הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 45052-01-19

בפני כבוד השופטת בטינה טאובר

המבקש
מתיא עמרן

נגד

המשיבים

  1. אליהו תורג'מן
  2. שולמית תורג'מן

החלטה

1. בפני בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי מר מתיא עמרן (להלן: " המבקש") על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון), מיום 23/12/18, בתיק אזרחי 7455-12-15, ולפיה נדחתה בקשת המבקש למחיקת התביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שהגישו ה"ה אליהו ושולמית תורג'מן (להלן: "המשיבים").

2. במסגרת בקשת רשות ערעור ארוכה ומפורטת שהגיש המבקש , מלין המבקש על כי בית משפט קמא האריך למשיבים את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם וקבע, כי ההוצאות בגין אי הגשת התצהירים במועד יילקחו בחשבון במידת הצורך בסוף ההליך.

3. לעמדת המבקש, לא היה מקום להאריך למשיבים את המועד להגשת תצהיריהם ובנוסף, נטען ע"י המבקש כי מלכתחילה אין מקום לדון בתביעה לפירוק שיתוף שהגישו המשיבים, שעה שהמשיבים בנו בניה בלתי חוקית, הוגשו נגדם כתבי אישום, הורשעו על פי הודאתם, ניתנו כנגדם צווי הריסה וסילוק יד אשר לא בוצעו ושעה שהמשיבים נקטו מיוזמתם בהליך בפני הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ואשר מייתר את ההליך בפני בית משפט קמא.

4. לאחר ששבתי ועיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה ובהחלטת בית משפט קמא, סבורני כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.

5. עיון בבקשת המבקש למחיקת התביעה וחיוב המשיבים בהוצאות מעלה כי זו מבוססת כולה על האיחור בהגשת תצהירי עדותם הראשית של המשיבים, ואשר המבקש סבור שיש בהתנהלות זו כדי זניחת תביעתם של המשיבים וזלזול בבית המשפט ובמבקש. במסגרת הבקשה כמו גם בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא, לא העלה המבקש את הטענות לעניין סמכותו של בית משפט קמא לדון בתובענה לפירוק שיתוף לאחר פניית המשיבים להליכים בפני ועדת התכנון המקומית לתכנון ובניה, ולו ברמז. טענות אלה נטענו ע"י המבקש לראשונה בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידו.

6. עיון בהחלטת בית משפט קמא מעלה כי בית משפט בחר להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית של המשיבים, חרף הגשתם לאחר המועד שנקצב, תוך שציין כי ביטוי לאיחור בגין הגשת התצהירים יינתן על דרך של פסיקת הוצאות ככל שיהא צורך בכך בסוף ההליך.

7. סבורני כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא אשר מאזנת נכונה בין זכויות הצדדים. יתר על כן, ההחלטה מושא הבקשה הינה החלטת ביניים הנוגעת לאופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט וזו אינה מחייבת התערבות של ערכאת הערעור, לאור שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית ביחס לאופן ניהול ההליך וביחס להחלטות הדיוניות הנובעות מכך . כידוע ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטה דיונית של הערכאה שלפניה מתנהל ההליך ושלפניה פרושה יריעת ההתדיינות בין הצדדים, למעט בנסיבות מיוחדות. המקרה דנן אינו נמנה כלל עם אותם מקרים בהם נפגעו זכויותיו של המערער פגיעה של ממש המחייבת הת ערבות ערכאת הערעור. ראה: ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 604; ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח (04/01/00)

8. ככל שסבר המבקש כי בית משפט קמא אינו מוסמך עוד לדון בתביעה לפירוק שיתוף ומבלי להביע כל דעה לגוף הטענה, היה על המבקש להביא את טיעוניו בסוגיה זו בפני בית משפט קמא ולהעלותם במסגרת הבקשה שהוגשה על ידו ערב הדיון שהתקיים ביום 23/12/18, בבקשתו למחיקת התביעה.

9. משטענות אלה אשר נפרשו בהרחבה במסגרת בקשת רשות הערעור לא מצאו כאמור ביטוי בבקשת המבקש ואף לא הועלו על ידו במסגרת הדיון שהתק יים בבית משפט קמא ביום 23/12/18, מובן שערכאת הערעור לא תוכל להיזקק לטיעונים אלה, שעה שהיה על המבקש להביאם תחילה בפני הערכאה הדיונית.

10. לנוכח כל האמור דין בקשת רשות הערעור להידחות.

11. משלא התבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.

12. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.