הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 59418-01-17

בפני
כבוד ה שופטת ברכה בר-זיו

המבקשים

  1. אליף חיזנה
  2. סלימאן חזנה

ע"י עוה"ד אליהו נאמן ושות'

נגד

המשיבים

  1. רו"ח רן סימון
  2. סימון אוטניק ושות'- רואי חשבון

ע"י עוה"ד כהנא, דידי ושות'

החלטה

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד הרשמת גילה ספרא ברנע בתיק 22798-01-17 מיום 23.1.17 , לפיה הורתה כי צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד ביום 10.1.17 ישאר על כנו.

המשיבים הגישו נגד המבקשים כתב תביעה בסדר דין מקוצר , על סכום של 360,000 ₪ - שכר שלטענת המשיבים המבקשים חייבים לשלם להם עבור עבודות ייעוץ. בד בבד עם הגשת התביעה הגישו המשיבים בקשה למתן צו עיקול זמני ברישום , במעמד צד אחד, על כל מניות המבקש מס' 1 במעון דרור ירכא בע"מ (להלן "המחזיקה") ועל כל הכספים ו/או הזכויות לקבלת כספים המגיעים למבקשים מאת המחזיקה. . ביום 10.1.17 ניתן הצו המבוקש ונקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים, בעקבותיו ניתנה ההחלטה נשוא הבקשה, לפיה מתקיימים מלוא התנאים המצטברים להשארת הצו על כנו.

באשר לתנאי לפיו קיימות "ראיות מהימנות לזכות התביעה" קבעה כבוד הרשמת כי יסוד זה אינו דרוש לדיון מאחר וקיימת הודאת בעל דין .

באשר לתנאי לפיו קיימות "ראיות מהימנות להכבדה" קבעה כבוד הרשמת כי טענת המשיבים לפיה המבקשים מנהלים מו"מ עם בעלי המניות האחרים של המחזיקה ועלולים לקבל ממנה כספים , ולא לשלם את החוב למשיבים – לא נסתרה, ומהווה לכאורה שינוי המצב הקיים, שהיה מאז שנת 2015 – מועד בו הודה המבקש בחוב למשיבים והתחייב לשלמו (עסקינן בהליך בתיק 26926-03-15 בבימ"ש המחוזי בחיפה – שם הודה המבקש בחקירתו כי המשיב מייצג אותו וכי הוא נותר חייב לו כ- 300,000 ₪). עוד קבעה כי היא מוצאת בתשובות המבקש 2 בחקירתו עדות למצב כלכלי קשה והעדר יכולת פרעון – דבר שכשלעצמו מעיד על הכבדה.

לסיכום קבעה כבוד הרשמת "כי יש ראיות מהימנות לכאורה להכבדה בהודאת המבקשים כי מצבם הכלכלי קשה , כי נותרו חייבים כספים רבים למשיבים ואינם משלמים לעורך דינם במשך שנים".

בהמשך הוסיפה כבוד הרשמת כי המבקשים לא הציעו נכס אחר שלהם כעיקול חלופי, מכביד פחות וכי החשש שימכרו את מניות המבקש 1 אצל המחזיקה , שהם הנכס העיקרי של המבקשים , מקים עילה להטלת עיקול זמני ושמירה על המצב הקיים.

באשר "לשיקולים השיוריים – איזון הנזקים, תום הלב , מידתיות ושיהוי " קבעה כבוד הרשמת כי אין מקום להסתמך על השיהוי כעילה מרכזית לדחיית הבקשה, מאחר ורק בינואר 2017 התכחשו המבקשים לחובם למשיבים – דבר המהווה שינוי של הנסיבות .

באשר לאיזון הנזקים קבעה כבוד הרשמת כי המבקשים פרטו את נזקי המחזיקה ואולם העיקול אינו חל על זכות כלשהי של המחזיקה , לרבות החוסים במעון והעובדים , אלא על כספים המגיעים למבקשים מאת המחזיקה וכי עיקול המניות הוא בלתי מכביד , לאור דברי המבקשים כי אינן מתכוונים למכור או להעביר את המניות. מנגד – אם נכונה טענת המשיבים כי המבקשים עומדי ם למכור או להעביר את המניות – יהיה הנזק למשיבים בלתי הפיך.

באשר לשיקול תום הלב קבעה כבוד הרשמת כי לא התרשמה כי שיקול זה נחוץ להחלטתה ומשנשללה טענת השיהוי – לא הוכח חוסר תום לב מצב המשיבים.

כאמור, המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו ובנוסף, הגישו "בקשה בהולה לקיים דיון דחוף בבקשתם". בשתי הבקשות טענו המבקשים כי המחזיקה היה חברה המפעילה מעון לחוסים וכי העיקול עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים למעון.

לאחר שבחנתי את החלטת כבוד הרשמת ואת טענות המבקשים – אני סבורה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, בלי לקבל את תגובת המשיבים, וממילא גם אין מקום לבקשה לקיום דיון בבקשה זו.

ההלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לסעדים זמניים, ו ערכאת הערעור תתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן סעדים זמניים רק בנסיבות חריגות ובמשורה.

לא מצאתי בענייננו כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטת כבוד הרשמת, ששקלה את כל השיקולים הרלוונטיים והחלטתה מנומקת כדבעי ותואמת את הדין וההלכה הנוהגת .

למעלה מהענין אציין כי ב"כ המבקשים הגיש בקשה ארוכה (22 עמודים) , בה פירט בהרחבה את הנימוקים והשיקולים להטלת עיקול זמני, אך לא מצאתי בטיעוניו כי כבוד הרשמת טעתה בשיקוליה ו/או בהחלטתה.

ב"כ המבקשים גם הדגיש הן בבקשת רשות הערעור והן בבקשה לקיום הדיון הדחוף את העובדה שהחברה מפעילה מעון לחוסים וכי העיקול יגרום לו נזקים בלתי הפיכים עד כדי סגירתו – אך לא מצאתי בכל טיעוניו הארוכים כל בסיס לטענה בדבר נזקים למחזיקה כאשר העיקול לא הוטל על כספי המחזיקה ו/או זכויותיה אלא על מניות המבקש במחזיקה ו/או זכויות המבקשים לקבל כספים מהמחזיקה וצדקה כבוד הרשמת בק ביעותיה גם בענין זה.

מכל האמור – אני דוחה את בקשת רשות הערעור. ממילא , לאור הדחיה – אני דוחה גם את הבקשה לקיים דיון דחוף בבקשה.

מאחר ולא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ז, 26 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.