הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 52091-02-19

בפני
כבוד ה שופט אברהים בולוס

מבקשת

פזית בר עוז

נגד

משיבה

סאן וויז בע"מ

פסק דין

1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של ביהמ"ש השלום בחיפה (כב' השופט א' גולדקורן) מיום 24.1.19 שניתנה בת"א 5694-12-15 (להלן: ההחלטה).

2. המבקשת עסקה באספקת שירותי קרקע בתחום התיירות באירופה ו הקימה עם המשיבה בתחילת שנת 2013 שותפות לשיווק והפעלת קבוצות תיירות לספרד ולאיטליה. בשנת 2015 התגלעו מחלוקות בין הצדדים ויחסיהם עלו על שרטון. בעקבות כך, המבקשת הגישה ביום 2.12.2015 תביעה כספית בגדרה עתרה לחייב את המשיבה בתשלום סך 830,872 ₪ בגין חובו ת לספקים אשר שולמו על-ידי המבקשת, ואובדן רווחים עתידיים.

ביום 21.01.16 הגישה המבקשת תביעה-שכנגד, ועתרה לסעד כספי בסך 43,462 ₪, וכן לצו למתן חשבונות כנגד המבקשת.

3. הליכים מקדמיים מורכבים התנהלו בפני ביהמ"ש קמא וניתנו מספר רב של החלטות ואף הוגשו עד כה שלוש בקשות רשות ערעור נוסף לבקשה זו . עם השלמת ה הליכים המקדמיים הוגשו תצהירי עדות על-י די המבקשת ביום 1.7.2018 ומטעם המשיבה - ביום 11.12.2018, כן נקבעו שתי ישיבות הוכחות ליום 5.5.2019 וליום 26.5.2019.

4. ביום 4.12.18 המבקשת הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה לשם הוספת נתבעים נוספים . בבקשה שנתמכה בתצהיר ובראיות נוספות התבקש בית המשפט קמא לצרף את חברת סמארטאייר תל אביב בע"מ (להלן: החברה) ואת הבעלים היחיד של המשיבה ושמו ארז בוסו (להלן: בוסו) כנתבעים נוספים.

נטען בבקשה , כי בעת האחרונה התגלה למבקשת שהמשיבה הע תיקה לחברה את כל פעילותה ועסקיה באופן המותיר אותה כקליפה ריקה מתוכן ומסכל כל אפשרות למימוש פס"ד ככל שיינתן לטובתה. צוין כי עסקיה של המשיבה הועברו עוד ב שנת 2016 לחברה, כך שהמשיבה נותרה כ"חברת שלד" חסרת פעילות ונכסים, שאף עובדיה כיום מועסקים על-ידי החברה ת חת אותם מנהלים.

המבקשת טענה בפני ביהמ"ש קמא, כי נכון וצודק להיעתר לבקשה ובהמשך הדרך להורות על הרמת מסך ההתאגדות בין המשיבה לבין החברה ובוסו, באופן שחובותיה של המשיבה, ככל שייפסקו על-ידי בית המשפט בתביעה הנוכחית, יישאו בהם גם צדדים אלה שצירופם דרוש.

5. אחרי הגשת תשובה ותגובה לבקשה ניתנה החלטתו של ביהמ"ש קמא אשר עומדת במוקד הבקשה המונחת בפניי.

בהחלטתו המנומקת והמפורטת ביהמ"ש קמא הדגיש כי המבוקש הוא להוסיף נתבעים על יסוד עילה חדשה, שהראיות לגביה הינן שונות. אף שעסקינן בתיקון כתב התביעה לשם הוספת בעלי דין חדשים בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א) הרי הצירוף אינו נדרש לשם הכרעה שלמה ויעילה בפלוגתאות העולות מכתב התביעה, אלא בחדשות וכנגד צדדים שאינם דרושים לשם ההכרעה בתובענה.

ביהמ"ש קמא גם מנה שיקולים נוספים המובילים או לכל הפחות תומכים במסקנתו כי דין הבקשה דחיה . בין היתר, ביהמ"ש קמא הסביר כי משך הזמן שחלף ממועד הגשת כתב התביעה אף הוא בגדר שיקול המכביד על קבלת הבקשה. גם לשיקול המערכתי יש ליתן משקל ראוי, ובעניין זה ביהמ"ש קמא הוסיף בזו הלשון: "יש לשער כי בניהול תביעה נוספת בעילה של "הרמת מסך" במסגרת התביעה הנוכחית היו בעלי הדין נוהגים בדרך דומה לזו שבה נהגו עד כה, הווה אומר - היו חולפות שנים נוספות של הליכים מקדמיים מייגעים לאור תיקון התביעה והוספת נתבעים ועילה חדשה. מאידך, בתביעה הנוכחית דומה שרואים את קו האופק".

הבקשה נדחתה והמבקשת אף חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

6. המבקשת לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשה המשתרעת על פני לא פחות מאשר 16 עמודים, הנתמכת בתצהיר המבקשת אשר מחזיק 7 עמודים ועוד למעלה ממאה נספחים, והרוב ללא צורך. אורך והיקף הבקשה מכבידים והם בניגוד לקבוע בתקנה 403 לתקנות סד"א הקובעת כי בקשת רשות ערעור תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים עליהם היא נסמכת.

בבקשה נטען כי המבקשת הציגה בפני ביהמ"ש קמא ראיות למכביר אותן אף סקרה, והתומכות בטענתה כי המשיבה העבירה את כל פעילותה לחברה שאף היא נשלטת ע"י בוסו. המבקשת הוסיפה, כי הניחה בפני ביהמ"ש קמא תשתית ראייתית אף מוצקה לפיה למקרה ויינתן פס"ד לטובת ה היא תמצא בפני שוקת שבורה , דבר שמצדיק קבלת הבקשה, צירוף נתבעים נוספים ובהמשך הרמת מסך ההתאגדות בין המשיבה לבינם.

המבקשת גם הוסיפה כי ביהמ"ש קמא נקלע לטעות, שכן עסקינן באותה מסכת עובדתית ובאותם העדים והראיות. אמנם קבלת הבקשה תגרום להתארכות ההתדינות, יחד עם זאת הודגש בבקשה כי המידע והראיות אשר עמדו ביסוד הגשתה הגיעו לידיעת המבקשת רק לאחרונה, מה גם שעד כה לא החלה שמיעת הראיות (סע' 59 לבקשה).

דווקא שיקולי יעילות דיונית, כך נטען, תומכים בקבלת הבקשה, ש כן ניהול הליך נפרד כנגד החברה ובוסו כרוך בהשקעת זמן והוצאות אותם ניתן לחסוך למקרה והבקשה תתקבל (סע' 52 לבקשה).

7. לאחר עיון בתיק קמא, בהחלטה ובבקשה, אני סבור כי דין בקשה זו דחיה אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

8. רק לאחרונה ביהמ"ש העליון חזר והזכיר כי החלטות בבקשות לתיקון כתב תביעה ולצירוף בעלי דין חדשים נמצאת בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, והתערבותה של ערכאת הערעור תיעשה אך במקרים מיוחדי ם : "החלטות בדבר תיקון כתב תביעה והוספת בעלי דין לתובענה, הנוגעות לאופן ניהול ההליך ולסדרי הדין, נתונות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון אלה, אלא במקרים חריגים, בהם ההחלטות חורגות ממתחם הסבירות או עשויות לגרום לעיוות דין לאחר הצדדים"(רע"א 8861/18 ארמוזה אינטרנשיונל מדיה בע"מ נ' Creighton Online Media PTE Ltd, פס' 6 (1.1.19).

הדבר הינו נכון ביתר שאת, שעה שבפני מבקש הצירוף סלולה הדרך לפתיחה בהליך נפרד ועצמאי כפי ענייננו :"העיקר הוא כי המבקשת עצמה טוענת כי היא יכולה להגיש תובענה נפרדת ברי כי לא נגרם לה כל עיוות דין ולכן אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי"(רע"א 4040/11 ד"ר י' שגב ושו"ת נ' אנג'ל ג'נרל דיבלופרס בע"מ ואח', פס' 9 (28.8.11).

9. החלטתו של ביהמ"ש קמא על נימוקיה הינה בהחלט סבירה ולא נמנית על המקרים החריגים שמצדיקים התערבותה של ערכאת הערעור. אף יתרה מכך, אני סבור כי ביהמ"ש קמא צדק במסקנתו כי הבקשה לא עומדת במבחנה של תקנה 24 לתקנות סד"א שכן התיקון והצירוף אינם דרושים כדי להכריע ביעילות ובשלימות בתובענה : " לעניין זה אין לבחון את תועלתו ונוחותו של התובע, אלא את השאלה אם הצירוף דרוש על מנת שבית המשפט יוכל לפסוק באופן שלם ויעיל בפלוגתאות שהתעוררו במסגרת התובענה (ע"ד 203/77 חברת זמיר בע"מ נ' החברה לבנין, פ"ד לב(1) 59, 61 (1977) (להלן: "עניין חברת זמיר")). מנגד הודגש, כי יש לוודא שהצירוף נדרש בשל הפלוגתאות העולות מן התביעה כפי שהוגשה, ולא הפלוגתאות בתביעה אחרת שהתובע יכול היה להגישה" (רע"א 9022/14 דוד זהביאן נ' בישרא אפרים מובדי, פס' 19 והאסמכתאות שם (2.2.15); ראו גם רע"א 2228/15 ‏ ג'י.טי.אס. פאוור סולושנס לימיטד נ' נ תיבים דרום בע"מ, פס' 23 (9.7.15).

הצירוף בענייננו לא משרת את התביעה שהוגשה ולא מקדם הכרעה יעילה ושלמה בפלוגתאות ובמחלוקות הכספיות שבין הצדדים להליך. כל תכליתו הוספת בעלי דין על יסוד עילה חדשה ויצ ירת חזית מחלוקת נוספת הרחוקה מאלו שעומדות ביסוד התביעה העיקרית וזו שכנגד. עסקינן למעשה במחלוקות מתביעה נוספת שהמבקשת יכולה להגיש כנגד צדדים הזרים להליך ועל יסוד עילה נפרדת. אף בניגוד לטענתה של המבקשת, הראיות העומד ות מאחורי הטענה להרמת מסך שונות בתכלית השינוי מהראיות לעניין המחלוקות הכספיות.

10. אכן פתיחה בהליך עצמאי כרוכה בהוצאות ובתשלום אגרה, אלא כפי שנקבע רבות שיקול זה לא מצדיק גם לא במצטבר עם יתר הטענות קבלת הבקשה (רע"א 266/88 סאן איטרנשיונאל לימיטיד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206, עמ' 212), מה גם :" תקנה 24 לתקנות איננה מכוונת למניעת ריבוי משפטים, אלא לאפשר פסיקה יעילה ושלמה בתובענה העומדת לבירו ר" (רע"א 2228/15 שלעיל, פס' 23).

11. בצדק ביהמ"ש קמא נתן משקל לשלב המתקדם בו נמצא ההליך, לעובדה כי שלב קדם המשפט הסתיים, התצהירים הוגשו ונקבעו שני מועדים לשמיעת ראיות הצדדים. היעילות הדיונית ואינטרס הציבור במקרה זה מחייבים דחיית הבקשה, שכן קבלתה כרוכה, מן הסתם, בעצירת ואף החזרת הגלגל אחורה לנקודת ההתחלה תוך הארכת ההליך וסרבולו ואף השחתת זמן שיפוטי רב לרבות זה שהו קצה לשמיעת ראיות הצדדים (רע"א 3162/14 אברהם גוזנטהייט נ' שלמה איזנברג ואח', פס' 5 (12.10.14); רע"א רמי לרר ואח' נ' רם אשר ואח', פס' 10 (23.10.18).

12. מכל האמור, אני סבור כי ביהמ"ש קמא צדק במסקנתו, ומכאן דין הבקשה דחיה.

המזכירות תשלח פס"ד זה לצדדים.

ניתן היום, י"ז אדר א' תשע"ט, 22 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.