הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"א 21255-12-18

מספר בקשה:1
בפני
כבוד ה שופט נאסר ג'השאן

המבקש

פריד פאעור

נגד

המשיבה
ועדה מקומית לתכנון ובנייה שפלת הגליל

החלטה

1. לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו, בתיק תו"ב 28290-08-11 ( כב' השופטת פיינסוד) מיום 22.10.2018, וזאת בהתאם לסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").

2. ביום 10.12.2018 הגיש המבקש הודעת ערעור, ללא נימוקים, ובצידה בקשה להארכת המועד להגשת הערעור. במסגרת הבקשה טען המבקש לשני נימוקים להארכת המועד והם, כי " בימים אלה שכר המערער את שירותיו של הח"מ לצורך הגשת הערעור"; וכי רק בימים אלה הצליח הוא לגייס את המשאבים הדרושים לצורך הגשת הערעור. נטען כי מדובר באיחור של 4 ימים בלבד ועל כן יש להיעתר לבקשה וליתן ארכה כאמור.

3. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי על-פי ההלכה הפסוקה, הארכת מועד תינתן בהתקיים טעם ממשי המניח את הדעת, ומשלא נטענו טעמים כאמור דין הבקשה להידחות. ראשית, נטען כי עו"ד בלומנפלד ייצג את המערער בהליך בבית משפט קמא, כך שבנסיבות העניין לא נדרש ב"כ המבקש ארכה על מנת ללמוד תיק חדש שאינו מוכר לו. שנית, נטען כי חזקה על עו"ד בלומנפלד כי הודיע למרשו בדבר לוח הזמנים להגשת הערעור, כך שהטענה כי רק לאחרונה הצליח לגייס את המשבים אינה רלוונטית ואינה מהווה נימוק תקף למתן ארכה.
לחילופין, טענה המשיבה כי ככל ובית המשפט לא ימצא לנכון לדחות את בקשת המערער, הרי שמתבקש כי תינתן לצדדים ארכה הדדית להגשת ערעור, כך שגם המאשימה תוכל להגיש ערעור על ההחלטה שלא לאפשר לה להשלים טיעון לעניין העונש.

4. בתשובתו הסכים המבקש למתן ארכה להגשת ערעור על-ידי המאשימה.

5. לאחר עיון בטיעוני הצדדים מצאתי כי יש מקום, בנסיבות העניין, להיעתר לבקשה.

6. סעיף 201 לחסד"פ קובע כי רשאי בית המשפט להתיר הגשת ערעור לאחר שחלף המועד הקובע לכך. כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, הכלל הוא כי " בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי בפלילים... על פי הפסיקה, לצורך מתן ארכה בפלילים לא נדרש מבקש הארכה להציג ' טעם מיוחד' (אמת המידה להארכת מועד בהליכים אזרחיים), ודי כי יבסס קיומו של ' טעם ממשי המניח את הדעת'. בהקשר זה ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי... ודוק: על אף הגישה המקלה בהשוואה להארכת מועד להגשת הליכים אזרחיים, הכלל הוא שגם בהליכים פליליים יש להקפיד על קיום המועדים הנקובים בדין, וממילא הארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה" (בש"פ 5341/17 פלוני נ' מדינת ישראל (17.07.2017)).

7. במסגרת השיוקלים להכרעה בבקשה להארכת מועד להגשת הערעור, נקבע כי יש לבצע איזון בין שיקולי מדיניות כללים ובין שיקולים ואינטרסים משתנים על-פי נסיבותיו של כל מקרה. במסגרת השיקולים הכלליים יש ליתן את הדעת, מחד לתכליתו של ההליך הפלילי, ומנגד ליתן משקל לצורך להציב גבול להימשכות ההליכים (ע"פ 8338/09 כדר נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (31.01.2010). ובמסגרת השיקולים הפרטניים על בית המשפט לשקול, בין היתר, את "התקופה שחלפה מאז שחלף המועד הקבוע להגשת ערעור – ככל שחלף זמן רב יותר יש צורך בנימוקים משכנעים יותר להארכת המועד", וכן יש לשקול אם המערער היה מיוצד על-ידי עורך דין וכן את סיכויי הערעור (בש"פ 7754/06 ציפר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (15.10.2006).

8. בענייננו, חלפו רק 4 ימים מהמועד האחרון להגשת הערעור על החלטת בית משפט קמא, שכן גזר הדין ניתן ביום 22.10.2018 כאשר הבקשה להארכת המועד הוגשה ביום 10.12.2018. על כן ניכר כי לא חלפה תקופה ארוכה המצדיקה להורות על דחיית הבקשה. מצאתי להעיר כי אין בנימוק שטען לו המערער בדבר הסדרת עניין הייצוג כדי להצדיק את האיחור בהגשת הערעור, אולם בשים לב לתקופת האיחור הקצרה נראה כי יש מקום להיעתר לבקשה כאמור.

9. באשר לסיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, מעיון בנימוקי הודעת הערעור נראה כי אין המדובר בערעור סרק, וכן אין בנסיבות הכוללות של האיחור, כדי להצדיק מניעת אפשרותו של המבקש למצות את הליכי הערעור. בנוסף לזאת, לא מצאתי כי יש בהיעתרות לבקשה משום פגיעה בציפיות הצד שכנגד שהיא "המדינה", כאשר בנסיבות אלה, יש לתת משקל נמוך לשיקול זה מול שיקולי צדק וחקר האמת.

10. על כן ובשים לב למועד שחלף מהמועד האחרון להגשת הערעור, ובהתאם לשיקולים שהותוו בהלכה הפסוקה, מצאתי כי מתקיים בנסיבות העניין, טעם ממשי המניח את הדעת שמצדיק מתן ארכה כמבוקש.

11. דיון בערעור יתקיים בפניי ביום 14.03.2019 שעה 10:00.

12. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ט, 07 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.