הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 57198-02-19

בפני
כבוד ה שופטת בטינה טאובר

המבקש
פנחס כהן

נגד

המשיבה
בייהאוס סוכנות נדל"ן

החלטה

1. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בהסכמת המבקש בת"ק 54227-05-8 ביום 07/02/19 בו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבה.

2. בית משפט לאחר שהשלים את שמיעת עדויות וטענות הצדדים קבע בפסק דינו כדלקמן:

"לאחר ששמעתי באריכות רבה את עדויות כל הצדדים המעורבים בעניין, ועיינתי בכל החומרים עליהם מסתמך כל אחד מהצדדים שבפניי, לרבות בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת ספרא – ברנע בת"ק 38708-06-17 מיום 5/12/17, ולרבות בחוזה המכר נשוא העסקה שבפניי, המלצתי לתובע למשוך את התביעה, לדחות אותה, ללא צו להוצאות. הבהרתי לתובע כי הוא לא חייב לעשות כן, וככל שהוא עומד על התביעה, אתן פסק דין, ושמורה לו הזכות להגיש בקשת רשות עליו, אך הוא חכך בדעתו והחליט בסופו של דבר, לקבל את המלצת בית המשפט ולדחות את התביעה, תוך שהוסבר לו שהוא לא יוכל להגיש את התביעה כנגד הצדדים המעורבים, לאור קיומו של מעשה בית דין, ודחיית התביעה.
לפיכך, אני דוחה את התביעה, ובנסיבות העניין, אין צו להוצאות".

3. לאחר שניתן כאמור פסק דינו של בית משפט קמא בהסכמת המבקש הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, כשלטענתו נאמר לו כי לבית המשפט המחוזי בירושלים סמכות לדון בבקשת רשות הערעור.

4. ביום 05/03/19 העביר בית המשפט המחוזי בירושלים מכוח סמכותו לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") את בקשת רשות הערעור לבית משפט המחוזי בחיפה.

5. ככל שעלה בידי להבין מבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש, מלין המבקש כי בפסק דינו אימץ בית משפט קמא את " הכרעת הדין" של השופטת גילה ספרא ברנע בת"ק 38708-06-17 כהן נ' אליאס ׁׁ(05/12/17), ללא כל התייחסות לדרכם ופעולתם הפסולה של משרד התיווך "בייהאוס סוכנות נדל "ן", שרון אשל, ושל המתווך דניאל אליאס העובד במשרד התיווך שהיה עד אותו עת ללא רישיון תיווך. נטען כי לנוכח הסוגיות המשפטיות, החוקתיות ואף הציבוריות העולות מתשתית עובדתית זו שהינה בעלת אופי פלילי יש לתת למבקש רשות ערעור על מנת שכל הסוגיות גם יחד ייבחנו בחינה נוספת, וכך ייבחן פסק דינו של בית משפט קמא פעם נוספת.
6. ההסדר החקיקתי לקיומו של "משפט חוזר" שבגדרו ניתן להעמיד לדיון מחדש עניין שהוכרע בפסק-דין חלוט, הוגבל לפלילים (ראו: סעיף 19 לחוק יסוד: השפיטה וסעיף 31 לחוק בתי המשפט.

7. במסגרת החקיקה לא נקבע הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי, אך בעקבות פסיקה אנגלית נקבע, כי חרף היעדרו של הסדר חקיקתי מקביל, נתונה לבית-משפט אזרחי סמכות טבועה לבטל פסק-דין חלוט בהתקיים נסיבות שבהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה בית-דין .

8. הפסיקה שבה נדונה האפשרות לעריכתו של "משפט חוזר" בעניין אזרחי התייחסה בעיקר למקרים שבהם הסתמך המבקש על עילת תרמית, היינו הטענה כי פסק-הדין שניתן נגדו הושג במירמה. עם זאת, הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק-דין גם בשל עילות נוספות, ובראשן העילה בדבר התגלותן של ראיות חדשות. ראה: דנ"א 79/01 עין גב – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ ( 29/11/01). הכוונה למקרים שבהם לאחר שניתן פסק-דין סופי נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין ראה: ע"א 238/58 ירמיצקי נ' מעייני, פ"ד יג 1497; ע"א 254/58 אינגסטר נ' לנגפוס פ"ד יג 449, בעמ' 458; רע"א 109/94 ברנוביץ נ' ברנוביץ ( 13/04/94).

9. באשר למתכונת הדיונית שבה ניתן לעתור לביטולו של פסק דין סופי בעניין אזרחי, נפסק כי הדרך לביטולו של פסק דין כזה, שהושג במרמה או על יסוד גילוין של ראיות חדשות, הינו על דרך של תקיפה ישירה של פסק דין על ידי בקשה לביטולו. ראה: ע"א 417/89 סעד אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה (4) 641; ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז (3) 366.

10. הלכה זו חלה בין אם מדובר בפסק דין חלוט שניתן לאחר שמיעת ראיות ולאחר שניתן פסק דין שהכריע במחלוקות שבין הצדדים לגופו של עניין, ובין אם מדובר כמו בענייננו בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים. ראה: ע"א 9344 ד"ר מרים אנגל נ' עידן מערכות כבלים ישראל בע"מ (10/09/06).

11. טענה לביטול פסק דין הנותן תוקף להסכמה שהושגה בין הצדדים, להבדיל מפגם שנפל בהליך השיפוטי, הדרך הדיונית הנכונה להגיש את הבקשה ל"משפט חוזר" אזרחי היא בפתיחתו של הליך חדש, ולא בהגשת בקשה במסגרת ההליך המקורי שהסתיים זה מכבר או בהגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין. מאחר שהדיון בבקשת הביטול כרוך, מעצם טבעו, בהגשת ראיות חדשות ובבירור עובדתי, הרי שככלל יש להגישה כתובענה לערכאה הדיונית.

12. לנוכח כל האמור, ומשהמבקש מעוניין למעשה לנהל משפט חוזר לאחר שתביעתו נדחתה בהסכמה על ידי בית משפט קמא, דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי לקבל תשובת הצד שכנגד.

13. למעלה מן הצורך, יצוין כי מעיון בתיקו של בית משפט קמא עולה כי אישור משרד המשפטים מיום 25/09/17 לעניין קבלת רישיון התיווך של מר דניאל אליאס, מצוי בתיק בית משפט קמא, ומשכך ספק אם ניתן לומר כי לאחר מתן פסק דינו של בית משפט קמא התגלו למבקש ראיות חדשות שלא יכול היה אף בשקידה סבירה לגלותן במהלך ניהול ההליך בבית משפט קמא. יתר על כן, ייתכן שלא די בביטולו של פסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור על רקע העובדה שבמסגרת פסק דין שניתן בת"ק 38708-06-17 כהן נ' אליאס ׁׁ(05/12/17) נדחתה תביעתו של המבקש. ואולם, ההכרעה בשאלה אם יש הצדקה לביטול פסק דינו של בית משפט קמא כולו או חלקו, מותנית בקיומו של בירור עובדתי. וערכאה זו אינה מתאימה לקיומו של בירור כזה.

14. לפיכך, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

15. משלא נתבקשה תשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור לא ייעשה צו להוצאות.

16. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ל' אדר א' תשע"ט, 07 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.