הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 59077-03-19

בפני
כבוד ה שופט אברהים בולוס

מבקשת

גלינה טיבקין

נגד

משיבה

ולרי זיסקין

פסק דין

בקשת רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה, מיום 10.3.19 שניתן במסגרת ת"ק 19266-01-17 (להלן: פסה"ד).

המשיב הגיש לביהמ"ש קמא תביעה קטנה כנגד המבקשת. בתביעה נטען, כי המבקשת הזמינה מאת המשיב עבודות אלומיניום בביתה תמורת סך של 48,672 ₪. לאחר סיום ביצוע העבודות המבקשת סירבה לשלם את יתרת התמורה המוסכמת בסך של 26,444 ₪. משום כך, המ שיב עתר בתביעתו לחיוב המבקשת בתשלום יתרה זו בתוספת 2,000 ₪ בגין ייעוץ משפטי שקיבל ועוגמת נפש .

בכתב ההגנה, המבקשת טענה כי בין הצדדים הוסכם בע"פ שהמחיר עבור עבודת המשיב כולל חומרים יעמוד על סך של 40,000 ₪ , ובמעמד ההסכם המבקשת מסרה למשיב 4 המחא ות בסך כולל של 22,000 ₪. כן נטען, כי היתרה בסך 18,000 ₪ תשולם בתום העבודה אשר תבוצע עד ליום 1.11.16.

לטענת המבקשת, ביום 10.11.16 הודיע המשיב כי התכנון שנעשה על-ידו אינו מתאים ויש לבצע תכנון חדש בכפוף לתשלום נוסף בסך 1,400 ₪ בצירוף מע"מ , ולכך המבקשת הביעה את הסכמתה. ביום 23.11.16 המשיב הודיע כי השלים את העבודה, אולם המבקשת גילתה, כי חלון שהותקן על ידו אינו בטיחותי ואף לא תיקני שכן פתיחתו הינה חלקית ומונעת גישה לניקיונו , ולכן סירבה לשלם את יתרת התמורה .

כן נטען, כי המבקשת ביקשה לקזז מיתרת התשלום סכום בסך 5,000 ₪ בגין מזגן שנגנב מהדירה שנותרה פתו חה בתקופת העבודה, ו בשל העיכוב בביצוע העבודות שאילצה להתגורר בדירה אחרת אותה התכוונה המבקשת להשכיר. וגם סך של 2,500 ₪ והמע"מ עלות תיקון החלון והתקנת מעקה בהסתמכה על חו"ד ערוכה ע"י האדריכל אלכסנדר וייסמן (להלן: המומחה).

ביום 14.3.18 התקיים דיון בפני ביהמ"ש קמא. בדיון זה, העיד המשיב, עובד מטעמו, וגם אדריכלית הפנים שעיצבה את החלונות בהזמנת המבקשת; מהצד השני, המבקשת העידה מטעמה עד (בשם זאיל) וגם המומחה. ובסוף הדיון ביהמ"ש קמא אף שמע את סיכומי הצדדים.

בפס"ד ביהמ"ש קמא סקר את המחלוקות, הטענות, העדויות והראיות ומצא כי המחיר המוסכם לעבודות (כולל התוספות והשינויים) עומד על סך 48,672 ₪ . בכך אמץ ביהמ"ש קמא את עמדת המשיב ודחה את זו של המבקשת שטענה כי התמורה לעבודות עומדת על סך 41,600 ₪ בלבד . מסכום זה נמצא כי יש לנכות הסכום אשר שולם בפועל בסך 22,228 ₪, עלות תיקונים והשלמות בסך כ-2,000 ₪ (בגין מעקב זכוכית 1,400 ₪ והעבודה בסך 6,00 ₪) וגם עלות התקנת מעקה מתכת כפי חו"ד המומחה בסך 2,500 והמע"מ. עוד ביהמ"ש קמא ראה להפחית מהיתרה סכום נוסף בסך 2,000 ₪ בגין "אי הנוחות שסבלה הנתבעת עקב ההתקנה של החלון, כפי שהותקן וחוסר נכונות התובע לבצע התיקון"(עמ' 5, ש' 22 לפס"ד ).

ביהמ"ש קמא דחה את טענת המבקשת לפיצוי בשל העיכוב במסירה העבודה, שנבע, כך נקבע, מהשינויים בעבודה בעקבות בקשת המבקשת, וגם דחה את טענתה לקיזוז עלות המזגן שנגנב.

מכל אלה, בשורה התחתונה ביהמ"ש קמא קבע כי היתרה שנותרה לזכות המשיב עומדת על סך 19,281 ₪, וחייב את המבקשת בתשלומה למשיב.

המבקשת לא השלימה עם פס"ד והגישה את בקשת רשות הערעור.

בבקשה המבקשת טענה, כי פס"ד ניתן באיחור ניכר שנה לאחר שמיעת ראיות הצדדים וסיכומיהם, ובכך בימ"ש קמא לא קיים אחר תקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז (להלן: התקנות) לפיה פס"ד יינתן לכל המאוחר תוך 7 ימים. מתן פס"ד באיחור רב לא מתיישב עם פתרון מהיר העומד ביסוד ההליכים המתקיימים בפני ביהמ"ש לתביעות קטנות, וגם קיים חשש כי ביהמ"ש קמא שכח את התרשמותו מהעדים עם חלוף הזמן. עוד נטען, כי ביהמ"ש קמא טעה משלא אפשר למבקשת להפנות שאלות למשיב ולעדים מטעמו. המבקשת גם הלינה לעניין קביעתו של ביהמ"ש קמא באשר לתמורה המוסכמת. בהקשר זה הזכירה כי לא נחתם הסכם בכתב ולא הובאו ראיות מטעם המשיב המוכיחות את טענתו כי אשר הוסכם עומד על סך 48,672 ₪.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בפסק הדין ובתיק ביהמ"ש קמא ובהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני סבור, כי דין הבקשה להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיב.

כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות הינה מחמירה מזו הנהוגה בבקשות רשות ערעור רגילות (רע"א 6480/13 אליה דיאס נ' חברת בזק לתקשורת בע''מ, סע' 9 (1.12.13)). הדבר מתחייב ונגזר מהתכליות העומדות ביסודו של ביהמ"ש לתביעות קטנות שנועד להכריע לרוב בסכסוכים קטנים ופשוטים, להתנהל ביעילות ובמהירות (רע"א 7220/13 אלראי נ' גולדמן, פסקה 8 (10.12.13)). לאור זאת, נקבע לא אחת כי רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות תינתן רק כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה וברורה, או כאשר עסקינן בשאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית שביהמ"ש לתביעות קטנות מרבה לדון בה (בר"ע (מחוזי י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, תשנ"א (3) 309 (31.12.90). ולא כך המקרה בו עסקינן .

למרות האמור אדרש בתמצית לטענות המבקשת. פס"ד ניתן אחרי שנה, ואיחור זה הינו ניכר ואינו רצוי . מתן פס"ד בחלוף שנה משמיעת העדויות וסיכומי הצדדים ביחוד כשעסקינן בתביעה קטנה עלול לפגום בפס"ד, זאת שעה שפס"ד נסמך על מהימנות עדים ונושא המהימנות הוא המכריע בקביעת התוצא הסופית. יחד עם זאת, במקרה ומסקנת הערכאה הדיונית מקורה בראיות אובייקטיביות, כגון מסמכים, או כאשר בדיקה חוזרת של העדויות תוך יישום מבחני היגיון, הינה אפשרית לרוב אין באיחור זה כדי להשליך על תוקפו של פס"ד (עא 45/90 שמעון עבאדה נ' תקווה עבאדה , מח (2) 77, עמ' 81 (7.3.94) .

כך היה בענייננו - השגתה היחידה של המבקשת באשר לקביעותיו של ביהמ"ש קמא ממוקדת במסק נה לעניין התמורה המוסכמת, אלא שמסקנה זה, כפי שביהמ"ש קמא הבהיר, מקורה בעיקר במסמך שנערך ונחתם ע" י מעצבת הפנים (הגב' אולגה גליקמן) מיום 8.1.17 (צורף לתשובת המשיב לבקשה מס' 2 מיום 29.6.17). מעצבת פנים זו נשכרה ע"י המבקשת, אין הטוען כי יש ל ה עניין בתוצאות ההליך, היא שעשתה את מלאכת העיצוב ולוותה את תהליך העבוד ה מתחילתו. לעדה זו ידועות העובדות, לרבות לעניין התמורה, אותן העלתה על הכתב באישור זה. ביהמ"ש קמא בהחלט היה רשאי ליתן למסמך זה משקל רב ואף מכריע, ושוב בעיקר נוכח העובדה שעדה זו הינה נטולת פניות.
יתרה מכך, עיינתי בכתבי הטענות, פרוטוקול הדיון ובכל הראיות שהוגשו, ומצאתי כי מסקנתו זו של ביהמ"ש קמא הינה סבירה ולא מצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור.

מתוקף סע' 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ותקנה 13 לתקנות, בית המשפט לתביעות קטנות משוחרר מדיני הראיות וסדרי הדין והוא רשאי לפעול בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בסכסוך. ביהמ"ש קמא במקרה זה ראה ליעיל ונכון להפנות את השאלות לעדים בעצמו, ובכך אין כל פסול.

ועוד, אזכיר למבקשת כי היא אשר עתרה בכתב הגנתה לנכות סך 5,000 ₪ בלבד בגין הנזקים שנגרמו לה (סע'12 לכתב הגנה), כאשר בתוצאה הסופית ביהמ"ש קמא אף הורה על ניכוי סך 7,163 ₪ (מעבר לסכומים ששולמו) זאת למרות שהטענה לפיצוי בגין האיחור במסירת העבודה ועלות המזגן נדחו. ביהמ"ש קמא גם לא חייב את המבקשת בתשלום הפרשי הצמדה וריבית למרות חלוף הזמן וגם לא הוצאות משפט. מכאן, נראה כי התוצאה הסופית גם מנקודת מבטה של המבקשת , הינה בהחלט סבירה ומאוזנת.

מכל האמור, אני מורה בזאת על דחיית הבקשה.

משלא התבקשה תשובה לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תשלח פס"ד זה לצדדים

ניתן היום, כ"א אדר ב' תשע"ט, 28 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.