הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 39087-09-20

בפני
כבוד ה שופטת בטינה טאובר

המבקשים

  1. מחמוד ג'בארין
  2. זיאד ג'בארין
  3. קאסם ג'בארין

נגד

המשיבה
כלמוביל פתרונות מימון בע"מ

החלטה

1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן) מיום 15/09/20 בת"א 36845-09-20, לפיה דחה בית משפט קמא בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני/עיכוב הליכי מימוש משכון בתיקי הוצל"פ 5198750820 ו-5197670820 (להלן: "תיקי ההוצל"פ")

2. מבקשת רשות הערעור עולה כי ביום 06/08/16 חתמו המבקשים וכן חברת א.י.ה.ק.ם יזמות בע"מ (להלן: "החברה") עם המשיבה על הסכם הלוואה למימון רכישת רכב מסוג מרצדס בעל מס' רישוי 76-763-39 וביום 25/01/18 נחתם הסכם נוסף עם המשיבה לקבלת מימון לרכישת רכב נוסף מסוג מרצדס בעל מס' רישוי 500-36-601 (להלן: "הסכמי המימון"). להבטחת התחייבויותיהם על פי הסכמי המימון, חתמו המבקשים וכן החברה על הסכם לשעבוד הרכבים לטובת המשיבה.

3. במסגרת "נספח לכתב משכון ושעבוד/אגרת חוב רכב החברה הרשום במשרד הרישוי ע"ש מורשה" ואשר מהווה נספח להסכם המימון הוסכם כי החברה מעוניינת לקבל מן המשיבה מימון לרכישת הרכב. החברה הצהירה כי לצורך הנוחות בלבד יירשמו הרכבים על שם המבקשים ואולם בפועל הרכבים יהיו בבעלותה המלאה והאפקטיבית של החברה ובחזקתה הבלעדית על אף שיירשמו במרשם הרישוי על שם המבקשים.

4. בסעיף 4 לנספח תנאי מימון כלליים פורטו הצעדים שהמשיבה רשאית לנקוט בהם בשל אי תשלום במועד, ונקבע כדלקמן:

"(א) החברה (המשיבה) רשאית להעמיד לפירעון מיידי כל סכום שהלקוח חייב בו על פי הסכם המימון ולדרוש את תשלומו המיידי מן הלקוח ו/או את מימוש השעבוד על הרכב, והכל בכפוף להוראות כל דין, אם:
[...]
2. קיים חשש לפי שיקול דעת החברה (המשיבה) להמשך פירעון התחייבויותיו של הלקוח כלפי החברה על פי הסכם המימון וכן בכל מקרה בו מונה או הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, נאמן, מנהל מיוחד, מפרק או הוטל עיקול או ננקט הליך הוצאה לפועל לגבי הרכב או על רכוש אחר של הלקוח או על עסקיו, כולם או חלקם, או שהלקוח עשה מעשה פשיטת רגל או קיבל החלטת פירוק או הוגשה לבית המשפט בקשה להכריזו כפושט רגל או בקשה להסדר נושים או בקשה למתן צו להקפאת הליכים – והמינוי או העיקול או הבקשות או הליכי הוצאה לפועל כאמור לא בוטלו תוך 14 יום מתחילתם".

5. החברה נקלעה להליכי חדלות פירעון, בעקבותיהם הוגשה בעניינה בקשה למתן צו פירוק שנדונה בתיק פר"ק 35370-10-19 (להלן: "תיק הפירוק"), במסגרתו ניתן ביום 21/01/20 צו פירוק לחברה.

6. בעקבות צו הפירוק שניתן לחברה, הגישה המשיבה במסגרת תיק הפירוק בקשה למתן הוראות בגדרה ביקשה מבית המשפט רשות לאפשר לה לפעול למימוש הרכבים, באמצעות מינוי בא כוחה ככונס נכסים במסגרת תיק הוצל"פ שיפתח לשם מימוש השעבוד הרשום לטובתה על הרכבים, נשוא הסכמי המימון.

7. בהחלטה שניתנה בתיק הפירוק ביום 02/08/20, לאחר שהתקבלה תגובת כונס הנכסים הרשמי, נעתר בית המשפט של פירוק (כב' השופטת ישראלה קראי-גירון) לבקשת המשיבה למימוש הרכבים נשוא הסכמי המימון.

8. בהמשך לאישור בית המשפט מיום 02/08/20, פתחה המשיבה את תיקי ההוצל"פ לשם מימוש הרכבים.

9. בעקבות האמור, הגישו המבקשים ביום 15/09/20 לבית משפט קמא בקשה בהולה למתן צו מניעה לעיכוב הליכי מימוש ומכירת הרכבים.

10. בית משפט קמא דחה בהחלטתו מיום 15/09/20 את הבקשה בקובעו כדלקמן:

"עיינתי בבקשה ולא מצאתי הצדקה לתת צו זמני.
על פי הסכם השעבוד – ההלוואה תעמוד לפירעון מיידי כאשר החברה תיקלע להליכי פירוק – ללא קשר לקיום פיגורים בתשלומים השוטפים – ואכן החברה בפירוק.
די בכך כדי שלא יינתן צו כמבוקש.
מעבר לכך – לא צורפו החלטות רשם ההוצל"פ הנזכרות בבקשה.
הבקשה נדחית.
בנוסף – אין הסבר לאי הגשת תביעה (תיק עיקרי) ולכך שהבקשה הוגשה בטרם הגשת תביעה".

11. המבקשים מיאנו להשלים עם החלטת בית משפט קמא, והגישו את בקשת רשות הערעור דנן. לטענתם, טעה בית משפט קמא בהחלטתו לדחות את בקשתם לעיכוב מימוש הרכבים, ולא התייחס בעניין זה לטענתם כי הבעלים הרשומים של הרכבים הם המבקשים ולא החברה בפירוק שבעניינה נפתחו תיקי ההוצל"פ, קרא את הסכמי המימון באופן מחמיר, ולא נתן משקל לעובדה שהמבקשים משלמים את התשלומים כמתחייב מהסכמי המימון. עוד טענו המבקשים כי המשיבה פעלה בניגוד לנורמות המוטלות עליה, בחוסר תום לב קיצוני והשתמשה בהסכמים באופן ציני על מנת לשרת את מטרותיה ולנפח את כיסה על חשבון תמימות המבקשים, למרות שפעלו בקפדנות בתשלום החזר ההלוואה ושילמו סכומים משמעותיים, ושעה שלא עלה כל חשש לאי קיום ההסכמים על ידי המבקשים. בנוסף, טענו המבקשים כי מימוש השעבוד על הרכבים משמעו הסבת נזק עצום ובלתי הפיך למבקשים, שכן מכירתם תהיה בהליכי הוצל"פ, כך שייגרעו ממחירם סכומים משמעותיים ללא כל צידוק או הגיון לכך. לאור האמור, עתרו המבקשים בבקשת רשות הערעור לקבלת: צו זמני האוסר על מכירת ו/או ביצוע דיספוזיציות וכן צו להחזרת הרכב מסוג מרצדס מ.ר. 500-36-601 לידי המבקשים; וצו המורה על עיכוב הליכי הוצל"פ בתיק 519767-08-20 לרבות עיכוב ותפיסת הרכב מסוג מרצדס מ.ר. 76-763-39.

12. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגישו המבקשים בקשה דחופה לעיכוב הליכים/למתן צו מניעה, עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

13. עוד ובנוסף הגישו המבקשים הודעה דחופה על מציאת מסמך אליה צרפו את החלטת רשם ההוצאה לפועל בתיק 519775-08-20 לפיה מונה בא כוח המשיבה ככונס נכסים . נטען כי עולה מהחלטת רשם ההוצאה לפועל כי לבקשת בא כוח המשיבה לא צורפו רישיונות הרכבים והעתקם צורף פעם נוספת על ידי המבקשים אף הוא להודעה.

14. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, ולאחר שבחנתי את החלטת בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך להידרש לתגובת המשיבה. להלן אנמק.

15. כידוע, ערכאת הערעור, איננה נוהגת ככלל להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית שעניינן סעדים זמניים. ראה: רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ (28/06/09). המקרה דנן אינו נמנה על המקרים החריגים לכלל, והמחייבים התערבות .

16. השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני הם שנים ועניינם מעוגן בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. השיקול הראשון – קיומה לכאורה של עילת תביעה, כאשר די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק; השיקול השני – מאזן הנוחות, בו נבחן הנזק שעשוי להיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם ינתן הסעד הזמני. שיקולים אלה מקיימים ביניהם יחס גומלין המכונה בפסיקה "מקבילית כוחות"; לפיו חוזקו של האחד יכול לפצות על חולשתו של האחר. ראה: רע"א 1896/12 מטרת מיזוג חברות בע"מ נ' אולטרה שייפ מדיקל (05/04/12); רע"א 3237/13 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' החברה הכלכלית אשקלון בע"מ (12/05/13).

17. בהעדר הגשת תביעה על ידי המשיבה, לא ניתן לקבוע מסמרות באשר לסיכויי ההליך. עם זאת, מהתשתית שפורטה לעיל עולה כי הסכמי המימון נחתמו בין המבקשים והחברה לבין המשיבה. בנוסף מעיון בנספחים להסכמי המימון עולה כי הרכבים נרשמו מטעמי נוחות על שם המבקשים אולם בפועל הם בבעלות החברה, כאשר הוסכם על הצדדים כי ככל שהחברה תיקלע להליכי חדלות פירעון ויינתן כנגדה צו פירוק, תהיה המשיבה רשאית לנקוט בהליכי מימוש הרכב. בהינתן האמור, ומשאין מחלוקת כי החברה נקלעה להליכי חדלות פירעון וניתן נגדה צו פירוק, לכאורה רשאית הייתה המשיבה לפעול למימוש הרכב. טענת המבקשים כי ההסכמות שקיבלו ביטוין בהסכמי המימון והוספת החברה כצד להסכמים נעשו תוך ניצול כוחה של המשיבה, נטענה על ידי המבקשים בעלמא וללא כל תשתית עובדתית תומכת המאפשרת לבית המשפט לקבוע כי הכף נוטה לטובת המבקשים , זאת ביחוד לנוכח העובדה כי מתווה זה הוסכם לגבי שני כלי הרכב שההסכמים אודותיהם לא נקשרו באותו מעמד אלא בחלוף זמן ניכר.

18. עם זאת, וככל שהמבקשים יגישו תביעה וההליך בבית משפט קמא יסתיים לטובת המבקשים, חזקה כי המבקשים יוכלו לתבוע את נזקם כספית מן המשיבה, ובאופן שאף מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים.

19. סיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

20. לאור האמור, מתייתר הצורך לדון בבקשה הדחופה לעיכוב הליכים/צו מניעה שהוגשה על ידי המבקשים, בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור.

21. משלא נתבקשה תשובת המשיבה לבקשה, יישא כל צד בהוצאותיו.

22. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.