לא קיבל את המכתב, הייתה בלתי מהימנה, כיוון שטען שאינו חותם בערבית, אך על תצהירו חתם בערבית. נטען שחוקר פר טי מטעם המבקש ביקר בביתו באבטין. נטען שמשיב 20 לא הביא כל תמיכה לגרסתו לפיה הוא מתגורר בח'ואלד. נטען שכל המסמכים שצורפו לתצהירו, מבוססים על המ ען הרשום במשרד הפנים, שהינו, לעמדת המבקש, שגוי. נטען שהעובדה שיש למשיב 20 זכויות בקרקע חקלאית בח'ואל ד אינה רלוונטית לבקשה. נטען שדודו שהיה אמור להגיע ל העיד לטובתו, נמנע מלהגיע לבית המשפט וגם לא הגיש תצהיר תמיכה. בסיכומו של דבר, נטען שהמבקש הגיש ראיות מספיקות לצורך העברת הנטל הראייתי אל המשיב 20 , והאחרון לא הרים נטל זה.

ביחס לפרחאן ח'ואלד - המשיב 24 – נטען שהוגשו מטעם המבקש תצהירים של חבר י הוועד המקומי וכן הוגש תצהיר מסירה של הבקשה במען אחר. נטען שבתצהירו משיב 24 אינו מציין היכן הוא מתגורר , וכי הוא נמנע מלהגיע להיחקר על תצהירו ולא התייצב שום עד מטעמו . נטען שמקום מגוריה של גרושתו על פי התצהיר שהוגש הוא נתון לא רלוונטי, ו הודגש שאשתו השנייה (משיבה 14) ציינה בתצהירה שהיא מתגוררת בשכירות עם בעלה בשפרעם. נטען עוד שהקרקעות החקלאיות עליהן המשיב טוען לבעלות נמצאות בח'ואלד מזרח, שנמצא בכלל במועצה האזורית עמק יזרעאל.

ביחס לאמאל ח'ואלד – המשיבה 14 - אשתו של משיב 24, נטען שגם היא כלל לא הגיעה להיחקר על תצהירה . נטען שעיון בתצהירה מביא למסקנה שהיא ובעלה אינם מתגוררים בח'ואלד, כיוון שהיא מצהירה שהם מתגוררים בשכירות בשפרעם.

ביחס למהדי ח'אלדי – המשיב 5 – נטען שהוצגו אותן ראיות שהוצגו ביחס למשיב 20 ו כן דו"ח חוקר פרטי , שנחקר על תצהירו . נטען שהחוקר העיד שנפגש עם משיב 5 בשפרעם וצילם אותו יושב על מדרגות בית, וכי משיב 5 לא הכחיש בתצהירו או בחקירתו הנגדית שהוא המצולם. עוד נטען שבחקירתו הנגדית משיב 5 אישר שאביו מתגורר בשפרעם, אולם טען שהוא מתגורר עם סבו בח'ואלד , אך לא סיפק הסבר לכך. המבקש ביקש לא לתת בו אמון, הואיל וטענתו שעבר להתגורר עם סבו בשנת 2004 בגיל 11 בלי סיבה אינה סבירה. כמו כן, הסב לא הגיע להעיד לטובתו. כן נטען ש משבי 5 לא הביא כל ראיה המוכיחה שהוא מתגורר ב יישוב ח'ואלד ולא הביא עדים לטובתו, למרות שיכל להביא ם.

ביחס לנאדר ח'אלדי – המשיב 19, נארימן ח'אלדי – המשיבה 15, אסמעיל ח'אלדי – המשיב 3 ונהיל ח'אלדי – המשיבה 1 – נטען כי נאדר ונארימן הם הורי אסמעיל ונהיל וכי התצהירים שהוגשו מטעם כל בני המשפחה זהים. משיב 19 לבדו הגיע להיחקר , ו יתר התצהירים של בני המשפחה הוצאו מתיק ב ית המשפט. נטען שהבקשה נמסרה למשיב 19 באבטין והוא לא סיפק הסבר מדוע השליח מצא אותו שם, למ עט טענתו שאמו מתגוררת באבטין. בחקירתו, משיב 19 טען שיש לו אדמות בח'ואלד ושהוא בעל זכויות בקומה של מבנה שנמצא ביישוב בה הוא מתגורר עם משפחתו , אך לדבריו הוא אינו משלם ארנונה אלא אחיו. נטען שעל אף שיכול להציג אישור מהעירייה לפיו הוא מתגורר בח'ואלד אישור כאמור לא הוצג. נטען שאף בן משפחה מטעמו לא העיד לטובתו. כמו כן, נטען שבעדותו בבית המשפט הוא סתר את האמור בתצהירו , שם ציין שבבעלותו קרקע חקלאית בעוד בחקירתו טען שאין מדובר בקרקע חקלאית ושהוא מתגורר בחלקה זו. עוד נטען שבמסגרת תצהירו ציין המשיב שהוא ממתין למכרז ורוצה לחזור לגור בכפר ולבנות שם דירה – משמע שהוא אינו מתגורר שם כעת. נטען שאין לקבל כי הסתירה הנ"ל נובעת מכך שעברית אינה שפת האם שלו. נטען שהמשיב לא הביא כל ראיה התומכת בעמדתו. התבקש שייקבע שהוא ומשפחתו אינם מתגוררים בח'ואלד.

ביחס לח'דר ח'ואלד – המשיב 10 – נטען ש משיב זה לא הגיש תצהיר וניתן נגדו פס"ד בהיעדר הגנה שבוטל בדיון עקב התייצבותו. נטען ש הוא לא הכחיש שקיבל לידיו את כתב ההמרצה, אולם טען שהחתימה על אישור המסירה אינה שלו. לתמיכה בטענתו לפיה הוא מתגורר בח'ואלד, הגיש משיב 10 חוזי שכירות, אולם החתומים לא הגיעו לדיון להעיד. זאת ועוד, נטען ששני החוזים שהוצגו מאוחרים ליום הגשת ההמרצה ו נעשו לצרכי המשפט באופן פיקטיבי. נטען שבכל מקרה במועד הגשת ההמרצה המשיב לא התגורר בח'ואלד ו כתב ההמרצה הומצא לו באבטין.

נטען שהמבקש הציג ראיות בנוגע לכל אחד מהמשיבים שלעיל, ו מנגד המשיבים לא הציגו ראיות או הציגו ראיות שנסתרו. המבקש ביקש להסתמך על חברי הוועד המקומי, אשר לטענתו מכירים כל מי שמתגורר ב יישוב וכן על עדות השליח שהינו עד אובייקטיבי ולא נשאל בחקירתו על המצאת המסמכים .

נטען שלא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע המשיבים נמנעו מלזמן עדים מטעמם, שהיו בשליטתם.

עמדת המשיבים בסיכומיהם

נטען שהמשיבים הינם תושבי הכפר והרישום במרשם האוכלוסין משקף את המציאות. נטען שמדובר בתביעה קנטרנית ומיותרת, שנועדה לנסות ולהתערב ברצון הבוחר ולהטות תוצאות בחירות עתידיות.

נטען שלא צורפו משיבים נחוצים כגון משרד הפנים שהוא המשרד הממשלתי הרלוונטי, שבאחריותו הרישום. נטען שחזקה שמשרד הפנים וכל משרד ממשלתי רלוונטי עורך בדיקה בטרם ביצוע פעולה, כגון רישום כתובת מגורים. נטען שללא עמדתו, לא ניתן לקיים הליך משפטי תקין, כאשר הנושא נתון בסמכותו ובאחריותו.

נטען עוד שהמבקש לא הביא ראיות שיש בהן כדי לאמת את טענותיו ושכל הראיות שהוצגו הן בגדר עדויות של בעלי עניין המבוססות על השערות והנחות בלבד . נטען שנטל ההוכחה מונח לפתחו של התובע, ושלא הייתה מחלוקת שמידת ההוכחה הינה לפי מאזן ההסתברויות. נטען שהמבקש לא הביא בדל ראיה כדי לאמת את גרסתו ולעמוד בנטל.

נטען שבניגוד לטענת המבקש, אין מדובר בגרסה מול גרסה, ועסקינן בבקשה שתכליתה חולקת על תוכן תעודה ציבורית. נטען שבהתאם לפקודת הראיות, חזקה היא שכל הרשום בתעודה ציבורית או רשומה מוסדית הינו אמת כל עוד לא הוכח אחרת.

נטען שהמבקש לא טרח לזמן לעדות עובד ציבור או נציג מטעם מרשם האוכלוסין, ולא ברור כיצד ניתן להוכיח כי הרישום אינו משקף את המצב האמיתי בלי זימון עדים מתאימים.

באשר לעדויות, ביחס לעדותו של מר יצחק מזרחי, נטען שמדובר בבעל עניין ושביחס למשיב 20, הוא כלל לא מכיר אותו ולא ידע שהוא סגן מנהל בית ספר. כן נטען שהעד לא סיפק תשובות מספקות בחקירתו הנגדית. נטען שהדו"ח מטעמו מבוסס ברובו על גורמים עלומים ומדובר בעדות מפי השמועה שאין לתת לה משקל .

ביחס לעדותם של המשיבים, נטען שעדותו של משיב 20 הייתה אמינה, שהוא מתגורר בכפר ח'ואלד משנת 2017, ובנוסף, יש לו חלקת אדמה על שמו של אביו בכפר. נטען שהחתימה על אישור המסירה אינה שלו, ונטען שהיה ניתן לוודא באמצעות מצלמות האבטחה שהוא יוצא ונכנס לכפר באופן יומיומי.

נטען שעדותו של משיב 5 הוכחה כאמינה, ו שהוא ציין במפורש שעבר לשפרעם באופן זמני, ושמאז שנת 2016 הוא מתגורר דרך קבע בכפר .

צוינה עדותו של משיב 19, לפיה יש לו אדמות בכפר שקיבל מאביו בירושה, שם הוא מתגורר עם אחיו ושהאחים משלמים ארנונה.

נטען שיתר המשיבים - 1, 2, 3, 9, 14, 1 5 ו-24 - לא התייצבו לדיון ו עומדים על תצהיריהם, בשים לב שב"כ המבקש ויתר על חקירתם.

סיכומי התשובה של המבקש

נטען שהטענות בנוגע לאינטרס פוליטי כביכול אינן רלוונטיות, וממילא לא הוכחו.

ביחס לטענה שהרישום במרשם האוכלוסין מהווה תעודה ציבורית, נטען שסעיף 5 לחוק מרשם האוכלוסין מחייב כל תושב להודיע על שינוי מען ושהמרשם משתנה בהתאם להודעת התושב. נטען שחובה זו שונה מהחובה לפי סעיף 15 לחוק המרשם , אשר מחייבת את הרשות הנוגעת בדבר להודיע לרשם האוכלוסין על שינוי פרטים, בהתאם לסעיף זה . נטען שסעיף 19ה לחוק, מסדיר את נושא הליך בדיקת פקיד הרישום ביחס להודעה שנמסרת לו.

נטען שבמצב זה לא ברור כיצד נתלים המשיבים בהודעתם בפני רשם האוכלוסין, כמבססת את העובדה שהם מתגוררים ביישוב, כאשר נטען שמדובר בהודעה כוזבת מצדם.

נטען שלא היה מקום לטעון שהמבקש ויתר על חקירת מצהירים 1, 3 ו-15, כאשר תצהיריהם הוצאו מהתיק באופן מפורש בהחלטה.

ביחס למשיב 5 נטען שאין בסיס לטענתו שעבר לשפרעם באופן זמני וש מפרוטוקול חקירתו לא עלה שהוא מתגורר בכפר החל משנת 2016 כפי שנטען.

דיון

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהוצגו בפני הגעתי למסקנה שדין הבקשה לסעד הצהרתי להידחות.

בסעיף 2 לחוק המרשם נקבע כי לגבי כל תושב יירשמו שורה של פרטי מרשם , ו כן כל שינוי בהם, ובכלל זה המען (סעיף 2(א)(11) לחוק המרשם ). בסעיף 3 לחוק המרשם נקבע כי הרישום במרשם יהווה ראיה לכאורה לנכונותו (וזאת למעט פרטי הרישום הנוגעים ללאום, דת, מצב אישי ושם בן זוג).

חוק המרשם מבחין בין רישום ראשוני לבין שינוי רישום, ובין שינוי רישום ביוזמת התושב לבין שינוי רישום ביוזמת פקיד הרישום. בסעיף 19ב לחוק נקבע כי פרט רישום הנרשם לראשונה יירשם על פי תעודה ציבורית או על פי הודעה שנמסרה לפי סעיפים 5-14 לחוק. בסעיף 19ג לחוק המרשם נקבע כי שינוי רישום, להבדיל מרישום ראשוני, יעשה על פי מסמך שנמסר לפי סעיפים 15 או 16 לחוק או על פי הודעת התושב בליווי תעודה ציבורית שתעיד על השינוי. לצד האמור, נקבע כי שינוי של מען יירשם על פי הודעת התושב בלבד. עוד נקבע שככל שתושב מסר יותר מהודעה אחת על שינוי מען בתוך 12 חודשים, ידרוש פקיד הרישום הצהרה בכתב על אמיתות ההודעה ונסיבות שינוי המען וכן ידיעות ומסמכים נוספים הנוגעים להודעה ומאמתים את נכונותה, זאת מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 19 לחוק המרשם. עוד יצוין שבסעיף 19 לחוק המרשם נקבע שככל שמדובר ברישום על פי הודעה, לפקיד הרישום הסמכות לדרוש ממוסר ההודעה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום אליו מתייחסת ההודעה וכן לתת הצהרה בכתב או בעל פה על אמיתות הידיעה או המסמך שמסר.

סעיף 19ה מתייחס לסמכות של פקיד הרישום לבצע שינוי ברישום ביוזמתו. בסעיף 19ה(א) נקבע כך:

נוכח פקיד הרישום הראשי כי פרט או שינוי של פרט החייב רישום לא נרשם או שרישומו או תיקון רישומו אינו שלם או עומד בסתירה לרישום אחר שבמרשם או לתעודה ציבורית, רשאי הוא, מיזמתו ולאחר שברר את הדבר ונתן לכל מי שהפרט מתייחס אליו הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו – לרשום את הפרט או את שינוי הפרט או להשלים או לתקן את הרישום ובלבד שרישום שנעשה על פי תעודה ציבורית לא ישונה, לא יושלם ולא יתוקן לפי סעיף קטן זה אלא על פי תעודה ציבורית המעידה על אותו פרט.

יצוין שבכל הנוגע לשינוי מענו של תושב ביוזמת פקיד הרישום נקבע בסעיף 19ה(ג) כי:

פקיד הרישום הראשי או פקיד רישום רשאי, אם ראה צורך דחוף לעשות כן, לרשום מיזמתו מענו של תושב, לשנותו או לתקנו, על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לתושב הודעה מוקדמת של שבעה ימים.

בענייננו, המבקש מעוניין לקבל פסק דין הצהרתי שיהווה תעודה ציבורית ועל בסיסו לפנות לפקיד הרישום, לדרוש ממנו להפעיל סמ כותו לפי סעיף 19ה(א) לחוק המרשם ול פתוח בחקירה לצורך שינוי מענם של המשיבים. הלכה למעשה, המבקש מעוניין לקבל סעד הצהרתי שלילי הקובע שהנתבעים אינם מתגוררים ביישוב ח'ואלד.

בפסיקה נקבע כי הענקת סעד הצהרתי מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר מדובר בשיקול דעת רחב , וכי ככל שמדובר בהיעתרות לבקשה לסעד הצהרתי שלילי יש לנהוג בזהירות יתרה. עוד נקבע כי על המבקש סעד הצהרתי להצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק היעתרות לבקשתו וכי האינטרס של הצד שכנגד ושל ציבור המתדיינים לא יפגע למעלה מן הצורך. בפסיקה אף נקבע כי בבואו של בית המש פט להכריע האם להיעתר לבקשה כאמור הוא יכול לשקול, בין היתר, האם המבקש יכול להשיג מבוקשו בדרך אחרת (ראה: רע"א 1910/04 אילונית פרויקטים תיירותיים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (22.6.2004); ‏‏ ע"א 3441/01 פלוני נ' פלונית (19.1.2004); רע"א 1810/90 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' קנדי חברה להשקעות ולבניין בע"מ (04/06/1990); ע"א 1014/08 ברכה רמו נ' מיגוון משאבי אנוש בע"מ (16.5.2010) .

במקרה זה מתחדד הצורך בנקיטת הגישה הזהירה כמצוות הפסיקה, בשים לב לטענת הנתבעים כי מקורה של התביעה הוא ברצון המבקש להשפיע על תוצאות הבחירות למועצה המקומית בבחירות העתידיות . יודגש, כי בסיכומי התשובה מטעמו טוען המבקש שטענות המשיבים לגבי אינטרס פוליטי לא הוכחו ואינן רלוונטיות, אולם בכתב הבקשה עצמו המבקש קושר בצורה ברורה בין הגשת התביעה לבין רצונו להשפיע על אפשרות המבקשים להצביע ולהשפיע על זהות הנבחרים לוועד המקומי של היישוב ח'ואלד. כפי שצוין לעיל לאינטרס המבקש ולתכלית אותה הוא מבקש להשיג בתביעתו ישנה חשיבות בהחלטה האם להיעתר לבקשתו או לא. במנותק מהשאלה האם בבסיס הבקשה עומד אינטרס פוליטי של המבקש והאם מדובר באינטרס לגיטימי, ברי כי המטרה אותה מבקש להשיג המבקש באמצעות ההליך הינה השפעה על התושבים שיכללו בפנקס הבוחרים ויוכלו להצביע בבחירות הקרובות לוועד היישוב. אלא, שלשינוי מען המשיבים במרשם האוכלוסין יש נפקות רחבה המשתרעת הרבה מעבר לאפשרות ההצבעה בבחירות המקומיות של רשות כזו או אחרת, והמבקש נקט בהליך בו הסעד המבוקש הוא רחב מידי ומשתרע הרבה מעבר לתכלית הצרה אותה הוא מבקש להשיג.

יתרה מכך, המבקש מנסה לתקוף את סוגיית היכללות המשיבים בפנקס הבוחרים של היישוב בדרך עקיפה, במקום לצעוד ב דרך המלך להשגת התכלית בבסיס תביעתו - נקיטת הליך השגה על פנקס הבוחרים כפי שנקבע בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965. מדובר במתווה הקבוע בחוק אשר מאפשר למבקש להשיג את מבוקשו באופן ספציפי וממוקד ככל שיהיה בכך צורך במועד הבחירות הבאות לוועד היישוב . יצוין כי על פי המתואר בהמרצת הפתיחה, המבקש אכן ביצע פנייה כאמור לשר הפנים עובר למועד הבחירות לרשות המקומית כבר באוקטובר 2018, אולם לא קיבל מענה לפנייתו. מטעמים השמורים עימו בחר המבקש להימנע מלהשיג על חוסר ההתייחסות של השר לבקשתו, ובחר לנקוט בהליך זה ביחס לבחירות העתידיות לוועד .

זאת ועוד, המבקש נמנע מלצרף כמשיב את משרד הפנים או לכל הפחות להזמין לעדות נציג מטעם מרשם האוכלוסין. עובדה זו מעוררת קושי כפול. ראשית, כלל לא ברור האם רישום מענם של המשיבים ביישוב ח'ואלד אכן נעשה על פי תעודה ציבורית (להבדיל מרישום לפי הודעת התושב למשל), והאם באמת נחוצה במקרה זה תעודה ציבורית ל צורך שינוי מען המשיבים שנטען על ידי המבקש.

שנית, הסעד המבוקש אינו סעד הצהרתי במובנו הקלאסי, אלא נועד לשמש ככלי בעל נפקות אופרטיבית ביחס לפקיד הרישום אשר למעשה יחייבו לפעול לשינוי הרישום (כאשר יש להניח שהמבקש ישתמש בפסק הדין כראיה לנכונות תוכנו וידרוש מהפקיד לשנות את מען המשיבים בהתאם לאמור, ולא רק "לפתוח בחקירה" בעניין זה, כפי שהמבקש טוען בבקשתו). במצב דברים זה היה מקום לצרף את משרד הפנים כמשיב לצורך קבלת עמדתו בבקשה.

עוד מצאתי להעיר שנראה שהמבקש לא מיצה הליכים מול פקיד הרישום טרם הגשת הבקשה לבית המשפט וכי למעשה ההליך שפני מהווה עתירה מנהלית על החלטת פקיד הרישום. על פי הנטען בכתב הבקשה, בפברואר 2019 נערכה פנייה מטעם המבקש לפקיד הרישום במסגרתה ביקש שינוי מען המשיבים. פנייה זו נענתה בשלילה, תוך שפקיד הרישום ציין שהטעם לדחיית הבקשה הוא שלא נמצא "צורך דחוף" בשינוי הרישום (ראה מכתב פקיד הרישום שצורף לכתב הבקשה וסומן 7). כלומר פקיד הרישום התייחס לסמכותו לשנות את שינוי הרישום לפי סעיף 19ה(ג) לחוק המרשם וכלל לא התייחס לאפשרות שינוי הרישום במסלול לפי סעיף 19ה(א) לחוק המרשם, ולא ברור מדוע לא נעשתה פנייה חוזרת לפקיד הרישום בעניין זה או למצער מדוע לא נקט המבקש בהליך השגה על החלטת הפקיד בדרך המקובלת לתקיפת החלטה מנהלית. במקום לפעול במסלול זה המבקש הגיש את הבקשה הנוכחית, מבלי לצרף את פקיד הרישום כמשיב, כאשר כפי שצוין לעיל, מתבקש סעד הצהרתי שיחייב את פקיד הרישום לפעול לצורך שינוי הרישום.

בשולי הדברים אציין שמצאתי שיש מקום לדחות את טענות המבקש בכל הנוגע לנטל ההוכחה המופחת המוטל עליו. המבקש פתח בהליך שמטרתו לסתור את רישום קיים במרשם האוכלוסין לגבי מענם של המשיבים, רישום שכאמור, נהנה ממעמד מיוחד ומהווה ראיה לכאורה לנכונותו. לאור טיבו של הרישום ולאור נפקות הקביעה שמענו של אדם אינו במקום מסוים (וזאת אף מבלי לקבוע שמענו במקום אחר) , וכן נוכח העובדה שפקיד הרישום לא צורף כמשיב לבקשה ולא הובהר על בסיס מה נרשם מענם של המשיב ים ביישוב מלכתחילה , אין בידי לקבל את הטענה שנטל הבאת הראיות הרובץ לפתח ו של המבקש הוא נמוך יותר, ומצאתי שהמבקש לא עמד בנטל זה כפי שיפורט להלן .

באשר לתצהירים של חברי הוועד כמאל ח'לאדי חאלדי חוסאם, קולזי זאיד ולעדות יו"ר הוועד מר כמאל ח'אלדי - לתצהירי ועדות בעלי הדין בעניין זה יש משקל מועט, נוכח העניין הברור והאינהרנטי שיש להם בתביעה ובשל העובדה שהם לא מספקים הסבר מאיין הוודאות כי מען המשיבים אינו ביישוב, למעט הצהרות כלליות לפיהן מדובר ביישוב קטן בו הם "מכירים את כולם".

באשר לדוח ולעדות של מר איציק מזרחי, החוקר הפרטי שהעיד מטעם המבקש – אין בדוח מטעמו כדי לבסס ממצאים בדבר מקום מגורי המשיבים הרלוונטיים, בשים לב שהימצאות אדם במקום מסוים בנקודת זמן מסוימת אינה מלמדת שהוא מתגורר שם, ו אף בשים לב שהממצאים מבוססים על עדויות מפי השמועה של שכנים שזהותם נותרה עלומה שהעידו כי המשיבים הרלוונטיים מתגוררים במקום אחר.

לבסוף, יובהר שהמצאת כתבי דין במקום מסוים, לכשעצמה, אין משמעה שהאדם מתגורר במקום זה.

יובהר שגם אילו מצאתי כי המבקש עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, לא היה בכך כדי להוביל לתוצאה אחרת, בשל הנימוקים כבדי המשקל לדחיית הבקשה לסעד הצהרתי אשר הובאו לעיל.

בהתאם לכל האמור העתירה נדחית. כל צד ישא בהוצאותיו.

זכות ערעור כדין

ניתן היום, כ"ג תשרי תשפ"ב, 29 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.