הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 50928-03-19

בפני כב' השופט י. גריל, שופט עמית

המבקשת:

ק.ר. תכנון תשתית ופרויקטים הנדסיים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אדוארד שחאדה

נגד

המשיבה:
צ.ח.ר פארק תעשיות הגליל צפת חצור ראש פינה טובא זנגריה
ע"י ב"כ משרד עוה"ד זיסמן, אהרוני, גייר

החלטה

א. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת כאמלה ג'דעון) מיום 20.2.19, בת"א 66021-11-18, לפיה נקבע כי הסמכות המקומית לדון בתובענה נשוא תיק זה היא לבית משפט השלום במחוז הצפון.

יצוין, שביני לביני הועבר התיק לדיון בבית משפט השלום בצפת, ניתן צו גילוי מסמכים, תשובות לשאלון ופרטים נוספים ונקבע קדם משפט ליום 2.6.19.

ב. המבקשת, שמשרדה בקרית טבעון, הגישה תובענה על סך 121,885 ₪ כנגד המשיבה שמשרדה בראש פינה. המבקשת היא חברה המבצעת עבודות תכנון שונות ובכלל זה תכנון כבישים, תכנון פיתוח, עבודות שיקום, מדרכות , ועבודות עפר שונות.

ביום 21.5.17 נחתם הסכם תכנון בין המבקשת לבין המשיבה, ולפיו הזמינה המשיבה מן המבקשת שירותי תכנון כבישים במתחם פארק התעשייה צ .ח.ר בראש פינה.

המבקשת, כך נטען, ביצעה את העבודה שהוזמנה ממנה בהתאם להסכם וכן את העבודות והדרישות הנוספות שנדרשו מטעם המשיבה תוך כדי ביצוע העבודות, כך שהיקף העבודה שבוצעה על ידי המבקשת בפועל שונה, כך נטען, מן ההיקף שצוין בהסכם ההתקשרות.

ביום 7.2.18 הודיעה הנהלת הפרויקט למבקשת על סיום ההתקשרות אתה.

לטענת המבקשת, המשיבה שילמה לה על חשבון העבודות שבוצעו תשלום חלקי, ונותרה חייבת למבקשת את הסכום של 101,944 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 119,275 ₪ כשהשווי המשוערך ליום הגשת התביעה הוא 121,885 ₪.

נטען בסעיף 23 לכתב התביעה, שלבית משפט השלום בחיפה הסמכות המקומית לדון בתביעה נוכח מקום חתימת ההסכם, מקום ביצוע העבודה בידי המבקשת , והמקום שהיה מיועד לקיום ההתחייבות מצד המשיבה.

ג. המשיבה הגישה לבית משפט קמא בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בצפת, בנימוק שכתובתה הרשומה של המשיבה בראש פינה, כפי שגם צוין בתביעה, מקום יצירת ההתחייבות וחתימת ההסכם מיום 21.5.17 בראש פינה, ומקום ביצוע ההתחייבות בהתאם להסכם באזור התעשייה צ.ח.ר. שצמוד לראש פינה, כך שמקום קרות המעשה או המחדל הוא באזור התעשייה צ.ח.ר. שבגליל העליון.

נוכח כל אלה, כך נטען, אין סמכות מקומית לבית משפט השלום לדון בתביעה, ומכאן , הבקשה להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בצפת.

ד. המבקשת טענה בתגובתה , כי לבקשת ההעברה של המשיבה לא צורף תצהיר לאימות העובדות, וכן טענה, כי לבית משפט השלום בחיפה סמכות מקומית לדון בתובענה לפי תקנה 3 (א)(2) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (מקום יצירת ההתחייבות), ותקנה 3(א)(3) (המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות) וזאת משום ש קיום ההתחייבות נשוא התביעה הוא במשרד המבקשת שבמחוז חיפה, ומשום שמקום ביצוע החוזה והמקום שהיה מיועד לקיום ההתחייבות לפי החוזה הוא במשרד המבקשת שבמחוז חיפה.
די בכך שהתקיימה אחת מן החלופות של תקנה 3, על מנת להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתביעה.

טוענת המבקשת בתגובתה, שמקומות השיפוט לפי תקנה 3 הם אלטרנטיביים, ולכן אם ניתנה סמכות ליותר מאשר בית משפט אחד, הברירה בידי התובע להחליט לאיזה בית משפט להגיש את תביעתו.

מוסיפה המבקשת, שעצם הטענה של הנתבע שיש סמכות שיפוט גם לבית משפט אחר, אינה טענה הראויה להישמע.

עוד טענה המבקשת בתגובתה, כי בסעיף 23 של כתב התביעה פורטו העילות המקנות סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתובענה, דהיינו: מקום חתימת ההסכם ו/או מקום ביצוע העבודה בידי המבקשת ו/או המקום שהיה מיועד לקיום ההתחייבות מצד המשיבה.

המבקשת טענה, כי החתימה מטעמה על ההסכם הייתה במשרדה בקרית טבעון, לאחר אישור הצעת המחיר שהגישה עבור הפרויקט , וכי נציגי המשיבה שלחו את נוסח ההסכם אל המבקשת , ונציגי המבקשת חתמו עליו והחזירו את העותק החתום למשיבה.

בנוסף, ובהתייחס לתקנה 3(א)(3) של התקנות, כל עבודות התכנון שבוצעו על ידי המבקשת וכן העבודות שהיו אמורות להתבצע על ידי המבקשת, בוצעו או אמורות היו להתבצע, לפי הנטען, במשרד המבקשת שנמצא בתחום השיפוט של בית משפט השלום בחיפה.

מדגישה המבקשת, שהיא חברה הממוקמת בקרית טבעון, ועוסקת בתכנון, וכל עבודות התכנון מבוצעות במשרדה הממוקם בקרית טבעון, לרבות עבודות התכנון נשוא הסכם זה. נוכח מהות העבודה, המכש ירים והציוד שהמבקשת זקוקה להם לצורך ביצוע עבודתה, אין אפשרות אחרת לבצע את עבודות התכנון אלא במשרדיה של המבקשת שבקרית טבעון.

כמו כן מפנה המבקשת להוראת סעיף 44 של חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), ולפיה "חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה...". והכלל המקובל הוא, שיש ללכת בעניין זה בעקבות הדין המהותי , כפי שקבוע בסעיף 44 (א) של החוק הנ"ל בצירוף סעיף 61 של אותו חוק.

עוד מציינת המבקשת , שאין בהסכם כל הוראה הקובעת את מקום ביצוע העבודה נשוא ההסכם.
תגובת המבקשת לבקשה להעברת מקום הדיון נתמכת בתצהירה של מנהלת המבקשת גב' ריטה קופרט.

ה. המשיבה הגישה תשובה לתגובתה הנ"ל של המבקשת וטענה, כי מעיון בהסכם עולה , כי בעמוד הראשון של ההסכם צוין , שהוא נערך ונחתם בראש פינה , ומכאן שלבית המשפט בצפת סמכות מקומית לדון בתביעה זו.
טוענת המשיבה, שציון מקום יצירת ההתחייבות על גבי ההסכם, הינו כהסכם בדבר סמכות השיפוט של בית המשפט שבאותו מקום.

כמו כן טענתה של המבקשת, שהיא חתמה על ההסכם במשרדיה שבקרית טבעון , היא טענה בעל -פה אל מול עובדה מפורשת בכתב שצוינה על גבי הסכם החתום על ידי המשיבה.

לטעמה של המשיבה, מקום יצירת ההתחייבות הוא אפוא בראש פינה, ומכאן , סמכות השיפוט המקומית של בית משפט השלום בצפת.

מוסיפה המשיבה, שבסעיף 2 של ההסכם צוין, כי הפרויקט הוא פיתוח תשתיות ומגרשים לבנייה באזור תעשייה צ.ח.ר. – שדרוג מערכות קיימות, וכי המקרקעין הינ ם באזור תעשיה צ.ח.ר. בראש פינה.

עוד טוענת המשיבה, כי ב"והואיל" השני להסכם צוין , שעל המבקשת לבצע את עבודות ביצוע תכנון הכבישים, ניקוז, וכן תיאום ולרבות פיקוח על ביצוע העבודות בפרויקט על כל שלביהם.
ברור, כך טוענת המשיבה, שעבודות פיקוח על ביצוע העבודות בפרויקט אינן יכולות להתבצע ממשרדה של המבקשת (בקרית טבעון) המרוחק והמנותק ממקום הפרויקט.

ו. בהחלטתו מיום 20.2.19 קבע בית משפט קמא, כי בהסכם נכתב , שהוא נערך בראש פינה, ודי בנתון זה לצורך ההכרעה בטענת הסמכות המקומית.
לעניין המקום שנועד לקיום ההתחייבות, עולה מעיון בהסכם, שהוא כלל עבודות תכנון ופיקוח ואין חולק שעבודות הפיקוח היו אמורות להתבצע בראש פינה. לכן, כך קבע בית משפט קמא, בשים לב הן למקום עריכת ההסכם כמצוין לעיל, הן למקום שהיה מיועד לקיום ההתחייבות, והן למקום עסקה של המשיבה, נתונה הסמכות המקומית לבית משפט השלום במחוז הצפון.

ז. על כך מלינה המבקשת בבקשת רשות הערעור וטוענת, כי די בהתקיים חלק מן החלופות שבתקנה 3(א) של התקנות, על מנת להגיע מסקנה ששגה בית משפט קמא, משקיבל את טענת המשיבה בדבר ה ִעדר סמכותו המקומית של בית משפט השלום בחיפה לדון בתובענה.
לטענת המבקשת, ההחלטה נוגדת את הדין וסותרת את פסיקת בית המשפט העליון בקשר לסוגיית הסמכות המקומית.

ח. המבקשת מצרפת צילום תדפיס רשם החברות, ממנו עולה , שמענה הרשום של המבקשת הוא בקרית טבעון. כפי שטענה המבקשת בתגובתה בכתב שהוגשה לבית משפט קמא , את כל עבודותיה ביצעה המבקשת במשרדה שבקרית טבעון , ועובדה זו כך נטען, לא הוכחשה על ידי המשיבה בתשובה שהגישה המשיבה לתגובתה של המבקשת בפני בית משפט קמא.

לטענת המבקשת, לא היה כל בסיס משפטי להעלאת הטענה בדבר חוסר סמכותו המקומית של בית משפט השלום בחיפה לדון בתובענה זו, מה גם שבקשתה של המשיבה הוגשה ללא תצהיר תומך , ולכן אין לסמוך על אף אחת מן הטענות העובדתיות שנכללו בבקשה.

ט. המבקשת חוזרת וטוענת, שכל עבודות התכנון שהיה עליה לבצע בוצעו ואמורות היו להתבצע במשרדה שבקרית טבעון, וכי המשיבה התעלמה מטענה זו ולא התייחסה לכך, ובכך יש מ שום הודאה בנכונות עובדות אלה.

עוד טוענת המבקשת, שכל עבודות התכנון, אומדני המכרזים וכתבי הכמויות בוצעו במשרדי המבקשת בקרית טבעון , ומכוחם תובעת היא את הסכומים נשוא התביעה.

לטענת המבקשת, שגה בית משפט קמא משציין בהחלטתו , כי המקום שנועד לקיום ההתחייבות הוא בראש פינה, תוך שבית המשפט מתייחס לפיקוח על העבודות ומתעלם לחלוטין מכך שעבודות התכנון שמכוחן תובעת המבקשת , בוצעו כול ן במשרדיה שבק רית טבעון, ואין למבקשת כל אפשרות אחרת לבצע את העבודות במקום אחר, זולת משרדיה שלה.

י. לפיכך טוענת המבקשת, שמקום יצירת ההתחייבות נשוא התביעה הוא במשרדי המבקשת . מקום ביצוע ההסכם , או ביצוע העבודות שהוזמנו על ידי המשיבה , הוא במשרד יה של המבקשת שבמחוז שיפוט חיפה , ולכן לפי הוראות תקנה 3 (א) (2) וכן תקנה 3 (א)(3) סמכות השיפוט המקומית נתונה לבית משפט קמא ולא היה מקום להעברת התובענה למחוז הצפון , ודי בכך שמתקיימות אחת מן האלטרנטיבות שלפי תקנה 3 של תקנות סדר הדין האזרחי.

י"א. עוד טוענת המבקשת, שבהתאם לסעיף 44 של חוק החוזים (חלק כללי) , חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיימו במקום עסקו של הנושה, וגם מ טעם זה נתונה סמכות השיפוט המקומית לבית משפט השלום בחיפה, ומה גם שהכלל המקובל הוא שיש ללכת בעניין זה בעקבות הדין המהותי.

י"ב. שונה עמדת המשיבה, הטוענת שבינתיים הועבר התיק לבית משפט השלום בצפת , שכבר נתן לצדדים הוראות בדבר הגשת כתב הגנה -שכנגד וגילוי מסמכים, ו כן נקבע מועד לדיון בפניו, ויש לדחות את טענת המבקשת לפיה עלול להיגרם לה עיוות דין מחמת הותרת ההחלטה על כנה, ומה גם שהמר חק בין חיפה לצפת הוא כשעת נסיעה בלבד.

י"ג. עוד טוענת המשיבה, שהמבקשת לא פעלה בהתאם להחלטת בית המשפט העליון ב -רע"א 8285/07 פרפרה נ' גולדו ז"ל , פיסקה 7 (15.9.08), ודי בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף, הואיל והמבקשת לא הודיעה לבית משפט השלום בצפת על כוונתה לבקש רשות ערעור על החלטת העברה , וגם לא יידעה את בית משפט זה , שכבר נקבע מותב בבית המשפט בצפת , שנתן החלטה עוד ביום 26.2.19 ולפיה ניתנו הוראות לצדדים.

לטענת המשיבה, החלטתו של בית משפט קמא אינה שגויה, שכן נוכח מקום מושבה של המשיבה, כפי שאף צוין בכתב התביעה, נתונה סמכות מקומית לבית המשפט שבמחוז הצפון לדון בתביעה זו . גם בחינת יתר התנאים שבתקנה 3(א) מובילה למסקנה שהסמכות המקומית נתונה לבית המשפט שבמחוז הצפון.

על גבי העמוד הראשון של ההסכם צוין, כי הוא נערך ונחתם בראש פינה . ציון מקום יצירת ההתחייבות על גבי ההסכם הינו כהסכמה לסמכות השיפוט של בית המשפט שבאותו מקום.

הואיל וצוין על גבי ההסכם אשר בין הצדדים, כי מקום עריכתו וחתימתו הינ ו בראש פינה , הרי שמקום יצירת ההתחייבות הוא בראש פינה , והסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית המשפט שבמחוז הצפון.
י"ד. המשיבה מפנה לאמור בספרו של ד"ר י. זוסמן ז"ל (סדרי הדין האזרחי), מהדורה שביעית, עמ' 74 , ולפיו מוסמך לדון בתובענה בית המשפט של המקום בו נחתם ההסכם שהוא המקום בו נעשתה ההתחייבות. וכדבריו:

"אף אם אחד הצדדים טוען, כי למעשה חתם במקום אחר, נראה הדבר כי קביעת המקום בחוזה כמוה כהסכם לשיפוט בית המשפט שבאותו מקום".

עוד טוענת המשיבה, שיש לדחות את טענת המבקשת , לפיה המקום שנועד לקיום ההתחייבות היה במשרדי המבקשת שבקרית טבעון מן הטעם שהמבקשת ביצעה את עבודות התכנון במשרדיה שבקרית טבעון.

טוענת המשיבה, שאין לקבל את טענתה זו של המבקשת, הואיל ו התחייבותה של המבקשת כלפי המשיבה הייתה למסור ולהגיש את התכניות לידי המשיבה במשרד י המשיבה שבאזור התעשייה צ.ח.ר. בראש פינה.
הדבר צוין בסעיף 3 של נספח א' להסכם, דהיינו, שעבודות התכנון כוללות הגשת תכניות עבודה מפורטות לאישור וביצוע, מסירת תיק הגשה מוכן ללקוח, קבלת אישורים, היתרים, הגשת כתבי כמויות וכן פיקוח עליון.

ט"ו. מציינת המשיבה, שלא ניתן לבצע את הפיקוח על ביצוע הפרויקט ממשרדיה של המבקשת, הואיל ואת הפיקוח יש לבצע בשטח, במקום ביצוע העבודות בסמוך לראש פינה, שם גם מתקיימות ישיבות התכנון. עוד צוין, שהתחייבותה של המבקשת כללה קבלת אישורים ו היתרים מן הרשויות בגליל העליון לנוכח מיקומו של הפרויקט בראש פינה.

מוסיפה המשיבה, שטענת המבקשת, לפיה מקום ביצוע החוזה נועד להיות במשרדיה של המבקשת נסתרת מן האמור בחוזה שבין הצדדים. כפי שצוין בחוזה, סעיף 2, הפרויקט הוא פיתוח תשתיות ומגרשים לבניה באזור התעשייה צ.ח.ר., שדרוג מערכות קיימות, וכי המקרקעין הם באזור התעשי יה בראש פינה.

לפי החוזה נטלה על עצמה המבקשת את עבודות ביצוע תכנון כבישים וניקוז בפרויקט וכן תיאום ופיקוח על ביצוע העבודות בפרויקט על כל שלביהן. עוד התחייבה המבקשת להשתתף בישיבות עבודה משותפות עם מנהל הפרויקט והיועצים במועדים ובמקום שיקבע מנהל הפרויקט. הישיבות האמורות התקיימו במשרדי המבקשת באזור התעשייה צ.ח.ר. בראש פינה.
מכאן, כך טוענת המשיבה, צדק בית משפט קמא משקבע, שהמקום שהיה מיועד לקיום ההתחייבויות לפי ההסכם היה בראש פינה הואיל ו אין חולק, לטעמה של המשיבה, שעבודות הפיקוח היו אמורות להתבצע בראש פינה.

ט"ז. מוסיפה המשיבה, כי טענת המבקשת באשר למקום ביצוע התשלום אינה נכללת בתצהיר שהוגש מטעם המבקשת, ואף לא נטענה על ידה בבקשתה ולכן זו הרחבת חזית.
מכל מקום, מציינת המשיבה, שבכתב התביעה שהגישה המבקשת נטען, שהמשיבה שילמה למבקשת, על חשבון העבודות, תשלום של 73,500 ₪.

בחשבון העסקה ודרישת התשלום ששלחה המבקשת אל המשיבה צוין: "אודה על העברת התשלום לחשבון מס'... סניף 529 בנק הפועלים".
לתגובתה מצרפת המשיבה תיעוד מבנק הפועלים לפיו סעיף 529 הוא סניף ישורון של בנק הפועלים הנמצא ברח' בן יהודה 99 תל-אביב.

לפיכך, כך טוענת המשיבה, משהוכח כי המבקשת דרשה לקבל את התשלום בסניף בנק בתל-אביב, אין המבקשת יכולה להישמע בטענה שמקום ביצוע התשלום נועד להיות בחיפה.

עוד מוסיפה המשיבה, כי לפי נספח ב' של ההסכם בין הצדדים צוין, כי מערך התשלומים עובר דרך המועצה האזורית גליל עליון שמקום מושבה בקרית שמונה .
מכאן, עתירת המשיבה לדחיית בקשת רשות הערעור.

י"ז. לאחר שנתתי דעתי לטיעוניהם בכתב של ב"כ הצדדים כפי שהוגשו בפני בית משפט קמא, החלטת בית משפט קמא מיום 20.2.19, בקשת רשות הערעור ותגובת המשיבה, מסקנתי היא שדין בקשת רשות הערעור להידחות.

י"ח. תחילה אתייחס לטענת המשיבה לפיה יש לסלק את הבקשה על הסף הואיל והמבקשת לא פעלה כנדרש לפי רע"א 8285/07 פרפרה נ' גולדו ז"ל (15.9.08) (להלן: "עניין פרפרה"), פסקאות 6-7.

בעניין פרפרה קבע כב' השופט ח . מלצר, שמקום בו התובענה הועברה לבית משפט אחר מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ותקנה 101 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ואחד הצדדים מתכוון להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה ההעברה ראוי שיפעל כך:

1. יודיע על כך לבית המשפט הנעבר ויבקש ממנו להמתין בהמשך ההליך עד לאחר ההכרעה בבקשת רשות הערעור.

2. בעת הגשת בקשת רשות הערעור יביא את דבר קיומו של הדיון בבית המשפט הנעבר, ככל שנערך כזה, לידיעת בית המשפט שלערעור.

מציין כב' השופט ח . מלצר, שככל והמבקש לא יפעל לפי שני הכללים הנ"ל, דין בקשתו לרשות ערעור להידחות ולו מטעם זה.

י"ט. בענייננו, החלטת בית משפט השלום בצפת בדבר מתן צו גילוי מסמכים, תשובות לשאלון ופרטים נוספים וקביעת התיק לקדם משפט ניתנה ביום 26.2.19.

בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 21.3.19. לא צוין בבקשת רשות הערעור שהתיק כבר הועבר לבית משפט השלום בצפת, וכי כבר ניתנה ההחלטה הנ"ל מיום 26.2.19. מעיון במחשב עולה, שגם לא נמסרה הודעה לבית משפט השלום בצפת שבדעת המבקשת להגיש בקשת רשות ערעור, אם כי עלי להעיר שבעוד שבעניין פרפרה הספיק כבר להתקיים דיון ענייני בבית המשפט הנעבר, ובמהלך הדיון לא השיגו המבקשים על הסמכות המקומית שם, ולא הודיעו שבדעתם להגיש בקשת רשות ערעור, ה רי במקרה שבפנינו לא התקיים כלל דיון בבית המשפט הנעבר, אלא ניתנה החלטה בדבר קביעת התיק לקדם משפט ( שטרם התקיים) ומתן צו גילוי מסמכים, תשובות לשאלון וגילוי מסמכים . לכן, אמנע מלסלק את הבקשה על הסף , אלא אבחן את בקשת רשות הערעור לגופה.

כ. מעיון בהסכם שנערך בין הצדדים ביום 21.5.17 עולה, כי ההסכם נערך ונחתם בראש פינה, ומכאן , שמקום יצירת ההתחייבות (סעיף 3(א)(2) של תקנות סדר הדין האזרחי) הוא בראש פינה, משמע, בתחום השיפוט של מחוז הצפון.

כ"א. אכן, המבקשת טוענת, כי בפועל היא חתמה על ההסכם במשרדיה שבקרית טבעון, אך בספרו של ד"ר י. זוסמן ז"ל, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 75 נאמר כך:

"נעשתה התחייבות בכתב, המקום בו נחתם המסמך, הוא המקום בו נעשתה ההתחייבות. נקבע בגוף המסמך המקום בו נחתם, מוסמך בית המשפט של אותו מקום לדון בתביעה הנובעת ממנו, אף אם אחד הצדדים טוען, כי למעשה חתם במקום אחר, ונראה הדבר, כי קביעת המקום בחוזה כמוה כהסכם לשיפוט בית המשפט שבאותו מקום...".

הואיל ובעניינו צוין מפורשות ברישא של ההסכם כי הוא נערך ונחתם בראש פינה, הרי נתונה הסמכות המקומית לבית המשפט שבמחוז הצפון.

כ"ב. תקנה 3(א)(3) של תקנות סדר הדין האזרחי עניינה: "במקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות".

טענת המבקשת היא שאת עבודות התכנון לצורך הפרויקט היה עליה להכין במשרדיה שבקרית טבעון, מקום בו מצויים הציוד והמכשירים הדרושים לצורך הכנת התכניות.
בפסקה ב' של "הואיל" שבכותרת ההסכם נכתב: "והמתכנן מצהיר כי הנו בעל הידע, ההכשרה המקצועית, היכולת והניסיון לבצע עבודות ביצוע, תכנון כבישים, ניקוז, לביצוע בפרויקט, וכן התיאום והפיקוח על ביצוע העבודות בפרויקט על כל שלביהן".

"הפרויקט" מוגדר בפסקה א' של "הואיל": "פרויקט של פיתוח תשתיות ומגרשים לבניה באזור תעשייה צ.ח.ר." (להלן: "הפרויקט").
צ.ח.ר. היא פארק תעשיות הגליל-צפת – חצור – ראש פינה – טובא זנגריה בע"מ, משמע, מצוי במחוז הצפון , וה"מקרקעין" מוגדרים לפי ההסכם, עמ' 2 רישא, כמצויים באזור התעשייה צ.ח.ר. בראש פינה.

כעולה מן האמור לעיל, קיבלה על עצמה המבקשת, בין היתר, את התיאום והפיקוח על ביצוע העבודות בפרויקט, ופשיטא שעל הפיקוח להתבצע במקום בו מתבצעות העבודות, משמע, במחוז הצפון.

כ"ג. נספח א' של ההסכם עניינו "תיאור העבודה – צ.ח.ר. פארק תעשיות הגליל" ובו נכתב, כי עבודת התכנון תכלול:

"הגשת תכניות עבודה מפורטות לאישור ביצוע, מסירת תיק הגשה מוכן ללקוח קבלת אישורים/היתרים הגשת כתבי כמויות ומפרט טכני כולל תיקונים והשלמות. פיקוח עליון" (ההדגשה שלי – י.ג.) .

משמע, מן הכתוב בנספח א' עולה, כי את תכניות העבודה, לרבות כתבי כמויות ומפרט טכני על המבקשת להגיש למשיבה, שמשרדיה במחוז הצפון.
כמו כן, מקבלת על עצמה המבקשת לבצע פיקוח עליון שמטבע הדברים עליו להתבצע בשטח, משמע, בפארק תעשיות הגליל שבמחוז הצפון, שהוא אפוא המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות לפי סעיף 3(א)(3) של תקנות סדר הדין האזרחי.

עוד יצוין, שישיבת תיאום תכנון-פיתוח בעניין פארק צ.ח.ר. מיום 10.9.17 התקיימה במשרדי צ.ח.ר. ובה השתתפה הגב' קופרט שהיא מנהלת המבקשת.

כ"ד. בבקשת רשות הערעור מוסיפה המבקשת וטוענת, שהואיל ובהסכם לא צוין מקום ביצוע תשלום התמורה החוזית, הכלל הוא שהתשלום אמור להתבצע במקום עסקו של הנושה.

סעיף 44 של חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע:

"(א) חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק – במקום מגוריו הקבוע".

בעניין זה סדר הדין הולך אחר הדין המהותי, וסעיף 61 של חוק החוזים (חלק כללי) קובע:

"(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון.
(ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחויבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה".

כ"ה. בענייננו, קובעת פס קת תנאי התשלום, שחשבונות שכר הטרחה ישולמו שוטף + 45 יום מיום השלמת שלב התכנון , בדיק ת החשבון ואישורו על ידי המזמין.

בנספח התשלומים (נספח ב') הוסבר, כי תנאי לביצוע התשלומים על ידי המזמין הוא שהמועצה האזורית גליל עליון העבירה למתכנן את הסכום הנדרש מתוך התב"ר שמנוהל על -ידי המועצה האזורית גליל עליון.

עדיין שאלה היא: היכן מקום התשלום?
מעיון במסמכים שצורפו לתגובת המשיבה עולה, כי בחשבון העסקה מיום 23.5.17 (חשבון מס' 1) שהמציאה המבקשת למשיבה ביום 23.5.17 נכתב: "חשבונית מס תישלח עם קבלת התשלום. אודה על העברת התשלום לחשבון מס'... סניף 529 בנק הפועלים... ".

מן התיעוד המצורף לתגובת המשיבה , שכותרתו "בנק הפועלים", עולה, כי סניף 529 הוא סניף ישורון אשר בתל-אביב, ומכאן שאת התשלום בגין חשבון העסקה הנ"ל ביקשה המבקשת כי יבוצע לחשבונה שבסניף בנק הפועלים שבתל-אביב, ולא בחיפה.

כ"ו. על יסוד כל האמור לעיל, שוכנעתי, כי צדק בית משפט קמא במסקנתו לפי ה סמכות השיפוט המקומית נתונה לבית משפט השלום שבמחוז הצפון , ומכאן שהחלטת ההעברה בדין יסודה.

התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני דוחה את בקשת רשות הערעור, ומחייב את המבקשת לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל מע"מ).

מזכירות בית המשפט תעביר את סכום שכר הטרחה הנ"ל מתוך הפיקדון שהפקידה המבקשת בקופת בית המשפט לידי ב"כ המשיבה, עבור המשיבה.

יתרת הפיקדון תוחזר על ידי מזכירות בית המשפט לידי ב"כ המבקשת, עבור המבקשת, ככל שלא הוטל עליו עיקול.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה אל:

  1. ב"כ המבקשת: עו"ד אדוארד שחאדה, חיפה.
  2. ב"כ המשיבה: משרד עו"ד זיסמן, אהרוני, גייר, ראש פינה.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ט, 08 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.