הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 14908-07-19

בפני
כבוד ה שופטת בטינה טאובר

המבקש
אבראהים מחאמיד

נגד

המשיב
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (חל"צ)

פסק דין

1. בפניי בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי מר אברהים מחאמיד (להלן: "המבקש") על החלטות בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת איילת הוך-טל) מיום 13/06/19 ומיום 17/06/19 ב ת"א 1402-06-18, במסגרתן נדחו בקשות המבקש למתן אורכה לגילוי מסמכים ובאופן שעלולה להימנע מן המבקש האפשרות להסתמך על מסמכים לצורך ניהול הגנתו מפני התביעה שהגיש כנגדו המרכז לטכנולוגיה חינוכית (להלן " המשיב").

2. בתאריך 03/06/18 הגיש המשיב כנגד המבקש תביעה כספית על סך של 200,000 ₪ בעילות של הפרת זכויות יוצרים, עשיית עושר ולא במשפט ועוולות מסחריות.

3. לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה במועד, ניתן כנגד המבקש ביום 30/10/18, פסק דין בהיעדר הגנה, אשר חייב את המבקש בתשלום מלוא סכום התביעה ובתוספת הוצאות משפט.

4. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד. לאחר שהוגשה תגובת המשיב, נתן בית משפט קמא (כב' הרשמת הבכירה יפעת מישורי שץ) החלטה אשר הורתה על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר כתב הגנה, לנוכח העובדה שסבר כי ישנן סוגיות המחייבות בירור, בטרם יינתן פסק דין כנגד המבקש, ולאור זכות הגישה לערכאות, תוך חיובו של המבקש בהוצאות בסך של 1,500 ₪.

5. בהמשך, ניתנה למבקש רשות להתגונן ולאחר שהמבקש הגיש כתב הגנה, ניתנה החלטה על ידי בית משפט קמא הקובעת כדלקמן:

"עד לדיון יסיימו הצדדים את מלוא הליכי הביניים, ככל הנחוץ באופן ישיר והדדי, ולא תישמע כל טענה במישור זה".

6. ערב הדיון שנקבע ליום 13/06/19 המציא בא כוח המשיב לבא כוח המבקש תצהיר גילוי מסמכים, וזאת בלא ש הוגשה לו דרישה מצד בא כוח המבקש לעשות כן, ואילו המבקש לא המציא תצהיר גילוי מסמכים מטעמו.

7. הגם שהדברים לא מוצאים ביטוים במלואם בפרוטוקול הדיון, מסתבר כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 13/06/19 ולאחר שבא כוח המבקש נשאל מדוע לא המציא המבקש תצהיר גילוי מסמכים מטעמו, טען בא כוח המבקש כי לא הופנתה לו דרישה לעשות כן. בא כוח המבקש לא הכחיש כי לא שלח דרישה לקבלת תצהיר גילוי מסמכים מהמבקש ואולם טען כי לאחר שמילא את החלטת בית משפט קמא והגיש תצהיר גילוי מסמכים וצירף את העתקי המסמכים, כעולה מהחלטת בית משפט קמא הינו מתנגד להצגת מסמכים מצד המבקש בהיעדר תצהיר גילוי מסמכים מטעמו של המבקש. עוד עולה מפרוטוקול הדיון כי בא כוח המבקש עתר בפני בית משפט קמא להארכת המועד למשך 7 ימים להמצאת תצהיר גילוי מסמכים מטעם המבקש , ואו לם בית משפט קמא דחה את הבקשה באלו המילים:

"באשר לטענות שנשמעו בעניין הליכים מקדמיים, החלטתי מיום 14/03/16 ברורה וניתנו לצדדים למעלה משלושה חודשים לקיים אותה כך שלא ברור כעת מדוע יש צורך להיעתר לבקשת הנתבע ל-7 ימים נוספים ".

8. ביום 14/06/19 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר גילוי מסמכים במסגרתה פירט את הנימוקים בעטים לא הוגש תצהיר גילוי מסמכים. צוין כי המסמכים המבוקשים מצויים ממילא בידי המשיב, ההליך מצוי בשלבים ראשוניים ובית משפט מוסמך להאריך את המועד כמבוקש, וכי המדובר בצעד דרסטי שימנע מן המשיב להתגונן מן התביעה ש היא מעין פלילית.

9. לאחר שהמשיב הגיש את התנגדותו למתן הארכה המבוקשת דחה בית משפט קמא את בקשת המשיב, וקבע כדלקמן :

"לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
ביום 14.3.19 ניתנה החלטה המורה לצדדים להשלים את מלוא הליכי הביניים ביניהם, עובר למועד הדיון שנקבע ליום 13.6.19. המשיבה העבירה למבקש גילוי מסמכים מטעמה ערב הדיון ואילו המבקש לא ביצע גילוי מסמכים מטעמו.
במסגרת הדיון שהתקיים ביום 13.6.19 עתר המבקש לאפשר לו הארכת מועד לגילוי מסמכים אולם בקשתו נדחתה וכעת מונחת לפניי בקשה זהה במהותה.
כאמור, דין הבקשה להידחות מחמת מספר נימוקים.
טעם ראשון, נעוץ בכך שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר "מאחר ועובדותיה ידועות לצד שכנגד מההליך הקודם שמתנהל בין הצדדים" (ס' 24 לבקשה). טענה תמוהה כשלעצמה ואינה מהווה נימוק לאי צירוף תצהיר.
טעם שני, נעוץ בכך שמדובר למעשה במעין 'ערעור' על החלטה מפורשת שניתנה במסגרת הדיון ביום 13.6.19, מבלי שחל כל שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה.
טעם שלישי, נעוץ בעובדה שלצדדים ניתנו למעלה מ- 3 חודשים מאז מתן ההחלטה בדבר סיום הליכי הביניים ועד עתה, פרק זמן אותו לא ניצל המבקש לצורך ביצועה. הטעמים המובאים על ידו בכדי להצדיק העניין אינם מקובלים.
בנוסף, המבקש נטל חירות לעצמו, מבלי שניתנה כל החלטה בבקשה דנן, וצירף כנספח ב' לבקשה את המסמכים אותם הינו מבקש לגלות במסגרת ההליך. צירוף מעין זה, לאחר שבית המשפט קבע כי אין מקום לגלות מסמכים אלה עוד, אינו ראוי.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
המזכירות תדאג כי המסמכים שצורפו לה יוצאו מהתיק במערכת הנט.
המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ לטובת המשיבה, ללא קשר לתוצאות".

10. המשיב מיאן להשלים עם החלטת בית משפט קמא ובמסגרת בקשת רשות הערעור הארוכה שהגיש חזר על הטיעונים שהעלה בפני בית משפט קמא, וכן פירט את נימוקי הגנתו של המבקש מפני התביעה . כן ציין המבקש כי המדובר בסעד דרסטי אשר ימנע מן המבקש את ניהול הגנתו, כאשר מתן הארכה המבוקשת יאפשר את ניהול ההליך כהלכה ואת בירור האמת, ועל בית משפט של ערעור להתערב בהחלטת בית משפט קמא בנסיבות שנוצרו.

11. בתשובה לבקשת רשות הערעור שהגיש המשיב הכחיש המשיב את טענות המבקש אחת לאחת, טען כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, כי אין להכשיר את התנהלותו המזלזלת של המבקש, וכן כי כללי הפרוצדורה אינם כתם דיו על נייר. לעמדת המשיב קבלת ערעורו של המבקש תאיין את כללי הפרוצדורה לחלוטין ואף אם בית משפט קמא היה מוסמך להאריך למבקש את המועד להגשת תצהיר גילוי מסמכים, בצדק נמנע בית משפט קמא מלעשות כן לנוכח התנהלות המבקש לכל אורך ההליך.

12. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ונספחיה וכן בתשובת המשיב ונספחיה ובהחלטת בית משפט קמא, סבורני כי יש ליתן למבקש רשות ערעור על פי הרשות שנתבקשה , ולדון בבקשה כבערעור.

13. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות") מסדירות את הליכי גילוי המסמכים במסגרת תקנות 112 -114. תקנה 112 לתקנות קובעת את סמכותו של בית המשפט או הרשם ליתן את הצו לפי בקשת בעל דין נגד בעל דין אחר. הוראת התקנה קובעת כי הצו ינתן במתכונת שנקבע בטופס 10 לתקנות ואת תצהיר גילוי המסמכים על בעל דין לנסח על פי מתכונת טופס 11.

14. תקנה 114א קובעת את הסנקציה הנוגעת לאי גילוי מסמכים כדלקמן: "בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט".

15. בבתי המשפט התפתחה הפרקטיקה לפיה בית המשפט מורה על השלמת הליכים מקדמיים ובכלל זה על מתן צו גילוי מסמכים כללי הדדי, עוד טרם נתבקש הדבר על ידי בעל דין, ועוד טרם התקיים דיון בתובענה, ואכן פרקטיקה זו מסייעת לייעול ההליך ונועדה למנוע מן הצדדים את הצורך בהגשת בקשות.

16. בית משפט קמא בהחלטתו מיום 14/03/19 אכן התכוון להורות לצדדים במסגרת החלטתו ליתן צו לגילוי מסמכים כללי שמשמעותו כי כל בעל דין ימציא לצד שכנגד את העתקי המסמכים שבדעתו להסתמך עליהם. הדבר אף הובן כך על ידי המשיב אשר המציא את העתקי המסמכים מטעמו לבא כוח המבקש ערב הדיון שנקבע. ואולם, לשון החלטת בית המשפט קמא לפיה על הצדדים לסיים את מלוא הליכי הביניים, אינה עולה בגדר צו גילוי מסמכים ובוודאי אינה בלשון טופס 10 לתקנות, והיא אף אינה ברורה דיה, באופן שבעל דין יוכל להבין ממנה כי עליו להמציא לחברו עד לישיבת קדם המשפט שנקבעה את העתקי המסמכים שבדעתו להסתמך עליהם.

17. משכך, לא ניתן לומר כי המבקש הפר את החלטת בית משפט קמא מיום 14/03/19 עת שלא המציא את העתקי המסמכים שבדעתו להסתמך עליהם לחברו , שעה שאף לא התבקש לעשות כן על ידי הצד שכנגד. בנסיבות אלה, ולאחר שבית משפט קמא נוכח לדעת בדיון שהתקיים בפניו ביום 13/06/19 כי נפלה אי הבנה מצידו של המבקש , והוא לא הבין את משמעות הוראת בית המשפט לעניין המצאת העתקי המסמכים, והוא עתר להארכת מועד בת 7 ימים להמצאת העתקי המסמכים שעליהם הוא מבקש להסתמך לצד שכנגד , סבורני כי היה על בית משפט קמא להיעתר לבקשה, עוד בדיון שהתקיים ביום 13/06/19.

18. למעלה מן הצורך אציין כי תכליתו של ההליך המשפטי הינה בירור האמת ובירור המשפט בקלפים גלויים. משכך אף אם חדל בעל דין בשלביו המקדמיים של ההליך ולא המציא תצהיר גילוי מסמכים חרף מתן צו גילוי מסמכים, והוא עותר לארכה קצרה לריפוי המחדל, יש להעדיף ככלל, ובהיעדר נסיבות חריגות היעתרות לבקשה, בכפוף לפסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד על פני נקיטה בצעד הדרסטי, שננקט ואשר עלול למנוע מבעל דין להגיש במהלך המשפט מסמכים מהותיים להגנתו, ובאופן שהגנתו תסוכל . דברים אלה נכונים, ביחוד כאשר הארכה המבוקשת אינה מטילה נטל מיוחד על הצד שכנגד.

19. לבסוף יש לזכור כי הפרוצדורה היא מסגרת שנועדה בראש ובראשונה לתת לבע ל דין את מלוא האפשרות להביא את עניינו לבית המשפט. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום לבעל הדין האחר, עוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא רק לאי-נוחות ניהולית. ראה: רע"א 4038/09 ברונשטיין נ' ד"ר בלונד ואח' (19/07/09).

20. לאור כל האמור, סבורני כי דין הערעור להתקבל.

21. החלטת בית המשפט לפיה העתקי המסמכים שהומצאו על ידי המבקש ביום 14/06/19 יוצאו מתיק בית משפט קמא מבוטלת, לרבות ההוצאות שנפסקו לחובת המבקש . ואולם וככל שברשות המבקש מסמכים נוספים שברצונו להציג יוכל להציגם תוך 7 ימים.

22. ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים.

23. כן הנני מחייבת את המשיב לשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪ (כולל מע"מ).

24. הגזברות תשיב את הפיקדון שהופקד, ככל שהופקד על ידי המבקש, למבקש באמצעות בא כוחו.

25. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אב תשע"ט, 25 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.