הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 50205-01-19

בפני
כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקש:

חיים סער

נגד

המשיבים

  1. בתי שכון בזכרון יעקב בע'מ
  2. אמירי זכרון יעקב בע"מ

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול עירבון או לחילופין להפחתתו (להלן: "הבקשה").

2. בקציר האומר, יסופר כי המבקש הגיש תביעה חוזית-נזיקית כנגד המשיבות.
המשיבות הן חברות פרטיות אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה היו בעלות מגרש מספר 1201 חלקות 57 ו-59 בגוש 12728 בזיכרון יעקוב. בין המבקש למשיבות נחתם הסכם רכישה (להלן: " ההסכם"). במסגרת ההסכם, רכש המבקש עבור אביו ז"ל דירה בפרויקט "חלומות זיכרון".

בתביעתו טען המבקש כי נמצאו ליקויים, החל מהעדר עמידה בלוחות זמנים וכלה בליקויים שונים שנמצאו בדירה (לטענתו, הוא הוחתם במרמה על טופס מסירת הדירה, כאשר נאמר לו כי מדובר בחתימה על רשימת ליקויים).

טרם מועד מסירת הדירה, נפטר אביו של המבקש, והוא הוריש לו הדירה בהתאם לצו ירושה.

במסגרת תביעתו טען המבקש כי כתוצאה מהתנהלות המשיבות, נגרמה לו עוגמת נפש רבה. המבקש העמיד את תביעתו על סך של 303,983 ₪.

בסופו של יום דחה בית משפט קמא את התביעה תוך חיוב המבקש בתשלום הוצאות המשיבות בסך של 6,000 ₪ ותשלום שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

3. המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין, הגיש את הבקשה דנא.

טענות המבקש;

4. לטענתו סיכויי הערעור "טובים מאוד, שכן פסק הדין שניתן הינו קיצוני וחריג מאד, וכמפורט בנימוקי הערעור, מבוסס על טעויות בסיסיות".

לטענת המבקש, הלה הגיש את התביעה בגין מספר ראשי נזק. במהלך ההליך שהתנהל בבית משפט קמא, "המערער וויתר על ראש הנזק של ליקויי בנייה, מכיוון שאחר הגשת התביעה ובעטיה, הואילו בטובן המשיבות לתקן את ליקויי הבנייה."

בעניין זה טוען המבקש, כי בית משפט קמא "העניש את המערער! על הפער בין חווה"ד שלו לבין חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש.." לשיטתו, על אף שאין מחלוקת כי נמצאו ליקויי בנייה אשר תוקנו רק לאחר מועד הגשת התביעה, בית משפט קמא דחה את כל ראשי הנזק הנלווים לליקויי הבנייה (כדוגמת שכ"ט מומחה המבקש, שכ"ט מומחה בית המשפט, וכיוצ..)

5. בכל הנוגע ליכולתו הכלכלית טוען המבקש, כי הוא עובד בכיר בבנק לאומי, משכורתו בהתאם, הדירה בה עסקינן בבעלותו ולפיכך, לא תהיה כל מניעה כי ישלם עבור הוצאות המשיבות ככל שיהא צורך.

טענות המשיבות;

6. לטענת המשיבות, אין בבקשה כל ממש. לטענתן, המבקש עצמו טוען בבקשתו כי אין לו מניעה כלכלית להפקיד את סכום העירבון ולפיכך, ככל שחלה עליו החובה לשלם אגרה בגין הגשת הערעור, הרי שחלה עליו החובה להפקיד את סכום העירבון.

7. בכל הנוגע לסיכויי הערעור, טוענות המשיבות, כי אלה קלושים.

טענות המבקש כפי העולות מתשובתו;

8. המבקש חוזר על טענותיו כפי שנטענו במסגרת הבקשה.

דיון והכרעה;

9. תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות") קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

נקבע, כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: " עניין גורנשטיין"), כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין, כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:

א. סיכויי הערעור טובים.
ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכוי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. בכל הנוגע ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

10. לעניין סיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות ובזהירות הראויה, אין מדובר בסיכויים מובהקים כלל.

בכל הנוגע למסוגלות הכלכלית, הרי שהמבקש עצמו טוען בבקשתו, כי אין כל מניעה כלכלית ו/או אחרת כי יפקיד את סכום העירבון, ודומה כי הבקשה הוגשה ב "שיטת המצליח".

11. אשר על כן, הבקשה נדחית.
המבקש יפקיד העירבון לא יאוחר מיום 31.3.19, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה.

כמו כן עד המועד האמור, ישלם המבקש למשיבות הוצאות בסך 1,500 ₪ (כולל מע"מ) .

החלטה זו ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, ג' אדר ב' תשע"ט, 10 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.