הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 49185-07-21

בפני
כבוד ה נשיא רון שפירא

מבקשת

לילה אבו שדיד
ע"י ב"כ עו"ד מוניר עראידה

נגד

משיבים

  1. ויולט מוצרי נייר בע"מ
  2. גלאל דוחא

ע"י ב"כ עו"ד וסים אבו חטום ואח'

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בעכו (כב' השופט עמית רוזינס) שניתנה ביום 27.06.2021 במסגרת ת"א 17722-09-18 ובמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להעמיד לרשות בא כוחה את המסמך המקורי הקרוי "טופס הסמכת עובד" לצורך בדיקת אותנטיות המסמך על ידי מומחה מטעם המבקשת וכן להוציא מסמך זה מהתיק בשל הגשת עותק ולא מקור.

יצוין כי בקשת רשות ערעור זו הוגשה לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות"). בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 138(א)(1) לתקנות, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני מוצא כי אין היא מצריכה תשובה ויש לדחותה.

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות הנני מאשר את ההחלטה של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות הערעור כנגד החלטה זו. בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 148(ב) לתקנות אני סבור כי אין צורך אף לנמק החלטה זו בדבר דחיית בקשת רשות הערעור וזאת מאחר שלא נפלה בהחלטת בימ"ש קמא טעות בממצאים העובדתיים, במסקנה המשפטית או בחוק. עם זאת, אנמק בקצרה.

הרקע לבקשה והחלטת בימ"ש קמא:
מדובר בתביעת נזיקין שהגישה המבקשת אשר הועסקה על ידי המשיבים כמפעילת מכונה ליצור נייר ובעת עבודה על המכונה ידה נתקעה בין גלגלי המכונה הלא מוגנת, לטענתה, ונקטעה. המסמך הקרוי "טופס הסמכת עובד" הוגש כנספח לתיק המוצגים מטעם המשיבים ולפיו, לכאורה, המשיבים העבירו למבקשת הדרכה המסמיכה אותה להפעיל מכונת ייצור נייר, דבר המוכחש על ידי המבקשת, אשר טענה כי המסמך מזויף וביקשה להורות על הוצאת המסמך מהתיק לאור טענתה כי מדובר במסמך מזויף ולא אותנטי. כן ביקשה להעמיד לרשות בא כוחה את המסמך המקורי לשם בדיקת אותנטיות המסמך.

בימ"ש קמא קבע בהחלטתו מיום 27.06.21 כי מבלי לקבוע ממצאים בעניין קבילות המסמך, מהימנותו, משקלו וכלל הראיה הטובה ביותר, לא מצא בבקשה כל נימוק שיצדיק להורות על הוצאת המסמך מהתיק בשלב זה. על כן, הבקשה נדחתה והמבקשת חויבה לשלם למשיבים את הוצאות הבקשה.

טענות המבקשת:
המבקשת טוענת כי בימ"ש קמא לא דן בבקשת המבקשת להעמיד את מקור המסמך לרשות ב"כ לצורך בחינתו הגרפולוגית/פורנזית. נטען כי די בעובדה שבימ"ש קמא נמנע מלדון בבקשה זו כדי לקבוע כי שגגה מהותית נפלה בהחלטתו. נטען כי מדובר בהחלטה בלתי מנומקת ולכן היא פגומה ואינה צודקת ויש להתערב בה.

לטענת המבקשת, מדובר במכונה מסוכנת והמבקשת לא עברה כל הדרכה על המכונה בטרם תחילת עבודתה. נטען כי המשיבים צירפו לראשונה ובמפתיע לתיק המוצגים מסמך בדבר מתן הדרכה המסמיכה את המבקשת כמפעילת מכונת יצור נייר, אך המבקשת טענה לזיוף של מסמך זה שנערך לטענתה לצורך ההליך המשפטי. נטען כי מכאן נבעה חשיבות בדיקתו הפורנזית של המסמך ולצורך בדיקה זו ביקשה המבקשת כי המסמך המקורי יעמוד לרשותה ב"כ. נטען כי בקשה זו לא נדונה ולא הוכרעה ולא זכתה לבדל התייחסות בהחלטת בימ"ש קמא. נטען כי החלטת בימ"ש קמא הינה שגויה, נוגדת את הדין ואף סותרת את פסיקת ביהמ"ש העליון באשר לזכות החוקית העומדת לה להתגונן כראוי ולבדוק את המסמך שנחשד כבדוי. נטען כי בימ"ש קמא שגה כאשר לא קיים דיון בבקשת המבקשת להעמדת המסמך לרשות ב"כ לצורך ביצוע בדיקה ומדובר בהחלטה הגורמת לעיוות דין.

דיון והכרעה:
לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור על נספחיה ואת החלטתו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. לא מצאתי כי בהחלטה שנגדה הוגשה בקשת רשות הערעור נפל כל פגם המצדיק התערבות בנסיבות העניין או מתן רשות ערעור.

ראשית, יצוין כי ככלל, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הניתנות על ידי הערכאה הדיונית בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך בפניה. רק במקרים חריגים יתערב בית משפט שלערעור. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעניין המסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית [ראו: רע"א 3593/06 רוזנצוויג נ' חיים (8.6.2006); רע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל רמת גן (11.07.2018); רע"א 4741/19 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (18.09.2019)]. כמו כן, כלל ידוע הוא כי החלטות דיוניות כדוגמת ההחלטה שבנדון הן החלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית וכי ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהן, למעט במקרים חריגים בהם ההחלטה שהתקבלה נוגדת את הדין, גורמת לעיוות דין לאחד מהצדדים או שיש בה משום חריגה קיצונית ממתחם הסבירות [רע"א 1628/21 עם הפנים ליפו נדל"ן בע"מ נ' אשטרום הנדסה ובניה בע"מ (13.04.2021)]. המקרה דנא אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

שנית, בימ"ש קמא דן בבקשה לאחר שנתן לב"כ הצדדים אפשרות לטעון בכתב וקבע כי בשלב זה אין מקום להורות על הוצאת המסמך מהתיק, זאת מבלי לקבוע ממצאים בעניין קבילות המסמך, מהימנותו, משקלו וכלל הראיה הטובה ביותר. בניגוד לטענת המבקשת, בימ"ש קמא לא נעל את הדלת בפני טענות המבקשת לעניין קבילות המסמך ומהימנותו ולכן לא מצאתי כי מדובר במקרה חריג או כי יש לקבוע שיש בהחלטת בימ"ש קמא כדי לגרום למבקשת עיוות דין המצדיק התערבות. בנוסף, כאמור, מדובר בעניינים המסורים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ואין מדובר במקרה המצדיק התערבות.

לאור האמור, אינני סבור כי יש מקום להתערב או ליתן רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת, שכן לא נפל בה פגם המצדיק התערבות או מתן רשות ערעור. על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות ןכפועל יוצא אין גם צורך בהפקדת ערבון . זאת הגם שבשים לב להוראות תקנה 5 לתקנות וחובת בית המשפט לשקול גם את האינטרס הציבורי של חיסכון במשאבי זמן ועלויות המערכת המשפטית יש מקום, במקרים המתאימים, לחייב בהוצאות לאוצר המדינה וזאת גם במקרים בהם לא נדרשה תגובה. הפקדון, אם הופקד, יוחזר למפקידו.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים ולתיק בית משפט קמא.

ניתנה היום, י"ד אב תשפ"א, 23 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

רון שפירא, נשיא