הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 39897-05-21

לפני
כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון

המבקש:

עדנאן ח'ליל ת"ז XXXXXX073

נגד

המשיבה:

"מגדל" חברה לביטוח בע"מ ח"פ 520004896

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ע' רוזינס) מיום 10.5.2021 בת"א 41429-05-20

החלטה

מבוא

  1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-משפט השלום בעכו (כב' השופט עמית רוזינס) בת"א 41429-05-20 מיום 10/05/2021 (להלן: "ההחלטה"). ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים מיום 3/9/2019 (להלן: "התאונה"), זאת בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). התביעה הוגשה בתיק אזרחי 41429-05-20 בבית משפט השלום בעכו (להלן: "ההליך").
  2. בבקשה זו מבקש המבקש להשיג רק כנגד אותו חלק בהחלטה הדוחה בקשתו למנות מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגי. לטענת המבקש הפגיעות הגופניות שנגרמו לו בתאונה קשורות קשר ישיר לפגיעה הלבבית שאותרה אצלו ובגינה אושפז ביום 7/9/2019, ארבעה ימים בלבד לאחר התאונה (להלן: "האשפוז"). במסגרת אותו אשפוז בוצע למבקש צנתור.
  3. בהחלטה דחה בית המשפט קמא את הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגי, בשל הנימוקים כדלקמן:

א. לאור חלוף הזמנים בין מועד התאונה (3/9/2019) למועד אירוע התקף הלב שעבר המבקש (10/9/2019), ולאור העובדה שמדובר בפער בן שבוע ימים בין שני האירועים, אין ראשית ראיה מספקת לקשר סיבתי בין התאונה והבעיות שהתגלו בלבו של המבקש.
ב. הנתונים שהובאו בפני בית המשפט מלמדים כי התאונה מיום 3/9/2019 הייתה תאונה שאינה קשה, ולא הותירה סימני פגיעה משמעותיים, אם בכלל, אצל התובע.
ג. מתוצאת הצנתור שנערך למבקש ניתן לראות שהמבקש סבל מהיצרות קריטית המכילה קריש, וידוע כי תופעה זו הינה תופעה תחלותית שנוצרת במשך תקופה ארוכה, ולכן אין בינה לבין התאונה דבר.
ד. המבקש סבל מגורמי סיכון להיווצרות בעיות לבביות כדוגמת יתר כולסטרול וערכי סוכר גבוהים, ולפיכך אין בין תופעות תחלותיות אלו והפגיעה בלבבו לבין התאונה, כל קשר.
ה. לאור כל האמור לעיל, אין ראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הבעיות בלבו של המבקש המצדיקה מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הקרדיולוגי. בנוסף, העובדה שלא הוצגו מסמכים המעידים על רצף טיפולי לו נזקק המבקש ממועד התאונה ועד היום בנוגע לבעיות בלבו, תומכת בקביעה להיעדר ראשית ראיה מספקת למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הקרדיולוגי.
טענות המבקש

4. המבקש טען בבקשתו כי נפלו חמש שגיאות משמעותיות בהחלטה בגינן ראוי לקבל בקשתו:
א. האירוע הלבבי ממנו סבל המבקש לאחר התאונה החל ביום 7/9/2019 ולא כפי שקבע בית המשפט קמא, ולכן משך הזמן שחלף בין שני האירועים היה קצר יותר מכפי שנקבע בהחלטה. לפיכך, קיימת סמיכות זמנים מספקת בין האירועים.
ב. התאונה הייתה תאונה קשה בהתאם למכלול הנתונים והמסמכים שהוצגו לבית המשפט קמא. ראיה נוספת לכך היא העובדה שכן מונו בעניינו של המבקש מספר רופאים מומחים. כמו כן, אירוע לבבי המחייב צנתור יכול להיות קשור לתאונה, גם אם לא התרחש במהלכה, ויכול להיות קשור גם לתאונה קלה.
ג. בית המשפט קבע בהחלטתו קביעות רפואיות, לרבות לעניין הסיבה שבגינה נזקק המבקש לטיפול בלבו, ללא אסמכתאות ותוך הפעלה אסורה של ידע רפואי אישי. בכך קבע בית המשפט קמא קביעות שרק מומחה רפואי יכול לקבוע. כן לא פעל בית המשפט קמא בזהירות הנדרשת בפסיקה בכל הנוגע למינוי מומחים רפואיים בתביעות על פי החוק, במיוחד בתחום של הסקת מסקנות רפואיות ללא ביסוס מתאים ונדרש.
ד. קביעות בית המשפט קמא באשר לגורמי הסיכון מהם סבל המבקש עובר לתאונה נקבעו ללא ביסוס רפואי מספיק.
ה. קביעות בית המשפט קמא בבר היעדר רצף טיפולי בבעיות הלב של המבקש לא נכונות ואינן סבירות. זאת, במיוחד מאחר וידוע לכל כי צנתור והכנסת סטנט מחייבים מעקב רפואי, מה גם שהמבקש אכן נתון במעקב כזה.
5. עוד נטען כי החלטת בית המשפט קמא אינה סבירה בהתחשב בעובדה כי יש בה שלילת יכולתו של המבקש להוכיח טיעוניו בתחום הרפואי, שעה שהוא משתית תביעתו על הוראת החוק,ואלו מונעת ממנו להוכיח עניין שברפואה באופן אחר ממינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. לפיכך, היה על בית המשפט לנהוג כנדרש בפסיקה, ברוחב לב בשאלת מינוי מומחה, כן למנות מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגי, ולהתיר לו לקבוע קביעות רפואיות נדרשות בעניין.

טענות המשיבה

6. החלטת בית המשפט קמא בדין יסודה, ויש להותירה על כנה. התאונה אכן הייתה תאונה קלה, שלאחריה נבדק המבקש, ולא אובחן אצלו נזק גרמי חבלתי בעקבות התאונה. כמו כן, המבקש שוחרר באותו היום מבית החולים, ללא צורך באשפוז.
7. לא הוצג חומר רפואי נדרש להוכחת קיומו של קשר סיבתי בין האירוע הלבבי שחווה המבקש זמן רב, של מספר ימים, לאחר התאונה, לבין התאונה. כמו כן מצבו הקרדיולוגי של המבקש נבע מתחלואים גופניים מהם סבל לפני התאונה וללא קשר אליה , לרבות מחלות רקע משמעותיות אשר מהוות גורמי סיכון, והן כולסטרול גבוה, סוכרת גבולית, בעיות המוגלובין ועישון כבד וממושך.
8. המבקש כשל מלהוכיח ראשית ראיה מן החומר הרפואי שהציג, אשר מצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגי. זאת במיוחד לאור פער הזמנים בין התאונה לבין האירוע הלבבי, ולאור מצבו הרפואי הקודם של המבקש, ולאור העובדה כי המבקש לא הציג מסמכים רפואיים עדכניים בתחום הקרדיולוגי, ולא הוצגו מסמכים בנוגע לרצף טיפולי של המבקש בתחום הלב.
9. לחלופין, טענה המשיבה כי אם יימצא שיש מקום למנות מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגי, על המבקש לשאת בעלות שכרו, ולחלופין להתנות כי היה ויימצא כי לא נותרה נכות בתחום הלב אצל המבקש, ישא המבקש בשכר המומחה.
דיון והכרעה
10. לאחר שבדקתי את כל החומר הרלוונטי נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל, וכך אני מורה. לטעמי בית המשפט בהחלטתו קבע קביעות שגויות עליהן ביסס החלטתו, וכן נשען על קביעות רפואיות שנקבעו ללא ביסוס מספיק על סמך ידע אישי, ומוטב במקרה כזה להותיר את המלאכה למומחה רפואי אשר ייתן חוות דעת מקצועית, ורק לאחריה ניתן יהיה לקבוע קביעות לעניין הסיבות לקיומה של בעיה לבבית אצל המבקש. במיוחד נכון הדבר שעה שמדובר בהכרעה בבקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה על פי חוק, כאשר למבקש אין דרך אחרת להוכיח טענות שברפואה פרט למינוי מומחה רפואי. לפיכך ראוי לנהוג בזהירות יתרה שעה שנדחית בקשת תובע מכ וח החוק למינוי מומחה רפואי. לטעמי, איזון נכון של האינטרסים המנוגדים של הצדדים מחייב התערבות בהחלטת בית המשפט קמא, והיעתרות לבקשה למינוי מומחה, כאשר נזק אשר אפשר וייגרם למשיבה יכול לבוא על פתרונו בקביעות בית המשפט קמא לעניין התשלום הנדרש של שכר המומחה, הכל כאמור בתגובה החלופית של המשיבה.
11. אציין, כי מצאתי ממש בטענות המבקש בבקשתו, ולא נמצא לטענות אלו מענה מספק לטעמי בתגובת המשיבה. כך משך הזמן בין התאונה לגילוי בעיה בלבו של המבקש היה קצר יותר ממה שנקבע בהחלטה. כך הקביעות לעניין היעדר רצף טיפולי אינן סבירות, ונכון הוא כי היעדר מסמכים נובע מן העובדה שדי היה בהוכחת קבלת טיפול רפואי בתחום הקרדיולוגי סמוך לתאונה כדי להוות ראשית ראיה. אין זה סביר להניח לאור סוג הטיפול הרפואי המבקש בגלל הבעיות בלבו סמוך לתאונה שהוא אינו מצוי ממילא במעקב רפואי.
12. באופן דומה אני סבורה כי בית המשפט קמא לא היה יכול לקבוע את הקביעות הרפואיות אותן קבע בהחלטה. זאת, בוודאי בהיעדר חוות דעת רפואית ובחינה מקצועית רפואית באשר לסיבה למצבו הרפואי של המבקש בתחום הלב, וקיומם של גורמי סיכון אצל המבקש. לטעמי ראוי היה להעביר לבחינת מומחה רפואי את השאלות כבדות המשקל בדבר הסיבה לצורך במתן טיפול רפואי למבקש בתחום הקרדיולוגי, ולהיעזר בקביעות מומחה רפואי באשר לקשר בין התאונה לטיפול הרפואי שקיבל המבקש בלבו סמוך לתאונה, והכל בהתחשב גם בגורמי סיכון אצל המבקש. זאת יש לעשות באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ורק לאחר מכן יוכל בית המשפט קמא לקבוע קביעות גם בהתחשב באמור בחוות הדעת שתתקבל. היה ויימצא כי לא נותרה אצל המבקש נכות בתחום זה עקב התאונה, יוכל בית המשפט קמא לתת כל החלטה נדרשת לעניין תשלום שכר טרחת המומחה.

סיכום

13. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. ההחלטה מתבטלת והדיון יוחזר לבית המשפט קמא לקבוע זהות המומחה שיש למנות בתחום הקרדיולוגי, ולמתן הוראות לעניין תשלום שכר טרחתו.

המשיבה תשלם הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד התשלום בפועל.

כספים שהפקיד המבקש יוחזרו לו באמצעות בא כוחו.

ניתנה היום, א' אלול תשפ"א, 09 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.