הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 32483-04-18

בפני
כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקשת שכנגד

ענת קרן

נגד

המשיב שכנגד
אברהם גלנטי

החלטה

רקע והליכים קודמים;
לפני בקשה לפטור מעירבון אותה הגישה המבקשת שכנגד שכנגד (להלן: " המבקשת").

בקציר האומר יסופר, כי המשיב שכנגד (להלן: " המשיב שכנגד") הוא הבעלים של שתי דירות, הנמצאות בבניין מגורים בן שש יחידות בחיפה. המבקשת היא דיירת מוגנת באחת מהדירות בהתאם להסכם שכירות שנחתם בשנת 1994. המשיב שכנגד הגיש כנגד המבקשת תביעה לפינוי, אשר מבוססת על מספר עילות פינוי וכן תביעה לתשלום דמי שכירות והשתתפות בהוצאות שיפוץ הבניין (ת"א 64551-06-15 שלום, חיפה ).

ביום 26.2.18 ניתן פסק הדין. בית משפט קמא קיבל את התביעה בחלקה, וקבע כי הוכח קיומה של עילת פינוי אחת- הפרת ההסכם בגין אי מתן זכות למשיב שכנגד לבקר בדירה.
עוד קבע בית משפט קמא, כי יש להעניק למבקשת סעד מן הצדק ולפיכך הורה, כי המבקשת תשלם למשיב שכנגד את כל דמי השכירות שעליה לשלם עד מועד מתן פסק הדין, וכן תשלום נוסף בסך 5,000 ₪. בית משפט קמא קבע, כי במידה ולא תשלם המבקשת את הסכומים כאמור, תפונה מהדירה.

עוד קבע בית משפט קמא, כי דין התביעה הכספית להתברר בבית הדין לשכירות, לו הסמכות העניינית לדון בה ולפיכך הורה להעבירה . כמו כן, הושתו על המבקשת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

המשיב שכנגד הגיש לבית משפט קמא בקשה לתיקון טעות בפסק ה דין. ביום 28.2.19 ניתנה החלטה המורה על תיקון פסק הדין בכל הנוגע לסכומי השכירות שעל המבקשת לשלם.

המשיב שכנגד מיאן להשלים עם פסק הדין ועם ההחלטה שניתנה לתיקון פסק הדין ו הגיש כנגד המבקשת הודעת ערעור על פסק הדין ועל ההחלטה לתיקון פסק הדין.

ביום 18.6.18 נמחקה הודעת הערעור הראשונה שהוגשה על ידי המשיב שכנגד, לבקשתו.

המבקשת הגישה לבית משפט קמא בקשה להארכת מועד לתשלום הסכומים שחויבה בהם וכן בקשה להפקיד הסכומים בקופת בית משפט קמא, לאור העובדה שהמשיב שכנגד מערים קשיים.

ביום 14.11.18 ניתנה החלטה על ידי בית משפט קמא ולפיה, בקשת המבקשת מתקבלת והמועד הוארך ליום 18.11.18.

המשיב שכנגד הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה להארכת מועד התשלום (רע"א 62462-12-18).

ביום 28.4.19 הגיש המשיב שכנגד הודעה על חידוש הליכי הערעור במסגרתה הודיע כי בדיון שהתקיים בין הצדדים (בתיק שמספרו רע"א 62462-12-18) , הוחלט בהסכמה, כי ההחלטה אשר ניתנה על ידי מותב זה ביום 18.6.18 בדבר מחיקת הערעור מבוטלת, כי המבקשת הפקידה סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט, על חשבון סכום העירבון שעל המשיב שכנגד להפקיד וכי המשיב שכנגד יגיש הודעת ערעור מתוקנת.

המבקש הגיש הודעת ערעור על פסק הדין מיום 26.2.18 וכן על החלטות בית משפט קמא (מיום 28.2.18 ומיום 14.11.18).

המבקשת אף היא ממאנת להשלים עם פסק הדין והגישה ערעור שכנגד ואת הבקשה דנא.

לטענת המבקשת, היא אישה ערירית, כבת 70 שנה, החיה בגפה כדיירת מוגנת בדמי מפתח. הכנסתה החודשית היחידה של המבקשת היא קצבת ביטוח לאומי חודשית, לה היא זכאית בסך 2,331 ₪ וכן השלמת הכנסה בסך 928 ₪. למבקשת אין הכנסות נוספות.

המבקשת חסרת אמצעים למעט יתרה בחשבון הבנק בבעלותה, בסך 905 ₪. פסק הדין נשוא הערעור נוגע לשאלת הוצאתה של המבקשת מהדירה או הישארותה כדיירת מוגנת ולפיכך, ולו מטעם זה בלבד, יש לפטור אותה מהפקדת העירבון על מנת שתוכל להביא עניינה בפני ערכאת הערעור.

המשיב שכנגד מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקשת לא עמדה בתנאים המנויים בפסיקה לצורך קבלת הפטור מהפקדת עירבון. המבקשת לא צירפה תצהיר תומך; המבקשת לא נתנה הסבר בכל הנוגע למימון ב"כ והעובדה שמדובר בעו"ד מהמגזר הפרטי, בשים לב לעובדה כי מדובר בב"כ שייצגה בהליך זה והליכים קודמים וכי אין כל תיעוד לתשלום שכה"ט בדפי חשבון הבנק שצירפה המבקשת.

עוד טוען המשיב שכנגד, כי המבקשת לא צירפה דפי חשבון בנק למועד הגשת הבקשה, אלא של חודש קודם. המבקשת חבה למשיב שכנגד סכום בסך 8,368 ₪ בגין שני תיקי ההוצל"פ שנפתחו כנגדה. המבקשת לא ציינה בבקשה את העובדה כי בקשתה לסגירת תיקי ההוצל"פ שנפתחו נגדה, בשל טענת "פרעתי", נדחתה על ידי ראש ההוצל"פ. המבקשת לא שילמה למשיב שכנגד את ההוצאות בסך 3,000 ₪, שנפסקו לטובתו.

לטענת המשיב שכנגד, קיים חשש כי הוא לא יוכל לגבות מהמבקשת את הוצאותיו במידה והערעור שכנגד יידחה, זאת נוסף על חובות המבקשת כלפיו בתיק ההוצל"פ.

עוד מוסיף המשיב שכנגד לטעון, כי המבקשת לא התייחסה כלל לסיכויי הערעור שכנגד. בעניין זה מפנה המשיב שכנגד, להחלטה שניתנה על ידי מותב זה, ב בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין אשר הוגשה על ידי המבקשת במסגרתה נקבע, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.

עוד טוען המשיב שכנגד בעניין זה, כי טענות המבקשת לפיהן, בית משפט קמא שגה כאשר קבע כי המשיב שכנגד, הוא בעל הזכות להירשם כבעלים בדירה, אינן יכולות להחזיק מים, שכן למעשה היא עותרת כנגד פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה בין כל יורשי משפחת עודה (שהיו הבעלים של נכסים רבים וביניהם הדירה נשוא הערעור). אין למבקשת מעמד משפטי כנגד פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה; "הפורום" המתאים, אם בכלל, לטעון טענות מסוג אלה, הוא בית המשפט לענייני משפחה בבקשה לביטול פסק הדין של הפשרה".

בתשובתה טוענת המבקשת, כי הליך הערעור דנא התאפשר, לאור ההסכמות שהושגו בין הצדדים ועל אף שהערעור מטעם המשיב שכנגד הוגש באיחור (בהתאם להסכמות). עוד הוסכם בין הצדדים, כי גם למבקשת תעמוד הזכות להגיש ערעור שכנגד, וכי המבקשת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 5,000 ₪ אשר יועמד לזכות המשיב שכנגד לצורך הגשת הערעור המתוקן מטעמו.

על אף מצבה הכלכלי הפקידה המבקשת את הסכום האמור, זאת בעזרת סיוע ממכריה. כעת, טוענת המבקשת, המשיב שכנגד מנסה למנוע שמיעת ערעורה שכנגד כשהוא עומד על תגובתו לפיה, המבקשת תפקיד את סכום העירבון, תוך שהוא נהנה מהעובדה שערעורו ישמע. לטענת המבקשת, יש בהתנהלות זו של המשיב שכנגד חוסר תום לב אשר לא ניתן לאפשרו לאור ההסכמות הדיוניות אליהן הגיעו הצדדים.

בכל הנוגע ליכולתה הכלכלית טוענת המבקשת, כי היא הציגה את מלוא הפרטים הנדרשים.

בכל הנוגע לתשלום מימון שכה"ט של בא כוחה, נטען כי מדובר בחסיון עו"ד לקוח ומכל מקום חלק נכבד משירותו של ב"כ המבקשת נעשה בלא תשלום, כרצון לסייע לה.

לעניין הסך של 8,268 ₪, טוענת המבקשת, כי סכום זה כולל את הגדלת החוב שנעשתה לאחר סכום ההוצאות שהושת על המבקשת על ידי מותב זה, בסך 3,000 ₪.

עוד טוענת המבקשת, כי המשיב שכנגד לא ציין את הסכומים אשר הועברו אליו בהתאם להחלטות: סך של 5,000 ₪ בגין סעד מן הצדק; סך של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט שהופקדו בתיק ההוצאה לפועל; סך של 7,899 ₪ בגין הפרשי שכר דירה שהופקדו בתיק ההוצאה לפועל; סך של 750 ₪ בגין הוצאות משפט (שהושתו בהתאם להחלטת בית משפט קמא מיום 28.2.18) שהופקדו בתיק ההוצאה לפועל; סך של 5,000 ₪ שהופקדו בקופת בית משפט זה כחלק מההסכמות הדיוניות.

בכל הנוגע לסיכויי הערעור טוענת המבקשת, כי המשיב שכנגד מטעה את ערכאת הערעור, שכן אין מדובר בטענות זהות אשר נטענו בערעור בעטיו ניתנה החלטת מותב זה (בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור) ובערעור שכנגד.

בעניין זה טוענת המבקשת, כי היא טוענת במסגרת הערעור שכנגד כי הסכם המכר נעשה בין המשיב שכנגד לבין מי שאינם יורשי הדירה נשוא הערעור (אותו הסכם חלוקה, שקיבל תוקף של פסק דין). טענתה אינה כנגד הסכם החלוקה שקיבל תוקף של פסק דין, אלא כנגד הסכם המכר אשר הצדדים לו אינם בעלי הזכויות בדירה.

דיון והכרעה;

לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה מוחלט, כי הבקשה תתקבל בחלקה, מהנימוקים שיפורטו להלן.

ככלל, תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 , קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

נקבע, כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: " עניין גורנשטיין") כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין, כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:

א. סיכויי הערעור טובים.
ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכוי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. בכל הנוגע ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

בכל הנוגע למסוגלות הכלכלית של המבקשת, המבקשת צירפה את האסמכתאות הנדרשות מהן עולה, כי יכולתה הכלכלית דלה. עם זאת, לא ניתן הסבר המניח את הדעת לעניין מימון תשלום שכ"ט ב"כ וכל שנטען הוא כי ".. הח"מ מעניק חלק נכבד משירותיו למבקשת בלא תשלום כלל כרצון לסייע בידה ככל הניתן".

כמו כן, המבקשת ציינה כי הפקידה את הסכום בסך 5,000 ₪ בקופת בית המשפט, בסיוע של מכריה, ואולם המבקשת לא ציינה האם פנתה למכרים לצורך הפקדת סכום העירבון בתיק זה, אם לאו.

בכל הנוגע לסיכויי הערעור, בזהירות הראויה ומבלי לקבוע מסמרות, לא ניתן לומר כי אלה מובהקים, אולם עם זאת, המבקשת טוענת טענה חדשה, אשר נכון יהא לבררה במסגרת ערכאת הערעור, וזאת אף בשים לב להסכמות הדיוניות אליהם הגיעו הצדדים ברע"א 26462-12-18, ולאחר שהמשיב שכנגד הגיש את הודעת הערעור המתוקנת.

לאור כל האמור, מוחלט כי על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת, הבקשה מתקבלת בחלקה.

המבקשת תפקיד לקופת בית המשפט סך של 5,000 ₪ עד יום 28.8.19, שאם לא כן, יועבר ההליך לראש ההרכב, בהתאם להחלטת כב' הנשיא.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, י' אב תשע"ט, 11 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.