הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 14594-01-21

בפני
כב' השופט י. גריל, שופט עמית

המבקשים:

1. אבי וקס שיווק מוצרי בניה בע"מ

2. אברהם וקס

3. השדרה הירוקה א.ו. בניה ויזמות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רותם חנני ואח'

נגד

המשיבה:

אופל בלאנס חולון בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גיא וגנר ואח'

החלטה

א. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת יפעת אונגר-ביטון) מיום 5.1.2021 ב-ה"פ 74766-11-20, לפיה נדחתה בקשת המבקשים לבטל את העיקולים שהטילה המשיבה עליהם וכן על צדדי ג'. עוד נקבע בהחלטת בית משפט קמא, כי הצו לעיכוב הליכי הוצאה לפועל מבוטל.

ב. הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלה:

המבקש מס' 2, מר אבי וקס, הוא הבעלים של המבקשת מס' 1 ושל המבקשת מס' 3 (להלן: "השדרה הירוקה") שהיא חברה יזמית המבצעת פרויקט נדל"ן בחולון (להלן: "הפרויקט"). הפרויקט מתבצע לפי הוראות תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה (תמ"א 38), זאת לאחר שנחתם הסכם בין השדרה הירוקה לבין 96 בעלי דירות ב שישה בנייני מגורים הבנויים על המקרקעין בהם מתבצע הפרויקט.

אין מחלוקת שלמבקשים חוב ע"ס 1,498,273 ₪ (קרן) כלפי המשיבה. בגין חוב זה פתחה המשיבה במהלך שנת 2018 תיקי הוצאה לפועל כנגד המבקשים , אך בתאריך 29.1.2019 ניתן בבית משפט קמא ב-ת"ט 67229-11-18 ע"י כב' הרשם שמעון רומי, תוקף של פסק דין להסכם פשרה על-פיו הוסכם , כי המבקשים ישלמו את החוב הנ"ל למשיבה עד תאריך 31.12.2021 (בתוספת ריבית) , וכי השדרה הירוקה תרשום ברשם החברות שעבוד מדרגה שנייה עד לסך של 1,560,000 ₪ לטובת המשיבה על כל זכויותיה בעודפים אשר יתקבלו כתוצאה מהשלמת הפרויקט הנ"ל הרשום בפנקס הזכויות המתנהל בלשכת רישום המקרקעין שבחולון.
נקבע עוד, שתינתן הוראה בלתי חוזרת לנאמן על חשבון הליווי של הפרויקט, ולפיה עליו להעביר מסך כספי העודפים בפרויקט, להם תהיה זכאית השדרה הירוקה, את סכום החוב למשיבה.
כמו-כן נקבע, שאם ייזקפו בחשבון הפרויקט רווחים הניתנים לחלוקה לשדרה הירוקה או למי מן המבקשים, יועברו רווחים אלה למשיבה על חשבון החוב.

בין היתר הוסכם בסעיף 6 של הסכם הפשרה , שאם השדרה הירוקה או מי מטעמה יבקשו למכור את זכויותיה לצד ג' או לצרף שותף לפעילותה בפרויקט הנ"ל, מתחייבים המבקשים לסלק את מלוא החוב המגיע למשיבה על-פי הסכם הפשרה בתוך 14 יום ממועד ביצוע ההתקשרות.

בנוסף נקבע, שאם לא יעמדו המבקשים בתשלום החוב עד 31.12.2021, או אם לא יירשם השעבוד, או אם לא יימסר כתב הוראות לנאמן, תהא המשיבה רשאית לפעול ולחדש לאלתר את הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקשים.
נוכח הסכם הפשרה הנ"ל הופסקו ההליכים שהתנהלו בין הצדדים.

ג. על-כך יש להוסיף, שעקב תביעה שהגישו בעלי הדירות הקיימות בפרויקט כנגד השדרה הירוקה, מכוח הסכם התמ"א, למינוי בעל תפקיד לפרויקט , הליך שהתברר בה"פ 9418-12-19 של בית-המשפט המחוזי מרכז, הושג הסדר (שייקרא להלן: "הסדר המינוי") על פיו התמנתה חברת קמה א.א. הציונות בע"מ (להלן: "חברת קמה") כמנהלת מיוחדת לפרויקט ונקבע, כי תפקידה הוא לפעול לניהול ולהשלמת הפרויקט. הסדר המינוי קיבל תוקף של פסק דין ביום 18.2.20.

ד. מעיון בהמרצת הפתיחה שהגישו המבקשים ביום 30.11.20 כנגד המשיבה בבית משפט קמא עולה, שביום 25.2.20 שיגר ב"כ המשיבה מכתב בו נאמר, כי נודע ל מרשתו שבכוונת חברת קמה לרכוש את הזכויות בפרויקט וכי המשיבה רואה בחומרה את הסתרת המידע הרלוונטי . ב"כ המשיבה הפנה לאמור בסעיף 6 של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 29.1.19 על ידי כב' הרשם רומי.

בעקבות זאת התנהלה התכתבות ערה בין הצדדים. באוקטובר 2020 התברר למבקשים שהמשיבה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב בקשה להחייאת ההליכים בתיקי ההוצל"פ שנפתחו בשעתו על ידי המשיבה כנגד המבקשים, ואשר הופסקו נוכח הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום בחדרה ביום 29.1.19.
כב' הרשמת ההוצאה לפועל נתנה בימים 2.11.20 ו-4.11.20 החלטות להחייאת הליכי ההוצאה לפועל.

עוד מציינים המבקשים, שביום 16.11.20 התגלה להם שהמשיבה הטילה עיקולים על חשבונות השדרה הירוקה וכן עיקולי צד ג' בסך 163,999.33 ₪ אצל הנאמן על חשבון הפרויקט וסכום העיקול הופקד בפיקדון יומי על ידי הנאמן. בנוסף הגישה המשיבה ביום 15.11.20 בקשה להגדלת קרן החוב והעמדתו על 1,728,937 ₪ לאור טענתה בדבר הפרת הסכם הפשרה.

ה. בהמרצת הפתיחה טוענים המבקשים, שהסכם הפשרה בינם לבין המשיבה מיום 29.1.19 כלל לא הופר, אין זה נכון שהפרויקט נמכר למשעבדת (חברת קמה) ולא נעשתה כל "קונסטרוקציה" משפטית של מכירה כביכול, שהרי בהתאם להסדר המינוי מיום 18.2.20, התמנתה חברת קמה כמנהלת מיוחדת לפרויקט והוטל עליה לפעול לצורך ניהול והשלמת הפרויקט, וכן נקבע בהסדר המינוי שמינויה של חברת קמה כמנהלת מיוחדת קצוב בזמן.

המבקשים מדגישים, שהשדרה הירוקה נותרה בעלים על מלוא הזכויות בפרויקט ועל מלוא החובות והזכויות הנובעים מבעלות זו, ומינויה של המנהלת המיוחדת נעשה שלא במסגרת הליכי חדלות פירעון . בהסדר המינוי נקבע, שכל מחלוקת בין הצדדים להסדר תידון בפני בורר מוסכם שהתמנה.
הזכויות הקנייניות של השדרה הירוקה מכוח הסכם תמ"א, כך טוענים המבקשים, נותרו כפי שהן, והנהנית בחשבון הנאמנות של הפרויקט נותרה השדרה הירוקה ולא בוצעה כל דיספוזיציה בזכויותיה.
נטען עוד, שהשדרה הירוקה נותרה זכאית לרווחי הפרויקט לאחר פירעון ההלוואה למשעבדת, ומיד לאחר מכן מגיע פירעון השעבוד הרשום לטובת המשיבה.

לפיכך העתירה בהמרצת הפתיחה היא ליתן פסק דין הקובע שהסכם הפשרה מיום 29.1.19 לא הופר על ידי המבקשים.

בד בבד עתרו המבקשים בבית משפט קמא לביטול העיקולים שהטילה המשיבה עליהם ועל צדדי ג', וכן עתרו לעיכוב ההליכים בתיק הוצל"פ 523423-10-18. לבקשות אלה צורף תצהירו של מר אסף סימנטוב מבעלי חברת קמה.

ו. המשיבה מצדה הגישה לבית משפט קמא התנגדות לבקשתם של המבקשים וטענה, שהבקשה אינה אלא ניסיון להתחמקות מתשלום החוב למשיבה תוך ניסיון להברחת נכסים שלא כדין. המשיבה מציינת, כי הסיבה היחידה בגינה הסכימה היא להגיע להבנות עם המבקשים בכל הנוגע לתשלום החוב כלפיה (כשעליה להמתין 36 חודשים לתשלום החוב) , תוך מתן אפשרות למבקשים להמשיך בביצוע הפרויקט בחולון, הייתה התחייבותם של המבקשים מס' 1
ומס' 2 לרשום שעבוד לטובת המשיבה אצל השדרה הירוקה כבטוחה לתשלום החוב כלפיה עד 31.12.21, ו הבנות אלה קיבלו תוקף של פסק דין ביום 29.1.19. לאחר שבוצע רישום השעבוד ברשם החברות לטובת המשיבה סברה היא, כי זכויותיה מובטחות באמצעות רישום שעבוד זה. ואולם, בניגוד להס כם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 29.1.19, הגיעו המבקשים להסדר פשרה אחר , במסגרת תיק משפטי אחר , עם גורמים אחרים , דהיינו: הסדר המינוי בבית משפט מחוזי מרכז, ולפיו הועברו זכויותיה של השדרה הירוקה באופן מלא לחברת קמה שנכנסה בנעליה של השדרה הירוקה.

לטענת המשיבה, עם העברת כל זכויותיה של השדרה הירוקה לחברת קמה מתרוקן מתוכן השעבוד שנרשם ברשם החברות לטובת המשיבה, כלפי השדרה הירוקה, דהיינו, העברת מלוא הזכויות של השדרה הירוקה לחברת קמה רוקנה מתוכן את השדרה הירוקה. עקב כך, לטענת המשיבה, הוברחו כל זכויותיה של השדרה הירוקה באמצעות חברת קמה, כשזו האחרונה אינה חייבת כספים למשיבה ואצלה (כלומר אצל חברת קמה) לא רשום כל שעבוד לטובת המשיבה.

המשיבה טוענת, כי משמועות בשוק הנדל"ן בחולון וממידע בלתי פורמלי נודע ל ה, שזכויותיה של השדרה הירוקה בפרויקט הועברו לצדדים שלישיים. כאשר פנתה המשיבה למבקשים כדי לבדוק את נכונות המידע הציגו המבקשים מצג למשיבה כאילו מתנהל הליך משפטי בין השדרה הירוקה לבעלי הדירות שבפרויקט והושגה פשרה לפיה התמנתה לכאורה מנהלת מיוחדת לביצוע הפרויקט. כמו כן טענה השדרה הירוקה בפני המשיבה, שלמרות ההסדר לא חל שינוי בפרויקט שיש בו כדי להשפיע על הזכויות הקנייניות של המשיבה.

מוסיפה המשיבה, כי בקשתה לקבל לעיונה את "דו"ח האפס" העדכני סורב על ידי השדרה הירוקה או המנהלת המיוחדת.

[להבהרה אציין, ש"דו"ח האפס" נערך על-ידי שמאי המעריך את שווי הקרקע של הפרויקט, את עלויות הבניה, את שווי הפרויקט לאחר השלמתו, ההכנסות שניתן לצפות להן מן הנכס, לרבות שינויים אפשריים בעלויות הבניה ומחירי הדירות, באופן שיזמים יוכלו לאמוד את עלות המיזם ואת היתכנותו הכלכלית ].

ז. ממשיכה המשיבה וטוענת, כי באוגוסט 2020 התקבל בידיה, כך נטען, מסמך משפטי הקרוי "הודעה בה סכמה מטעם הצדדים על הסדר" וממנו עולה, כי השדרה הירוקה הגיעה עם חברת קמה להסכמה הנוגדת את הוראות פסק הדין מיום 29.1.19, ומהסדר זה (דהיינו, הסדר המינוי מיום 18.2.20 שאותו כבר ציינתי לעיל) עולה, שנכנסו גורמים חדשים לפרויקט ולא זו בלבד, אלא שבהסדר ה מינוי אין כל התייחסות לזכותה של המשיבה לקבל את הכספים המגיעים לה מן הפרויקט בסכום העולה על 1.5 מיליון ₪. לטעמה של המשיבה, מדובר בהפרה בוטה של הוראות הסכם הפשרה מיום 29.1.19 באופן המעמיד את זכאותה של המשיבה לקבל את מלוא הכספים באופן מיידי.

המשיבה מדגישה, שהמחאת זכויותיה של השדרה הירוקה לחברת קמה דינה כדין מכירת הזכויות, ולכל הפחות דינה כדין צירוף גורם חדש לפרויקט , שלא היה קיים ערב מתן פסק הדין מיום 29.1.19, שהרי בהסדר המינוי נכתב: "המנהלת המיוחדת תיכנס בנעליה של המשיבה 1".

לטענת המשיבה, בחרה השדרה הירוקה להעלים ממנה בחוסר תום לב מידע מהותי זה, והגם שהשדרה הירוקה ידעה, שהסדר המינוי מהווה הפרה יסודית של הוראות פסק הדין מיום 29.1.19, ושאם ייוודע למשיבה על שינוי הבעלות בפרויקט באופן שחברת קמה נכנסת בנעלי השדרה הירוקה תתנגד היא לכך ותעמוד על קבלת מלוא סכום החוב באופן מיידי.

המשיבה טוענת, שיש לדחות את טענת המבקשים , לפיה הסכם הפשרה מיום 29.1.19 לא הופר, שהרי הלכה למעשה כל הסמכויות והזכויות של השדרה הירוקה הועברו לחברת קמה ובכך צורף לפרויקט גורם חדש שלא היה קודם לכן שעה שניתן פסק הדין מיום 29.1.19.

עוד צוין בתגובת המשיבה, שביום 12.11.20 נפגש המבקש מס' 2 מר אברהם וקס, שהוא הבעלים של השדרה הירוקה , עם מנהל המשיבה ואמר לו , כי נלקחו ממנו ומן השדרה הירוקה כל הסמכויות בפרויקט וכי מונעים ממנו קבלת כל דיווח לרבות קבלת דו"חות בהתייחס לפרויקט.
נוכח כל האמור, ונוכח ריקונו מתוכן של השעבוד הרשום לטובת המשיבה והעברת הזכויות לחברת קמה, טוענת המשיבה, שהעיקולים הוטלו כדין על המבקשים וזאת נוכח הפרת פסק הדין מיום 29.1.19.

ח. בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום 15.12.20 נחקרו בחקירה נגדית מר אסף סימנטוב מבעלי חברת קמה, ומר שחר מזרחי מבעלי המשיבה, ולאחר מכן סיכמו באי כוח הצדדים את טיעוניהם.

בהחלטתו מיום 5.1.21 ציין בית משפט קמא, שאין מחלוקת בין הצדדים כי חברת קמה מסרבת להעביר את "דו"ח האפס" למשיבה בטענה שהשדרה ה ירוקה אינה מחויבת לעשות כן על-פי הסכם הפשרה. הדבר מלמד, כך מוסיף בית משפט קמא, שיש ממש בחששותיה של המשיבה. ממשיך וכותב בית משפט קמא, שאם מתנהל הפרויקט כהלכה באופן שאפשר לצפות כי ייוותרו עודפים, לאחר ניכוי כלל ההוצאות מן ההכנסות, סביר היה שחברת קמה לא תסתיר את הדו"חות הרלוונטיים מן המשיבה. בית משפט קמא מציין, שהוא לא שוכנע כי חלה חובת סודיות או שחל חיסיון המונע את העברת המידע הנדרש לעיון המשיבה על-מנת להניח את דעתה שאין סיכון לסילוק החוב על-פי ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין ביום 29.1.19.
בית משפט קמא מאשר, שההסכם הנ"ל מיום 29.1.19 אינו מזכה את המשיבה לקבל לעיונה את דו"ח האפס, ואולם יחד עם זאת, נוכח השינוי המהותי שחל בניהול הפרויקט, כשמן השדרה הירוקה נשללת מלוא השליטה על הנעשה בפרויקט, ובשים לב לחובת תום הלב בקיום ההסכמים, סבור בית משפט קמא שנכון היה לגלות נתונים אלה למשיבה כדי להפיג את חששה שלא ייוותרו עודפים לצורך כיסוי החוב.

בית משפט קמא מציין, שסיכויי המבקשים לזכות בסעד הצהרתי, לפיו הסדר החוב לא הופר קיימים "אך אינם גבוהים במידה כזו שניתן להגדירם כסיכויים ממשיים לזכות בתביעתם" (פסקה 31 של החלטת בית משפט קמא).

ט. בית משפט קמא מוסיף, שהמבקשים הראו כי לא בוצעה דיספוזיציה מפורשת בקניינה של השדרה הירוקה. ואולם, מן ההסדר על פיו התמנתה חברת קמה כמנהלת מיוחדת, ולרבות מהתנהלותה של חברת קמה ומעדותו של מר סימנטוב עולה, שגם אם לא הועברו זכויותיה של השדרה הירוקה באופן פורמלי, הרי בפועל נראה שלחברת קמה שליטה מלאה בפרויקט ובחשבון הנאמנות, ומה גם שמי שהצהיר והעיד מטעם המבקשים לא היה המבקש מס' 2 (מר אברהם וקס מבעלי השדרה הירוקה), אלא הבעלים של חברת קמה (מר אסף סימנטוב) ששולט בענייני הפרויקט הלכה למעשה.

בית משפט קמא קבע בפסקה 31 של החלטתו: "הגעתי למסקנה, כי המבקשים לא הראו ברמת ההוכחה הנדרשת בשלב דיוני זה, זכות לכאורה. די בכך כדי לדחות בקשתם לביטול העיקולים".

על-כך הוסיף בית משפט קמא, כי אף לא שוכנע שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים , גם אם קיים סיכון מסוים שהעיקולים יערערו את יציבות הפרויקט. מוסיף בית משפט קמא, כי המבקשים טענו, וטענתם לא נסתרה, שהותרת העיקולים על כנם עלולה להביא להפרת מערכת ההסכמים בין השדרה הירוקה לבין הדיירים והרוכשים בפרויקט ועקב כך להביא לכישלון של מכירת דירות פוטנציאלית, ולהניע את חברת קמה לממש את השעבוד שיש לה מדרגה ראשונה על זכויות השדרה הירוקה.

ואולם, כך מוסיף בית משפט קמא, מאז הוטלו העיקולים חלף פרק זמן לא קצר והפרויקט לא קרס. מדובר בפרויקט של עשרות מיליונים, ובשלב זה נתפס באמצעות העיקולים סכום של 160,000 ₪ שהועבר לפיקדון, והדבר אינו מפריע להמשך ההתנהלות השוטפת של הפרויקט.

מוסיף בית משפט קמא, שביטול העיקולים עלול להותיר את המשיבה בפני שוקת שבורה כשתבקש לממש את זכותה, שאיננה שנויה במחלוקת לקבל את כספה, ולכן קבע בית משפט קמא, שגם בהיבט של מאזן הנוחות ידה של המשיבה על העליונה.

לפיכך, דחה בית משפט קמא את הבקשה לביטול העיקולים וכן הוסיף, כי הצו לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל מבוטל.

י. המבקשים ממאנים להשלים עם החלטת בית משפט קמא ובקשת רשות הערעור שהוגשה ביום 7.1.21 מונחת בפניי. בהמשך לבקשת רשות הערעור עתרו המבקשים ביום 11.1.21 לעיכוב ביצוע מלוא ההליכים בתיק הוצל"פ 523423-10-18. באותו תאריך הוריתי על צו ארעי לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל. ביום 18.1.21 הגישה המשיבה את תגובתה, לפיה מתנגדת היא לבקשת עיכוב הביצוע של המבקשים , וביום 20.1.21 הוריתי שהצו הארעי לעיכוב ביצוע יעמוד בעינו עד למתן ההחלטה בבקשת רשות הערעור.

י"א. לעיצומו של עניין, טוענים המבקשים בבקשת רשות הערעור, ששגה בית משפט קמא בקבעו שהמבקשים לא הוכיחו זכות לכאורה.

לטעמם של המבקשים, משקבע בית משפט קמא שלא בוצעה דיספוזיציה בקניינה של השדרה הירוקה, הרי שבכך דחה בית משפט קמא את טענת המשיבה שהיא טענת ההגנה היחידה שלה בהליך העיקרי. טוענים המבקשים, שנוכח קביעתו זו של בית משפט קמא לא הוכח שהופר הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 29.1.19, ומכאן שסיכויי התובענה להתקבל הם גבוהים ביותר, ולטעמם של המבקשים, אף מוחלטים, שהרי במהלך הדיון הודה הבעלים של המשיבה באופן מפורש בחקירתו ש"הפרויקט לא נמכר" וכן ש"אין הוכחה שזה נמכר" (סעיף 26 בבקשת רשות הערעור) . לכן, משנטען על ידי המבקשים שהסכם הפשרה מיום 29.1.19 לא הופר ,, הואיל ולא בוצעה דיספוזיציה בזכויות השדרה הירוקה מכוח מינו יה של חברת קמה כמנהלת מיוחדת, ומשהמשיבה הודתה, שאכן לא בוצעה דיספוזיציה , ממילא שגה בית משפט קמא בקבעו שהמבקשים לא הוכיחו זכות לכאורה , וכי סיכוייהם לזכות בהליך העיקרי קיימים , אך אינם גבוהים במידה שניתן להגדירה כסיכויים ממשיים לזכות בתביעתם.

לטעמם של המבקשים, שגה בית משפט קמא משהוסיף תנאים להסכם הפשרה מיום 29.1.19, הגם שתנאים כאלה לא מצאו מעולם את מקומם בהסכם הפשרה . בנוסף נטען, ששגה בית משפט קמא משקבע, שיש להותיר את העיקולים על כנם משום שלחברת קמה שליטה מלאה בפרויקט ובחשבון הנאמנות. תנאים אלה, כך לטעמם של המבקשים, לא סוכמו כלל בהסכם הפשרה מיום 29.1.19.

י"ב. בנוסף מציינים המבקשים, שהגורם המממן הוא שמונה כמנהלת המיוחדת וזו כפופה לא רק להוראות כתב המינוי ולביקורת שוטפת מצד בעלי הדירות הקיימות, אלא בראש ובראשונה כפופה המנהלת המיוחדת למפקח בלתי תלוי שרק הוא מאשר כל הוצאה בפרויקט בהתאם לדו"חות מעקב חודשיים. בהתאם לכתב המינוי נקבע גם מנגנון לבחינת פעולותיה של המנהלת המיוחדת בפני הבורר שזהותו נקבעה בכתב המינוי. לטענת המבקשים, הטלת הדופי במנהלת המיוחדת כבסיס להחלטת בית משפט קמא, חורגת מגבולותיו של תיק זה ומשליכה על כל בעל תפקיד באשר הוא (סעיף 31 בבקשת רשות הערעור).

אכן, מנהל מיוחד נוטל את השליטה המלאה בכל פרויקט עליו הוא ממונה, ולרבות השליטה בכספי הפרויקט, ואולם , כך טוענים המבקשים, אם חוששת המשיבה שהמנהל המיוחד ימעל בכספי הפרויקט כדי לרוקן את השעבוד מתוכן – לא נותר אלא לבטל לחלוטין את מוסד המנהל המיוחד. עוד ובנוסף, מציינים המבקשים, שהמשיבה כלל לא העלתה טענה כזו כבסיס לבקשתה להטלת העיקולים. כל שהמשיבה טענה הוא, שהסכם הפשרה מיום 29.1.19 הופר נוכח כתב המינוי המהווה דיספוזיציה אסורה.

מוסיפים המבקשים, שהמנהלת המיוחדת לא רק כפופה ומפוקחת על ידי צדדי ג', כמצוין לעיל, אלא שהיא כפופה כמובן גם לדיני המדינה ולדין הפלילי שחל על מי שגוזל כספים שאינם מגיעים לו.

המבקשים מוסיפים, שלא נקבע מעולם בהסכם הפשרה מיום 29.1.19 שנחתם בין הצדדים, כי מינוי מנהל מיוחד לצורך השלמת הפרויקט יש בו כדי להוות הפרה של הסכם הפשרה , ולכן שגה בית משפט קמא משדחה את הבקשה לביטול העיקולים , מה גם שטענתם המשפטית הוכחה כנכונה, והסכם הפשרה לא הופר.

י"ג. עוד טוענים המבקשים, כי שגה בית משפט משמצא שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם. לטעמם, עולים נזקי השדרה הירוקה בהרבה על אלה של המשיבה. בית משפט קמא עצמו קבע, כי לא נסתרה טענת המבקשים שהותרת העיקולים על כנם עלולה להביא להפרת מערכת היחסים בין השדרה הירוקה לבין הדיירים והרוכשים, לגרור כישלון של מסירת דירות פוטנציאלי ת, ולהניע את חברת קמה לממש את השעבוד בדרגה ראשונה על זכויות השדרה הירוקה.

עוד מציינים המבקשים, כי הסכום של 160,000 ₪ שעוקל מופקד בפיקדון בידי הנאמן בחשבון נאמנות ואין חשש שהמשיבה לא תיפרע כדי גובה העיקול.

באשר לקביעת בית משפט קמא, לפיה מאז הטלת העיקולים הפרויקט לא קרס, טוענים המבקשים, שמאז הטלת העיקולים ועד מועד זה בוטלו ומבוטלים משאים ומתנים אל מול רוכשי דירות בפרויקט , הואיל וקיום עיקולים מסכל חתימה על הסכמי מכר דירות והזרמת הון לפרויקט.

מוסיפים המבקשים, שהשדרה הירוקה חייבת, נוכח המצב המשפטי הקיים, להצהיר בהסכם מכר דירותיה על קיומו של הליך המתנהל בבית משפט קמא ועל קיום העיקולים, וכן על-כך שבקשה להגדלת קרן החוב לכדי 1,800,000 ₪ תלויה ועומדת, ולכן אין אף לא רוכש אחד או מייצג אחד שיאפשר התקשרות עם השדרה הירוקה בהסכם למכירת דירה.

כמו-כן, הגורם המממן הודיע במפורש, באולמו של בית משפט קמא, שהטלת העיקולים מהווה הפרה של הסכמי המימון, ולכן קמה לו הזכות לממש את המשכנתא ולהתמנות ככונס נכסים לשדרה הירוקה, ולכן לטענת המבקשים, שגה בית משפט קמא בקבעו שלא נגרם נזק מחמת העיקולים. העובדה שאיש מן הזכאים לפעול כנגד השדרה הירוקה לא פעל עד כה אינה מלמדת כי העיקולים אינם גורמים נזק, אדרבא, זכאים אלה המתינו עד להחלטת בית משפט קמא, ומשלא הוסרו העיקולים התגבשה זכותם לפעול בהתאם להסכמים חתומים בטענה להפרתם.

י"ד. נטען עוד, כי שגה בית משפט קמא בקביעתו כי מדובר בפרויקט של עשרות מיליונים ולעת עתה נתפסו 160,000 ₪ שהועברו לפיקדון בידי הנאמן , זאת הואיל ולטעמם של המבקשים הנזק נובע מעצם קיומו של העיקול. המבקשים מוסיפים, שהמשיבה ביקשה בלשכת ההוצאה לפועל להגדיל את קרן החוב לכדי כ-1,800,000 ₪ ומכאן שהעיקולים יוגדלו בהתאמה.

המבקשים חוזרים ומדגישים, שמשמעות העיקול היא: קריסה מוחלטת של הפרויקט, הפרת כל ההסכמים אל מול כל הגורמים עמם התקשרה השדרה הירוקה, עצירת תשלומים לקבלן המבצע ולנותני שירותים נוספים, הגשת הליכים כנגד השדרה הירוקה בערכאות שיפוטיות על ידי עשרות צדדי ג' בטענה להפרת הסכמי התקשרות עמם, ועוד.
מציינים המבקשים, שהנזק הנטען כלל לא נסתר.

בנוסף טוענים המבקשים, כי שגה בית משפט קמא משקבע שביטול העיקולים עלול להותיר את המשיבה בפני שוקת שבורה משתבוא לממש את זכותה שאינה שנויה במחלוקת לקבל את כספה. המבקשים מציינים, שלטובת המשיבה רשום שעבוד על זכויותיה של השדרה הירוקה. שעבוד זה נרשם לאחר המשכנתא אשר לטובת הגורם המממן ונותר רשום גם כיום, ואין כל שעבוד סותר או קודם זולת זה של הגורם המממן.

ט"ו. לטעמם של המבקשים, הקביעה כי המשיבה עלולה למצוא את עצמה בפני שוקת שבורה נטועה ברמיזת בית משפט קמא שהמנהלת המיוחדת תפעל בניגוד לדין, משמע, בפן הפלילי, ובניגוד לכל מנגנוני הפיקוח שהוטלו עליה, ותרוקן את חשבון הנאמנות , וזו קביעה שגויה מיסודה.
בנוסף מציינים המבקשים, שלמשיבה לא תצמח כל תועלת מן העיקולים, הואיל והגורם המממן קודם למשיבה, מכח השעבודים שנרשמו בטרם נרשם השעבוד לטובת המשיבה, ובעימות בין עיקולים לבין שעבוד, על העיקולים לסגת.

ט"ז. בנוסף טוענים המבקשים, כי שגה בית משפט קמא משקבע, כי נוכח השינוי שחל בניהול הפרויקט קמה חובה על המבקשים, מכח חובת תום הלב, להמציא למשיבה את הדו"חות הרלוונטיים לפרויקט , זאת בשעה שבית משפט קמא ציין בפסקה 30 של החלטתו , שהסכם הפשרה מיום 29.1.19 אינו מזכה את המשיבה לקבל לעיונה דו"ח אפס . לא היה מקום להוסיף להסכם הפשרה חובה שלא נרשמה בו ולא סוכמה מעולם. משכך, גם שגה בית משפט קמא כשביטל את צו עיכוב הליכי ההוצאה לפועל ובכך התיר את המשך הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הגדלת העיקולים לכדי 1,800,000 ₪, חרף הנזקים שנגרמו וייגרמו לשדרה הירוקה.
בנוסף נטען, כי שגה בית משפט קמא משדחה את בקשתם החלופית של המבקשים לחייב את המשיבה בהפקדת סכום של 25 מיליון ₪ להבטחת נזקיהם של המבקשים.

בקשת רשות הערעור נתמכת בתצהירו של המבקש מס' 2 מר אבי וקס ושל מר אסף סימנטוב, שהוא אחד מבעליה של חברת קמה.

עד כאן תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור.

י"ז. שונה עמדת המשיבה הטוענת, כי בקשת רשות הערעור הוגשה בחוסר תום לב ובמטרה להתחמק מתשלום החוב למשיבה ותוך ניסיון להברחת נכסים שלא כדין.

לטעמה של המשיבה, אין כל הצדקה להתערב בהחלטת בית משפט קמא מיום 5.1.21 שניתנה על בסיס כתבי בי-דין שהוגשו לבית המשפט, וכן על בסיס הטיעונים שהושמעו וחקירת המצהירים שבית משפט קמא התרשם מהם באופן בלתי אמצעי. לטענת המשיבה, מפרים המבקשים את הוראות פסק הדין (מיום 29.1.19) כדי לחמוק מתשלום החוב המגיע למשיבה אשר גילתה, אגב אורחא, אודות הפרת פסק הדין ופעלה למיצוי זכויותיה על-פי חוק.

לטעמה של המשיבה, אין חולק כי למבקשים חוב כלפיה בסכום העולה על 1,800,000 ₪, ואין חולק כי פסק הדין (מיום 29.1.19) הופר על ידי המבקשים שעה כשהזכויות דה פקטו הועברו לגורם חדש – חברת קמה . המשיבה מציינת, כי בעוד שהמבקשים טוענים שסיכויי התובענה העיקרית להתקבל הם גבוהים, הרי שבית משפט קמא קבע בהחלטתו, שסיכויי המבקשים לזכות בסעד הצהרתי, לפיו הסכם הפשרה לא הופר, קיימים, אך אינם גבוהים במידה כזו שניתן להגדירם כסיכויים ממשיים לזכות בתביעתם.

י"ח. המשיבה מציינת, כי בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, צירפו המבקשים לבקשת רשות הערעור תצהיר תומך בו הם מעלים טענות ועובדות חדשות שלא הועלו במסגרת ההליך בפני בית משפט קמא. הגשת התצהירים בשלב זה היא ניסיון חסר תום לב של המבקשים לשפר עמדות, לאחר שבית משפט קמא ציין בהחלטתו , כי מנהל השדרה הירוקה מר אבי וקס לא הגיש תצהיר , לא בתמיכה לתובענה שהוגשה לבית משפט קמא , ולא בתמיכה לבקשה לביטול העיקולים , בעוד שמי שהגיש את התצהיר מטעם המבקשים היה מר אסף סימ נטוב המנהל והבעלים של חברת קמה שאליה הועברו מלוא השליטה והזכויות מן השדרה הירוקה.

המשיבה מציינת, כי לאחר שנרשם לזכותה השעבוד על השדרה הירוקה אצל רשם החברות סברה היא שזכויותיה מובטחות באמצעות השעבוד והחוב ישולם לה, אך לטענתה בניגוד להוראות פסק הדין , נערך ביום 18.2.20 הסדר המינוי במסגרת תיק משפטי אחר, בבית המשפט המחוזי מרכז , ולפיו כל זכויותיה של השדרה הירוקה הועברו באופן מלא לחברת קמה, שנכנסה בנעלי השדרה הירוקה , לרבות ניהול כל העניינים הפיננסיים של הפרויקט, ביצוע הבניה, בחירת קבלני ביצוע, תשלום לקבלנים וספקים, מכירת הדירות ושיווקן.

לטעמה של המשיבה, עם העברת מלוא השליטה וכל זכויותיה של השדרה הירוקה בפרויקט לחברת קמה התרוקן השעבוד שנרשם לטובת המשיבה ברשם החברות מכל תוכן. המשיבה מדגישה, כי העברת מלוא זכויותיה של השדרה הירוקה לחברת קמה רוקנה למעשה מכל תוכן את חברת השדרה הירוקה, וכפועל יוצא הוברחו כל זכויותיה באמצעות חברת קמה, כשזו האחרונה אינה חייבת כספים למשיבה ולא רשום אצלה כל שעבוד לטובת המשיבה.

י"ט. המשיבה מוסיפה ומדגישה, שהמבקשים מסרבים ליתן לה מסמכים רלוונטיים של פרויקט הבניה. ההסכמות אליהן הגיעה השדרה הירוקה עם חברת קמה ושאר בעלי הדין במסגרת הסדר המינוי נוגדות את הוראות פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה מיום 29.1.19, ומה גם שבהסדר המינוי מיום 18.2.20 אין כל התייחסות באשר לזכותה של המשיבה לקבל את הכספים המגיעים לה (למעלה מ-1.5 מיליון ₪) מן הפרויקט מושא הדיון. לטענה המשיבה, זו הפרה בוטה של הוראות פסק הדין מיום 29.1.19 ומכאן זכאותה של המשיבה לקבל את מלוא הכספים באופן מיידי.

כ. עוד טוענת המשיבה, כי המחאת השליטה והזכויות של השדרה הירוקה לחברת קמה כמוה כמכירת הזכויות, ולכל הפחות עסקינן בצירוף גורם חדש לפרויקט שלא היה קיים ערב מתן פסק הדין, והדבר עולה מן האמור בהסדר הדיוני מיום 18.2.20 בו נכתב: "המנהלת המיוחדת תיכנס בנעליה של המשיבה מס' 1".

לטעמה של המשיבה, העברת כל הזכויות והכנסת גורם חדש לפרויקט יש בהם כדי להצדיק את דרישתה לפירעון מיידי של החוב המגיע לה מן השדרה הירוקה, ומה גם שהשדרה הירוקה בחרה להעלים מן המשיבה את המידע בכל הנוגע למינוי חברת קמה כמנהלת מיוחדת, ופניותיה של המשיבה לקבל מידע מן המבקשים אודות מצב הפרויקט , וכן בקשתה לקבל דו"חות אפס של הפרויקט , נענו בתשובות בלתי ברורות.

טוענת המשיבה, כי הסדר המינוי מיום 18.2.20 על פיו התמנתה חברת קמה כמנהלת מיוחדת, הוא בגדר קונסטלציה משפטית שבנו המבקשים וחברת קמה כדי לעקוף את פסק הדין מיום 29.1.19 שנתן תוקף לפשרה שבין המבקשים לבין המשיבה, תוך הסתרת תוכנו של הסדר המינוי מיום 18.2.20 מעיניה של המשיבה לה חבים המבקשים סכום של כ-1,850,000 ₪, ומתוך מטרה לרוקן מתוכן את השעבוד שנרשם לטובת המשיבה, שהרי כל הסמכויות, השליטה , והזכויות של השדרה הירוקה הועברו לחברת קמה , ובכך צורף לפרויקט גורם חדש שלא היה קיים קודם למתן פסק הדין.

אי-גילוי מלא של העובדות, וניסיון המבקשים להסתיר את תוכנו של הסדר ה מינוי עם חברת קמה, מחזק ים לטעמה של המשיבה, את טענתה, כי המבקשים הפרו את הוראות פסק הדין מיום 29.1.19 , שאלמלא כן היו ה ם מבקשים את רשות המשיבה בטרם הגיעו להסדר עם חברת קמה, ובוודאי שהדבר נכון מקום בו אוחזת המשיבה בשעבוד מדרגה שניה והמבקשים חייבים לה סכומי כסף בלתי מבוטלים, והסדר המינוי שקיבל תוקף של פסק דין ביום 18.2.20 יש בו כדי להשפיע על זכויותיה של המשיבה.

כ"א. המשיבה מוסיפה, שביום 12.11.20 נפגש המבקש מס' 2, הבעלים של השדרה הירוקה, עם מנהל המשיבה. המבקש מס' 2 מסר באותה פגישה למנהל המשיבה, כי נלקחו ממנו ומן השדרה הירוקה כל הסמכויות בפרויקט, וכי מונעים ממנו קבלת כל דיווח , לרבות קבלת דו"חות בהתייחס לפרויקט.
לפיכך טוענת המשיבה, שהעיקולים הוטלו כדין מחמת הפרת הסכם הפשרה מיום 29.1.19 , וזאת כדי לאפשר למשיבה להיפרע מהחוב המגיע לה כדין.

המשיבה מאמצת את החלטת בית משפט קמא מיום 5.1.2021 על נימוקיה.

כ"ב. באשר לטענת המבקשים שהחשבון של הפרויקט הוא "חשבון סגור" ולא ניתן להוציא ממנו כספים טוענת המשיבה, שאם מדובר ב"חשבון סגור" אין זה ברור כיצד התכוונו המבקשים לשלם את חובם למשיבה ביום 31.12.21, שהרי לגרסת המבקשים עסקינן בחשבון שלא יוצאים ממנו כספים? לטעמה של המשיבה מדובר בטענה סתמית שמטרתה היא התחמקות מתשלום החוב למשיבה.

המשיבה מוסיפה ומפנה בתגובתה לבקשת רשות הערעור, ל קלטת ולתמליל השיחה שהתנהלה ביום 12.11.20 בין המבקש מס' 2 מר אבי וקס לבין מנהל המשיבה מר שחר מזרחי, וטוענת, שגם מר וקס , הבעלים של השדרה הירוקה , הודה בכך שהזכויות בפרויקט הועברו לחברת קמה שאינה נותנת לו כל מידע כגון דו"ח אפס או משכורת.

המשיבה מוסיפה, שבינואר 2021 ביקרה היא באתר הבניה של הפרויקט ותיעדה את עבודות הבניה בפרויקט ומסתבר, שהן מתנהלות במלוא המרץ למרות הסגר, ולמרות העיקול שהטילה המשיבה. לפיכך , טענות המבקשים בדבר נזקים לכאוריים הן טענות שאינן נכונות , לטעמה של המשיבה.

עוד נטען, שהמבקשים לא הוכיחו שהותרת העיקולים על כנם גורמת נזק כלשהו , ולטעמה של המשיבה, מדובר בטענות סרק. המבקשים, ביחד עם חברת קמה , רוקנו , לטענת המשיבה, את השדרה הירוקה ואת השעבוד שנרשם לטובת המשיבה מכל תוכן. אם יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל לא תוכל המשיבה להיפרע מחובה והיא תישאר בפני שוקת שבורה.

עמדת המשיבה היא אפוא שלא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא.

כ"ג. אקדים ואציין, שלבקשת רשות הערעור צירפו המבקשים שני תצהירים, דהיינו, את תצהירו של מר אסף סימנטוב שהוא אחד מבעלי חברת קמה, וכן את תצהירו של מר אבי וקס המבקש מס' 2 מיום 7.1.21, הגם שלבקשה לביטול העיקולים כלל לא היה מצורף תצהיר מטעמו של המבקש מס' 2 (אלא תצהיר של מר אסף סימנטוב שגם נחקר אודותיו בפני בית משפט קמא).

לפי תקנה 134(ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, על מערער לצרף לערעור מסמכים אלה בלבד: (1) העתק ההחלטה שעליה מערערים; (2) העתקי המסמכים שהמערער מבקשים להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.

לפי סעיף 134(א) של התקנות הנ"ל המילה "ערעור" בפרק י"ז של התקנות מתייחסת הן לערעור והן לבקשת רשות ערעור.

בענייננו, צירפו המבקשים לבקשת רשות הערעור תצהיר של מר אבי וקס (המבקש מס' 2) הגם שתצהירו כלל לא היה מצורף לבקשה לביטול העיקולים. התצהיר של מר אסף סימנטוב הוא תצהיר לתמיכה בבקשת רשות הערעור, ותצהיר זה מטבע הדברים לא הוגש בפני בית משפט קמא (אלא תצהירו דאז שתמך בבקשה לביטול העיקולים).

עולה מן האמור לעיל, שהמבקשים לא היו רשאים לצרף את שני התצהירים הנ"ל לבקשת רשות הערעור, ולפיכך יש להתעלם מן האמור בהם.

כ"ד. באשר למשיבה, הרי צירפה היא לתגובתה לבקשת רשות הערעור קלטת שיחה שהתנהלה בין המבקש מס' 2, מר וקס , לבין אחד מבעלי המשיבה , מר שחר מזרחי ביום 12.11.20 (כעולה מסעיף 41 בתצהיר מר מזרחי מיום 9.12.20), לרבות תמליל של שיחה זו (נספחים 9+10), וכן תמונות מאתר הבניה של הפרויקט שצולמו בינואר 2021 (נספח 11 לתגובה).
מר מזרחי מתייחס בחקירתו הנגדית, בעמ' 5 לפרוט' מיום 15.12.20, לדברים ששמע מפי מר אבי וקס ואומר, ש "הכל מתועד ומוקלט", ואולם, מסמכים אלה לא הוגשו בפני בית משפט קמא . ממילא גם לא הייתה הזדמנות למבקשים להתייחס לתוכנם של מסמכים אלה. אציין, שהשיחה בה עסקינן התנהלה ב-12.11.20, והדיון בפני בית משפט קמא בבקשה לביטול עיקולים התקיים ביום 15.12.20, משמע , קלטת השיחה כבר הייתה ברשות המשיבה כשהתקיים הדיון בפני בית משפט קמא, היא לא הגישה לבית משפט קמא, לא את הקלטת ולא את התמליל .
לא היה מקום לצרף לתגובה לבקשת רשות הערעור מסמכים שלא הוגשו למשפט קמא , ולפיכך יש להתעלם מתוכנם (הוא הדין באשר לתמונות מאתר הבניה של הפרויקט מינואר 2021).

כ"ה. לעיצומו של עניין, לאחר שעיינתי בהמרצת הפתיחה שהגישו המבקשים בפני בית משפט קמא על נספחיה, הבקשה לביטול העיקולים שהוגשה לבית משפט קמא על נספחיה, והבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, ולאחר שעיינתי בתגובותיה של המשיבה לבקשות אלה, וכן בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 15.12.20 בפני בית משפט קמא, בהחלטת בית משפט קמא מיום 5.1.21, בבקשת רשות הערעור על נספחיה, ובבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט זה, תגובת המשיבה לבקשה לעיכוב ביצוע, ותגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות.

כ"ו. תמים דעים אני עם דברי בית משפט קמא בפסקה 31 להחלטתו, ולפיהם:

"סיכויי המבקשים לזכות בסעד הצהרתי, לפיו הסדר החוב לא הופר, קיימים, אך אינם גבוהים במידה כזו שניתן להגדירם כסיכויים ממשיים לזכות בתביעתם.

המבקשים אמנם הראו כי לא בוצעה דיספוזיציה מפורשת בקניינה של השדרה הירוקה. ברם, מהסדר המינוי, התנהלות קמה, ועדותו של סימנטוב, עולה כי גם אם לא הועברו זכויות השדרה הירוקה באופן פורמלי, הרי בפועל נראה שלקמה שליטה מלאה בפרויקט ובחשבון הנאמנות...".

עוד ציין בית משפט קמא, שם, כי מי ששולט בענייני הפרויקט הלכה למעשה הוא מנהל קמה, מר סימנטוב.

כ"ז. ער אני לטענת המבקשים, כי לא חל כל שינוי המצדיק את עמדת המשיבה הגורסת ש הופר הסכם הפשרה מיום 29.1.19, ושרשאית היא לעמוד על פירעון מיידי של החוב ולהפעיל מחדש את הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקשים אשר מדגישים, שאין המדובר בהפרת הסכם הפשרה אלא במינוי חברת קמה כמנהלת מיוחדת לצורך ביצוע הפרויקט והשלמתו עד תום, וכי מבחינת המשיבה לא חל כל שינוי , הואיל ו כשם שהיה למשיבה עד כה שעבוד שני על זכויותיה של שדרה ירוקה בעודפים שיתקבלו מהשלמת הפרויקט, ממשיך גם כיום שעבוד זה לעמוד לזכותה, הכל כפי שנקבע בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 29.1.19 בבית משפט השלום בחדרה.
אין בידי לקבל את עמדתם זו של המבקשים.

כ"ח. בסעיף 6 של הסכם הפשרה מיום 29.1.19 צוין כך: "מוסכם בזאת, כי ככל שחברת השדרה הירוקה ו/או מי מטעמה יבקשו למכור את זכויותיה לצד ג' ו/או לצרף שותף לפעילותה "בפרויקט הציונות" כהגדרתו בהסדר זה, המבקשים מתחייבים לסלק את מלוא החוב על-פי הסדר זה למשיבה בתוך 14 ימים ממועד ביצוע ההתקשרות".

אכן, בית משפט קמא קבע, כי המבקשים הראו שלא בוצעה דיספוזיציה מפורשת בקניינה של השדרה הירוקה באופן פורמלי, ואולם, לטעמי, יש ליתן פרשנות תכליתית לאמור בסעיף 6 של הסכם הפשרה הנ"ל: "ככל שהשדרה הירוקה ו/או מי מטעמה יבקשו למכור את זכויותיה לצד ג' ו/או לצרף שותף לפעילותה בפרויקט...".

סבורני, כי משמעות הדברים היא: אם יתהווה מצב שבו לשדרה הירוקה אין שליטה מלאה בפרויקט ובחשבון הנאמנות, ונראה שאלה הם אכן פני הדברים במקרה שבפנינו.

בהסדר המינוי אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 18.2.20 (והמבקשים לא היו כלל חלק מהליך זה) התמנתה חברת קמה (שאחד מבעליה הוא מר סימנטוב) שלזכותה רשום השעבוד הראשון על זכויותיה של השדרה הירוקה בפרויקט , כמנהלת מיוחדת לפרויקט כשהיא אמורה לפעול לניהול הפרויקט, השלמת בנייתו וקבלת טופס 4 לאכלוס הפרויקט.
לפי סעיף 7(א) של הסדר המינוי שקיבל תוקף של פסק דין ביום 18.2.20:

"המשיבה 1, השדרה הירוקה... נותנת את הסכמתה כי המנהלת המיוחדת תיכנס בנעליה של המשיבה 1 ותקבל את כל הסמכויות הנובעות בכל הקשור, במישרין ובעקיפין, לפרויקט, לרבות בכל הקשור להתחייבויות המשיבה 1 אל מול בעלי הדירות הקיימות בפרויקט ו/או רוכשי דירות היזם. והמשיבה 1 מוותרת בזאת על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה, קיימות ו/או עתידיות כלפי הבעלים והמשיבה 2 ו/או מי מהם בנוגע להסכם זה ובכל הקשור והנובע ממנו".

סעיף 7(ב) בהסדר הפשרה:

"בכפוף לסעיף 6(ד) דלעיל, המנהלים יהיו מוסמכים לקיום ההתקשרויות בפרויקט, ובמקרה הצורך לסיים התקשרויות, עם הקבלן המבצע ו/או כל קבלן אחר ככל שיידרש, עם בעלי תפקיד, ספקים, נותני שירות וכיוצ"ב וכן לחתום וכן להעסיק ו/או לשכור כל בעלי תפקיד ו/או בעלי מקצוע רלוונטיים וחיוניים לצורך השלמת הפרויקט".

כעולה מן האמור לעיל, נכנסת חברת קמה לנעליה של השדרה הירוקה ומקבלת את מלוא הסמכויות הרלוונטיות לניהול הפרויקט, לרבות ההתחייבויות מול בעלי הדירות הקיימות ומול רוכשי דירות היזם, וכן בכל הנוגע לקיום ההתקשרויות בפרויקט, לרבות הקבלן המבצע, בעלי התפקיד, הספקים ועוד.
עוד ראוי לציין, שלחברת קמה שנכנסה כאמור לנעליה של השדרה הירוקה, אין הסכם עם המשיבה, אין לה התחייבות או מחויבות כלפי המשיבה, ואין היא בעלת דברים של המשיבה. דבר עריכת הסדר המינוי נודע למשיבה רק בדיעבד.

כ"ט. ניתן היה לצפות שלבקשה לביטול העיקולים יצורף תצהירו של המנהל והבעלים של השדרה הירוקה, מר אבי וקס (שהוא המבקש מס' 2), ואולם, התצהיר אשר צורף הוא של מר אסף סימנטוב, מבעליה של חברת קמה, אשר גם נחקר בחקירה נגדית על תצהירו ובחקירתו הנגדית טען, שזכויותיה של השדרה הירוקה לא הועברו לחברת קמה, אלא רק סמכויות הניהול.

מר סימנטוב ציין, שבדיעבד נודע לו על הסכם הפשרה מיום 29.1.19 בין המשיבה לבין השדרה הירוקה. כאשר נשאל מדוע בהסדר המינוי מיום 18.2.20, שמכוחו מונתה חברת קמה כמנהלת המיוחדת, לא מוזכרת המשיבה כבעלת שעבוד, השיב:
"לא יודע, היא לא צריכה להיות מוזכרת. קמה כן צורפה להליך ההוא ואתם לא" (עמ' 3 לפרוט' מיום 15.12.20).

כמו-כן, משנשאל מר סימנטוב האם לא סבר שיש לעדכן את המשיבה באשר להסדר הנ"ל שמכוחו מונתה קמה כמנהלת המיוחדת, השיב בשלילה.
עוד נשאל מדוע מסרבת חברת קמה להמציא למשיבה דו"ח אפס, חרף העובדה שעד שחברת קמה נכנסה בנעלי השדרה הירוקה הייתה המשיבה מקבלת דו"ח אפס, ותשובת מר סימנטוב הייתה : "כמו שאתה לא שולח לי את שלך, כך אני לא שולח לך את שלי..." והוסיף, כי נאסר להפיץ משהו על הפרויקט והמשיבה, לדעתו, איננה בגדר יוצאת דופן.

כאשר נשאל מר סימנטוב מדוע לא התאפשר לשדרה הירוקה לרכוש דירה בפרויקט על חשבון החוב של 1,850,000 ₪, שחייבת השדרה הירוקה למשיבה (אשר תוסיף את ההפרש בגין השלמת מחיר הדירה), השיב, שהדבר דומה להוצאת כספים מן השדרה הירוקה, בגין חוב עבר של השדרה הירוקה ואין זה בסמכות המנהלת המיוחדת שהתחייבה לנהל את הפרויקט כחשבון סגור.

עוד יש להעיר, שמר סימנטוב נשאל בעמ' 4 לפרוט' שורה 14: "למי שייך הפרויקט?" והתשובה שנרשמה בפרוט' הייתה: "לשדרה הירוקה". ואולם, כך מציין בית משפט קמא בסעיף 27 של החלטתו: "לאחר מכן נרשמה הערת ב"כ המשיבה שטען, כי שמע שהעד ענה: "לנו". אמנם כך. אני מאשרת כי בית-המשפט אכן שמע את התשובה "לנו", ולאחר מכן שינה העד במהירות את תשובתו וענה: "לשדרה הירוקה" (ההדגשה שלי – י.ג.).

ל. באשר למשיבה: בתצהירו מיום 9.12.20 שניתן בתמיכה לתגובת המשיבה לבקשה לביטול העיקולים שהוגשה לבית משפט קמא, מסר מנהל המשיבה , מר מזרחי, בסעיף 41, כי הוא נפגש ביום 12.11.20 עם המבקש מס' 2 מר וקס (מבעליה של השדרה הירוקה), שאמר למר מזרחי כי נלקחו ממנו ומן השדרה הירוקה כל הסמכויות בפרויקט ומונעים ממנו קבלת כל דיווח, לרבות קבלת דו"חות בהתייחס לפרויקט.

בחקירתו הנגדית (עמ' 5 לפרוט') נשאל מר מזרחי ביחס לסעיף הנ"ל אשר בתצהירו, ומסר: "הוא (הכוונה למר וקס – י.ג.) אמר שאין לו אפשרות ושללו לו את כל הזכויות, שאין לו אפשרות להגיש דו"ח אפס ואף שום מסמך אחר..." .

אעיר, שהמבקשים לא ביקשו מבית משפט קמא לאפשר להם להעיד את המבקש מס' 2, מר וקס, במטרה להזים את דבריו אלה של מר מזרחי.

כשנשאל מר מזרחי בחקירתו הנגדית האם מדבריו אלה של מר וקס הוא הבין שהפרויקט נמכר לחברת קמה וכתוצאה מכך נפגעה המשיבה, ענה מר מזרחי (עמ' 6 לפרוט'): "אולי הפרויקט לא נמכר, אבל אולי הוא לא נמכר אבל הזכויות שלו נלקחו בחטף". (ההדגשה שלי – י.ג.) .

כמו-כן, הוסיף בהמשך: "אין הוכחה שזה נמכר אבל הוא צרף אתכם כשותפים שיושבים על הברז הכספי".

בהתייחס להסדר המינוי מיום 18.2.20 נשאל מר מזרחי, האם מה שכתוב בהסדר, דהיינו, שחברת קמה היא מנהלת הפרויקט, אינו נכון, השיב הוא: "מעבר לניהול של קמה שזה אמת ולא שקר, נתנו להם סמכויות מאוד רחבות, גם אפשרות לרוקן את הקופה ולהותיר אותי, אחרי המתנה של שלוש שנים, עם כל החוב" (עמ' 7 לפרוט').

כאשר הוסיף ונשאל מר מזרחי, האם ידוע לו שאכן רוקנו את הקופה, השיב: "אם הייתי מקבל נתונים על ההתנהלות שלכם, הייתי יודע, אבל אתם לא מתקשרים ואני לא יודע מאומה".

ל"א. מעיון בתשתית הראייתית כפי שהונחה בפני בית משפט קמא, עולה כי אין כל עילה להתערב במסקנה אליה הגיע בית משפט קמא בפסקה 31 של החלטתו, דהיינו:

"גם אם לא הועברו זכויות השדרה הירוקה באופן פורמלי, הרי בפועל נראה שלקמה שליטה מלאה בפרויקט ובחשבון הנאמנות. הדבר עולה ביתר שאת, גם מהעובדה כי מי שהצהיר והעיד מטעם המבקשים לא היה המבקש 2 – בעלי השדרה הירוקה, כפי שניתן היה לצפות, אלא מנהלי קמה. ומי ששולט בענייני הפרויקט הלכה למעשה " (ההדגשה שלי – י.ג.).

ל"ב. על-כך יש להוסיף את העובדה, שבהסדר המינוי שקיבל תוקף של פסק דין ביום 18.2.20, לא צוינה העובדה שלזכות המשיבה יש שעבוד בדרגה שנייה על זכויותיה של השדרה הירוקה בעודפים של הפרויקט, כשם שלא צוינה העובדה שהמשיבה זכאית לקבל מן השדרה הירוקה את סכום קרן החוב בשווי של כ-1,500,000 ₪.

ל"ג. השדרה הירוקה אף לא הביאה לידיעת המשיבה, מיוזמתה היא, את דבר עריכת הסדר המינוי מיום 18.2.20, אלא הייתה זו המשיבה אשר פנתה במכתב מיום 25.12.20 (שבוע לאחר שניתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה הנ"ל), וציינה , כי נודע לה שיש בכוונת חברת קמה לרכוש את הזכויות בפרויקט הציונות . על כך השיב בא כוחה של השדרה הירוקה ביום 1.3.20, כי חברת קמה לא רכשה את זכויות השדרה הירוקה בפרויקט, אלא מונתה יחד עם אחרים כמנהלת מיוחדת בפרויקט, וכי לא הייתה הסתרת מידע מצד השדרה הירוקה, וכי השעבוד לטובת המשיבה נותר בעינו.

דומה, כי ניתן היה לצפות שהשדרה הירוקה תביא מיוזמתה את דבר עריכת הסדר המינוי, שעל פיו מונתה חברת קמה כמנהלת מיוחדת, לידיעת המשיבה. בפרט נוכח העובדה שלחברת קמה (כשהיא עתה המנהלת המיוחדת) אין כל התחייבות כלפי המשיבה, ובשים לב לכך שבהסדר המינוי, לא הוזכרו החוב של השדרה הירוקה כלפי המשיבה, ודבר קיומו של שעבוד בדרגה שניה לזכות המשיבה.

כמו-כן, סבורני, כפי שציין בית משפט קמא בפסקה 30 של החלטתו ביחס לסירובה של חברת קמה להמציא את דו"ח האפס לידיעת המשיבה:
"נכונה הטענה כי הסדר החוב אינו מזכה את המשיבה לקבל לעיונה דו"ח אפס. יחד עם זאת, בהינתן השינוי המהותי שחל בניהול הפרויקט, תוך נטילה מלאה של שליטת השדרה הירוקה על הנעשה בו, ולפי חובת תום הלב בקיום הסכמים, אני סבורה שנכון היה לגלות את אותם נתונים בודדים, שיפיגו את החשש כי עודפים לא ייוותרו לצורך כיסוי החוב". (ההדגשה שלי – י.ג.).

נוכח כל האמור לעיל, מוצדקת מסקנת בית משפט קמא, לפיה לא עלה בידי המבקשים להוכיח, ברמה הנדרשת בשלב דיוני זה, סיכוי ממשי לזכות בתביעתם, ולכן מוצדק היה לדחות את בקשתם לביטול העיקולים.

ל"ד. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם ומדגישים, כמצוין בפסקה 32 של החלטת בית משפט קמא, כי לא נסתרה טענתם שהותרת העיקולים על כנם עלולה להביא להפרת מערכת ההסכמים בין השדרה הירוקה לבין הדיירים והרוכשים, להביא לכישלון של מכירת דירות פוטנציאלית, ולהניע את חברת קמה, לממש את השעבוד בדרגה ראשונה שיש לה על זכויות השדרה הירוקה.

במסגרת בקשת רשות הערעור מוסיפים וטוענים המבקשים, שמאז הטלת העיקולים בוטלו ומבוטלים משאים ומתנים אל מול רוכשי דירות בפרויקט עקב העיקולים, דבר המסכל הזרמת כספים לפרויקט, ומה גם שעל השדרה הירוקה להצהיר בהסכמי מכר הדירות על קיומו של ההליך המשפטי ועל קיום העיקולים, דבר המרתיע קונים פוטנציאליים, ומנהל חברת קמה אף הודיע , שהטלת העיקולים מהווה הפרה של הסכמי המימון ומכאן הזכות לממש את המשכנתא העומדת לרשות חברת קמה ולהתמנות ככונס נכסים של השדרה הירוקה.

הדעת נותנת שיש בעיקולים שהוטלו (בסכום קרן של כ – 1.5 מיליון ₪, כשהמשיבה עותרת במסגרת לשכת ההוצל"פ להגדיל את החוב ולהעמידו על כ – 1.8 מיליון ₪) כדי להכביד במידה מסוימת על המבקשים , אם כי, וכפי שהעיר בית משפט קמא בהחלטתו, הפרויקט ממשיך בהתנהלותו, למרות העיקולים שהוטלו לפני כשלושה חודשים.

מנגד, עולה מן התשתית הראייתית, שביטול העיקולים עלול להעמיד את המשיבה בפני שוקת שבורה לכשתבקש לממש את זכותה, שאינה שנויה במחלוקת, לקבל את כספה.

לטעמי, לא נפלה טעות במסקנתו של בית משפט קמא, לפיה מאזן הנוחות נוטה לזכות המשיבה.

אוסיף, שמדובר בפרויקט גדול של תמ"א 38 לחיזוק שישה בנייני מגורים בחולון, שבהם 96 דירות, לפי הנטען בסעיף 51 של הבקשה לעיכוב ביצוע ולביטול עיקולים שהגישו המבקשים לבית משפט קמא: "אך למען נסבר את האוזן, היקפו של הפרויקט הינו כ-130,000,000 ₪ והוא מלווה על-ידי משרד שמאים המוכר על ידי בנקים בישראל".
לפיכך, וככל שיציעו המבקשים ערובות ראויות להבטחת החזר החוב הכספי המגיע למשיבה (בסכום קרן של כ-1.5 מיליון ₪ ובכפוף לבקשה להגדלת החוב ), יוכלו הם להגיש בקשה בפני בית משפט קמא אשר ישקול, לאחר קיום דיון, האם אכן מוצעות ערובות מתאימות שיש בהן כדי לאפשר את ביטול העיקולים.

ל"ה. בטרם סיום, רואה אני לנכון להזכיר כי, לעיצומו של ענין, ובהתאם להלכה הפסוקה, התערבות ערכאת הערעור בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעדים זמניים היא מצומצמת, והכלל הוא שההכרעה בסעדים אלה מסורה, בעיקרו של דבר, לערכאה הדיונית , ובוודאי שכך הוא בענייננו, מקום בו התנהל דיון בפני בית משפט קמא, אשר בפניו התנהלה החקירה הנגדית של המצהיר מטעם המבקשים, ושל המצהיר מטעם המשיבה, ונשמעו סיכומיהם בעל-פה של ב"כ הצדדים. מכאן, שהייתה לבית משפט קמא ההזדמנות להתרשם באופן בלתי אמצעי מן המצהירים, אשר העידו בפניו.

עיינו: רע"א 1181/97 קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (15.5.97):

"4.        על-פי המדיניות הנקוטה בידי בית משפט זה, אין הוא מתערב בהחלטת הערכאה הראשונה בכל הקשור למתן סעד זמני ובכלל זה סעד הערובה, אלא רק במקרים נדירים (רע"א 438/88 יום טוב ראובן נ' הגב' סלוטקין שרה ואח', תקדין עליון כרך 88(3), 516). מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים נדירים".

כמו-כן עיינו: רע"א 2664/19 ראובני נ' מדינת ישראל - רשות הפיתוח‏ (16.4.19):

"5. כלל הוא כי ערכאת הערעור תתערב לעיתים נדירות בלבד בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעד זמני. מדובר בעניין לגביו נתון לערכאה המבררת שיקול דעת רחב לאור התרשמותה הישירה מהצדדים ומטענותיהם (רע"א 4086/18 קוטינה נ' סיאם, פסקה 11 (25.6.2018); רע"א 8734/13 עבדאללה נ' מדינת ישראל-רשות מקרקעי ישראל, פסקה 13 (12.1.12014))."
(ההדגשה שלי – י.ג.).

עוד עיינו בספרו של הד"ר י. זוסמן ז"ל, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שביעות, 1995), בעמ' 620: "החלטת בית-המשפט, בדרגה הראשונה, ליתן צו זמני או למאן, בית-המשפט לערעורים לא יסתור בדרך כלל את שיקול דעתו" (ההדגשה שלי – י.ג.).

ל"ו. התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני דוחה את בקשת רשות הערעור, כפוף להערה שציינתי לעיל, דהיינו, כי באפשרות המבקשים להגיש בפני בית משפט קמא בקשה להמרת העיקולים בבטוחות ראויות להבטחת החזר החוב הכספי, וככל שתוגש בקשה כזו, תידון היא בפני בית משפט קמא.

צו עיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק הוצל"פ 523423-10-18 שניתן בהחלטותיי 11.1.21 ומיום 20.1.21 – מבוטל.

ל"ז. לא ראיתי מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת נזקי המבקשים.
כאמור כבר לעיל, חובם של המבקשים כלפי המשיבה כלל אינו שנוי במחלוקת. בית משפט קמא בחן היטב את טענות הצדדים, שמע את המצהירים, וקבע בהחלטה מנומקת שלא עלה בידי המבקשים להוכיח קיומה של זכות לכאורה ברמת ההוכחה הנדרשת בשלב דיוני זה, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה. לא שוכנעתי כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא. בנסיבות אלה אין הצדקה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת נזקי המבקשים.

ל"ח. כפי שהערתי קודם לכן, צירפו המבקשים לבקשת רשות הערעור מסמכים שלא היה מקום לצרפם, אך גם המשיבה צירפה לתגובתה לבקשת רשות הערעור מסמכים שלא היה מקום לצרפם, מטעמים שפירטתי בהחלטה.
נוכח האמור לעיל אני מורה שלא יהא צו להוצאות.

העירבון שהפקידו המבקשים בבית משפט זה להבטחת הוצאות המשיבה, יוחזר על ידי מזכירות בית-המשפט לידי ב"כ המבקשים עבור המבקשים , אלא אם הוטל עיקול על העירבון.

על מזכירות בית-המשפט להמציא את העתק ההחלטה אל:

  1. ב"כ המבקשים – עו"ד רותם חנני, חדרה.
  2. ב"כ המשיבה – עו"ד גיא וגנר, תל אביב.

ניתנה היום, ב' אדר תשפ"א, 14 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.