הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 17945-12-19

בפני
כבוד ה שופטת בטינה טאובר

המבקשת
איי די איי חברה לביטוח בע"מ

נגד

המשיבה
קרן צרור

פסק דין

1. בפניי בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי איי די איי חברה לביטוח בע"מ (להלן: " המבקשת") על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת סיגלית גץ אופיר) בתא"מ 26050-07-19 מיום 17/11/19, במסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת לשלוח הודעת צד ג' כנגד בנה של המשיבה אשר נהג ברכב במועד התאונה.

2. הבקשה הועברה למתן תשובה של הגב' קרן צרור (להלן: "המשיבה") אשר סבורה כי החלטת בית משפט קמא נכונה וראויה , ומשכך יש לדחות את בקשת רשות הערעור תוך חיוב המבקשת בהוצאות.

תמצית התשתית העובדתית הרלבנטית

3. במסגרת כתב התביעה שהגישה המשיבה נטען כי ביום 16/07/18 רכבה של המשיבה היה בביתה, במקום בו חונה הרכב על בסיס כמעט קבוע, כאשר מפתחות הרכב היו בתיקה של המשיבה בחדרה. נטען כי באותה העת שהו המשיבה ובעלה בגינת ביתם שבצד השני של הבית. לטענתה בנה, חן צרור הגיע, נטל את מפתחות הרכב מתוך תיק של המשיבה ונסע ברכב, לטענת המשיבה ללא ידיעתה. במהלך הנסיעה ארעה תאונה בה ניזוק רכבה של המשיבה והוגדר אובדן מוחלט.

4. המשיבה טענה כי המבקשת מחויבת לפצות את המשיבה בגין נזקיה על פי הוראות פוליסת הביטוח והדגישה בכתב תביעתה כי המשיבה לא ידעה שבנה נסע ברכב, כמו כן מעו לם לא נתנה לו רשות מפורשת ו/או מכללא לנהוג ברכב הואיל ובנה לא החזיק ברישיון נהיגה, וכך ארעה התאונה למעשה תוך שימוש הבן ברכב ללא רשות.

5. במסגרת כתב ההגנה הכחישה המבקשת את כיסוי הפוליסה לנוכח העובדה כי במועד התאונה נהג ברכב נהג חסר רישיון נהיגה. לטענת המבקשת העלתה המשיבה את הטענה לפיה השימוש היה ללא רשות רק בכל הנוגע לתביעתה שעה שבעת החקירה במשטרה לא העלתה טענה זו כלל, ומטעם זה ומנימוקים נוספים יש מקום לדחות את תביעת המשיבה על רקע העובדה כי אין יסוד לטענת המשיבה כי שימוש בנה ברכב נעשה ללא רשות.

6. לצד האמור הגישה המבקשת בקשה למתן רשות להגיש הודעה לצד ג' לבנה של המשיבה מר חן צרור אשר נהג ברכב במועד התאונה בלא רישיון נהיגה . המבקשת טענה בבקשה כי קמה לה זכות שיפוי ו/או פיצוי מן הצד השלישי ככל שתתקבל תביעתה של המשיבה ואכן יוכח כי הצד השלישי עשה שימוש ברכב ללא רשות ו/או ללא ידיעת המשיבה וכתוצאה מכך קים כיסוי ביטוחי המחייב את המבקשת בתשלום תגמולי ביטוח למשיבה. עוד צוין על ידי המבקשת כי הצד השלישי הינו ממילא בעל דין חשוב וראוי בתביעה ונוכחותו נדרשת לבירור העובדות.

7. בתגובה שהגישה המשיבה לבקשה למתן רשות להגיש הודעה לצד ג' התנגדה המשיבה לבקשה. לעמדתה לא קמה למבקשת זכות שיפוי ביחס לצד השלישי לנוכח החריג הקבוע בהוראת סעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א -1981 ולפיו לעיקרון התחלוף נקבע חריג "אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם", ובנסיבות העניין וכאשר התאונה לא נגרמה בכוונה מצידו של הצד השלישי. עוד ובנוסף נטען על ידי המשיבה כי בכל מקרה תדאג לזמן לעדות את הצד השלישי שכן אי זימונו יפעל לחובתה, ומשכך אין מקום להתיר את משלוח ההודעה לצד השלישי.

החלטת בית משפט קמא

8. לאחר שנתנה למבקשת האפשרות להגיש תשובה לתגובת המשיבה קבע בית משפט קמא בהחלטתו כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה למשלוח צד ג' לבנה של התובעת להידחות, ויובהר:
אין חולק כי אם סבירה לא תבקש לתבוע את בנה על נזקיה, ובהתאם-נראה כי זה הרציונאל העומד מאחורי סעיף 63(ד) (צ.ל. 62(ד) – תוספת שלי) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א -1981.
לטענת התובעת, הרכב נלקח ללא רשותה, אך בכך כדי ללמד בהכרח כי מדובר בגרימת נזק בכוונה.
ממילא, עדותו של הבן/הנהג תישמע במסגרת הוכחת התביעה, וניתן יהיה לברר את נסיבות קרות התאונה מתוך עדותו".

תמצית טענות הצדדים

9. המבקשת מיאנה להשלים עם החלטת בית משפט קמא, ובבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידה טענה כי במסגרת בקשה למשלוח הודעה לצד השלישי על בית משפט לשקול רק דבר אחד והוא האם ההודעה לצד השל ישי מסרבלת את הדיון ומוסיפה עניינים שאינם נדרשים לצורך הכרעה ממצה בסכסוך, ולא בטענות לגופן.

10. באשר לקביעה המהותית שנעשתה בהחלטת בית משפט קמא, סבורה המבקשת כי בית משפט קמא נקלע לכלל טעות שכן המילה "כוונה" אינה קשורה לתאונה אלא לעצם לקיחת הרכב ללא רשות ומבלי רישיון נהיגה, שכן מקרה הביטוח הינו שבל"ר ולא תאונה , והכוונה מי וחסת למקרה הביטוח ולא לגורם הנזק.

11. המבקשת טענה כי לא היה מקום להכריע מהותית במחלוקת במסגרת מקדמית זו וכי צירוף הצד השלישי לא עשוי לסרבל את בירור התביעה . בנסיבות אלה ומשממילא יידרש בית משפט קמא לשמוע את עדותו של הצד השלישי, היה על בית משפט קמא להתיר את משלוח ההודעה לצד השלישי.

12. המשיבה בתשובתה טענה מנגד כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ובתמיכה לכך הפנתה לשורה של פסקי דין בהן נדחתה הודעה לצד שלישי וזכות התחלוף של המבטחת, מקום שהתאונה נגרמה על ידי בן משפחה בלא כוונה. משכך, ומקום שהמבקשת מייחסת לצד השלישי נטילת הרכב ללא רשות בכוונה ושעה שמקרה הביטוח הוא התאונה, אכן יש להעניק לצד השלישי את ההגנה שבחוק ולאשר את החלטת בית משפט קמא.

דיון

13. לאחר ששבתי ועיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה שהוגשה על ידי המשיבה, דומני כי יש להיעתר לבקשה למתן רשות הערעור, וכן גם להיעתר לערעור לגופו, באופן שיתאפשר למבקשת לשלוח הודעה לצד השלישי כנגד בנה של המשיבה מר חן צרור.

14. אמנם ככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות דיונית של הערכאה קמא אלא אם כן הוצגו לפניה נסיבות חריגות המצדיקות התערבות שכזו. ראה: רע"א (מרכז) 17743-11-14 דיב נ' יוסף, (25/11/14); רע"א 2444/08 שופרסל בע"מ נ' כהן (21/12/08); בר"ע 31701-09-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' האיגוד היהודי הארופאי בע"מ ( 24/09/14); רע"א (מרכז) 11012-01-15 זגורי נ' שמיים ירוקים אירועים בע"מ ( 07/01/15). יחד עם זאת סבורה אני כי נסיבות המקרה דנן אכן מצדיקות התערבות בה חלטת בית משפט קמא, כפי שיובהר להלן.

15. סעיף 214ו לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובע כדלקמן:

"(א) נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה 216; לבקשת הרשות תצורף ההודעה לצד שלישי ערוכה בהתאם לתקנות אלה.
(ב) בית המשפט יכריע בבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה או בישיבה המקדמית, לפי המאוחר; בהחלטתו, רשאי בית המשפט להורות, בין היתר, כי נושא ההודעה יידון לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין בה, או ליתן כל הוראה אחרת או נוספת ככל המתחייב ממהות העניין..."

תקנות סדרי הדין האזרחי מעניקות לבית משפט הדן בתביעה בסדר דין מהיר שיקול דעת לאפשר או לשלול הגשת הודעת צד ג'.

16. לעניין השיקולים אותם ישקול בית המשפט באשר למתן רשות למשלוח הודעת צד ג', נאמר בספרם של ר. כהן ומ. קליין, סדר דין מהיר בבית משפט השלום , בעמוד 70:

"... אם בית המשפט נוכח כי התביעה שכנגד או ההודעה לצד שלישי מסרבלות את הדיון ומוסיפות עניינים שאינם נדרשים לצורך הכרעה ממצה בסכסוך, הוא ראשי, ואף חייב, לסרב לבקשה ליתן הודעה לצד ג' או להפריד את התביעה שכנגד מהתובענה כולה ולהעבירה למסלול הרגיל, כדי לשמור על מסגרת המועדים לדיון במסלול המהיר".

17. בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי הובהרו עיקר תכליתן של התקנות הנוגעות לתביעה בסדר דין מהיר להתדיינות קצרה מהירה וזולה על כל המשתמע מכך, ובלשונם –

"סדר הדין (בתביעות בסדר דין מהיר) מיועד לקצר את משך ההתדיינות בתובענות בסכומים נמוכים ולהוזיל את העלות הכרוכה בניהולן, מתוך תפיסה שבתובענות אלה יש חשיבות יתרה למשך ההתדיינות ולעלויות הכרוכות בה, לצורך השגת המטרה של עשיית צדק עם בעלי הדין" (דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 5) התשס"א-2001- תובענות בסדר דין מהיר) .

18. מן האמור נובע כי על בית המשפט לתת דעתו האם עלולה ההודעה לצד ג' לסרבל את הדיון ולהוסיף עניינים שאינם נדרשים לצורך הכרעה בו, כפי שעולה גם משורה של החלטות שנתנו בתביעות שהתבררו בסדר דין מהיר. ראה: תא"מ (טבריה) 44190-12-12 כריים נ' מועצה מקומית כפר כנא ( 06/11/14); תא"מ (חדרה) 20757-04-11 כטייב ואח' נ' קרן קיימת לישראל ( 24/10/12); בש"א (תל-אביב-יפו) 171730/08 עו"ד סמל אתי נ' תדהר תאגיד לרפואת שיניים בע"מ ואח' ( 24/11/08); תא"מ (חדרה) 21006-07-12 אלי וארון נ' ראשד אבו זמירו (13/11/12)

19. בית משפט קמא בהחלטתו לא התייחס לשאלה העיקרית שעליו לשקול כאשר מבוקשת רשות להגשת הודעה לצד שלישי בתביעה בסדר דין מהיר , והיא האם בירור ההודעה לצד השלישי יגרור סירבול של ההליכים המשפטיים והארכתם שלא לצורך. מנגד, את עיקר יהבו שם בית המשפט בסוגיה אם קמה למבקשת זכות תיחלוף ולגבי שאלה זו קבע כי זו נשללת מכוח הוראת סעיף 62ד לחוק חוזה ביטוח.

20. סבורני כי בטרם ניתן להכריע בזכות התחלוף של המבקשת ראוי לשמוע את העדויות הרלבנטיות, ובעיקר את גרסתו של הצד השלישי לנסיבות האירוע. בנוסף הכרעה בסוגיה זו מחייבת גם בחינת פוליסת הביטוח שהונפקה למשיבה ובפרט בחינת מקרה הביטוח כפי שהוגדר בפוליסה, ומשכך הכרעתו של בית משפט קמא בסוגיה זו מקדימה את זמנה.

21. בנסיבות ענייננו לא ניתן לומר כי בירורה של ההודעה לצד השלישי עשויה לסרבל את הדיון באופן שמצדיק את סירוב הרשות למשלוח ההודעה לצד השלישי. ההודעה לצד השלישי אינה מחייבת בירורה של תביעה שעילתה שונה מעילת התביעה. יתר על כן , בירורה של הסוגיה אף לא מחייבת שמיעת עדים נוספים, שעה שאין מחלוקת כי עדותו של הצד השלישי הינה חיונית בכל מקרה אף לבירורה של תביעת המשיבה. משכך, התרת משלוח ההודעה לצד השלישי כנגד בנה של המשיבה מר חן צרור לא עשויה לגרור סירבול ההליכים המשפטיים והארכתם שלא לצורך, ועל רקע העובדה כי הסוגיות כרוכות אלה באלה תחסוך אף בירורו של הליך נוסף המו שתת על אותה מסכת עובדתית, והמעורר שאלות משפטיות בעלות אותו גוון או דומה.

22. לפיכך, סבורני כי ראוי בנסיבות המקרה לאפשר למבקשת לשלוח הודעה לצד השלישי כמבוקש וכי בית משפט קמא ידון בסוגיות העולות מן התביעה ומן ההודעה לצד השלישי במ אוחד, במועד הדיון שנקבע על ידו (20/06/20) ובאופן שממילא לא יאריך את מועד בירור תביעתה של המשיבה.

סוף דבר

23. לאור כל האמור, דין ערעורה של המבקשת להתקבל.

24. המבקשת תהיה רשאית לשלוח הודעה לצד השלישי – מר חן צרור וזאת תוך 15 ימים.

25. הנני מחייבת את המשיבה בהוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪.

26. ההתחייבות שהופקדה על ידי המבקשת תוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

27. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותיק בית משפט קמא .

ניתן היום, כ"ב טבת תש"פ, 19 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.