הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 50976-02-19

בפני
כבוד ה שופטת תמר נאות פרי

המבקשת
ענת שרון
ע"י ב"כ עוה"ד אמנון שרון ו/או דן שרון

נגד

המשיבה
אירופלוט - ראשין איירליינס

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה ( כב' השופטת קרן מרגולין-פלדמן) מיום 6.2.2019, בת"ק 47509-05-18 ( להלן: "פסק הדין קמא").
התביעה שהוגשה לבית המשפט קמא מטעם המבקשת, הגב' ענת שרון ( להלן: "המבקשת"), סבה סביב טיסה אשר הייתה אמורה לצאת ביום 5.1.18 מניו-יורק למוסקבה. המבקשת רכשה כרטיס לטיסה זו, אלא שהטיסה יצאה באיחור של כ-11 שעות וכך המבקשת, בת כ-68, נאלצה להמתין בשדה התעופה בניו-יורק במשך פרק זמן ממושך, עד אשר התאפשר לה לעלות על טיסה לארץ. התביעה הוגשה כנגד חברת התעופה אירופלוט – ראשין איירליינס (להלן: "המשיבה").
בית המשפט קמא ניתח את הראיות שהונחו לפניו ( באמצעות המבקשת ונציג מטעם המשיבה) ומצא לנכון לקבל את התביעה בחלקה כדלקמן:
נקבע כי העיכוב של הטיסה היה של כ-11 שעות. הטיסה הייתה אמורה להתבצע באמצעות מטוס של המשיבה אשר המתין במוסקבה והיה אמור לצאת ממוסקבה לניו-יורק על מנת לאסוף את הנוסעים ולבצע את הטיסה בה עסקינן. הסיבה לעיכוב נבעה מתנאי מזג אוויר חריגים וקשים שהיו באזור ניו-יורק בין הימים 4.1.18 עד 7.1.18. בשל תנאי מזג אוויר אלו, נשלחה התרעה לכל חברות התעופה הרלבנטיות שלא תתאפשרנה נחיתות בשדה התעופה בניו-יורק ביום 4.1.18 (להלן: " ההתרעה"). כאשר הוסרה ההתרעה, כלומר כאשר מזג האוויר בניו-יורק השתפר באופן שניתן היה להנחית מטוסים בניו-יורק, נשלחה הודעה מתאימה לשדה התעופה במוסקבה על מנת שהמטוס הרלבנטי " יצא לדרך" לכיוון ניו-יורק במטרה לבצע את הטיסה האמורה. אלא, שבאותו שלב, התגלו גם קשיים בשדה התעופה במוסקבה ואף שם החלו עיכובים ושיבושים, כך שהמטוס ממוסקבה יצא רק לאחר שעיכובים אלו חלפו, ובהתאם, נחת באיחור משמעותי בניו-יורק ( למרות שמבחינת שדה התעופה בניו-יורק, הוא יכול היה לנחות עוד קודם לכן). האיחורים המצטברים האמורים הביאו לכך שהנוסעים עלו על המטוס לשם הטיסה לארץ באיחור משמעותי של 11 שעות, כפי שצוין לעיל.
על רקע הקביעות העובדתיות מעלה, קבעה כב' השופטת קמא, כי לא ניתן לקבל את טענת המבקשת ולפיה היא זכאית לפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 6 לחוק שירותי תעופה ( פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").
נקבע, כי חלק מהעיכוב נובע מתנאי מזג האוויר הקשים בניו-יורק והדבר עולה כדי כוח עליון אשר מעניק פטור מהחובה לשלם פיצוי, וכי חלק נוסף בעיכוב נובע מכך שהיה צורך לחכות למטוס שיגיע ממוסקבה, אשר אף הוא התעכב בשל תנאי מזג האוויר במוסקבה. נקבע, כי אין לקבל את טענת המבקשת ולפיה המשיבה הייתה חייבת לדאוג לכך שיהיה מטוס חלופי בניו-יורק למקרה וישתפרו תנאי מזג האוויר בניו-יורק - כך שניתן יהיה לקיים את הטיסה לאלתר ללא צורך למטוס שיגיע ממוסקבה וכי דרישה שכזו, לקיומו של מטוס חלופי, אינה ריאלית, מה גם שממילא מרבית העיכוב נבע מתנאי מזג האוויר בניו-יורק אשר לא אפשרו המראות, כך שגם אם היה מטוס חלופי, הוא לא יכול היה להמריא. עוד נקבע, כי אפשרות נוספת הייתה לפעול לחכירה של מטוס אחר שכבר נמצא בניו-יורק מחברת תעופה אחרת ולבצע באמצעותו את הטיסה ( כך שלא צריך היה להמתין למטוס שיגיע ממוסקבה), אלא שבנסיבות שנוצרו, שדה התעופה בניו-יורק היה עמוס לעייפה במטוסים שקורקעו והיו צריכים לצאת לדרכם, כמו גם במטוסים שהיו אמורים לנחות והנחיתה שלהם התעכבה בשל השבתת שדה התעופה לחלוטין למשך פרק זמן ממושך. כך, שכל הטיסות של יום 4.1.2018 בוטלו כולן ובנמל התעופה בניו-יורק נוצר "עומס תנועת מטוסים כבד לשני הכיוונים". לכן, קבע בית המשפט קמא כי הוא שוכנע שאף אם המשיבה הייתה מבקשת לחכור מטוס חלופי או לייבא אל שדה התעופה מטוס אחר שלה מבין המטוסים שנמצאים בשדות תעופה אחרים קרובים ( ולא להמתין למטוס שיגיע ממוסקבה) – אזי שלא היה בכך כדי לאפשר את יציאתה של הטיסה בתוך פחות מ-8 שעות.
בית משפט קמא הדגיש כי אכן חובתה של המשיבה לפעול להקטנת הנזק שנגרם ללקוחות באופן שעליה לעשות את כל המאמצים על מנת לצמצם את האיחור עד כמה שניתן, אך בנסיבות שנוצרו היא הוכיחה כי פעלה בהתאם לחובותיה.
בהמשך נקבע, כי למרות שלא מגיעים למבקשת פיצויים סטטוטוריים, אזי שמדובר במקרה שבו יש מקום להעניק לה פיצוי עונשי מכוח הסמכות הקיימת בסעיף 11 לחוק שירותי תעופה, וזאת בשל העובדה כי היא לא קיבלה מענה לדרישותיה, לא קיבלה תשובות לפניות שהופנו למשיבה למרות שהיא עמדה אתם בקשר טלפוני רציף ושלחה להם תזכורות רבות.
נוכח האמור, כב' בית המשפט קמא מצא לנכון לחייב את המשיבה לשלם למבקשת פיצוי לדוגמא בסך של 2,500 ₪, בתוספת פיצוי בכל הנוגע לרכישת מזון במהלך ההמתנה - ובסך הכל נפסק לזכותה של המבקשת פיצוי כולל בסך של 2,624 ₪.
המבקשת עותרת לקבלת רשות לערער על פסק הדין.
בבקשתה, היא סוקרת את השתלשלות העניינים בכל הנוגע לעיכוב בטיסה, ולאחר מכן, בנימוקי הבקשה, מפנה לכך שבמסגרת הדיון אשר התקיים בביהמ"ש קמא היא הגישה לכב' השופטת כאסמכתא פסק דין שניתן בתיק רת"ק ( מחוזי ת"א) 12149-12-18 אוקריאנה אינטרנשיונל ארליינס בע"מ נ' אורן מירוז ואח' (18.12.2018), להלן: "עניין אוקראינה", וטוענת כי בית המשפט קמא שגה בכך שלא התייחס בפסק דינו לפסק הדין בעניין אוקראינה ולא הגיע למסקנות דומות למסקנות אשר אליהן הגיע בית המשפט המחוזי בתל-אביב. לטענת המבקשת, בפרשת אוקראינה המדובר היה בעיכוב דומה בטיסה, כאשר ביהמ"ש לתביעות קטנות בתל-אביב הגיע למסקנה כי מגיעים לנוסעים פיצויים סטטוטוריים מכוח סעיף 6 לחוק שירותי תעופה ו כי חברת התעופה שם לא הצליחה להוכיח כי נעשו מטעמה ניסיונות לאתר פתרון חלופי לנוסעים שטיסתם התעכבה - ולכן נפסק לטובת הנוסעים פיצוי סטטוטורי, וקביעה זו אושרה ע"י ביהמ"ש המחוזי.
לטענת המבקשת, יש לבצע הקבלה בין הפרשה שהתבררה בעניין אוקראינה לבין הפרשה הנוכחית, ולכן לשיטתה גם כאן מן הראוי לפסוק לזכותה פיצוי סטטוטורי. המבקשת אף טוענת שעצם העובדה שביהמ"ש קמא לא התייחס לפסק הדין בעניין אוקראינה ולא ראה את עצמו כמונחה ע"י פסה"ד האמור של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב – עולה בגדר טעות משפטית אשר מהווה בסיס לקבלת רשות לערער.
בהמשך מפנה המבקשת לפסק דין נוסף שניתן במסגרת תא"מ ( שלום ירושלים) 38107-07-17 מיכאל קרפצ'יו נ' איבריה נתיבי אוויר ספרדים (11.2.2019), להלן: "עניין איבריה", וטוענת כי פסק הדין בעניין איבריה סומך על פסק הדין בעניין אוקראינה, וכי אף בפסק דין זה הדגש היה על החובה שרובצת על שכם חברת התעופה לעשות מאמצים למצוא טיסות חלופיות או פתרונות חלופיים לנוסעים אשר טיסתם התעכבה או בוטלה.
לאחר שבחנתי את הבקשה ואת נספחיה, ובתוקף סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי לדחות את הבקשה בלא לקבל את תגובת המשיבה.
מקדמית, יש לזכור כי בית המשפט אינו נוהג להתערב בפסקי דין של בית המשפט לתביעות קטנות, וכפי שנפסק לא אחת –
"בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים, תינתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים שבחריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר",
רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.03.2015); רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן, פסקה 6 והאסמכתאות המובאות שם (26.12.2016); רע"א 2413/18 קלופשטוק נ' סטריקוב (04.09.2018); רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור (09.08.2018); רע"א 9231/17 דובקס נ' פרפליצה (14.01.2018)).
ואף נפסק כי –
"מעיקרא, רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ... ניתנת במקרים חריגים במיוחד ( רע"א 1868/16 רז נ' האפרתי, פסקה ט' (2016); רע"א 9162/16 עזרא נ' הזנק להצלחה בע"מ, פסקה ז' (5.1.17)). עצם הכרעתו של המחוקק ( סעיף 64 לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], תשמ"ד-1984) שלא לאפשר ערעור בזכות על פסקי דינם של בתי המשפט לתביעות קטנות ונדרשת רשות ערעור אומרת דרשני, כמובן ( ראו גם ד"ר ש' לוין 'פרוצדורה אזרחית – סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט' ( תשס"ג-2003), 100-99; ט' חבקין וי' נמרודי, 'התביעה הקטנה' ( תשע"ז-2017) 401-400, 407-405, והאסמכתאות שם)."
רע"א 1231/17 רז נ' אימפרשן מדיה בע"מ (20.04.2017).
המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלה, ולא שוכנעתי כי יגרם למבקשת עיוות דין או עוול קשה למקרה והבקשה תידחה, או שהבקשה מעלה שאלה משפטית.
על רקע האמור, אף לא אוכל לקבל את טענת המבקשת ולפיה העובדה שפסק הדין בעניין אוקראינה לא מופיע בפסק הדין קמא - עולה כדי טעות משפטית אשר מצדיקה מתן רשות ערעור או התערבות בפסק הדין קמא.
ראשית, יש לראות כי בית המשפט קמא לבטח עיין בפסק הדין אשר אף הוגש כמוצג וסומן ככזה ונקודת ההנחה של המבקשת ולפיה כב' השופטת קמא התעלמה ממוצגים שהונחו על שולחנה, אינה מקובלת עלי .
שנית, בית המשפט אינו חייב להתייחס בפסק הדין באופן מפורט לכל הראיות ואף לא להזכיר את כל האסמכתאות, אף אם מדובר באסמכתאות רלבנטיות. אין באי אזכור אסמכתא משפטית בפסק הדין כדי לעלות בהכרח בגדר טעות משפטית, ובמיוחד לא טעות שמצדיקה מתן רשות ערעור לגבי פסק דין של ביהמ"ש לתביעות קטנות (וראו כי פסק הדין קמא מפורט ומנומק) .
מעבר לאמור, לגופם של דברים, אין מקום ליתן רשות לערער.
אין חולק, כי גם בפסק הדין בעניין אוקראינה וגם בפסק הדין בעניין איבריה, נקבע כי חברת התעופה חייבת לעשות מאמצים על מנת לאתר טיסות חלופיות או למזער את זמן השהייה עד לכדי מינימום, וזאת על מנת לסייע ללקוחות אשר טיסתם מעוכבת או בוטלה. נקודת הנחה זו מוסכמת על כולם, מוזכרת בשני פסקי הדין, נובעת מהוראות החוק ואף כב' השופטת קמא יוצאת מנקודת הנחה שחובה שכזו אכן חלה על שכם חברת התעופה. אין בפסק הדין כל קביעה אשר סותרת את האמור. כב' השופטת מדגישה שעל חברת התעופה באופן עקרוני לנסות ולסייע לנוסעים, לרבות בדרכים שונות, לרבות בהצבתם בטיסות חלופיות, חכירת מטוסים פנויים של אותה חברת תעופה או של חברות אחרות וכיוצ"ב אמצעים.
אלא שבמקרה הנוכחי, כב' השופטת קמא הגיעה למסקנה שהנסיבות היו כאלו אשר לא אפשרו לצמצם את הנזק. המסקנה העובדתית של ביהמ"ש קמא הייתה שבשל הנסיבות החריגות הן בשדה התעופה בניו-יורק והן בשדה התעופה במוסקבה, נוכח הפיגורים שהצטברו, נוכח כמות המטוסים שהתעכבו בניו-יורק וכמות המטוסים אשר היו צפויים לנחות בניו-יורק לאחר שהמגבלה הוסרה, נוכח פרקי הזמן שהיה לוקח למטוסים חלופיים של חברת התעופה להגיע ממקומות אחרים ( ולא רק מוסקבה) אל ניו-יורק – לא הייתה כל אפשרות ריאלית להגיע למצב שבו העיכוב של הטיסה היה של פחות מ-8 שעות.
ויובהר. בית המשפט קמא מדגיש שהייתה חובה לנסות ולקצר את משך הזמן, אך סוקר את הנתונים העובדתיים כפי שהוכחו בפניו ומגיע למסקנה שבמקרה הנקודתי המיוחד שבו עסקינן, למרבה הצער, לא ניתן היה לעשות דבר על מנת להביא לתוצאה ולפיה המבקשת הייתה יכולה " לצאת לדרך" בעיכוב קצר משמעותית.
המדובר בקביעה עובדתית שבוודאי ובוודאי אין כל מקום להתערב בה.
המבקשת עוד מפנה לכך שבית המשפט קמא קבע כי הוא שקל אם ראוי היה לחייב את המשיבה להציג אסמכתא אשר תעיד על כך שהיא לא קיבלה אישור להמראת טיסה חלופית למוסקבה בשעה מוקדמת יותר וכי מסקנתו היא שאין חובה להציג מסמך שכזה בנסיבות. לטענתה, מסקנה זו שגויה ומן הראוי היה כן לחייב את המשיבה להציג מסמך כאמור. אלא שאף בכך אין כדי להביא למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
בית המשפט קמא מתייחס לראיות פוטנציאליות אשר אליהן הייתה התייחסות במהלך הדיון ומגיע למסקנה שגם ללא הצגתן ניתן להגיע למסקנה העובדתית אשר אליה הגיע. רוצה לומר, שאף ללא הצגת אותו מסמך מגיע ביהמ"ש קמא למסקנה שהוכח שהיו תנאים המלמדים על העומסים, על כך שטיסה חלופית לא הייתה יכולה לצאת במועד אשר יביא לקיצור משמעותי בהמתנה הממושכת של המבקשת ושל שאר הנוסעים ומסקנתו הייתה כי אף אם המשיבה הייתה פועלת כפי שהמבקשת סבורה שהיה עליה לפעול – לא היה הדבר עולה בידיה בשל תנאי מזג האוויר בשני שדות התעופה ואילוצים נוספים שלא בשליטתה אשר הוכחו ע"י ראיות אחרות.
במצב דברים זה, לא מצאתי כי נפל פגם בהנמקה של כב' השופטת קמא באשר לתוצאה ועוד אומר כי אף במקרה והייתי מוצאת קושי באותה הנמקה, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה ולפיה " השורה התחתונה" היא שמבחינה עובדתית כב' השופטת קמא הגיעה למסקנה כי המחוקק הטיל על חברת התעופה חובות מוגברות המחייבות אותה לפעול באופן אקטיבי כדי למנוע עיכובים בטיסות, אך כי בנסיבות של המקרה הנוכחי המשיבה הרימה את הנטל המוטל עליה להראות כי המדובר בכוח עליון ובסיכול יכולתה למנוע את העיכוב בטיסת המבקשת.
עוד אבקש להעיר טרם סיום, כי בפסק הדין בעניין אוקראינה, סך הפיצוי שנפסק לזכות כל אחד מהתובעים היה 2,000 ₪, סכום אשר נמוך מהפיצוי אשר נפסק לטובת המבקשת (אף אם מכוח סעיפים שונים) .
נוכח האמור – מצאתי לנכון לדחות את בקשת רשות הערעור. הואיל וטרם התבקשה תשובת המשיבה - אין צו להוצאות.
אבקש מהמזכירות לשלוח העתק לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר א' תשע"ט, 26 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.