הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"ב 25860-03-20

בפני
כבוד ה שופט אברהים בולוס

מבקשת

איאד השקעות ופיתוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד שמעון לביא

נגד

משיבים

1. ג. א. מהנדסי הצפון בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד יעקב שרעבי

2. רשות הניקוז והנחלים גליל מערבי

ע"י ב"כ עוה"ד שלמה יער-בר

3. עו"ד פאוזי חזאן

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום בחיפה מיום 11.2.20 שניתן בה"פ 34355-12-19.

בפועל עסקינן בפס"ד ולא בהחלטה (להלן: פס"ד).

רקע כללי

לערך בשנת 2014 נחתם בין המשיבות 1 ו-2 הסכם לביצוע עבודות קבלניות. המשיבה מס' 2 היא המזמינה (להלן: המזמינה), ואילו המשיבה מס' 1 היא הקבלן הראשי (להלן : הקבלן הראשי).

בהסכם ההתקשרות בין צדדים אלה קיימת גם תניית בוררות, לפיה בכל סכסוך שיתגלע ביניהם בזיקה לעבודות מושא ההתקשרות יכריע המשיב מס' 3 (להלן: הבורר).

המבקשת היא קבלן המשנה שחתמה עם הקבלן הראשי על הסכמים לביצוע עבודות הכוללות תניות מסוג "גב אל גב", כאשר על עבודתה ,כך נטען, פקח מפקח מטעם המזמינה אשר אף הוסמך לאשר את העבודות והחשבונות.

סכסוך התגלע בין המבקשת לקבלן הראשי, ובעקבות כך המבקשת הגישה תביעה כספית כנגד הקבלן הראשי אשר מתבררת בביהמ"ש השלום בתל-אביב במסגרת ת"א 30168-10-17 (להלן: ההליך המקביל). בהתאם לנטען בבקשה, בדיון שהתקיים בהליך המקביל ביום 4.11.19 המבקשת גי לתה לראשונה לעניין הליך בוררות שמתנהל בין המזמינה לקבלן הראשי בפני הבורר בזיקה לאותן העבודות שבביצוען המבקשת השתתפה.

בעקבות כך, המבקשת פנתה ל בורר בבקשה להצטרף כצד לבוררות, וזאת הסבירה בטענה כי המזמינה ניכתה מחשבון הקבלן הראשי קנס פיגורים בסך 250,000 ₪, אותו זקף הקבלן הראשי לחובת המבקשת במסגרת ההתחשבנות בינ יהם. לגישת המבקשת קיימת חשיבות לשמיעת עמדתה בבוררות בהיקשר זה , שכן פסק הבורר צפוי להשליך גם על זכויותיה .

בקשה זו נדחתה ובעקבות כך המבקשת יזמה את ההליך בביהמ"ש קמא שבעקבותיו ניתן פס"ד.

למען שלימות התמונה חשוב להזכיר, כי בצד בקשת רשות הערעור המבקשת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד של ביהמ"ש קמא (למעשה עסקינן בבקשה למתן סעד זמני בערעור), אשר הובאה לפניי. לאחר עיון ומשלא מצאתי בבקשות - הבקשה למתן סעד זמני והבקשה למתן רשות ערעור - זכר לשלב בו נמצאת הבוררות, אזי ניתנה החלטתי ביום 13.3.20, בגדרה הוריתי למבקשת לברר ולהגיש הודעה מתאימה.

לאחר בירור, המבקשת מסרה כי ההליכים בפני הבורר הסתיימו, הוגשו סיכומים ואף פס"ד מוכן וישוגר לצדדים עם תשלום שכרו של הבורר.

בעקבות הודעה זו ומשנראה לכאורה כי הליך זה התייתר ולא יצמיח תועלת גם לא למבקשת עצמה, אזי בהחלטתי מיום 15.3.20 ביקשתי לברר האם המבקשת עדיין עומדת על הליך זה ? .

תשובת המבקשת הייתה, כי היא עומדת על בקשת רשות הערעור.

פס"ד וטענות המבקשת

פס"ד הוא תמציתי ובגדרו ביהמ"ש קמא דחה את בקשת המבקשת. ביהמ"ש קמא הבהיר כי אמנם קיימים מקרים חריגים המצדיקים צירופו של צד נוסף להליכי הבוררות למרות שלא היה צד להסכם הבוררות , אלא שבמקרה זה המבקשת לא הצליחה להצביע על טעם מיוחד המצדיק זאת.

המבקשת פרשה את טיעוניה על פני תשעה עמודים. בתמצית נטען, כי בינה לבין המזמינה קיימת יריבות ישירה , והיא, המבקשת, בפועל חליפתו של הקבלן הראשי בזיקה לסע' 4 לחוק הבוררות , התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות). המבקשת הבהירה כי מכוחו של הסכם ההתקשרות עליו היא חתומה עם הקבלן הראשי, בפועל הוסבה לה חבותו של קבלן זה כלפי המזמינה, ומכאן החליפות שמצדיקה צירופה להליך הבוררות.

הבוררות , כך נטען, סבה בין היתר סביב עבודות שהמבקשת ביצעה, מכאן דחיית בקשתה הופכת את החלטות הבורר בזיקה ל כל העבודות שבוצעו על-ידה לבטלות החסרות כל נפקות ותוקף. מה גם , שבפס"ד ביהמ"ש קמא חסם את דרכה תוך פגיעה קשה בזכותה המהותית להשמיע את עמדתה בפני הבורר.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה, בפס"ד וגם בתיק קמא אני סבור כי דין בקשה זו דחיה.

אכן ברמה העקרונית ובמקרים מיוחדים ויוצאי דופן ניתן להורות על צירופו של צד נוסף לבוררות בהיעדר הסכמה של יתר הצדדים ו למרות שאינו צד להסכם הבוררות. הדבר אפשרי , למשל, שעה שעסקינן בחליף :" הבסיס להרחבת תחולת הסכם הבוררות גם לחליפיהם של הצדדים לו נעוץ בציפייתם של הצדדים כי הסכם הבוררות לא יתבטל אך בשל העובדה שאדם אחר נכנס בנעליו של אחד הצדדים לו, וזאת כדי לתת תוקף להסכמת הצדדים.... עוד יש לציין כי הכרה באדם שאינו חתום על הסכם הבוררות כחליף אינה מתאימה במקרים בהם הצד המקורי להסכם הבוררות עודנו מעורב בהליך, ולכן אין מקום להכיר בחליפות במקביל לצד המקורי להסכם"(רע"א 3925/12 חן רונן ואח' נ' עו"ד יובל כהן, פס' 13 (17.6.13).

והנה בענייננו, המבקשת לא נכנסה בנעלי הקבלן הראשי ביחסיו עם המזמינה, אלא לכל היותר עסקינן בהסכם שבגדרו הקבלן הראשי העביר למבקשת ביצוע חלק מהעבודות, כאשר מערכת היחסים בין הקבלן הראשי והמזמינה עליה חולשת תניית הבוררות, נותרה על כנה וללא אף שינוי.

ועוד, הקבלן הראשי (הוא הצד המקורי) הינו צד לבוררות, טעם זה לכשעצמו שולל את החליפות לה טוענת המבקשת.

אין לי צורך להרחיב מעבר לאמור, שכן אני סבור כי גם לו המבקשת עמדה בכל תנאי הסף לצירופה, אין זה יעיל לעשות זאת בשלב כה מתקדם. צירוף לאחר שהצדדים לבוררות השלימו הבאת ר איותיהם, הגישו סיכומיהם ואף פסק הבורר הושלם, פירושה ביטול הליך הבוררות והחזרתו לנקודת ההתחלה. הדבר כרוך בהשחתת זמן ומשאבים רבים, דבר ש הינו נכון ביתר שאת שעה שזכות מזכויות המבקשת לא תקופחנה.

פסק הבורר לא יחייב את המבקשת ולא יקים נגדה מעשה בית דין . כדי להצדיק צירופה היא המבקשת הטוענת כי בינה לבין המזמינה קיימת יריבות; באם כך הם פני הדברים, ובעניין זה איני קובע מסמרות, הרי שבאפשרותה לעתור לצירופה של המזמינה כנתבעת נוספת בהליך המקביל או לפתוח בהליך עצמאי ומתאים.

עוד אזכיר, כי רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית משפט בענייני בוררות תינתן אך ורק במשורה ובקיומה של שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כדי למנוע עיוות דין (רע"א 9041/05 אמרי חיים עמותה רשומה נ' ויזל (6.9.07) – ואין זה המקרה.

מכל האמור, מורה על דחיית בקשת רשות הערעור, וכפועל יוצא מכך גם דוחה את הבקשה למתן סעד זמני בערעור.

משלא התבקשו תשובות, לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תשלח פס"ד זה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אדר תש"פ, 22 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.