הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1286-04-17

בפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון
בעניין:

סאן וויז בע"מ, ח"פ 513974121
ע"י ב"כ עו"ד בודוביץ', רז ושות'
המבקשת

- נגד -

פזית בר עוז, ת"ז XXXXXX452
ע"י ב"כ עו"ד יעקב סלומון, ליפשיץ ושות'
המשיבה

החלטה

א - מבוא

1. המבקשת בבקשה זו מבקשת להשיג על שתי החלטות שניתנו בעניינה על-ידי בית המשפט קמא (כב' השופט א.גולדקורן) מיום 9/3/17. ההחלטות ניתנו בבקשות 28 ו-29 שהוגשו בבית משפט קמא במסגרת ההליכים המקדמיים בתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת.

2. אציין כי תביעת המשיבה נגד המבקשת הוגשה עוד בחודש דצמבר 2015 ועד מועד כתיבת החלטה זו טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים, ובפועל התקיים בתיק זה רק דיון אחד ביום 15/2/15 בבקשה למתן צו עשה זמני שהוגשה ביום 2/12/15.

3. עד כה הוגשו בתיק בבית המשפט קמא 32 בקשות שעניינן הליכים מקדמיים.
על שתיים מההחלטות שנתן בית המשפט קמא בבקשות 28 ו-29 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו.

4. ההחלטה בבקשה 28 (להלן "החלטה א'") בבית המשפט קמא עניינה הוראה על מחיקת כתב ההגנה מטעם המבקשת בשל אי קיום החלטות בית המשפט קמא מיום 10/8/16 ומיום 18/12/16 בבקשה מס' 9 שעניינן צו גילוי ועיון במסמכים ספציפיים. יצויין כי ההחלטה המורה על מחיקת כתב ההגנה מטעם המבקשת ניתנה תוך מתן ארכה נוספת למבקשת לקיים החלטות בית משפט קמא מימים 10/8/16 ו-18/12/16 עד יום 20/4/17, דהיינו בהחלטה א' ניתנה ארכה נוספת למבקשת לקיים החלטות בית המשפט קמא בחודש נוסף.

בהחלטתי מיום 2/5/17 עיכבתי ביצוע החלטה זו.
בתמצית טוענת המבקשת כנגד החלטה א' כי בית משפט קמא שגה משום שהיא כן מלאה אחר הוראותיו בהחלטותיו מיום 10/8/16 ו-18/12/16 ולפיכך לא היה מקום להורות על מחיקת כתב הגנתה אם זו לא תוסיף ותמציא מסמך העונה על דרישותיו באשר לאופן הנכון למילוי החלטותיו.

5. ההחלטה בבקשה 29 (להלן "החלטה ב'") הינה החלטה בבקשה שהגישה המבקשת בבית המשפט קמא להורות למשיבה בצו להמציא תצהיר גילוי מסמכים ספציפי.
בבקשה נטען כי הגם שהמבקשת המציאה למשיבה ביום 27/11/16 וביום 19/12/16 דרישה לגילוי מסמכים ספציפי, המשיבה לא נעתנה לבקשותיה.
בהחלטה ב' נדחתה בקשת המבקשת כאן ובית-המשפט קמא קבע כי מדובר בבקשה שהיא חלק מהליכי הגילוי שהינם הליכים מקדמיים שאמורים להתנהל עם לוח הזמנים הקבוע בתקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"). בית המשפט קמא קבע כי רשאי בית המשפט להפעיל שיקול דעת ולקבוע "עד כאן" משהוא חש שהצדדים אינם עומדים במועדים וההליכים המקדמיים נמשכים זמן רב מדי.
בית המשפט קמא קבע כי משלא עמדה המבקשת בתנאים האמורים בתקנה 120 ולא הגישה בקשה במועד למתן צו גילוי מסמכים, אין להיעתר לבקשתה הנוכחית שהוגשה רק ביום 1/8/16 כאשר כתב הטענות האחרון בתיק הוגש ביום 7/3/16. שיהוי נוסף בהתנהלות המבקשת מצא בית המשפט בעובדה כי הגם שהמשיבה לא נענתה לטענתה לדרישת המבקשת מיום 1/8/16 שגובתה בהחלטה שנתן בית המשפט בבקשה 10 ביום 27/9/16, בה נקבע לוח זמנים לביצוע עד יום 30/10/16. המבקשת הגישה את בקשה 29 רק ביום 22/1/17.

6. אציין כי הוראות החלטות בית המשפט קמא מושא בקשה זו מלמדת כי אלו ניתנו לאור התנהלות הצדדים באופן ספציפי בתיק זה והמשכיות ההליכים המקדמיים ואין בהם כדי לקבוע הלכה מחייבת כל שהיא באופן כללי או עמדה כל שהיא באשר לטענת הצדדים לגוף העניין.

7. מלכתחילה סברתי כי אין מקום לדון בבקשת המבקשת לאור האמור בצו בתי המשפט וסוגי ההחלטות שלא תינתן בהן רשות לערער, תשכ"ט-2009 (להלן "הצו") ובקשתי לעניין זה הבהרות מב"כ המבקשים.
הבהרות אלו ניתנו ביום 19/4/17 ולאחר מכן, למרות ספקותיי, העברתי הבקשה לתגובת המשיבה בהחלטתי מיום 2/5/17. כן הועברה לתגובה הבקשה הזאת למתן צו עיכוב ביצוע להחלטת בית המשפט קמא – החלטה א' לעניין מחיקת כתבי טענות המבקשת שהיתה אמורה להכנס לתוקפה ביום 20/4/17.

ב - דיון והכרעה

8. לאחר שהתקבלה תגובת ב"כ המשיבה ותשובה לתגובה וכן הודעה נוספת מטעם ב"כ המשיבה, שוכנעתי, גם מבלי להתייחס לאמור בהודעה הנוספת, כי דין הבקשה להידחות.

9. אני סבורה כי הבקשות בהליך זה נוגעות לאופן ניהול הליכים מקדמיים, בעניינם אשר בהם די במפורש הצו והאמור כפי שנועד בדיוק למקרים כדוגמת המקרה דנן בו אין לאפשר מתן רשות ערעור על החלטת ביניים כדי לא לעכב ללא צורך ההתדיינות בבית המשפט קמא ומתוך הבנה כי לכל צד תהא הזכות להשיג גם כנגד הליכי הביניים במסגרת ההליך העיקרי.
בדיקת אופן התנהלות ההליך בבית המשפט קמא מלמדת כי אכן ההליכים המקדמיים נמשכים זמן רב ועיכוב המשך ההליכים גם בדרך של הגשת בקשות בעניינים מקדמיים שלא במועדם וכן הגשת בקשת רשות ערעור רק מוסיפה ללא צורך לעניין זה ומונעת התקדמות בהליך העיקרי.

10. אני סבורה כי פרשנות המבקשת את הוראות הצו המאפשרת הגשת הבקשה דנן משום שזו עוסקת בהחלטות בית משפט קמא בנושא גילוי מסמכים ספציפית אינה נכונה. לעניין זה מצאתי ממש בטיעוני ב"כ המשיבה.

ההשגה בהליך זה מופנית כנגד החלטה א' שעניינה קביעת בית המשפט קמא כי המבקשת לא ביצעה כראוי הוראותיו באשר למתן תשובה נאותה לצווים שנתן בנוגע לגילוי מסמכים ספציפיים. בית המשפט קמא עשה כן לאחר שנתן בעניין שתי ההחלטות לגביהם לא היתה למבקשת כל השגה ובהם פירט בית המשפט את האופן הנכון שעל המבקשת לבצע צווים שניתן בעניין.

11. משכך, אין בפנינו השגה על החלטה בנוגע לצווי גילוי מסמכים ספציפית אלא בנוגע לאופן ביצוע החלטות בעניין גילוי מסמכים , ועניין זה ,המסור לשיקול דעת הערכאה המבררת, נופל בגדר המקרים בהם הצו חל.

12. אשר להחלטה ב', גם זו אינה עוסקת בבקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפי אלא בהארכת מועדים או ליתר דיוק סירוב בית המשפט קמא לאור אופן התנהלות ההליך לפניו לאשר מתן ארכת מועד להגשת בקשה (שכבר נדונה בפועל בבקשה 10 שהגישה המבקשת) לגילוי מסמכים, כאשר זו נוסחה באופן שיאפשר למבקשת לטעון כי עסקינן בבקשה לגילוי מסמך ספציפי . שהרי לא ברור מדוע היה צורך בהגשת בקשה נפרדת באותו עניין (בקשה 10 ובקשה 29) ומדוע בחרה המבקשת שלא לכלול בבקשה 10 גם את המסמכים שמבוקש לגלותם בבקשה 29.
לא נטען ולא הוכח שמדובר במסמכים שקיומם נודע למבקשת רק סמוך למועד הגשת הבקשה ולאור התנהלות ההליך והצדדים, רשאי היה בית המשפט קמא ,במסגרת סמכותו ,לקבוע כי עסקינן בבקשה שהוגשה באיחור בלתי סביר ואין להחיל לגביה הכללים שיש לדון בה גם אם זו תוגש בכל עת.
בנסיבות הספציפיות להליך זה, רשאי היה בית המשפט לקבוע את שקבע בנוגע לבקשה 29. מדובר בהתייחסות בית המשפט קמא לאופן ניהול ההליך בפניו , ולעניין זה צודק ב "כ המשיבה בטענותיו כי אין להתיר מתן רשות ערעור בשלב זה לאור הוראות הדין ולאור הנסיבות הספציפיות של אופן ניהול ההליך בבית המשפט קמא.

13. אשר על כן, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות משום שזו מתייחסת לעניינים בהם לא תנתן רשות לערער בהתאמה להוראות הצו.
יתר על כן, גם אם טעיתי בקביעתי זו אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
אני סבורה כי החלטת בית המשפט קמא נכונה וסבירה ומאוזנת באופן נכון בין צרכי ההליך וניהולו היעיל ובין אופן שמירה על אינטרס הצדדים ויכולתם לנהל ההליך בבית המשפט קמא באופן יעיל.

14. לטעמי, צדק בית המשפט קמא כאשר קבע מחד שעל המבקשת לציית להוראותיו ולבצע את הצווים שנתן בעניינה כאמור בהחלטותיו.
אם בחרה המבקשת שלא להשיג על החלטות קודמות שנתן בית המשפט קמא באשר לאופן הנכון שעל המבקשת לבצע הצווים שנתן בעניינה, אין מקום לקבל בקשת המבקשת בנוגע להחלטה שלישית שנתן אותו בית משפט בתחום סמכותו ולאחר שבדק אופן ביצוע המבקשת החלטותיו וקבע כי המבקשת בצעה באופן לא מספק החלטותיו.
מדובר בהחלטה סבירה נכונה וראויה ואין להתערב בה.

15. באותו אופן אני סבורה כי החלטת בית המשפט קמא בבקשה 29 ראויה ונכונה ותואמת המצופה והנדרש מצדדים להליך לאור אופן התנהלות הצדדים בנוגע להליכים מקדמיים.
בית המשפט קמא הפעיל שיקול דעת נכון בשימו גבול להתנהלות הצדדים בהליכים מקדמיים ואין להתערב בשיקוליו.
גם לא שוכנעתי שהחלטת בית המשפט קמא גורמת נזק ממשי ליכולת המבקשת להתגונן בפני התביעה שהוגשה נגדה.

סיכום

16. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה הבקשה.
מאחר והתבקשה תשובה ולאור תוצאות ההליך ומשמעות הגשת הבקשה כאן בכל הנוגע להמשכיות ההליך בבית המשפט קמא, אני מחייבת המבקשת לשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך כולל של 10,000 ₪, סכום זה ישולם מתוך הכספים שהופקדו ע"י המבקשת. יתרה, אם תשאר, תושב למבקשת באמצעות בא כוחה.

17. לאור תוצאות ההליך, מוארך המועד האמור בהחלטה בבקשה 28 ב-30 יום נוספים ממועד המצאת החלטה זו.
היה והמבקשת לא תבצע במועד זה את הנדרש בהחלטת בית המשפט בבקשה 28 ימחק כתב טענותיה.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ז, 14 יוני 2017, בהעדר הצדדים.