הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 23937-08-21

לפני
כבוד ה שופטת ישראלה קראי-גירון

המבקש
סאם עדות

נגד

המשיבה
ונדה פחחות בע"מ

פסק דין

מבוא
המבקש מבקש להשיג בהליך כאן על החלטת בית משפט קמא מיום 21.7.2021 (להלן: "ההחלטה"). ההחלטה ניתנה בתיק 64445-07-18 בבית משפט לתביעות קטנות בחדרה (להלן: "ההליך"). בהליך הגיש המבקש כנגד המשיבה תביעה לתשלום סך של 20,000 ₪ בגין תמורה על פי הסכם למתן שירותים המגיעה לו מכוח הסכם מיום 2.9.2015 ו לתשלום פיצוי על שימוש מסחרי באתר ועשיית רווחים כתוצאה משימוש זה.
מדובר בשירות שהמבקש טען כי נתן למשיבה בדרך של יצירת קישור לאפליקציית QR ובניית אתר אינטרנט ומיתוג ייחודי למשיבה.
המבקש טען כי התמורה המגיעה לו ובגינה הוגשה התביעה מגיעה לו משום שהצדדים הסכימו כי בהעדר הודעה, יתחדש ביניהם ההסכם אוטומטית לאחר תום שנת התקשרות ראשונה, ואילו המשיבה סירבה לשלם עבור שירותיו לאחר תום שנת ההתקשרות הראשונה.
המשיבה הגישה תביעה שכנגד נגד המבקש ותבעה כי זה ישיב לה כספים ששילמה לו בגין חשבוניות שבוטלו, ובכך נמנע ממנה להזדכות על תשלום מע"מ, וכן ישלם לה פיצוי על נזקים שנגרמו לה בגין התנהלותו. בסך הכול נתבע המבקש לשלם למשיבה סך של 20,000 ₪, בצירוף הוצאות.
בדיון שהתקיים בתביעות הצדדים ביום 12.6.2019 נמחקה תביעת המבקש לבקשתו ובית המשפט הורה רק על המשך הדיון בתביעה שכנגד.
ביום 12.8.2019 התקיים דיון נוסף, עליו הודע למבקש , כבר בפרוטוקול ישיבת יום 12.6.2019 בה נכח , ופרוטוקול הדיון נמסר לו. מאחר והמבקש לא התייצב לדיון ונציגי המשיבה התייצבו ונתנו תצהיר נדרש על אמיתות האמור בכתב התביעה שכנגד, ניתן נגד המבקש פסק דין המחייבו לשלם למשיבה סך של 21,000 ₪.
ביום 8.9.2019 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות, וטען שלא התייצב לדיון בשל אשפוז חירום. בקשתו התקבלה , בהחלטה מנומקת מיום 10.10.2019, בתנאים שהוכתבו בהחלטה.
המבקש הגיש מספר בקשות לביטול חובת הפקדה כתנאי לביטול פסק הדין כאמור בהחלטה מיום 10.10.2019 , ובקשותיו נדחו, וביום 22.12.2019 ניתנה החלטה נוספת על ידי בית משפט קמא, משהוברר שהמבקש לא קיים התנאים האמורים בהחלטה מיום 10.10.2019. בהחלטה נקבע שהמבקש מזלזל באופן בוטה בבית המשפט ופוגע במשיבה ומאריך בדיונים, והמבקש חייב למלא לאלתר התנאי האמור בהחלטה מיום 10.10.2019.
ביום 22.6.2020 לאחר שבית משפט קמא הפחית לבקשת המבקש את סכום הבטוחה שנדרש להפקיד כתנאי לביטול פסק הדין מסך של 3,000 ₪ לסך של 1,500 ₪ (החלטת בית משפט קמא מיום 3.11.2019), ניתנה החלטה המבהירה שהמבקש כן מילא את התנאים לביטול פסק הדין, בוטל פסק הדין ונקבע מועד לדיון ליום 24.8.2020.
ביום 24.8.2020 התקיים דיון נוסף בהליך אליו שוב לא התייצב המבקש וניתן נגדו, לאחר שהוברר שהחלטת בית משפט בדבר מועד הדיון הומצאה למבקש כדין, שוב פסק דין המחייבו לשלם למשיבה סך של 21,000 ₪. בית משפט קמא הורה על העברת כספים שהופקדו על ידו בקופת בית המשפט לידי המשיבה.
ביום 18.10.2020 הגיש המבקש בקשה נוספת לביטול פסק דין, וטען כי אישור המסירה שהוצג כמעיד על קבלת ההחלטה הקובעת מועד דיון ליום 24.8.2020 לא נחתם על ידו, וכי לא בוצעה לו המצאה כדין של ההחלטה הקובעת מועד הדיון. לפיכך עתר המבקש לביטול פסק הדין.
ביום 23.11.2020 נתן בית משפט קמא החלטה בה קבע כי לא נפל פגם במסירת ההחלטה הקובעת דיון ליום 24.8.2020 למבקש, דיון אליו המבקש לא התייצב. בית המשפט קמא קבע עם זאת כי בשל חשיבות זכות הגישה לערכאות הוא נותן הזדמנות נוספת למבקש לשטוח טענותיו בתביעה שכנגד שהוגשה נגדו . בהתאמה, בית משפט קמא אפשר לבטל את פסק הדין אך זאת בכפוף להפקדת סך נוסף של 1,000 ₪.
המבקש לא הסכים עם ההחלטה והגיש בקשה לעיון חוזר, במטרה לשנות ההחלטה המחייבת אותו להפקיד כספים כתנאי לביטול פסק הדין.
בקשתו נדחתה ושוב הוגשו בקשות לעיון מחדש וארכת מועד, עד שביום 25.1.2021, לאחר שהמבקש סוף סוף ביצע הנדרש ממנו, נתן בית משפט קמא החלטה, המורה כי המבקש הפקיד את הנדרש ממנו, ופסק הדין בוטל.
ביום 14.3.2021 הוגשה בקשה מטעם המשיבה לדחיית מועד דיון ודיון בתביעה שכנגד התקיים בסופו של יום ביום 21.6.2021, ולדיון זה התייצב המבקש.
לאחר הדיון שבו נשמעו עדויות ניתן פסק דין, מושא הבקשה כאן.
פסק הדין בבית משפט קמא
בפסק הדין התקבלה תביעת המשיבה נגד המבקש בחלקה, ובית משפט קמא קבע כי:
א. הוכח שחשבוניות שהוציא המבקש בוטלו לאחר ששולמו, ודבר זה מנע מהמשיבה לנכות מס תשומות ומנע ממנה לזקוף ההוצאות בגינן ניתנו החשבוניות כהוצאה מותרת בניכוי.
ב. בית משפט קמא מצא עדות גב' פלח וגב' אלימלך מטעם המשיבה אמינות, והתרשם מאמיתות דבריהן, ומאידך הבהיר שהמבקש בעדותו בפניו שינה גרסאות, ובית המשפט התקשה לקבל טענותיו.
ג. אין מקום להורות על הנפקת חשבוניות חלופיות, כמבוקש על ידי המבקש.
ד. אין ליתן אמון במבקש, שאם יונפקו חשבוניות , אלו ישולמו. בית המשפט קבע כך לאור התרשמותו מהמבקש וציין כי מדובר בעבריין מס מורשע.
ה. העובדה שהמבקש סחר הלאה שיקים שקיבל אינה עומדת לו לרועץ.
ו. שיעור הנזק שהוכח הוא סך של 3,592 ₪ ואילו שיעור הפיצוי המגיע 1,500 ₪ גם בגין התנהלות המבקש בהליך שתוארה באופן מפורט וארוך גם בהחלטה זו, מתוכם יש לנכות סך של 1,500 ₪ שהופקדו בקופת בית המשפט והועברו למשיבה.
משכך חיוב המבקש על פי פסק הדין הוא על סך של 3,592 ₪.
ביום 21.7.2021 הגיש המבקש לבית משפט בקשה לעיון חוזר בהחלטתו לביטול פסק הדין בטענה שהקביעה לפיה הוא עבריין מס מורשע אינה מספיקה כדי לקבוע שהוא אינו דובר אמת.
משכך עתר המבקש שבית משפט קמא ישנה קביעותיו ויחייב המשיבה להוציא חשבוניות חדשות.
הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 21.7.2021.
ומשכך, הוגש ההליך כאן.
אציין כי לא ברור עד מועד כתיבת פסק דין זה האם שילם המבקש את הנדרש ממנו על פי פסק הדין.
כן ברור כי לצורך הדיון בהליך זה לא נדרש המבקש להפקיד דבר, משום שהוא הגיש בקשה לפטור מאגרה, בטענה למצב בריאותי קשה. המבקש גם לא המציא כפי שנדרש תדפיסי בנק ואישורי יתרות להוכחת טענותיו על מצבו הכלכלי. זאת בטענה כי מאחר ומנוהלים נגדו הליכי הוצאה לפועל אין לו חשבון בנק, למעט חשבון בבנק הדואר שגם הוא מעוקל. יובהר עוד כי חלק מהעיקולים הוטלו בעניינו של המבקש על פי האמור בתצהירו בשנים 2021-2016.
הבהרה זו נעשית על ידי משום שחלק מטיעוני המבקש כנגד החלטת בית משפט קמא הם שבית המשפט שגה משלא חייב את המשיבה להוציא למבקש שוב חשבוניות , משום החשש שגם אותן המבקש לא ישלם. לא ברור כיצד טענות אלו של המבקש, לפיהן לא היה מקום לחשוד בו שלא ישלם חשבוניות חדשות שיופקו , מסתדרות עם טענת המבקש בהליך כאן לחסרון כיס.
טענות המבקש
המבקש מבקש כי בית משפט זה יתערב בממצאיו ובקביעותיו של בית משפט קמא משום:
א. בית משפט שגה משקבע כי העובדה שהמבקש הורשע בעבירות מס מלמדת שאין לתת בו אמון.
ב. קביעות בית משפט קמא מעליבות ופוגעניות.
ג. בית משפט קמא שגה משקבע שלמבקש אין תיק מע"מ. למבקש יש תיק מע"מ והוא עוסק מורשה כעולה מאישור שצורף לבקשה מיום 21.7.2021.
אציין כבר עתה כי אני תמהה מדוע אישור זה לא צורף לבקשה לפטור מאגרה וכיצד עניין זה עולה בקנה אחד עם טענות המבקש בנוגע למצבו בבקשה למתן פטור מאגרה.
ד. היה על בית משפט קמא להורות על הפקת חשבוניות חדשות.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה אני סבורה שאין היא מצדיקה תגובה ודינה להידחות, וכך אני מורה.
לטעמי עושה המבקש שימוש שלא בתום לב בהליכי משפט, הכול כפי שתואר לעיל, תוך שהוא בקיא מחד בהליכי המשפט, מייצג עצמו וטוען טיעונים מפורטים ובהירים לעניין המצאות כדין, גילוי מסמכים וכדומה, ומנגד נמנע מלהתייצב לדיונים, מרבה לבקש ארכות מועד ושינוי החלטות, ונמנע מלקיים החלטות המחייבות אותו להפקיד כספים.
כך גורם המבקש לעיכוב הליכים וגורר את המשיבה במקרה הנוכחי להתדיינות עקרה כאשר הליך בתביעה קטנה נמשך כשלוש שנים, וגם היום לא ברור שהמבקש שילם הנדרש ממנו על פי פסק הדין.
המבקש גם אינו מגלה את כל המידע הרלוונטי בעניינו, כאשר מחד טוען שעל המשיבה להוציא מחדש חשבוניות אליו כתנאי לתשלום, וכי הוא עדיין עוסק מורשה, ומנגד בבקשה למתן פטור מאגרה מסתיר עניין זה וטוען לבעיות כלכליות ורפואיות קשות.
בדרך זו זוכה המבקש להזדמנויות רבות להיכנס בשערי בית המשפט ולטעון טענותיו , כאשר פעם אחר פעם נעתר בית משפט קמא לבקשותיו, מבוטלים פסקי דין שניתנו נגדו בהעדר התייצבות, והכול ללא חיוב משמעותי בהוצאות, וניתנת לו הזכות גם להגיש השגות על פסק הדין של בית משפט קמא. זאת מבלי שהמבקש מחויב לשאת בעלות כלשהי של ההוצאות המשפטיות, שנגרמות עקב ההליכים שהוא בוחר לנהל.
לטעמי, התנהלות המבקש אינה סבירה, אינה בתום לב ורק בשל כך היה ראוי לדחות בקשתו ולא לדון בה.
ראה לעניין זה: ע"א 6636/17
סרור מנחם סמדג'ה נ' Bankruptcy office Geneva פורסם בנבו פס"ד מיום 27.8.2019.
גם לגוף העניין דין הבקשה להידחות.
פסק דינו של בית משפט קמא הוא סביר, מנומק ונכון, ויש להוסיף – הקל מאוד עם המבקש בכל הנוגע לשאלת ההוצאות בהתחשב בכל התנהלותו בהליך.
המבקש מתרעם על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא ועל הערכת עדותו, ואולם אציין כי בדיוק בעניינים אלו אין ערכאת ערעור מתערבת ובוודאי שאין מקום לעשות כן שעה שמדובר בהשגה על פסק דין בתביעות קטנות, שנועד להיות הליך זריז ופשוט. דבר זה לא התקיים במקרה דנן, הרבה בזכות התנהלות המבקש כפי שתוארה לעיל.
רק משום שהמבקש סובר שקביעות בית משפט קמא היו פוגעניות לגביו, אבהיר שוב כי פרשנותו של המבקש את אימרות בית המשפט ואת קביעותיו אינה נכונה.
בית משפט קמא התייחס לבקשת המבקש לחייב המשיבה, כתנאי לקבלת המבוקש ממנו , להוציא חשבוניות חדשות, חלף אלו שבוטלו עקב אי תשלום וביטולן גרם נזק למשיבה, בגינו הוגשה התביעה שכנגד.
רק בשל כך התייחס בית משפט קמא לעניין וקבע בצדק כי בשל העדר ביטחון שהוצאת חשבוניות כאלה תביא לפתרון והמשיבה לא תיאלץ שוב לבטלן, אין מקום לקבל טענת המ בקש. בית המשפט הסביר בפסק דינו את החשש מכך ומגרימת נזק נוסף למשיבה, גם בעובדה שמדובר בעבריין מס מורשע אשר אין ביטחון כי יפרע החשבוניות הנוספות שייצאו . מסקנה זו סבירה ונכונה גם בהתחשב בהתנהלות המבקש בבית משפט קמא וכאן, למשל לאור טענותיו לעניין מצבו הכלכלי, ואין לה שום קשר לקביעות לעניין אמירת אמת.
אציין עוד כי חלק מתפקידו של בית משפט הוא להעריך עדויות ולקבוע גרסת איזה צד אמינה עליו. אין מקום להטחת האשמות בבית משפט שעה שזה ממלא אחר תפקידו ואין מקום לקבול כי בביצוע תפקידו פוגע בית משפט בצד כלשהו.
הכרעה משפטית היא דיכוטומית ותמיד צד אחד להכרעה אינו מרוצה.
אין בכך להפוך הכרעה משפטית לפוגענית.
סיכום
במקרה דנן פסק הדין של בית משפט קמא הוא סביר, נכון ומנומק, ואין להתערב בו.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
מאחר ולא התבקשה תגובה אין צו להוצאות, ואולם כל בקשה של המבקש באותו עניין לבית משפט זה, לבית משפט קמא או לכל ערכאה אחרת, מותנית בהצגת פסק דין זה ובמתן הבהרה האם שילם המבקש את הנדרש ממנו על פי פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו אלול תשפ"א, 03 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.