הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 23886-08-21

לפני
כבוד ה שופטת ישראלה קראי-גירון

המבקש
סאם עדות

נגד

המשיב
יאסר סביחאת

פסק דין
מבוא
בתיק זה מבקש המבקש, שאיננו מיוצג, להשיג על פסק דינה של כב' הרשמת הבכירה ט לי מ ירום מיום 17.3.2021 בתיק ת"ק 63829-07-19 (להלן: "פסק הדין").
עוד מבקש המבקש להשיג על החלטת בית משפט קמא מיום 9.6.2021, באותו הליך בו ניתן פסק הדין, אשר דחתה את בקשת המבקש לבטל את פסק הדין (להלן: "ההחלטה").
יצוין כי ביום 4.7.2021 הגיש המבקש כאן בקשה נוספת לבית משפט בעניין ההחלטה ופסק הדין, וביום 4.7.2021 ניתנה החלטה נוספת הדוחה את הבקשה.
עוד יצוין כי ביום 13.7.2021 הגיש המבקש בקשה שלישית באותו עניין, וזו נדחתה בהחלטה מיום 13.7.2021.
בהשגה כאן, ככל שניתן להבין מהבקשה, המבקש מבקש להשיג הן על פסק הדין והן על ההחלטה.
בד בבד עם הגשת הבקשה הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה, בה טען כי:
א. הוא אינו עובד מסיבות בריאותיות ובשל הקורונה לפחות חצי שנה.
ב. הוא הוכר כנכה במוסד לביטוח לאומי.
ג. כנגד המבקש מתנהלים הליכי הוצאה לפועל במשך כ-15 שנה במסגרתם הוטלו עליו הגבלות שונות.
הבקשה אושרה וביום 29.8.2021 ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה.
פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש המשיב כנגד המבקש ובה עתר לחייב את המבקש להשיב לו כספים ששילם למבקש בגין שירות שכלל לא קיבל ממנו, או שירות שקיבל אך היה פגום, וכפיצוי בגין נזקים שנגרמו למשיב עקב ההתקשרות עם המבקש.
אין מחלוקת כי בין הצדדים להליך זה התקיימו פגישות במסגרתן הציע המבקש למשיב שירותים במסגרתם המבקש יבנה לעסקו של המשיב (עסק למכירת שטיחים) אתר תדמית פרסומי.
הצדדים חלוקים ביניהם האם הושג הסכם מרצון בין הצדדים, מהי התמורה המוסכמת, האם סופקו השירותים המובטחים והאם עקב ההתקשרות בין הצדדים נגרם נזק למי מהם.
ביום 18.3.2019 הגיש המבקש כתב הגנה ותביעה שכנגד, בהם עתר לדחות התביעה נגדו מחמת העדר עילה, וכן לחייב את המשיב להוסיף ולשלם לו סך של 4,200 ₪ בגין יתרת התמורה המגיעה למבקש עקב שירותיו.
ביום 7.1.2020 ביקש המבקש לדחות את הדיון הראשון שנקבע בתביעה ובתביעה שכנגד בשל מצבו הבריאותי, בקשתו התקבלה והדיון נדחה ליום 23.6.2020.
במועד הדיון לא התייצב המבקש לדיון ולאחר שבית המשפט וידא כי המבקש כן קיבל הודעות על קיום הדיון ביום 23.6.2020, ניתן נגדו פסק דין בהעדר התייצבות שחייבו לשלם למשיב סך של 10,542 ₪ ובצירוף 500 ₪ הוצאות.
ביום 16.7.2020 ביקש המבקש לבטל פסק הדין וטען כי קיבל הודעה ממזכירות בית המשפט כי הדיון שנקבע ליום 23.6.2020 נדחה.
ביום 24.8.2020 התקבלה בקשת המבקש, פסק הדין בוטל ונקבע מועד חדש לדיון ליום 8.11.2020.
ביום 8.11.2020 הגיש המבקש בקשה נוספת לדחיית דיון בשל חובת בידוד עקב חשש מקורונה, ובקשתו נעתרה שוב והדיון נדחה ליום 9.12.2020.
המשיב טען כי המבקש לא הודיע לו מבעוד מועד על בקשתו לדחיית מועד דיון ועל החלטת בית המשפט.
ביום 2.12.2020 הגיש המבקש בקשה נוספת לזימון עד, בעטיה היה צורך לדחות שוב מועד הדיון ליום 13.1.2021.
ביום 7.1.2021 הגיש המבקש בקשה נוספת לדחיית מועד דיון בשל מצב רפואי, ושוב נדחה מועד הדיון, לבקשת המבקש, בהחלטה מיום 7.1.2021 אשר דחתה מועד הדיון ליום 17.3.2021.
ביום 17.3.2021 התקיים דיון בתביעות בבית משפט קמא, והמבקש לא התייצב לדיון.
במועד הדיון ניתן פסק דין מפורט המבהיר השתלשלות העניינים בהליך ומקבל התביעה, דוחה התביעה שכנגד ומחייב את המבקש לשלם למשיב סך כולל של 21,000 ₪.
ביום 27.4.2021 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין מיום 17.3.2021 וטען כי:
א. הודעה על מועד הדיון שנקבע ליום 17.3.2021 לא התקבלה אצלו .
ב. ביצוע המסירה כמתואר בטופס תצהיר מוסר לא נעשתה על פי התקנות.
ביום 9.6.2021 ניתנה ההחלטה מושא ההליך כאן, בה נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין מיום 17.3.2021.
בהחלטה המפורטת והמנומקת נקבע כי:
א. טענת המבקש כי מזכירות בית המשפט הודיעה לו רק על דחיית מועד הדיון שנקבע ליום 13.1.2021 לבקשתו, אך לא הודע לו באותו מועד מהו המועד החדש, אינה סבירה, משום שההחלטה מיום 7.1.202 1 כללה הן החלטה על דחיית מועד הדיון והן קביעת מועד חדש, ואין כל היגיון מדוע תודיע המזכירות למבקש רק מחצית ההחלטה.
משהודה המבקש כי קיבל הודעה על דחיית הדיון שנקבע ליום 13.1.2021 מכוח ההחלטה מיום 7.1.202 1, חזקה כי קיבל את ההחלטה מיום 7.1.2021 במלואה, וידע על מועד הדיון החלופי שנקבע.
ב. גירסת המבקש נסתרת מתרשומת על הודעה טלפונית שנמסרה לו ומתייחסת להחלטה מיום 7.1.2021.
ג. הכחשת המבקש את החתימה על אישור המסירה שכן הומצא, כללית וכוללת טענות בעלמא.
ד. המבקש הינו הנתבע בהליך בבית משפט קמא, לא שילם אגרה נדרשת על התביעה שכנגד ומנהל הליכים רבים בבית המשפט, ומודע לצורך להתייצב אליהם.
ה. גם בחינת סיכויי הצלחת הגנת המבקש מלמדת שאלו אינם רבים, כמפורט בסעיפים 27-23 להחלטה.
משכך, שני התנאים הנדרשים להצדיק ביטול פסק דין: סיבת מחדל מוצדקת שגרמה לאי התייצבות , וסיכויי ההגנה, לא התקיימ ו, ודין הבקשה להידחות.
דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את הבקשה אני סבורה שדינה להידחות, אף מבלי שיהיה צורך בהגשת תגובה, וכך אני מורה.
לא מצאתי ממש באף אחת מטענות המבקש בערעור.
המבקש בטענותיו בהליך זה חזר על טענותיו, שנדחו בבית משפט קמא, ולא מצאתי לאחר בחינה מחודשת של כל אחת מטענותיו כי יש הצדקה להתערב בשיקול הדעת של הערכאה המבררת ולשנות החלטתה.
מתיאור השתלשלות האירועים כפי שפורט בהחלטה עולה כי עסקינן במבקש הטוען טענות שאינן מתיישבות עם העובדות המצויות בתיק, באישורי מסירה וברשומות. המבקש עושה כן תוך שימוש שלא בתום לב בהליכי משפט ותוך שהוא מופטר מחובת תשלום אגרה ולא מושתות עליו הוצאות בגין התנהלותו.
המבקש מרבה להגיש בקשות דחייה ולאחר מכן לנצל העובדה שהדיון נדחה לבקשתו ולטעון כי לא קיבל זימונים לדיונים הנדחים, בניגוד מוחלט לרשום בתיק.
המבקש הודה כי היה מודע להליכים בתיק זה, כי הגיש פעם אחר פעם בקשות דחייה. כך הליך שנפתח ביום 25.7.2019 נדון רק ביום 17.3.2021. משכך בחר לנהוג המבקש, היה עליו לוודא מה תוצאת בקשות הדחייה שלו, ואין זה סביר בעיניי שלמבקש ניתנה הודעה על דחיית הדיון לבקשתו בהחלטה מיום 7.1.2021, ולא הודע לו על מועד הדיון הנדחה, שגם הוא מופיע בהחלטה.
כמו כן צדק בית משפט קמא בקביעותיו בנוגע לסיכויי הצלחת הגנת המבקש, ואין מקום להתערב בשיקולים אלו.
עסקינן בבקשה להתערב בהחלטה סבירה ומנומקת של בית משפט קמא כערכאה מבררת ואין מקום לכך. בית משפט קמא נתן החלטה ופסק דין סבירים ונכונים ואין מקום להתערב בהם.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
איני עושה צו להוצאות מאחר ולא נדרשה כל תשובה, ואולם כל הגשת בקשה בנוגע להליך כאן ולהליך בבית משפט קמא תהיה מותנית במתן הבהרה האם ציית המבקש לפסק הדין ושילם הנדרש ממנו.
אזכיר כי בעוד שהמבקש ביקש וקיבל פטור מהפקדת עירבון, לא עוכב ביצוע פסק הדין, ולא ברור האם התשלום על פי פסק הדין בוצע, או שהמשיב שממתין לבירור עניינו משנת 2019 נאלץ להמתין זמן נוסף עד לסיום ההליך כאן.
משכך, אך ראוי הוא כי כל הגשת בקשה אחרת באותו עניין תחייב הגשת הבהרה האם שילם המבקש למשיב את הנדרש על פי פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו אלול תשפ"א, 03 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.