הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5024-05-21

לפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל

המערערים
והמשיבים שכנגד

.1 יזהר מוסייל ת"ז XXXXXX075
.2 וולריה מוסייל ת"ז XXXXXX881
ע"י ב"כ עוה"ד אליאור פרץ

נגד

המשיב
והמערער שכנגד
אנטולי בוגדנובסקי ת"ז XXXXXX276
מינוי ע"פ חוק הסיוע המשפטי
ע"י ב"כ עוה"ד אריאלה פלד ואח'

פסק דין

כללי
1. לפניי ערעור וערעור שכנגד שהדיון בהם אוחד (ע"א 29473-02-21, ע"א 5024-05-21) אשר הוגשו על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו בת"א 59646-02-20 (כב' השופט וויליאם חאמד) מיום 31.12.20 (להלן: "פסק הדין") במסגרתו נדחתה תביעה שהגיש מר אנטולי בוגדנובסקי (להלן: "בוגדנובסקי") שעניינה פיצויים בגין נזק שנגרם לדירתו, הנמצאת בקומה שנייה, כתוצאה מנזילת מים שנוצרה בצינור הבית המשותף, אשר עובר בשטח הדירה שבקומה השלישית, מעל דירתו של בוגדנובסקי, אשר שייכת ליזהר מוסייל וולריה מוסייל (להלן: "מוסייל") ברחוב לוי אשכול 449 במעלות תרשיחא.

2. בין הצדדים התנהל הליך קודם (ת"א 14284-11-17) בו תבע בוגדנובסקי את מוסייל בגין נזילה אחרת בביתם , שגרמה נזק לדירתו. הצדדים חתמו , שם, על הסכם פשרה (ביום 04.07.2019) במסגרתו שילמו מוסייל 10,000 ₪ לבוגדנובסקי, לצורך סיום ההליך ביניהם.

3. התביעה מושא הדיון, עוסקת בנזילה חדשה, שאינה קשורה להליך הקודם . אין חולק שנזילה זו ה חלה בספטמבר 2019.

4. ערעורו של בוגדנובסקי, בתיק ע"א 29473-02-21 מתמקד בסוגיה אחת עיקרית והיא בכך שב ית משפט קמא, לא דן בשאלת אחריותם של מוסייל לנזק שהצטבר בדירתו של בוגדנובסקי, מהרגע שהתגלתה הנזילה (בחודש ספטמבר 2019), ועד לרגע בו היא תוקנה על ידי מוסייל (בחודש אוגוסט 2020).

נטען, כי היה על בית משפט קמא לדון בשאלה, מה נעשה לאחר שהתגלתה הנזילה ובשאלה האם מוסייל אפשרו ל בוגדנובסקי להכנס לדירתם ולתקן את הנזילה בעצמו ע"י אנשי מקצוע מטעמו, אם לאו, ולא דן בחובתם להקטין את הנזק.

5. ערעורם של מוסייל, בתיק ע"א 5024-05-21 מתמקד בסוגיית ההוצאות ושכר טרחת עו"ד שנפסקו בערכאה הדיונית. לטענתם, שגה בית משפט קמא שהשית על בוגדנובסקי תשלום שכר טרחה בסך 4 ,000 ₪ בלבד, תוך שסטה מהתעריף המינימלי של כללי לשכת עורכי הדין, שעומד על 12,900 ₪ לתביעה וזאת ללא כל נימוק. מוסייל מסתמכים על תקנה 512(א) לתקנות תקסד"א הקודמות.

מוסייל פרטו את ההוצאות הרבות שנגרמו להם, לשיטתם , וביקשו כי ערכאת הערעור תתערב ותפסוק הוצאות גבוהות יותר, בהתאם לתעריף המינימלי.

6. יצויין, כי טרם הגשת הערעור, הגיש בוגדנובסקי, ביום 14.02.21 , בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בעניין תשלום ההוצאות שהושתו עליו בערכאה הדיונית. בקשתו נדחתה על ידי כב' השופט באומגרט ביום 15.02.21.

קביעותיו של בית משפט קמא
7. מעיון בפסק הדין עולה, כי בית משפט קמא דן אך ורק בשאלה העובדתית שעניינה מה הסיבה לנזילה ומי אחרי לה , אך לא דן בשאר טענות בוגדנובסקי, בענין האחריות לעיקר הנזקים. בית משפט קמא הגיע למסקנה שמוסייל אינם אחראים להיווצרות הנזילה, בקבעו כי הנזילה לא נוצרה כתוצאה מהשיפוץ שביצעו בביתם, אלא שמדובר בנזילה בצינור המשותף של הבית, ולכן היה על ועד הבית לטפל בכך ולתקן את הצינור הפגום . שני הצדדים אינם מערערים על הקביעות העובדתיות שנקבעו בפסק דין קמא.

דיון
בהתייחס לערעורו של המערער (ע"א 29473-02-21)
8. בסעיפים 14-15, 11 לכתב התביעה, וגם בתצהירו ובסיכומי ו, העלה בוגדנובסקי טענה כי מוסייל סירבו לאפשר לו להביא אנשי מקצוע מטעמו ולתקן את הנזילה בעצמו במהירות, ובכך לא פעלו לצורך הקטנת הנזק ואף גרמו לנזק מצטבר רב יותר, תוך הפרת חובת הזהירות כלפיו.

9. לטענתו, אמנם נקבע בפסק דינו של בית משפט קמא כי מוסייל אינם אחראים להיווצרות הנזילה בצינור הבית המשותף, ואף נקבע, כאמור, שהשיפוץ שעשו בביתם שנתיים קודם לכן, לא פגע בצינור שדלף, אך לא נדונה שאלת התנהלותם של מוסייל, מהרגע בו התגלתה הנזילה (חודש ספטמבר 2019) ועד הרגע בו היא תוקנה (אוגוסט 2020). בוגדנובסקי טען, כי אם הנזילה הייתה מטופלת במהירות הראויה, נזקיו היו יכולים להיות קטנים הרבה יותר, ולכן חלה על מוסייל חובה לפצותו בגין הנזק שהצטבר בתקופה הנ"ל.

10. וכך כתב בוגדנובסקי ב סעיף 11 ל כתב התביעה: "התובע יטען כי הנתבעים סרבו לאפשר לאנשי מקצוע מטעמו להיכנס לדירתם, ולא הואילו לתובע פנייתו ללשכה לשירותים חברתיים ומשטרת ישראל. התובע יוסיף ויטען כי חרף פניותיהם החוזרות והנשנות, הנתבעים מסרבים בתוקף לתקן את הנזילה ו/או לשאת בעלויות בגין הנזקים שגרמו".

11. בנספח ב' לכתב התביעה דלמטה, צירף בוגדנובסקי מכתב מיום 24.01.2020 ש נכתב על ידי המומחה איגור סטרובסקי אשר מוסמך לבדיקות תרמוגרפיות, אשר מאשר כי מוסייל סרבו לאפשר לו להכנס לדירתם יחד עם בוגדנובסקי, לצורך בדיקה. במכתבו כתב המומחה: "פניתי לבעלי הדירה מעל הדירה כבר בפעם הראשונה וביקשתי להכנס לדירה ולבדוק את מקור הנזילה. בעל הדירה סירב וצעק עליי".

12. גם בתצהיר שהוגש מטעמו של בוגדנובסקי מיום 05.07.2020, חזר בוגדנובסקי על טענותיו בעניין זה. וכך כתב בסעיף 10 לתצהיר: "אבקש לציין כי בטרם הגשת תביעה לבית המשפט פניתי לחברה שבודקת נזילות בעזרתו של דימה מעיריית מעלות כאשר החברה פנתה למוסייל שיסרב לשתף פעולה ואמר רק דרך בית משפט".

13. ובסעיף 12 לתצהיר נכתב:
"אבקש לציין כי ניסיתי מספר פעמים להכניס בעלי מקצוע מטעמי אפילו לקבל הצעת מחיר לתיקון בכדי למזער את הנזק שנגרם לי אך מוסייל לא הסכים לשתף פעולה ולא הסכים להכניס אף על מקצוע עד שפניתי לבית המשפט.

14. בסעיף 14 לתצהיר נכתב:"אבקש לציין כי במשך כמעט שנה שאני סובל מהנזילה, מוסייל הביא לדירתי הרבה בעלי מקצוע ואני שיתפתי איתו פעולה. הוא לעומת זאת לא הסכים לשתף פעולה וגם היום מושך את ההליך המשפטי ללא צורך".

15. בסעיף 19 לתצהיר נכתב: " בחודש ספטמבר היתה נזילה קלה, לאחר שבוע - שבועיים הגיע מוסייל לדירה שלי, הסתכל והלך בלי לסכם שום דבר. אחר כך מוסייל אמר לי שיזמין חוות דעת מקצועית. בינתיים עברו חודש וחצי - חודשיים והנזילה המשיכה . התקשרתי למכר אינסטלטור. לאחר שמוסייל ובעל מקצוע מטעמו היו בדירה שלי וראו את הנזק הם עלו לדירה של מוסייל כשמוסייל סירב לי ולאינסטלטור מאמי לעלות איתם לדירה ולבדוק את מקור הנזילה ולתת לי הצעת מחיר לתיקון..."

16. בסעיף 23 לתצהיר נכתב: "אבקש לציין כי העובדת הסוציאלית תיאמה עם מוסייל הגעה של בעל מקצוע מטעמי שיבדוק את הבעיה ויתן לי הצעת מחיר ויתחיל בתיקון. בעל המקצוע מטעמי הגיע כפי שסוכם ומוסייל סירב שוב ולמרות הסיכום עם העובדת הסוציאלית להכניס את בעל המקצוע מטעמי. בנוסף מוסייל התחיל לצעוק שלא מכניס אף אחד לדירה זה היה בסוף חודש דצמבר לאחר תקופה של 4 חודשים של נזילה ואז הבנתי שלא אוכל להסתדר עם מוסייל ופניתי ללשכה לסיוע משפטי".

17. בסעיף 24 לתצהיר נכתב: "אבקש לציין כי פניתי אל מוסייל באמצעות עיריית מעלות והגשתי תלונה במשטרה, ושום דבר לא עזר. בנתיים כל הדירה הוצפה במים ובלתי אפשרי היה לחיות בה".

18. גם בסיכומים מטעם בוגדנובסקי (בסעיפים 6-8) חזר בוגדנובסקי על טענותיו בעניין הסירוב העיקש של מוסייל, לאפשר לאנשי מקצוע מטעמו להכנס לדירתם ולתקן את הנזילה ועל כך שבשל האיחור בתיקון, המצב בדירתו החמיר מאוד והוא אף נאלץ לעבור עם אמו בת ה-87 שהתגוררה עמו, למגורים חלופיים על מנת לשמור על בריאותה.

19. בית משפט קמא כלל לא דן בשאלת התנהלותם של מוסייל ובטענותיו של בוגדנובסקי להחמרה משמעותית של הנזקים בשל סירובם לאפשר לו בדיקת המצב ותיקונו.

20. המומחים מטעם שני הצדדים, נחקרו ביום 24.05.2020 (המומחה מר גבי שקד מטעם בוגדנובסקי, והמומחה מר דותן לוי סבג מטעם מוסייל, שאף הגיש 2 סרטונים).

21. בדיון שהתנהל ביום 19.07.2020, ולאחר שהגיע מתורגמן שאין לו "הסמכה פורמלית" בהתאם לתקנות, הגיעו באי כח הצדדים להסכמה לפיה יינתן פסק דין על פי החומר, ללא חקירות נוספות. וכך נכתב בפרוטוקול הדיון: "אנחנו מקבלים את המלצת ביהמ"ש כי פסק הדין יינתן לפי כתבי הטענות ולפי עדויות המומחים מהדיון הקודם והראיות שהוגשו אז, ולפי התצהירים שהוגשו בהמשך על נספחיהם כאשר הנתבע רשאי להעלות את טענתו במסגרת הסיכומים לפסול את תצהיר התובע מהנימוקים שציין בבקשה שהגיש ומהנימוק שלא זומן מתורגמן בעל הכשרה מתאימה היום, וב"כ התובע רשאית להתייחס לטענות אלה גם בסיכומיה.
כמו כן, ומאחר והנספחים לתצהיר הנתבע לא נתקבלו אצל ב"כ התובע וביהמ"ש מציין כי אינם בתיק ביהמ"ש, ב"כ הנתבע ימציא אותם לתיק ביהמ"ש ולב"כ התובע תוך 7 ימים מהיום".

22. בסופו של דבר, תצהירו של בוגדנובסקי לא נפסל ו לנגד עיניו של בית משפט קמא, בבואו לכתוב את פסק הדין, עמדו כתבי הטענות, חוות דעת המומחים ועדויותיהם וכן תצהיריהם של הצדדים ושאר החומר שבתיק.

23. בכתב ההגנה ובתצהיר שהוגש מטעם מוסייל מיום 01.06.2020, עולה כי מוסייל כלל לא התייחסו לטענות שהועלו על ידי בוגדנובסקי בעניין סירובם לאפשר לו להביא אנשי מקצוע מטעמו לדירתם ולתקן את הליקוי באמצעות מומחה מטעמו.

24. גם בסיכומים שהוגשו מטעם מוסייל הם לא התייחסו לכך, אלא טענו רק, שהם פעלו לתיקון הנזילה והזמינו בעל מקצוע מטעמם "בזריזות יוצאת דופן" ושאחריות התיקון היא על "ועד הבית" ולא עליהם.

25. יצויין, כי בדיון שהתקיים בפניי, בערעור ביום 03.06.21 טענו מוסייל שבוגדנובסקי לא הוכיח שהוא רצה לתקן את הנזילה על חשבונו ולא הביא ראיות לכך שפנה אליהם לצורך כניסה לדירתם עם בעלי מקצוע מטעמו.

26. לאור טענותיו של בוגדנובסקי בעניין זה, כפי שהובאו לעיל, היה על בית משפט קמא להתייחס לטענות שהועלו על ידו בנוגע לנזק שהצטבר, בשל התנהלותם של מוסייל, מאז שהנזילה התגלתה ועד לתיקונה ולדון בכך.

27. אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור ואף אין ביכולתה לדון בשאלות אלה, כערכאה ראשונה. לפיכך, אין מנוס מהחזרת הדיון בעניין זה ל בית משפט קמא, על מנת שידון בשאלת הנזק המצטבר שנגרם בדירתו של בוגדנובסקי מה מועד בו התגלתה הנזילה (09/2019) ועד למועד בו היא תוקנה (אוגוסט 2020) [(תקופת זמן של 11 חודשים) ותוציא תחת ידה פסק דין משלים, בו ייקבע על מי מוטלת האחריות לנזקים שנגרמו בתקופה זו (כולם או חלקם) ומה שיעור הפיצוי שיש לפסוק לבוגדנובסקי בגין כך (ככל שיוחלט שמוסייל אחראים, באופן מלא או חלקי ושהוא זכאי לפיצוי).

בית משפט קמא יחליט, לפי שיקול דעתו ולאחר שישמע את עמדות הצדדים, האם פסק הדין המשלים יינתן על פי הסכמת הצדדים (היינו - לפי החומר הקיים בתיק) או בדרך אחרת.

28. ערעורו של בוגדנובסקי מתקבל, אפוא והעניין מוחזר בזה לבית משפט קמא, על מנת שידון בשאלות שהובאו לעיל.

בהתייחס לערעור שכנגד (ע"א 5024-05-21)

29. הלכה היא כי בית משפט שלערעור אינו מתערב בפסיקת הוצאות, אלא במקרים חריגים בלבד [(ראו: רע"א 7650-20 Magic Software Enterprises Ltd נ' פאיירפלאי בע"מ (28.12.2020) שם נפסק (בפיסקה 8) (להלן: " עניין פאיירפלאי"): "ככלל, התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית לעניין הוצאות המשפט תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם נפלה טעות משפטית בשיקול דעתה, או אם דבק בהחלטה פגם או פסול מוסרי (ראו: ע"א 6768/01 רגב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(4) 625, 636 (2004); ע"א 9833/09 כהן נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 41 (25.8.2013); ע"א 11512/04 קרניל חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' גב ים חברה לקרקעות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 15 (16.11.2006)]" [(ראו גם: ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק ואח'" (16.06.2005, פסקה 3)]

עוד נפסק, כי "הבסיס לפסיקת הוצאות אינו עונשי או נזיקי, כי אם חיוב מכוח הדין המקנה שיקול דעת לבית המשפט (ראו פרק ל"ד ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ותקנה 151 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018) (להלן: התקנות החדשות))". (שם, בעניין פאיירפלאי בפסקה 9).

30. יודגש, כי הסמכות לשום ולקבוע את סכום ההוצאות, ובכלל זה סכום שכ"ט עו"ד, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתאם לעניין המתנהל בפניו ולפי כל מקרה לגופו. לערכאה הפוסקת את ההוצאות יש שיקול דעת רחב, ובין היתר עליה להתחשב במשאבים שנדרשו לניהול התובענה, התנהלות בעלי הדין והצדדים, איזון שבין זכות הגישה לערכאות מחד גיסה , והגנה על שיקולים מוסדיים מאידך גיסה , תוך שמירה על שיוון בין בעלי הדין. הפסיקה הכירה בכך ששיקולים מגוונים משפיעים על גובה ההוצאות, כאשר הנחת היסוד היא, שיש לפסוק הוצאות ריאליות אשר נדרשו לניהול ההליך המשפטי, בתחום הסביר (ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נצרת עילית פ"ד ס(1) 600 (30.06.2005)

31. בעניינו, הגיעו הצדדים שלוש פעמים לבית משפט קמא. פעם ראשונה - הגיעו ביום 05.03.2020 לקדם משפט, פעם שנייה - הגיעו ביום 24.05.2020 לחקירת שני מומחים מטעם הצדדים (חקירה שהסתיימה ביום אחד). ופעם שלישית - ביום 19.07.2020 הגיעו הצדדים לחקירה נוספת - בה היו אמורים להיחקר הצדדים עצמם, אך לבסוף הגיעו באי כ וח הצדדים להסכמה כי הם מוותרים על חקירת הצדדים, וכי בית המשפט יפסוק על פי החומר שנפרש לפניו, בהתחשב בעדויות המומחים שנשמעו ובתצהירים שהוגשו.

32. סכום התביעה שהועמד על ידי בוגדנובסקי על סך של 80,000 ₪, אינו השיקול היחידי לקביעת ההוצאות. כך, לא מן הנמנע שייתכנו מקרים בהם גם תביעה בסכום נמוך, באופן יחסי, עשויה לגרום להוצאות גבוהות, אף בסכום גבוה יותר מסכום התביעה ולהיפך .

33. כבר נפסק כי בנוסף ל"סכום התביעה", יש להתייחס גם לפער שבין סכום התביעה ובין סכום פסק הדין, ככל שקיים; לחשיבות העניין עבור בעלי הדין והציבור ולשיקולים נוספים כגון היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין וראיות והמורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (2005); (ע"א 8506/13 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (23.8.2015) .

34. בהתייחס לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, אבהיר כי מדובר בהמלצה בלבד, ולא בחובה לפסוק על פי התעריף המינימלי. כללים אלה, כשמם כן הם ; המלצה לבעלי הדין , בבואם לשכור שירותים משפטיים מעורכי דין . הערכאה הדיונית תביא אותם בחשבון שיקוליה, אולם אין הם מחייבים אותה ועליה לשקול את כלל השיקולים, בהתייחס למקרה הספציפי שנדון בפניה.

35. במקרה זה לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא בעניין ההוצאות, מה גם שהתיק מוחזר אליו לשם השלמת פסק הדין ומן הסתם, עשוי הדבר לשנות את פסיקת ההוצאות בסופו של יום.

36. אני מחייבת את מוסייל לשלם לבוגדנובסקי הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין שני הערעורים בסך כולל של 5,000 ₪.

הפיקדון בסך 5,000 ₪, שהפקידו מוסייל להוצאות בערעור, יועבר על ידי המזכירות לבוגדנובסקי (באמצעות בא כוחו) לשם כיסוי ההוצאות שנפסקו בהליך זה.

המזכירות תחזיר את התיק לבית משפט קמא, אשר יפעל כאמור בסעיף 27 לעיל .

ניתן היום, י' אלול תשפ"א, 18 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.