הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 70767-01-19

בפני
כבוד ה שופטת ריבי למלשטריך-לטר

מערער

משה בירמן ת.ז. XXXXXX391
באמצעות ב"כ עו"ד אמיר בירמן

נגד

משיבים

משיבים פורמאליים

1.ס. חלבי עבודות פתוח בע"מ ח.פ 512615162
באמצעות עו"ד איוב חלבי

2.אמיר בירמן (פורמלי)ת.ז. XXXXXX972
3.הום טאון בע"מ (פורמלי) ח.פ. 514545607

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה מיום 02.01.19 בתיק אזרחי מס' 7347-10-16 שניתן על ידי כבוד השופט אמיר סלאמה.

1. המערער הגיש ערעור על כך שחויב בפסק דין של בית משפט קמא בחיוב אישי לשלם לתובעת, ביחד ולחוד עם בנו, עו"ד אמיר בירמן, סכום של 67,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28.2.16 ועד ליום פסק הדין. כמו כן חויבו השניים ביחד ולחוד בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪ ובהחזר האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים עד ליום 2.2.19 , שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

הסכומים לא שולמו על ידי המערער, בנו, וחברה נוספת שחויבה בפסק הדין של בית משפט קמא, והמערער מגיש ערעור זה על מנת שבית משפט של ערעור יקבע שאין לחייבו בתשלום הסכום. כבר כאן אציין כי החברה שגם כנגדה ניתן פסק הדין נסגרה לטענת בא כוח המערער ולא מסוגלת לשלם את החוב וגם עו"ד אמיר בירמן שחויב בתשלום הודיע שהוא בהליך של כינוס נכסים מתחילת השנה הנוכחית.

2. עובדות הרקע בתמצית
2.1 חברה בשם הום טאון (הגליל 77א) בע"מ ביצעה פרויקט בניה במסגרת תמ"א 38 ברחוב הגליל 77א'בחיפה. עו"ד אמיר בירמן הוא בעל שליטה בחברת אחזקות המחזיקה באמצעות חברה בשם הום טאון בע"מ , בחברת הום טאון (הגליל 77א) בע"מ. עוד אציין כי החברה בעלת ההיתר לביצוע הפרויקט הייתה מלכתחילה חברה אחרת של עו"ד אמיר בירמן בשם קונסטרקשיין יוניק בע"מ. המערער הוא אביו של עו"ד אמיר בירמן.
2.2 לקראת סיום הפרויקט בשלהי 2015 דרשה העירייה מבעלת ההיתר לביצוע הפרו יקט (חברה אחרת כאמור באשכול החברות של אמיר בירמן), ביצוע עבודות פיתוח ותשתיות בשטח הציבורי הגובל במבנה, כמו תיקון מדרכה וסלילת רחוב שניזוקו עקב הבניה של החברה הבונה, וזאת כתנאי לקבלת טופס 4.
2.3 לצורך כך נעשתה התקשרות עם החברה המשיבה לביצוע עבודות הפיתוח הנדרשות. המשיבה הייתה אמורה לקבל בתמורה לעבודות הנ"ל סכום של 79,000 ₪. העבודות בוצעו. טענות כנגד הסכום המגיע למשיבה בגין ביצוע העבודות נדחו בבית משפט קמא ואינן חלק מהערעור.
2.4 למעט סכום של 12,000 ש"ח ששולם למשיבה אישית על ידי עו"ד אמיר בירמן אחרי הגשת כתב התביעה בבית משפט קמא, יתרת הסכום לא שולמה עד היום למשיבה.
הטענה של עו"ד אמיר בירמן ואביו, כי המשיבה התקשרה בהסכם לביצוע העבודות עם חברה בשם הום טאון בע"מ, חברה שהפסיקה פעילותה. נטען כי המשיבה לא התקשרה עמם אישית, ולכן הם פטורים מתשלום התמורה עבור העבודה שבצעה המשיבה.
2.5 מנגד, טוענת המשיבה כי ההסכם לתשלום התמורה נקשר ישירות עם עו"ד אמיר בירמן ואביו, מבלי שהייתה חברה כלשהיא ברקע ההתקשרות.

3. פסק הדין של בית משפט קמא
3.1 בית משפט קמא דן בשאלה האם ההתקשרות הייתה בין המערער ובנו באופן אישי עם המשיבה או שמא חברת הום טאון בע"מ היא זו שהתקשרה עם המשיבה לביצוע עבודות הפיתוח.
3.2 בית משפט קמא, לאחר שמיעת הראיות וסיכומי טענות הצדדים, קיבל את הטענה כי העסקה נקשרה בין המשיבה לבין המערער ובנו והתחייבותם היא לשאת באופן אישי בתמורה בגין העבודות שבוצעו.
3.3 בכך קיבל בית משפט קמא את גרסתו של מר חלבי , מנהל המשיבה , אשר העיד על כך כי החוזה נקשר בפגישה שנערכה בסוף חודש דצמבר 2015 בנוכחות המערער, עו"ד בירמן ומר חלבי. באותו מעמד עברו הצדדים על הצעת מחיר שנתנה המשיבה והם התחייבו למחיר שסוכם. באותו מעמד אף הציע עו"ד בירמן לשלם לתובעת סכום על חשבון , אך מר חלבי שהמערער ובנו עשו עליו רושם אמין, ביקש לקבל את מלוא התמורה בסיום העבודות בתשלום אחד. מר חלבי העיד שמעולם לא הוזכר שמה של חברה, והיתה התחייבות אישית של עו"ד אמיר בירמן ואביו לשלם לו את התמורה עבור ביצוע העבודות.
מר חלבי העיד כי במועד קשירת ההסכם כלל לא ידע על קיומה של חברת הום טאון בע"מ או על חברת קונסטרקשיין יוניק הרשומה כבעלת היתר הבניה בעירייה. באותו מעמד לחץ מר חלבי ידיים עם עו"ד בירמן ועם אביו אשר לדבריו אף כיבד אותו בקפה בקומה השניה בבניין.
3.4 השופט בבית משפט קמא ציין כי עדותו של מר חלבי היתה אמינה והשאירה רושם חיובי ביותר, זאת לעומת עדותו של עו"ד בירמן ושל אביו שעדותם לא היה משכנעת והתקשה לקבלה. אמנם עדותו של מר חלבי היא עדות בעל דין יחידה, אך בית המשפט מצא תמיכה לעדות זאת ואף נימק זאת בהרחבה מדוע הסתמך על עדות זו.
3.5 בית המשפט התייחס לשימוש בעייתי שעושה עו"ד בירמן במספר חברות באופן לא עקבי. מי שהתקשרה עם הדיירים במבנה, היא חברת הום טאון (הגליל 77) בע"מ ולא חברת הום טאון בע"מ שזו החברה שעו"ד בירמן טוען שהתקשרה עם המשיבה בהסכם עבודות הפיתוח. כאשר התבקש עו"ד בירמן על ידי מר חלבי, לקראת סיום עבודות התובעת לחתום על מסמך ביחס לתשלום הוא עשה כן בשמה של חברת הום טאון (הגליל 77) בע"מ. בית המשפט מצא כי בזמן אמת שמה של חברת הום טאון בע"מ כלל לא עלה במסמך כלשהוא , אלא רק לאחר גמר העבודה כשמר חלבי דרש תשלום, העביר לו עו"ד אמיר בירמן שיקים המשוכים על ידי חברת הום טאון בע"מ , אשר חוללו בהמשך.
3.6 בית המשפט מצא כי מסירת שיקים על ידי חברת הום טאון בע"מ שעו"ד אמיר בירמן שולט בה באמצעות חברה אחרת שלו, היא הראיה לכך שעו"ד בירמן ראה עצמו כמחויב אישית לתשלום הסכום על אף שמעולם לא הוזכר שמה של הום טאון בע"מ קודם לכן.
3.7 בית המשפט קבע כי גם עדות המערער עצמו חיזקה את גרסת מר חלבי , שכן המערער היה להוט להעיד כי "החברה סגרה" עם המשיבה , זאת העיד בהתייחס לפגישה שהי יתה למר חלבי ולעו"ד בירמן ברכב סגור, שהוא לא היה בו לדבריו וגם לא שמע את המדובר אלא ניזון ממה שאמר לו בנו, בדיעבד. בנו ספר לו שחתם למשיבה, ונתן לה שיקים מטעם החברה. המערער גם לא ידע בוודאות מטעם איזו חברה, הום טאון בע"מ או אולי הום טאון (הגליל 77א) בע"מ. גם שאר דבריו בקשר למסירת שיקים, בקשר לקיומו של הסכם חתום, בקשר לעובדה שלא זכר אם הייתה או לא הייתה פגישה בקומה השנייה , החלישו את גרסת המערער ובנו.
3.8 גם הגרסה של המערער ובנו כי המערער (פנסיונר ממפעל רפא"ל) עובד רק כ"שומר" בבניין, נדחתה על ידי עד מטעמם דווקא, שהעיד כי המערער היה מחליף אות מדי פעם בתפקידו כמנהל אתר העבודה. גם בכך ראה בית משפט קמא הפרכה של הניסיון היזום מצד המערער ובנו להרחיק את המערער ממעורבות בפרויקט ומהתקשרות אישית.
3.9 עובדה נוספת שתמכה בכך שההתקשרות היתה אכן אישית מול המערער ובנו הינה כי ביום 18.2.16 כ – 18 יום לאחר תחילת העבודות , נוכח העובדה שעו"ד אמיר בירמן כלל לא נראה בשטח, עובדה שהדאיגה את מר חלבי, ביקש מר חלבי מסמך התחייבות לתשלום מצד עו"ד בירמן ועו"ד בירמן אכן נתן מסמך התחייבות אישי שישולם למשיבה סכום כלל העבודות + מע"מ. גם מסמך זה מאשש את העובדה שההתחי יבות הייתה אישית. בית משפט קמא מצא שההתחייבות האישית מנוסחת באופן מתוחכם כאילו בשם מנהל הום טאון הגליל 77 בע"מ וראה בכך ניסיון נוסף של עו"ד בירמן להרחיק עצמו מאחריות אישית על ידי שימוש בניסוח משפטי שיאפשר לו לטעון שההתחייבות היא התחייבות של חברה. מר חלבי הצהיר כי לאחר שראה שכתוב במסמך שם חברה ודרש לכך הסבר, הסביר לו עו"ד בירמן שאין לו מה לדאוג והוא ואביו ישלמו לו את הסכום.
3.10 עוד מצא בית משפט קמא חיזוק לגרסתו של מר חלבי בכך שעו"ד בירמן ביצע לתובעת תשלום באופן אישי לאחר הגשת התביעה, בסך של 12,000 ש"ח , סכום ששיקף לדעתו את התמורה המגיעה למשיבה, והסכום שולם על ידו באופן אישי. הסברו של עו"ד בירמן כי עשה זאת לפנים משורת הדין, באקט מצפוני, שכן אם מישהו עבד צריך לשלם לו, נמצאה על ידי בית משפט כבלתי משכנעת. במיוחד, כשהסכום שנמצא מגיע לתובעת הוא כל הסכום שסוכם עליו 79,000 ₪ ולא רק 12,000 ₪.
3.11 בכל אלו מצא בית משפט חיזוקים לעדות בעל דין יחידה ולפיכך קיבל את גרסת המשיבה כי המערער ובנו אחראים ביחד ולחוד לתשלום התמורה עבור העבודות.
3.12 למעלה מהצורך אציין, כי פסק דין של בית משפט קמא דן גם בטענות המערער ובנו לכך שיש לקזז מסכום התמורה המוסכם נזקים שגרמה כביכול המשיבה, טענה שנדחתה מכל וכל בהעדר הוכחה מצד המערער ובנו. עוד דן בית משפט קמא בשאלה האם חברת הום טאון בע"מ חייבת אף היא בתשלום – אך שני נושאים אחרונים אלו אינם חלק משרשרת ההכרעה בערעור ולפיכך מתייתרת הרחבתם.

4. תמצית טענות הצדדים בערעור
4.1 המערער טוען כי הינו פנסיונר בן 72 אשר עבד ברפא"ל ועיסוקו היה באלקטרוניקה. הוא טוען שלא עבד אצל בנו ולא בחברה בבעלות בנו וכל חלקו בפרשה היתה עובדת הימצאותו באתר הבניה על מנת לשמור על המצוי באתר בגין גניבות. נטען כי המערער לא הציג עצמו כבעל תפקיד כלשהוא כלפי המשיבה. נטען כי הגשת התביעה כנגד המערער נבעה מכך שהמשיבה יודעת שלא תוכל לקבל כספים מעו"ד אמיר בירמן או מהחברה ולכן הוסף המערער כנתבע בבית משפט קמא. עוד נטען כי כאשר מנהל המשיבה ביקש מסמך חתום לקראת תום העבודות הוא ביקש זאת מעו"ד אמיר בירמן ולא מהמערער. המשיבה מתבססת בטענתה על הקרבה המשפחתית ביניהם ועל זאת בלבד. נטען כי פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על עדות בעל דין יחידה , ללא אסמכתאות כלשהן וללא "דבר נוסף". עוד נטען, כי בית משפט קמא קבע קביעה סותרת שכן קבע שגם המשיבה הפורמלית 3 (חברת הום טאון בע"מ), חייבת בתשלום התמורה למשיבה. עוד טוען המערער כי אין כל היגיון בכך שאנשים פרטיים יזמינו עבודת קבלנות מהמשיבה כאשר יש חברה שהיא יזמית בפרויקט. המערער לא רואה כל בעיה בכך שחברת הום טאון בע"מ הזמינה לעיתים הזמנות מספקים עבור חברת הבת שלה הום טאון (הגליל 77) בע"מ ואין בכך להשליך על מעמדו ותפקידו של המערער. גם אם מדובר בערבוב של הזמנות עבודה בין שתי חברות קשורות, אין בכך פסול. עוד נטען, כי גם אם קבע בית המשפט שהמערער פיקח על העבודות ועל ניהול האתר, אין בכך ראיה להתחייבות אישית שלו לתשלום למשיבה.
4.2 המשיבה טוענת כי המערער מעלה טענות כנגד ממצאים עובדתיים שנקבעו בבית משפט קמא , אלא שבית משפט של ערעור לא מתערב על נקלה בממצאים שבעובדה. כמו כן, הלכה היא שבית המשפט איננו מתערב בקביעת מהימנות העדים. בית משפט קמא קבע שעדי המשיבה עשו עליו רושם אמין ועדותם אמינה ומהימנה. מנגד בית המשפט דחה את גרסת המערער ובנו. לכן צדק בית המשפט שהעדיף את גרסת מר חלבי על פני גרסת המערער והמשיב. המשיבה תומכת בקביעות בית המשפט בכך שהתקיימה פגישת התקשרות שנכחו בה המערער ובנו וכן מר חלבי וכי תפקידו של המערער היה ניהול האתר ולא כפי שטען שהוא "שומר" בלבד.
המשיבה מוצאת חיזוק גם בכך שבן המערער שילם באופן אישי סכום של 12,000 ₪ לאחר הגשת התביעה, סכום שחשב שמגיע למשיבה וזאת על אף שניסה לטעון בעדותו בתחילה כי סכום זה שולם על ידי החברה.

5. דיון והכרעה
5.1 אקדים ואציין כי דין הערעור להידחות.
5.2 בית משפט קמא אשר שמע את העדים והתרשם מעדותם, קיבל באופן חד משמעי את עדותו של מר חלבי כי במעמד ההתקשרות ומסירת ההצעה של המשיבה וקבלתה, היו נוכחים המערער ובנו יחד עם מר חלבי בבניין ברחוב הגליל 77א. השלושה עברו יחד על הצעת המחיר, והמערער ובנו אישרו אותה וביקשו ממנו להתחיל מיד בביצוע. עו"ד בירמן הציע באותו מעמד לשלם למשיבה על חשבון, אבל בגלל ששני הנוכחים עשו על מנהל המשיבה רושם טוב ואמין, ביקש שמלוא התמורה תשולם לו בסיום העבודה בתשלום אחד והם הסכימו. בית המשפט קיבל באופן חד משמעי את עדות מר חלבי שמעולם לא הוזכר שם של חברה , לא נאמר שהעבודות מבוצעות עבור חברה, וברור היה למר חלבי שההתחייבות היא התחייבות אישית של שני העומדים בפניו , אשר עשו עליו רושם אמין.
בשום שלב לא נסתרה העובדה כי שמה של חברת הום טאון בע"מ עלה לראשונה עם סיום העבודה, מתוך הרישום על השיק, כשנמסרו שיקים של חברה זו למשיבה, שיקים שחוללו. אם צד ג' כלשהו מתיימר לשאת בתשלום ומוסר שיקים שלו, אין ללמוד מכך שהוא היה מלכתחילה צד להסכם ההתקשרות. עובדה נוספת היא כי החברה שבצעה את הבניה היא חברה אחרת בכלל.
5.3 בית המשפט קמא ביסס את התרשמותו על מכלול העדויות ששמע, על מהימנותן, על הדגשים שהושמו בהן, ועל המסמכים השונים שהוגשו.
5.4 על מנת שערכאת הערעור תתערב בקביעות עובדתיות וממצאי מהימנות... יש להראות כי מחומר הראיות ומפסק הדין של בית משפט קמא עולה כי ' שגה בעליל בהערכת העדויות, התעלם מחלקן של אלה, או הסיק מסקנות אשר אינן עומדות במבחן השכל הישר." ( ראו ע"פ 8005/04 אברוטין נ' מ"י (29.3.07) ). המקרים החריגים שבהם יתערב בית המשפט שלערעור בקביעות עובדתיות, אף אם נסמכות הן גם על ממצאי מהימנות, יהיו, למשל, 'במקרה שבו הערכאה הדיונית לא נתנה את דעתה לפרטים מהותיים בחומר הראיות, שיש בהם כדי לשנות את קביעתה, או במקרה שבו הגירסה שנתקבלה על-ידי הערכאה הדיונית מופרכת על פניה והיא חסרת כל היגיון' (עפ 9352/99 יומטוביאן נ. מדינת ישראל ( 5.1.00))
השאלות המוצגות בערעור זה הן ביסודן עובדתיות, ואין מקום לחרוג מהכלל, שלפיו ערכאת ערעור איננה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אשר שמעה את העדים והתרשמה מעדותם. ראו לענין זה ע"א 734/76 פלוני נ' אלמונים, (1978), מפי השופט ש' לוין -
"...אין בית-משפט לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית-משפט קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון הקיים לפני בית-המשפט של הדרגה הראשונה מהתרשמות בלתי-אמצעית מן העדויות..."

5.5 המערער תלה יהבו בסעיף 54 לפקודת הראיות תוך שהוא טוען כי לא נמצאה כל "דבר מה נוסף" לעדות יחידה בעל פה של בעל דין שנשמעה מפיו של מר חלבי. אך גם טענה זו של המערער יש לדחות.
להלן נוסחו של סעיף 54 לפקודת הראיות:
"54. הכרעה על פי עדות יחיד במשפט אזרחי
פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על
פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין,
יפרט בהחלטתו מה הניע אתו להסתפק בעדות זו; ואלה
המקרים:
(1)....
( 2) העדות היא של בעל דין או של בן זוגו , ילדו, הורו, אחיו או אחותו של בעל דין.
(3)....."

סעיף 54 לפקודת הראיות קובע למעשה את חובת ההנמקה כאשר בית משפט פוסק על פי עדות יחידה שאין לה סיוע ואין היא הודיית בעל דין, כאשר מדובר באחד מהמקרים המנויים בסעיף וביניהם עדות של בעל דין.
הוראת הסעיף פוטרת מחובת ההנמקה אם לעדות בעל דין יש סיוע. אם קיימת רק תוספת שאינה מגיעה לכדי סיוע, חובת ההנמקה עומדת בעינה.

מכאן, די שבית משפט יקיים את חובת ההנמקה ויצביע על קיומה של תוספת כלשהיא כדי לעמוד בדרישותיו של סעיף 54 לפקודת הראיות.

טיבה של חובת ההנמקה הוא שעל בית המשפט לפרט בהחלטתו את הטעמים שהניעו אותו להסתפק באותה עדות יחידה. בית משפט קמא ציין בהרחבה את הנימוקים שהביאו אותו להסתפק בעדות בעל דין יחידה לצורך ההכרעה. מקום שעדות סותרת נדחית, לא רק בשל כך שבית המשפט מעדיף את העדות היחידה, אלא שבית המשפט נותן אמון מלא באמיתותה של העדות היחידה , יהיה בכך משום הנמקה מספקת לביסוס הכרעה על עדות יחידה. (ראו ע"א 231/72 עזבון אלמליח נ. ישראל זוטא (1973)).
5.6 כפי שעלה מעדותו של ערן פיינגולד אשר עבר בחברת הום טאון כ – 5 שנים וניהל את אתרי הבניה, אביו של עו"ד בירמן הצטרף כאשר היו באתר הרבה גניבות, אבל מידי פעם היה מחליף אותו לפקוח עין על הנעשה במסגרת תפקידו.

מכאן, שגם עד מטעם המערער ובנו, אשר הגיע לחקירה ראשית ללא הגשת תצהיר מטעמו, לא יכול היה לצמצם את תפקידו של המערער לתפקיד "שמירה" בלבד וציין כי המערער הגיע להחליף אותו לעיתים , כאשר ידוע שמר פיינגולד ניהל את אתרי הבניה. מכאן, שהמערער שמש כמחליף למנהל אתר הבניה.

על כך שעבודתו של המערער לא הצטמצמה לשמירה בלבד, ניתן ללמוד גם ממכתב שכתב סגן מנהל מחלקת ההנדסה בעיריית חיפה, ביום 11.1.18 שם הוא מאזכר פגישה שהתקיימה עמו בקשר לביצוע העבודות על ידי המשיבה . באותה ישיבה דובר מהם העבודות שעל הקבלן לבצע על מנת לעמוד בדרישות בהיבט זה לקבלת טופס 4 . בישיבה נכח סגן מנהל מחלקת ההנדסה, מנהל המשיבה- ומטעם בעל ההיתר נכח מר בירמן משה (המערער) שהציג עצמו כנציג בעל ההיתר. עובדה זו מלמדת על כך שהמערער היה פעיל בעסקי ההתקשרות עם המשיבה ואף שימוש כנציג בעלת היתר הבניה , בדיון שהתקיים לגבי ביצוע העבודה על ידי המשיבה.
ברור אם כן שלא נכח בישיבה כ"שומר" האתר מפני גניבות.
5.7 מרגע שעו"ד אמיר בירמן ואביו נכחו בפגישה במהלכה הוצגה הצעת המחיר מטעם המשיבה, הצדדים עברו עליה, סוכמה הנחה מסוימת במחיר , סוכמה התמורה עבור העבודה, סוכם מתי תשולם התמורה, סוכם על זמן ביצוע ונלחצו ידיים - נקשר הסכם , שהמערער ובנו צדדים לו. יש בכך משום הצעה וקיבול, יש מסוימות וגמירות דעת בין הצדדים, ולפיכך נקשר הסכם בע"פ, שכידוע איננו חייב להיות בכתב. באותו מעמד המערער ובנו היו פעילים בשיחה, לא הוזכר קיומה של חברה כלשהי , לא הודע על קיומה של חברה כלשהיא, בוודאי שלא צוין כי ההתקשרות היא עם חברה. הוצג מצג לפיו המערער ובנו הם מזמיני העבודה והם אלו שישלמו בעבורה.
מנהל המשיבה הסתמך על מראה עיניו, האמין לאנשים שעמדו בפניו ולפיכך ויתר גם על תשלום מקדמה מראש שהוצעה לו. גם עובדה זו שוללת לחלוטין מעורבות של חברה כלשהי במעמד ההתקשרות.
5.8 כפי שעולה מחומר הראיות שהוצג בפני בית משפט קמא התנהלות עו"ד אמיר בירמן בקשר לניהול כל החברות שבבעלותו, מעלה סימני שאלה עקרוניים.
חברת הום טאון בע"מ אשר הוקמה ביום 6.1.11 הרשומה כחברה מפרת חוק היא חברה בשליטת בעל מניות יחיד שהיא חברת יוניק א. פרסום ויחסי ציבור בע"מ וכדירקטור בחברה זו משמשת החברה יוניק א. פרסום ויחסי ציבור בע"מ. דירקטור שהוא חברה בע"מ !! אם נסתכל בנסח רשם החברות של יוניק א. פרסום ויחסי ציבור בע"מ, הרי שחברה זו שהוקמה ביום 4.1.01 מוחזקת על ידי בעל מניות יחיד שהוא בירמן אמיר, שהוא גם הדירקטור היחידי בה. לעומת זאת, חברת הום טאון (הגליל 77) בע"מ שהוקמה ביום 18.8.11 שאף היא רשומה כחברה מפרת חוק, היא חברה הנשלטת על ידי הום טאון בע"מ והדירקטור בה הוא יוניק א. פרסום ויחסי ציבור בע"מ. עו"ד אמיר בירמן הסביר בעדותו כי לצורך כל בנין שהוא עוסק בבנייתו הוא מקים חברה ספציפית ויש לו כ-15 חברות כאלו. נושא זה מוכר בענף הבניה. חברה שקמה לצורך בניית מבנה ספציפי, אין להתפלא שהיא נסגרת מיד לאחר סיום בנייתו, ואז דיירים וספקים נשארים ללא מענה.

עו"ד אמיר בירמן השתמש באופן לא סדור בחברות השונות, כאשר לדבריו חברת הום טאון בע"מ וחברת הום טאון (הגליל 77א ) בע"מ הרלוונטיות לדיון כאן, נסגרו ואינן פעילות. במסמך התחייבות שנתן למנהל המשיבה ביום 18.2.16 כתב :"הננו, הום טאון (הגליל 77) בע"מ על ידי מנהלה אמיר בירמן...." . לעומת זאת, כשנתן שיקים למשיבה בגמר העבודה, היו אלו שיקים של חברת הום טאון בע"מ.

עיון בהסכמים עם הדיירים ברחוב הגליל 77א מלמד כי צד לחוזה עמם היתה חברת הום טאון הגליל 77 בע"מ ומול דיירים מסוימים אף בשם יוניק. א. קונסטרקשיין – (הגליל 77) בע"מ – חברה בהקמה. כמו כן הוצג פרוטוקול שאיננו חתום של חברת הום טאון בע"מ , לכאורה מיום 5.1.16 , שם נרשם כי הנושאים לדיון הם סיום עבודות ברחוב הגליל, גביית כספים מרוכשי דירות, וכן טופס 4 כאשר ברור שחברה זו כלל לא היתה רשאית לכספי התמורה מרוכשי דירות אשר עמדו מול הום טאון (הגליל 77) בע"מ .

5.9 העובדה שהמערער איננו בעל מניות באשכול החברות של בנו, איננה פוטרת אותו מהמצג שנערך במעמד קשירת ההסכם, לפיו המערער ובנו הם מזמיני העבודה והם אלו שישאו בתשלום תמורתה.

6. לסיכום
6.1 הערעור נדחה והמערער איננו פטור מחיובו האישי בתשלום התמורה למשיבה.
6.2 המערער ישא בהוצאות המשיבה בסך של 15,000 ₪ שיועברו למשיבה באמצעות
בא כוחה. הגזברות תעביר את סכום העירבון שהופקד על ידי המערער לידי ב"כ המשיבה
6.3 המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין .

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ט, 01 מאי 2019, בהעדר הצדדים.