הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 06

בפני
כב' הנשיא רון שפירא

מבקשת

נופית פרץ

נגד

משיבה

דיאנה חיימוב

החלטה

הרקע לבקשה ופסק דינו של בימ"ש קמא:
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות בעכו (כב' השופטת בנר) שניתן ביום 26.11.19 במסגרת ת"ק 34129-12-18.

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני מוצא כי אין היא מצריכה תשובה ויש לדחות את בקשת רשות הערעור.

טענות המבקשת:
מדובר בתביעה קטנה שהוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקשת בגין תאונת דרכים שארעה בין רכבה של המבקשת ורכבה של המשיבה. בימ"ש לתביעות קטנות קבע בפסק דינו כי דין התביעה להתקבל מאחר שנתן אמון מלא בגרסת התובעת (המשיבה כאן) בכל הקשור לאופן קרות התאונה וכל אשר אירע אחר כך. נקבע כי המשיבה נהגה כדין. המשיבה נ הגה את רכבה בנתיב הימני בכביש סובב כיכר. המבקשת עקפה את המשיבה וסטטה ימינה במהירות תוך פגיעה ברכבה של המשיבה. הפגיעה גרמה למשיבה לסטות ימינה לכיוון תחנת אוטובוס וגרמה לנזק ברכב. נקבע כי המבקשת נהגה שלא כדין וכי צילומי נזק שני כלי הרכב מבססים את גרסת המשיבה. על כן, קבע בימ"ש קמא כי על המבקשת לשלם למשיבה סך של 2,490 ₪ וכן הוצאות בסך של 1,000 ₪.

המבקשת טוענת כי יש לבטל את פסק דינו של בימ"ש קמא ולהורות על דחיית התביעה של המשיבה. נטען כי אין אמת בתביעת המשיבה, כי המשיבה לא הוכיחה טענותיה ולא טרחה לתבוע את חברת הביטוח שאמורה להיות הנתבעת בתיק זה. כן נטען כי לא ניתנה למבקשת הזכות לשטוח את הגנתה. נטען כי פסק הדין שגוי מיסודו ובימ"ש קמא שגה כאשר קיבל את גרסת המשיבה והתעלם מטענות המבקשת.

דיון והכרעה:
לאחר שבחנתי את טענות המבקשת, את המסמכים שהוגשו ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה למתן רשות הערעור ללא צורך בתשובה מטעם המשיבה. לא מצאתי כי בהליך שהתנהל או בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות נפל פגם המצדיק את התערבות ערכאת הערעור.

בימ"ש קמא בחן את טענות הצדדים שנטענו בכתבי הטענות. בדיון שהתקיים לפניו ניתנה לכל צד הזדמנות להציג את גרסתו לאירוע התאונה ולטעון טענותיו . מקריאת פסק הדין עולה כי בימ"ש בחן את טענות הצדדים ואת הראיות והעדויות שהוצגו בפניו. פסק הדין ניתן בהתאם לנסיבות המקרה ולראיות שהוצגו. פסק דינו של בימ"ש קמא מבוסס על קביעותיו באשר לממצאים עובדתיים, עניינים בהם ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. ראו:
ע"א 5212/14 אבו ג'אנם נ' אבו ג'אנם (החלטה מיום 25.11.2014);
ע"א 1100/14 אחמד ראשד מנוסה סלאמה נ' סביוני אלקנה (אלקנה) בע"מ (החלטה מיום 27.4.2014).

אוסיף לעניין זה כי הכלל בדבר מתן רשות לערער על פסיקת בית משפט לתביעות קטנות הוא של צמצום. זאת מעצם קביעת החריג לפיו ערעור אינו בזכות אלא מותנה בקבלת רשות מבית המשפט [ראו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט")] והכל במטרה להגשים את תכלית החקיקה ואת כוונת המחוקק לקיום הליך מהיר וחסכוני. ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור [ראו: רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.3.2015); רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח (20.05.2015); רע"א 2376/16 זאב אלימלך קביאטקובסקי נ' רות לפ (10.5.2016); רת"ק (ב"ש) 430-02-16 שושנה כהן נ' סרגיי אבין (24.5.2016)]. אינני סבור כי מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות של ערכאת הערעור או מתן רשות ערעור.

המבקשת טוענת כי לא ניתנה לה ההזדמנות להציג מלוא טענותיה. לא מצאתי בסיס לטענה זו. ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר. היה על כל אחד מהצדדים להביא את כל ראיותיו במסגרת כתב הטענות שהוגש מטעמו ו במסגרת הדיון שהתקיים בתיק. מקריאת כתבי הטענות, הפרוטוקול ופסק הדין ניתן ללמוד כי ניתנה למבקשת ההזדמנות לטעון טענותיה ולהציג גרסתה. שתי הנהגות המעורבות הציגו את גרסתן בפני בית משפט קמא ומסקנותיו, כפי שפורטו בפסק דינו, מבוססות על התרשמותו מהראויות ומהטענות שהובאו בפניו.

יצוין עוד כי נראה לכאורה שבקשת רשות הערעור הוגשה באיחור . אלא שעל פני בקשת רשות הערעור נכתב בכתב יד כי הבקשה מוגשת בפעם השנייה. נרשם כי הבקשה כבר הוגשה בעבר ואולם לא נשלח למבקשת שובר לתשלום (לא צויין מה מהות התשלום שבגינו ציפתה המבקשת לקבל בדואר שובר). מבלי להכריע בטענה זו בחנתי את הבקשה לגופה. כאמור, סבור אני כי דין הבקשה להידחות לגופם של דברים בהעדר עילה למתן רשות לערער.

בסיכומו של דבר, נראה כי בימ"ש קמא הביא בגדר שיקוליו את כל טענות המבקשת, פעל בהתאם לסמכותו ולהוראות הדין, שקל את כל הנתונים הרלוונטיים, ביסס את פסק דינו על הטענות והראיות שהובאו בפניו. פסק הדין מבוסס על הראיות שהובאו בפני בימ"ש קמא ועל ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות . ב מסקנות עובדתיות ומשפטיות אלה אין מדרכה של ערכאת ערעור להתערב. המבקשת אינה מצביעה על פגם בהליך שהתנהל בבית משפט קמא או התוצאה אליה הגיעה המצדיק מתן רשות ערעור או התערבות בתוצאה .

על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומאחר שלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות וגם אין צורך להיזקק להליך של הפקדת ערבון.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים ולתיק בית משפט קמא.

ניתנה היום, י"ב אייר תש"פ, 06 מאי 2020, בהעדר הצדדים.

רון שפירא, נשיא