הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 48625-10-19

בפני כב' השופט איל באומגרט

המבקשים

.1 שמעון מטילסקי ת.ז. XXXX152
.2 ציפורה מטילסקי ת.ז. XXXXX182

נגד

המשיב
גלעד איזנשטיין, עו"ד מ.ר. 5618

החלטה

לפני בקשה לפטור מהפקדת עירבון (להלן: "הבקשה").

המבקשים הגישו כנגד המשיב תביעה כספית בסך של 1,200,000 ₪ (ת"א 41322-08-15 שלום, חדרה). במסגרת התביעה טענו המבקשים כי המשיב, עו"ד במקצועו, ייצגם בעסקת מקרקעין, התרשל כלפיהם וגרם להם נזק כספי.

לטענת המבקשים , המשיב התרשל בבדיקת הזכויות בנכס נשוא הסכם המכר עליהם חתמו לצורך רכישתו ולפיכך, הם שילמו מיטב כספם ולא קיבלו את התמורה.

יש לציין, כי בשנת 2011, המבקשים הגישו תביעה כספית על סך למעלה ממיליון ₪, נגד המשיב ונגד עורך דין נחום יצחקי (להלן: " עו"ד יצחקי") במסגרת ת"א 7671-02-11 (להלן: " התביעה הראשונה") בין טענות ההגנה בתביעה זו , נטענה טענת התיישנות.

בסופו של יום התביעה הראשונה נמחקה, לאור העובדה שהמבקש 1 (להלן: "המבקש") ( התובע שם), לא הגיש ראיותיו בשאלת ההתיישנות, על אף אורכות שניתנו לו. בית משפט קמא השית על המבקש הוצאות לטובת המשיבים וקבע כי תשלום ההוצאות יהווה תנאי לצורך הגשת התביעה מחדש.

ערעור המבקש על החלטת מחיקת התביעה הראשונה נדחה בע"א 1412-02-14 .

התביעה נשוא הערעור (להלן: "התביעה השנייה") הוגשה בשנת 2015. התביעה השנייה הוגשה כנגד המשיב בלבד ולתביעה הוספה המבקשת 2 (להלן: " המבקשת"), אשת המבקש.

במקביל להגשת התביעה השנייה, המבקש הגיש כנגד עו"ד יצחקי תביעה נפרדת (ת"א 39991-08-15) (להלן: " תביעת עו"ד יצחקי"). טענת ההתרשלות בתביעת עו"ד יצחקי דומה בעיקרה לטענת ההתרשלות כנגד המשיב כאן.

ביום 22.9.16 ניתן פסק דין אשר דחה את תביעת עו"ד יצחקי, מחמת התיישנות.

ערעור המבקש על פסק הדין נדחה במסגרת ע"א 39305-11-16.

בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין שדחה את ערעור על מחיקת תביעת עו"ד יצחקי, נדחתה ברע"א 8110/17 .

פסק הדין בעניין עו"ד יצחקי הפך חלוט במועד מתן פסק הדין נשוא הערעור .

במסגרת פסק הדין נשוא הערעור, בית משפט קמא קיבל את טענותיו המקדמיות של המשיב לעניין השתק פלוגתא ולעניין השתק שיפוטי.

עוד קבע בית משפט קמא, כי ההחלטה אשר דחתה את טענת ההתיישנות שלא מדעת במסגרת תביעת עו"ד יצחקי, תקפה בהליך זה ולפיכך נקבע, כי התביעה התיישנה ויש לדחותה על הסף.

כמו כן, קבע בית משפט כי בעניינם של המבקשים קיים השתק שיפוטי.

המבקשים ממאנים להשלים עם פסק הדין, הגישו את הודעת הערעור ואת הבקשה דנא.

טענות המבקשים;

בכל הנוגע למצבם הכלכלי טוענים המבקשים, כי הוא אינו מאפשר להם הפקדת העירבון. בעניין זה מפנים המבקשים לעובדה כי קיבלו פטור מתשלום אגרה בהליכים השונים בהם ערערו ( ע"א 481/08, בש"א 1191/05) .
עוד מוסיפים המבקשים לטעון, כי ממועד קבלת הפטור מתשלום אגרה, מצבם הכלכלי הבריאותי והנפשי הורע, שכן בנם הלך לעולמו באופן פתאומי.
כמו כן, כנגד המבקש ניתן פסק דין לפיו, הוא חויב בתשלום בסך של 320,000 ₪ לבנק דיסקונט (ת"א 7247/03).

לטענת המבקשים, החברה המשפחתית שהייתה בבעלותם נסגרה בשנת 2002. עד מועד זה המבקשים היו אמידים, אולם בעקבות סגירת החברה והעובדה שהיו ערבים לחובותיה, נלקח מהם כל רכושם לרבות, ביתם בקיסריה, ביטוח מנהלים, רכבים נכסים שונים, מגרשים שקיבלו בירושה וכיוצ'.

כיום, המבקש, בן 82 שנים והמבקשת בת 76 שנים, נשארו ללא רכוש ו/או מקור פרנסה.

עוד מוסיפים המבקשים לטעון, כי נגד המבקש מתנהלים שישה תיקי הוצאה לפ ועל בהיקף כולל של 1,062,869 ₪. נגד המבקשת, מתנהלים 19 תיקי הוצאה לפועל בסך כולל של 1,427,611 ₪.

המבקשים טוענים כי הם חבים לבני משפחת המבקשת סכומים בהיקפים שונים ולפיכך, אין בידי בני משפחתה אפשרות לסייע להם לצורך הפקדת סכום העירבון.

כמו כן, אין בידי ילדיהם של המבקשים לסייע להם (בתם הבכורה, אם לשלושה ילדים, גרושה בפעם השלישית, אינה מקבלת מזונות באופן סדיר, בנם, גרוש, אב לארבעה ילדים המתגוררים עמו ואין ביכולתו לסייע להם. בנם הצעיר הלך לעולמו בפתאומיות ואלמנתו נות רה לפרנס את שלושת ילדיהם).

בכל הנוגע להכנסותיהם טוענים המבקשים, כי למבקשת הכנסה חודשית בסך של 4,300 ₪ נטו (פנסיונרית של משרד החינוך). המבקש אינו עובד באופן מסודר ואינו זכאי לפנסיה. המבקשים זכאים לקצבה מהביטוח הלאומי בסך של 4,400 ₪. הכנסותיהם החודשיות מסתכמות בסך של 8,700 ₪.

הוצאות המבקשים מסתכמות בסך של כ- 8,825 ₪. לטענת המבקשים, בתשלום הפער בין הכנסותיהם להוצאותיהם נושאת בתם- אשר אצלה הם מתגוררים.

עוד מוסיפים המבקשים לטעון, כי מצבה הבריאותי של המבקשת הורע ופאת צנעת הפרט זה לא יפורט כאן .

בכל הנוגע לשכר הטרחה של ב"כ המבקשים נטען, כי הם אינם משלמים את שכר הטרחה בשלב זה, בין היתר לאור מערכת היחסים רבת השנים בינם לבין משפחת ב"כ.

בכל הנוגע לסיכויי הערעור, המבקשים מפנים להודעת הערעור ולהחלטת מותב זה מיום 15.12.19.
לטענת המבקשים, בית משפט קמא לא דן בטענת ההתיישנות לגופה.

טענות המשיב;

לטענת המשיב, הוא טען להתיישנות התביעה והכרעת בית משפט קמא התבססה על תחולת תורת ההשתק. לטענתו, נוכח עקרון ההשתק השיפוטי, ובשים לב לעובדה כי שאלת מועד תחילת מרוץ ההתיישנות הוכרע ה בהליכים שהתנהלו בין המבקשים לבין עו"ד יצחקי בהליך מקביל, הליך אשר עמד במבחן הערעור שהוגש על ידי המבקש ובבקשת רשות הערעור אשר נדחתה אף היא, סיכויי הערעור נמוכים, נוכח זהות האינטרסים.

עוד טוען המשיב, כי ההכרעה בהליך המקביל ניתנה על בסיס תצהירים שהוגשו על ידי הצדדים, ללא חקירותיהם, ללא "התרשמות אישית".

לגופו של עניין טוען המשיב, כי שאלת ההתיישנות זהה בתביעות שהוגשו על ידי המבקשים.

עוד מבקש המשיב לטעון, כי המבקשים לא שילמו את ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהתנהל בבית משפט קמא. לשיטתו, יש ליתן את עיקר המשקל לעובדה שמדובר בהליך ממושך, שסיכוייו קלושים וכי מתן פטור מהפקדת עירבון משמעותו "שלילת יכולתו של המשיב לקבל ההוצאות".

לטענת המשיב, המבקשים לא הוכיחו כי עשו מאמצים לצורך גיוס סכום העירבון. המבקשים לא פירטו האם קיימים להם תכניות חיסכון ו/או פק"מים. כל שצורף הוא, תדפיס יתרת חשבון עו"ש.

לבסוף טוען המשיב, כי המבקשים משלמים לבתם תשלום שכר דירה בביתה בו הם מתגוררים.

טענות המבקשים כפי העולה מתשובתם;

המבקשים חוזרים על טענותיהם.
מצבם הכלכלי ו/או מצבם הכלכלי של ילדיהם לא השתפר ברבות השנים.

בכל הנוגע לטענת המשיב לפיה, המבקשים לא פירטו אודות חסכונותיהם, המבקשת צירפה אסמכתא מבנק לאומי לפיה, יתרת זכותם מסתכמת בסך של 199 ₪.

דיון והכרעה;

תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, 1984- תשמ"ד, קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

נקבע, כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו.
מאידך, נקבע בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: " עניין גורנשטיין"), כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין, כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:

א. סיכויי הערעור טובים.
ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכוי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. בכל הנוגע ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

בכל הנוגע למסוגלות הכלכלית של המבקשים, לא צורפו מלוא אסמכתאות לצורך הוכחת טענותיהם.
המבקשים צירפו תדפיס חשבון בנק בן עמוד אחד. עיון בתדפיס מעלה, כי הכנסות המבקשים (כפי שטענו) אינם מופקדות אליו.
מאידך, המבקשים צירפו אסמכתאות מהם עולה כי יתרת חשבונם בבנק לאומי מסתכמת בסך של כ- 200 ₪.
יש לציין, כי תלושי השכר של המבקשת לא צורפו (על אף שנכתב כי אלה צורפו).
נראה כי המבקשים לא צירפו את כל האסמכתאות הנדרשות. עם זאת, עולה מנתוני הבקשה כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו שפיר.

המבקשים אינם נדרשים להוכיח כי מצבם הכלכלי של ילדיהם קשה. כל שעליהם להוכיח הוא כי פנו בבקשה לסיוע. אין חובה על הילדים לסייע, גם אם מצבם הכלכלי שפיר. בנטל זה עמדו המבקשים.

בכל הנוגע לסיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות ובזהירות הראויה, דומה שגם אם אלה אינם מובהקים, אין הם כה קלושים כפי שטוען המשיב.

13. על כן, הבקשה מתקבלת וניתן פטור מהפקדת עירבון.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, כ"ב טבת תש"פ, 19 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.