הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 26285-02-19

24.12.19
בפני
כבוד ה שופט כמאל סעב

המערערים

1.עודד ארון
2.שומרה חב' לביטוח בע"מ

נגד

משיבים

1.אופרייט ליס בע"מ
2.מגדל חברה לביטוח בע"מ

בשם המערערים עו"ד ע. גונן ועו"ד ס. סראחנה
בשם המשיבה 1 עו"ד חן מכלוף
בשם המשיבה 2 עו"ד א. אבו ורדה

פסק דין

מבוא
1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מירב קלמפנר נבון), שניתן ביום 31.12.18 בת"א 57883-07-17, במסגרתו נדונו מספר תביעות:

[א] תביעת המשיבה 1 (להלן: "אופרייט") נגד המערערים והמשיבה 2 - (להלן: "התביעה הראשונה").

התביעה הראשונה של אופרייט - (המשיבה 1), כנגד המערערים והמשיבה 2, נתקבלה והמערערים חויבו ביחד ולחוד לשלם לאופרייט (המשיבה 1), הסך של 3707 ₪ וסך של 450 ₪ שכ"ט שמאי, הוצאות בסך 1000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1800 ₪.

[ב] תביעה שכנגד של המשיבה 2 - (להלן: "מגדל"), נגד המערערים - (להלן: "התביעה השנייה").

התביעה השנייה של המשיבה 2 שהינה תביעה שכנגד, שהוגשה כנגד המערערים ונתקבלה תוך חיובם ביחד ולחוד לשלם למשיבה 2 הסך של 92,422 ₪, הוצאות בסך 2600 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 11,000 ₪.

[ג] וכן נדונה גם תביעה שכנגד נוספת שהגישה המערערת 2 נגד המשיבה 2 - (להלן: "התביעה השלישית").

התביעה השלישית שהינה תביעה שכנגד , גם כן, שהוגשה על ידי המערערת 2 נגד המשיבה 2 נדחתה. המערערת 2 חויבה לשלם למשיבה 2 הוצאות בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1800 ₪.

הצדדים:

2. המערער 1 - (שיקרא להלן: "המערער"), הינו הבעלים או הנהג של רכב מסוג קאיה שהיה מעורב בתאונה נשוא הערעור; המערערת 2 - (להלן: "שומרה" או "המערערת"), הינה המבטחת של רכב המערער מסוג קאיה - (להלן: "הקאיה").

3. אופרייט הינה המבטחת של הרכב מסוג יונדאי שהיה מעורב בתאונה - (להלן: "היונדאי").

4. מגדל הינה המבטחת של רכב הט ויוטה שהיה מעורב בתאונה - (להלן: "הטויוטה").

רקע:

5. עניין כל שלושת התביעות הוא נזקי רכוש מהתאונה אשר אירעה ביום 19.3.2017, בכביש מס' 4 מדרום לצפון - (הכביש המוליך מחיפה לכיוון עכו), כשבתאונה היו מעורבים 8 כלי רכב - (להלן: "התאונה").

ההליך בבית משפט קמא:

6. התביעה הראשונה: תביע ת אופרייט נגד המערערים :

אופרייט טענה מחד, כי התאונה התרחשה עת שהיה המבוטח שלה בעצירה ברמזור אדום לצורך פניה שמאלה; ואז פגעה בו מאחור הקאיה והדפה אותו לעבר הרכב שעמד לפניו, מאידך, המערער טען כי הטויוטה פגעה בו והד פה אותו לעבר רכב אופרייט.

כתוצאה מכך, לטענת אופרייט, נגרם נזק לרכבה שהוערך בסך של 3190 ₪ + שכ"ט שמאי בסך 450 ₪. תביעתה נתקבלה.

התביעה השנייה: תביעה שכנגד שהגישה מגדל כנגד המערערים :

טענה מגדל כי הרכב שנהג בו המערער – הקאיה , סטה בפתאומיות מהנתיב השמאלי לעבר הנתיב בו נסע הרכב המבוטח אצלה - הטיוטה , פגע בו בעוצמה, כך, שנהג הטיוטה איבד שליטה, נהדף ימינה ולאחר מכן שמאלה, כתוצאה מכך פגע בשורה של רכבים שעמדו ברמזור. לכן, מגדל תבעה הסך של 92,422 ₪, הכולל; נזק + שכ"ט שמאי בסך 468 ₪ , וירידת ערך ותביעתה נתקבלה .

התביעה השלישית: תביעה שכנגד שהגישה המערערת נגד מגדל; המערערת טענה כי המבוטח שלה, המערער, נהג בקאיה בנתיב השמאלי כאשר לפתע רכב המבוטח אצל מגדל – הט יוטה, שנסע משמאלו ומאחוריו פגע ברכב המערערים בחלק הימני עקב כך ועל אף שבלם, לטענתו, נהדף הרכב לעבר רכב המשיבה 1 שעמד בנתיב המיועד לפניה שמאלה. לטענת המערערת היא נשאה בנזק לרכב המערער על סך 25,989 ₪.

פסק הדין של בית משפט קמא:

7. בבית משפט קמא העיד הנהג מטעם אופרייט; על פי גרסתו עת עמד ברמזור בנתיב המיועד לפונים שמאלה, רכב המערערים הגיע מאחוריו ופגע בו, סטה לכיוון הרכב המבוטח של מגדל שנסע משמאלו, פגע בו, ומעוצמת הפגיעה רכב אופרייט הוטח ברכב שהיה לפניו ונפגע בחלק הימני קדמי.

8. בית משפט קמא התרשם כי עדותו של הנהג מטעם אופרייט, לא נסתרה גם בחקירה הנגדית, הגם שהיא מתיישבת עם הודעתו שמסר במשטרה ביום 22.3.2017, לדעתו. כמו כן, קבע בית משפט קמא כי עדות הנהג מטעם מגדל תואמת ומחזקת גרסת הנהג מטעם אופרייט . בנוסף, תמונות הנזק שהוגשו תומכות בגרסה זו.

9. על פי גרסת המערער; רכב המבוטח אצל מגדל פגע בו ו דחף אותו לעבר רכב אופרייט. בית משפט קמא קבע כי עדותו של המערער בבית משפט ובמשטרה נסתרו באמצעות מיקום ואופי הפגיעה, כפי שניתן לראותם בתמונות הנזק, הגם שגרסתו אינה תואמת את גרסתם של שני הנהגים האחרים.

10. בית משפט קמא לא נעתר לבקשת מגדל להגיש תיק המשטרה ולהסתמך על כתב האישום שהוגש כנגד המערער, שכן בוחן התנועה לא זומן לעדות מטעם מי מהצדדים וראיות אלו כלל לא הוגשו כך שאין להידרש לתוכנן, הגם שמדובר בראיות שאינן נד רשות לצורך קביעת המסכת העובדתית, כך נקבע בפסק הדין.

11. לפיכך, בית משפט קמא קבע כי עדותם של הנהג מטעם אופרייט והנהג מטעם מגדל, מהימנות, וכי מכלל העדויות עולה כי האחראי לתאונה הוא המערער שגרם לתאונה בשל נהיגתו הרשלנות.

מכאן הערעור שבפניי.

טענות המערערים:

12. המערערים טוענים שבית משפט קמא אימץ את תיאור נסיבות קרות התאונה כפי שנוסח בכתב האישום שהוגש נגד המערער. לטענתם , התיאור שהוצג בכתבי התביעה של המשיבים, אינו הולם את התיאור שנקבע כנכון בפסק הדין של בית משפט קמא ; ובכן, על פי הטענה בית משפט קמא ביס ס את ממצאיו בפסק הדין על פי ראיות בלתי קבילות – תיק המשטרה וראיות אחרות.

13. כאמור נטען כי, פסק הדין של בית משפט קמא מבוסס על ראיות בלתי קבילות – חומר החקירה בתיק הפלילי התלוי ועומד נגד הנאשם , שהוא המערער כאן , וזאת בניגוד לקבוע בסעיף 42ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") וההלכה הפסוקה.

14. בנוסף, טוענים המערערים כי מגדל הכריזה על חסיון דו"ח חקירת המשטרה, לכן אינה רשאית להשתמש בו בהליך האזרחי , כפי שנעשה בפס' 8 לפסק הדין. שכן, לטענת המערערים, הדו"ח סותר את מה שאמר העד.

15. הגם שבית משפט קמא ציין בפסקה 20 לפסק הדין שה וא התעלם מדו"ח הבוחן האמור והגיע למסקנתו מבלי להידרש לתוכן הדו"ח, טוענים המערערים כי בית משפט קמא לא הצליח להדחיק או להתעלם מתוכן דו"ח המשטרה ואף הושפע מדברי בא כוח מגדל שהקריא בפני בית משפט קמא חלקים מהדו"ח, לטענתם.
16. המערערים מלינים על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא וטוענים כי מכיוון שלא יכול להיות שרכב המערערים סטה שמאלה ופגע ברכב מגדל, אשר אין חולק כי היה מימינו.

לטענת המערערים, יש לקבל כראיה את תצלומי מקום התאונה.

17. לטענת המערערים טעה בית משפט קמא בניתוח העדויות והתעלם מראיות פיזיות, שכן היה והתאונה אירעה כפי שתיארו העדים מטעם המשיבים, היה אמור להיגרם נזק לחזית הרכב, מתמונות התאונה שצורפו לא עולה כי נגרם נזק לחזית רכב המערער.

18. עוד לטענתם, שגה בית משפט קמא בקביעתו שאין בניהול ההליך האזרחי כדי לפגוע בהגנת הנתבע בהליך הפלילי. שכן המערער למעשה חשף את קלפיו בטרם החל שלב ההוכחות בהליך הפלילי.

19. המערערים טוענים כי נהג הרכב המבוטח אצל מגדל – נהג הטיוטה, התרשל וגרם לתאונה, על כן מתבקש בית משפט לשפות את המערערים בגין נזקיהם בסך 25,989 ₪, לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין של בית משפט קמא לפיו חויבו המערערים בתשלום פיצויים.

טענות אופרייט:

20. ראשית, טוענת אופרייט כי אין מחלוקת כי רכב המבוטח שלה היה בעצירה מוחלטת בנתיב השמאלי עת אירעה התאונה, וכי נפגע כתוצאה מתאונה שבין רכב המערערים לבין רכב מגדל.

21. לטענת אופרייט אין לקבל את טענת המערערת לפיה טעה בית משפט קמא משקבע כי רכבה סטה לצד שמאל . לטענת אופרייט ברי כי מדובר בטעות קולמוס וביהמ"ש התכוון כי רכב המערערים סטה ימינה, שכן אין מחלוקת כי נהג המערערת היה בדרכו לעבודה , מכך, עולה כי הוא נסע בנתיב השמאלי המורה על פניה שמאלה לכיוון מקום עבודתו.

22. טוענת אופרייט כי המערערת מסתמכת על תיעוד חזותי – תמונות שלא ידוע מי צילמם, שכן הוא לא הובא או לא התייצב לעדות, וטוענת כי התמונות אינן עולות בקנה אחד עם קביעות בית משפט קמא. לטענת אופרייט טענה זו מופרכת וחסרת יסוד.

23. עוד לטענת אופרייט, המערערת לא הגישה את דו"ח בוחן התנועה, ולא הזמינה אותו לעדות אלא צירפה את הצילומים בלבד, מכאן יש לדחות את ממצאיה והשערותיה של המערערת.

המערערת טוענת כי אין נזק בחזית רכבה, אך מדו"ח השמאי מטעם המערערת מעלה שקיימים שני מוקדי נזק בחזית הקדמית; בצד הימני ובצד השמאלי.

24. אופרייט טוענת כי טענת המערערת לפיה לא היה מגע בין רכבה לבין רכב אופרייט מופרכת, שכן המדובר בעניין שבמומחיות והיה על המערערת לחקור את השמאים שבדקו את הרכבים, אך אופרייט ביקשה להעמיד את הרכבים לבדיקת שמאי מטעמה.

25. המערערת מפנה לתמונות המעידות לכאורה על היעדר נזק, אופרייט טוענת כי במקרים רבים ישנם נזק ים שלא ניתן לראות בעין, מה גם, שטענת המערערת נסתרה על ידי חוות דעת שמאי המערערת שהעריך את הנזק לרכבה בסך 31,000 ₪ למרות שבתמונות לא ניתן להבחין בנזקים בחזית.

26. הראיות שבית המשפט קמא התבסס עליהן הינן עדויות שנמסרו במשטרה, משכך ה ן הוגשו לתיק כדין.

27. לעניין תיק התעבורה התלוי ועומד נגד המערער טוענת אופרייט כי המערערים לא טענו כי יש לדחות את ניהול ההליך האזרחי עד תום הדיון בתיק התעבורה, הם רק ביקשו להוציא מסמכים והודעות שבתיק התעבורה.

טענות מגדל:

28. המערערים מנסים להיבנות על טעות סופר, בפס' 21 לפסק הדין של בית משפט קמא שם נאמר בטעות "לשמאלו" במקום "לימינו".

29. כתב התביעה שכנגד של המערערים; עדות נהג אופרייט וחוות דעתו של שמאי המערערים , כולם מצביעים על אחריותו הבלעדית של המערער לתאונה ולכן בצדק אימץ בית משפט קמא את הגרסה שלפיה, המערער פגע ברכב אופרייט, סטה לעבר רכב מגדל, פגע בדלתו השמאלית אחורית, גרם ל ו לאבד שליטה, להי דחף ימינה ואח"כ שמאלה ולפגוע בשורת הרכבים שעמדו ברמזור אדום בנתיב השמאלי.

30. גרסת המערערים ביחס לתאונה איננה מבוססת ולא מתיישבת עם הנזקים שנגרמו לרכבים.

31. מגדל טוענת גם כי אין בתיק זה כדי לפגוע בהגנתו של המערער בהליך הפלילי שמתנהל נגדו, ומכל מקום משהוגש כתב אישום נגדו, הדעת נותנת כי לכאורה, קיימות נגדו ראיות שיש בהן כדי להוכיח אשמתו.

32. לטענת מגדל אין טעם המצדיק התערבות בית משפט זה במסקנות בית משפט קמא לאחר שהתרשם באופן ישיר מהעדים מטעם המשיבות, נתן בהם אימון וקבע מהימנותם, ומנגד קבע שעדות המערער אינה אמינה. מה גם, שדו"ח בוחן התנועה מאמת את גרסותיהם של העדים מטעם המשיבות.

33. עוד מציינת מגדל כי המערערים החליטו שלא לזמן לעדו ת את השמאי מטעמם והם הסתפקו לתקוף את שמאי אופרייט, שחוות דעתו נוגדת את גרסתם.

34. לעניין גילוי המסמכים – טוענת אופרייט השימוש בתיק המשטרה נעשה כדין בנסיבות העניין ובית משפט מוסמך להתיר למגדל להגיש את תיק המשטרה בהתאם לפסיקה והספרות המשפטית; בית משפט קמא נדרש להתיר הגשת פרק אחד מעדות נהג הרכב המבוטח אצל מגדל.

35. מכל מקום בפס' 20 לפסק הדין של בית משפט קמא צוין כי ראיות אלו לא נזקפו לחובת המערער, ואף בית משפט קמא לא נדרש לתוכנן.

דיון והכרעה:

36. הלכה מושרשת במשפטנו היא: ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, אלא אם בית משפט של ערעור מגלה טעות משפטית היורדת לשורשם של דברים והמצריכה ומחייבת התערבות, וכך נקבע:

"8. מן המפורסמות היא שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי העובדה והמהימנות של הערכאה הדיונית, הנהנית מיתרון לנוכח התרשמותה הבלתי אמצעית מהעדויות ומן הראיות. רק במקרים חריגים יתערב בית משפט זה בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא (וראו ע"א 5200/06 אלקיס יבוא ושיווק בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א 1, [פורסם בנבו] דינים עליון 2009 (110) 654; ע"א 3537/03 בר בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נט(4) 568 (2005))." - ע"א 3266/08 אמנון סדן נ' פקיד שומה תל אביב 1 (ניתן ביום, 01.06.2011).

ראו גם - ע"א 2032/06 אמנון האגי נ' עזבון המנוח סלמאן יוסף זיאן (ניתן ביום, 01.02.2009), פס' 34; ע"א 6934/11 אסיל פח'ר אלדין נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (ניתן ביום, 25.02.2014), פס' 4.

37. הערעור דנן מופנה בחלקו הגדול כנגד קביעות עובדתיות וקביעות מהימנות ם של עדים, כפי שקבע בית משפט קמא. יחד עם זאת, אסקור להלן את העדויות שהיו בפני בית משפט קמא, לרבות תיק החקירה המשטרתית שהוגש כדין – ראו את המוצגים שהוגשו וסומנו על ידי בית משפט קמא.

הודעות אלו הוגשו ונתקבלו על ידי בית משפט קמא, הוא לא רק היה רשאי להתייחס אליהן, משהוגשו, הוא היה חייב לבחון אותן ואת העקביות שבהן אל מול העדויות שהובאו בפניו.

גרסאות הנהגים:

38. כאמור, המערערים מלינים על הגרסה שבית משפט אימץ, גרסת הנהג של אופרייט ושל נהג מגדל, כך שלדידם, המערער אינו אחראי לתאונה ואופי הנזקים שנגרמו לרכבו ולשאר הרכבים שהיו מעורבים בתאונה לא תואם את תיאור התרחשות התאונה של נהג אופרייט ומגדל, לגישתם.

המערערים מלינים עוד, על כך שבית משפט קמא הסתמך על כתב האישום שהוגש נגד המערער בתיק תעבורה והמייחס לו ה אשם בגרימת התאונה, בשל נהיגה רשלנית.

39. המערערים טוענים שתי טענות עיקריות, הראשונה, כי קביעות שבעובדה של בית משפט קמא אינן הולמות את תוכן המקורות מהן שאב את העובדות, אלא הוא הסתמך על ראיות בלתי קבילות, בניגוד לדין, מכאן נובעת הטענה השנייה.

40. הטענה השנייה, לפיה טוענים המערערים, כי בית משפט קמא הסתמך על ראיות בלתי קבילות בקביעת העובדות ובהכרעה, בין השאר; השתמש בתיק המשטרה שהוגדר כחסוי על ידי המשיבה שהגישה דף מתוך חומר חקירה ל גביו היא טענה לחיסוין - נ/8.

טענה זו אינה מקובלת עליי וטוב עשה בית משפט קמ א שבחן ראיות אלו, ראיות שהוגשו כדין.

41. עתה אבחן את גרסאות הנהגים המעורבים בתאונה בבית משפט קמא והן את ההודעות שמסרו במשטרה, ודוחות שמאי הרכב.

המערער:

42. המערער– נהג הקאיה, מר עודד ארון תיאר את אופן התרחשות התאונה בדיון בבית משפט קמא מיום 30.12.2018 (להלן: "התמליל"), וכך העיד – ראו עמ' 11 לתמליל:

"עו"ד קדאח [צ.ל. העד, מר ארון]: אוקיי אז ביום ראשון לפני שנה וחצי בערך נסעתי לעבודה והתקדמתי לעבודה, נסעתי בכביש לכיוון השער הצפוני של מכון דוד, אני עובד רפאל כאשר בצומת שלכיוון, בצומת שאם אתה לוקח בה שמאלה אתה בקרית ים הרגשתי מכה מצד ימין שלי, אחרי זה הרכב שלי זז שמאלה ונתן מכה לרכב שעמד בצד שמאל בפניה שמאלה וכאשר הרמתי את המבט שלי אחרי המכה ראיתי את הג'יפ טויוטה שפגע בי דוהר במהירות קדימה ונכנס בשרשרת מכוניות שעמדו בפניה שמאלה."

ובעמ' 14 לתמליל ציין כך:

"העד, מר ארון: לא, אני נסעתי בנתיב הישר וקיבלתי מכה מצד ימין ואז אני נהדפתי צד שמאלה ופגעתי כנראה במכונית שלו ובמכונית של, לא חושב שבמכונית שלו, פגעתי מצד שמאל."

את הפגיעה ברכבו תיאר המערער 1 כלהלן – ראו עמ' 11 לתמליל:

"העד, מר ארון: הרכב שלי קיבל מכה מצד ימין, כל האזור הימני שלו וגם מצד שמאל האיזור של הגלגל קיבל מכה מהאוטו שהיה בצד שמאל."

"העד, מר ארון: אני חשבתי שזה היונדאי, אבל אחרי שראיתי את התמונות לפי דעתי זה מהרכב של רנו."

ההודעה של המערער במשטרה :

43. בהודעתו במשטרה מסר המערער כי, הוא נסע ברכבו, מסוג ק איה, בנתיב אמצעי שמאלי (מימין המסלול המיועד לפונים שמאלה), פתאום הרגיש פגיעה בצד ימין של רכבו, הוא בלם, ואז הרגיש עוד מכה מצד שמאל כשהביט והבחין בטנדר טויוטה "דוהר" לכיוון שורת המכוניות שעמדו בנתיב המיועד לפונים שמאלה.

44. המערער בהודעתו במשטרה שלל את האפשרות שפגע בהתחלה ברכב אופרייט – היונדאי, כמו כן, אמר שברגע שנפגע רכבו, הוא לא הזיזו, השאירו איך שנעצר וירד מהרכב.

45. המערער עוד טען בהודעתו במשטרה כי גרסת נהג מגדל שקרית, וגרסת נהג אופרייט מוטעית .

46. לגבי אזור הפגיעות ברכבו; המערער אמר כי רכבו נפגע מג'יפ הטיוטה – רכב מגדל בכנף הימני, ואז הוא פגע ביונדאי – רכב אופרייט, מצד ימין אחורי.

נהג הרכב אופרייט:

47. נהג הרכב המבוטח אצל אופרייט - נהג היונדאי, מר אופיר טויסטר, תיאר את נסיבות קרות התאונה כדלקמן – ראו עמ' 2 לתמליל:

"העד, מר טויסטר: ויש פניה לפני רפאל שפונה לכיוון סביוני ים, קריית ים, עמדתי בטור שפונה שמאלה, רכב שהגיע אחריי נכנס בחלקו האחורי הימני של הרכב כתוצאה מהפגיעה בי גם הנהג עצמו הסיט את ההגה ימינה, פגע למעשה ברכב שנסע בנתיב הימני, פגע בו וכתוצאה מהמכה חזר חזרה ופגע גם בחלקו הצדדי של הרכב תוך שהוא שובר את הגלגל, את התפוח ואת כל המכלול הקדמי. זה הסיפור."

"ת: אני הוטחתי קדימה, אני נגעתי ברכב לפניי, זה מה שהיה."

ובהמשך העיד כך – ראו סעיף 7 לתמליל:
"ת: שהוא עומד להיכנס בי ועד שהוא אכן נכנס, הטווח היה מאוד מאוד קטן, הוא לא הספיק לבלום לעניות דעתי, אני לא שמעתי חריקה, מה שאני ראיתי שהוא ניסה להסיט את ההגה בכל הכוח ימינה, הוא פגע בי וכתוצאה מזה הוא המשיך לנתיב השני, פגע ברכב שהיה בנתיב הימני וכתוצאה מזה כבר חזר והיכה בי פעם נוספת בצד הימני של הרכב."

הוסיף ואמר – בעמ' 8 לתמליל:

"ת: אני ראיתי שהקיה התנגשה בג'יפ, זה כן.
ש: אתה ראית שהקיה נכנסה בג'יפ?
ת: כן כן."

את הנזק שנגרם לרכבו הוא תיאר כלהלן – ראו עמ' 5 לתמליל:

"ת: בחלק האחורי מימין, סליחה,"

"ת: הפגיעה, אופי הפגיעה היה שפשוף בפגוש מכיוון שהחלק הקיצוני של הפגוש הוא החלק הקשה ביותר ברכב ולכן מידת הנזק שלי הייתה קטנה ביחס לרכב שהיה אחריי. היה שפשוף, יש ברשותי צילומים שמראים שהיה פה נזק, מכיוון שהתמונה לא ברורה ויש פה רפלקציה מהפגוש, לכן קשה מאוד לראות קיום של שריטה פה."
ובעמ' 7 לתמליל, אמר:

"ת: לגבי, לגבי הרכב שלי היו 2 פגיעות. פגיעה אחת בחלק האחורי כפי שציינתי, פגיעה אחרת בחלק הצידי של הרכב שהיא גם הנזק המשמעותי יותר לרכב. לגבי פגיעות אחרות שהיו ברכב, מכיוון שראיתי מה קורה, הייתי בעצירה, אז ראיתי שהוא פגע גם ברכב מצד ימין."

ההודעה במשטרה של נהג הרכב של אופרייט :

48. בהודעתו במשטרה מסר נהג אופרייט, כי נהג ברכבו מסוג יונדאי ועמד בעצירה מוחלטת בנתיב השמאלי קיצוני – המיועד לפונים שמאלה; הוא הבחין במראה ברכב הק איה מתקרב לעברו, התקדם כמטר במטרה לאפשר לקאיה לעצור בטור אחריו, סטה ימינה תוך שהוא פוגע ביונדאי בחלק האחורי ימני, כך שרכבו הוטח קדימה ופגע ברכב אחר, ואז ראה ג'יפ טויוטה מגיע מצדו (צד ימין), שפגע בקאיה בחלקה הימני, (בחלק הימני קדמי של הטיוטה), ובהמשך פגעה הק איה בחלק הימני קדמי של רכב המבוטח אצל אופרייט.

49. נהג הרכב של אופרייט לא יודע להגיד בוודאות באיזה נתיב בדיוק נסע רכב הטי וטה.

50. נהג היונדאי – רכב אופרייט, מסר כי רכב הק איה היה בין שני הנתיבים, הנתיב השמאלי לנוסעים ישר, והנתיב השמאלי קיצוני – לפניה שמאלה.

51. עוד מסר כי בפגיעה הראשונה ניזוק הפגוש האחורי בפינה הימנית, ולאחר הפגיעה עם ג'יפ הטיוטה – רכב המבוטח אצל מגדל, פגע רכב הק איה ברכבו בחלק שבצד ימין קדמי בגלגל.

52. נהג היונדאי – הרכב של אופרייט, ציין כי עזב את המקום ראשון.

נהג הרכב המבוטח אצל מגדל:

53. נהג הרכב המבוטח אצל מגדל – ג'יפ הטיוטה – מר איתי צחר, תיאר את התאונה מהפרספקטיבה שלו כלהלן – ראו עמ' 23 לתמליל:

"העד, מר צחר: בכביש עצמו יש כמה נתיבים, יש נתיב משמאל, או שמאלי קיצוני כביכול שזה נתיב תחבורה ציבורית בלבד, הנתיב השמאלי זה נתיב שפונה לאזור הקריות, אני נוסע בכביש באיזור, בנתיב השמאלי כביכול שממשיך ישר, נסעתי רגיל בדרך שלי שאני עושה כל יום, באמצע הנסיעה קיבלתי מכה, הרגשתי מכה, איבדתי שליטה על האוטו ונכנסתי ברכבים שהיו מקדימה."
"ת: אני הייתי במסלול השמאלי, נסעתי ובאמצע הנסיעה קיבלתי מכה ואיבדתי שליטה על הרכב.".

54. לעומת זאת, נהג הטיוטה – רכב המבוטח אצל מגדל, מסר במשטרה כי הוא נסע בנתיב השמאלי לנוסעים ישר, לכיוון עכו. נהג הטיוטה הרגיש פגיעה בצד שמאלי של רכבו, איבד שליטה ופגע ברכבים מקדימה.

55. נהג רכב המבוטח אצל מגדל , מסר כי נסע בנתיב השמאלי (בין שני נתיבים המיועדים לנוסעים ישר).

דו"חות השמאים:

56. על פי דו"ח שמאי המערערים נגרם נזק לרכב המערערים בחלקו הקדמי מצד ימין ומצד שמאל.

57. דו"ח השמאי מטעם אופרייט – יונדאי, מלמד כי נגרם נזק ליונדאי בחזית מצד ימין.

58. ובהתאם לדו"ח שמאי אופרייט – הטיוטה, הנזק המצוי בחזית ובצד השמאלי.

דו"ח בוחן התנועה:

59. בוחן התנועה הסיק כי רכב המערערים נכנס לנתיב השמאלי ופגע ברכב אופרייט מאחור, סטה ימינה, חסם דרכו של רכב המבוטח אצל מגדל ו פגע בו בצד שמאל, כך שרכב מגדל איבד שליטה סטה שמאלה ופגע בשורת רכבים שעמדו בנתיב שמאלי.

60. עוד ציין בוחן התנועה כי "עדות נהג רכב א [רכב המערערים] לא מתיישבת עם הממצאים כי בנתיב שמאלי ישר , כיוון שבמקרה כזה רכב ב [רכב המשיבה 2] היה פוגע בו חזית באחור" .

לסיכום עד כה;

61. לאחר עיון במסמכים, בעדויות הנהגים, חוות דעת השמאים ודו"ח בוחן התנועה, לא מתגבשת מסקנה כי נפלה טעות מהותית היורדת לשורשם של דברים בפסק דינו של בית משפט קמא , אלא טעות סופר גרידא.
62. הגרסאות שמסרו נהג רכב אופרייט ונהג רכב המבוטח אצל מגדל מתארות המצב כמות שהוא מהפרספקטיבה של כל אחד מהם, מהמקום בו עמד בעת התרחשות התאונה, כך בחינת שלושת העדויות של כל אחד מהנהגים נותנת שתי גרסאות אפשריות , אחת הנובעת משילוב בין עדויות נהג אופרייט וזו של נהג מטעם מגדל, אל מול גרסתו של המערער.

63. שילוב העדויות של המשיבות יחד ; מלמד כי לכאורה המערער פגע בחלק האחורי של רכב אופרייט; רכב המערער סטה ימינה ואז פגע ברכב מגדל שהיה בנתיב הסמוך לנתיב האמצעי ( הנתיב השמאלי לנוסעים ישר), ואז סטה שמאלה ופגע שוב בחלק הקדמי ימני של רכב אופרייט, עקב כך, נהג רכב אופרייט איבד שליטה, סטה שמאלה ופגע בשורת רכבים שעמדו ברמזור לצורך פנייה שמאלה.

64. אומנם, מתעוררים קשיים מקריאת הגרסאות השונות שנמסרו; למשל לפי גרסת המערער, רכב מגדל – הטיוטה , נסע בנתיב הימני קיצוני, אך מעדויות שאר הנהגים והראיות עולה כי רכב הטיוטה נסע בנתיב השמאלי מכלל הנתיבים המיועדים לנוסעים ישר - (הנתיב האמצעי למי שנוסע ישר ).

כך גם, לפי גרסת נהג רכב המבוטח אצל אופרייט – היונדאי, טען כי רכבו נפגע מרכב המערער – הקאיה בחלק האחורי ימני, כשנהג הקאיה סטה ימינה בפת אומיות, אולם לא אובחנה פגיעה בחלק זה של היונדאי ובקאיה לא אובחנה פגיעה בצד קדמי שמאלי.

יחד עם זאת, נהג היונדאי לא טען כי מדובר בפגיעה ממשית אלא ב- "שפשוף" – ראו עמ' 5 לתמליל , לכן ייתכן שלא נגרם נזק משמעותי וממשי לרכבים כתוצאה מהפגיעה.

65. נהג היונדאי, נתן הסבר הגיוני ומתקבל על הדעת לטענתו ולחוסר ה אבחנה בפגיעה ברכבו בחלק האחורי ימני.

לעומתו, המערער - נהג הקאיה, לא הסב יר כיצד התרחשה התאונה בצורה ברורה, אלא טען שהרגיש פגיעות במקומות שונים ברכבו.

לפיכך, ייתכן כי כשהתקדם נהג אופרייט – היונדאי , כמטר, כדי לתת למערער – נהג הקאיה, לעצור מבלי לפגוע בו, כטענתו, הוא נדחף לרכב שעמד לפניו.

גם אם כך הם פני הדברים זה לא פוטר את המערער מאחריות לתאונה עם רכב מגדל והפגיעה בחלק הימני קדמי ברכב המבוטח אצל אופרייט.

66. העדויות מטעם המשיבות עקבי ות ומבוססות על הסברים רציונליים לאופן קרות התאונה, בעוד שגרסת המערער אינה מבוססת על הסבר והתרשמות ממה שהיה מחוץ לרכב, הוא העיד כי הרגיש פגיעות באופן פתאומי ולא שם לב למתרחש סביבו בכביש .

67. תשומת הלב מופנית גם לכך שבדיון בבית משפט קמא בא כוח המערערים ניסה בכל דרך ובאופן בולט להביא את נהג מגדל – להודות בכך שנסע בנתיב הימני למרות שהוא היה בנתיב השמאלי ביותר של הנתיב האמצעי למי שממשיך ישר (הנתיב שמאפשר נסיעה ישר) – ראו עמ' 25 ש' 2 – 6; עמ' 26 ש' 16 – 20 לתמליל.

68. על כן, לא נפלה טעות מהותית היורדת לשורשם של דברים בפסק הדין של בית משפט קמא אשר מצדיקה התערבות בקביעות עובדתיות ומהימנות העדים. אולם, לעניין האמור בסעיף 21 לפסק הדין, עמ' 4 ש' 2 לתמליל קבע בית משפט קמא כלהלן:

"21. מכלל העדויות והראיות אשר נסקרו עד כה עולה כי התאונה אירעה כמתואר בכתב התביעה, כאשר רכב הנתבע 1 המבוטח בידי הנתבעת 2 פגע באחורי רכב התובעת, סטה לשמאלו ופגע ברכב מבוטח הנתבעת 3." [ההדגשה לא במקור]

69. קריאת פסק הדין כולו כאמור מלמדת כי בית משפט קמא קבע שהמערער הוא האחראי לתאונה, הגם שבית משפט קמא ציין באופן מפורש כי מסקנתו היא שהתאונה אירעה כמתואר בכתב התביעה, בו נטען כי המערער פגע ברכב אופרייט מאחורה ולאחר שהמערער ורכב מגדל התנגשו סטה המערער ופגע בשנית ברכב אופרייט, בחלק קדמי מצד ימין.

70. על כן, ולאור העובדה כי התאונה התרחשה בכביש שיש בו שלושה נתיבים כלליים, חד כיוונים ונתיב אחד לתחבורה ציבורית, ובהתאם למיקום הרכבים בעת התאונה לא ייתכן שהפגיעה ה ייתה בצד השמאלי של רכב מגדל כתוצאה מההתנגשות עם רכב המערער.

לכן, מתבקשת המסקנה כי נפלה טעות קולמוס בהקלדת המשפט "סטה לשמאלו ופגע ברכב מבוטח הנתבעת 3", ובמקום המילה לשמאלו ניתן להניח כי בית המשפט קמא התכוון למילה "לימינו".

71. אין לקבל את הטענה כי בית משפט קמא הסתמך על האמור בכתב האישום הגם שתיאור התרחשות התאונה בצורה דומה לאמור בכתב האישום ולתיאור שהציגו אופרייט ומגדל בבית משפט קמא . בנוסף לכך, גרסת המערער – נהג הקאיה , לקויה או חסרה ; לא הוסבר כיצד הרכב המבוטח אצל מגדל – הטי וטה, נפגע בצד שמאל באזור הדלתות, ורכב אופרייט שנפגע קלות בחזית, פגיעות שניתן לראות בתמונות.

תיק תעבורה תלוי ועומד נגד המערער 1, האם מצדיק עיכוב ההליכים האזרחיים?

72. הסתמכות על הודעת המשטרה בתיקים של תאונות דרכים כראיה הוא דבר שגרתי ומקובל בעיקר לשם בחינת הקוהרנטיות של העדים .

73. כאמור, המערערים טוענים כי חומר החקירה אינו קביל כראיה בהליך אזרחי כאשר במקביל להליך אזרחי תלוי ועומד תיק פלילי, מכאן שהזדקקות בית משפט קמא לחומר החקירה בתיק הפלילי – ההודעה במשטרה בפרט , הייתה בניגוד להוראות סעיף 42ב לפקודת הראיות שלשונו כך:

42ב.   הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, רשאי בית המשפט לעיין גם בכתב האישום, בפרוטוקול ובכל חומר אחר שהוגש במשפט הפלילי, אם ראה צורך בכך לשם הבהרת האמור בראיה".

74. על פי הסעיף הנ"ל שעה שמסתמך בית משפט על פסק דין מרשיע מכוח סעיף 42א לפקודת הראיות, מותר לבית משפט לעיין בכתב האישום והחומרים שצורפו אליו.

75. כאמור, במקרה דנן תיק התעבורה טרם הוכרע מכאן שהמערערים מלינים על שימוש בית משפט קמא, לכאורה, בחומרי חקירה משטרתיים , כי לטעמם, היה ראוי לדחות את ההתדיינות בהליך האזרחי עד להכרעה בתיק התעבורה המתנהל נגד המערער .

76. לעניין עיכוב הליך אזרחי עד לסיום ההליך הפלילי באותו עניין, נקבע בפסיקה כי ברמה העקרונית לא ראוי לעכב ניהול והכרעה בתיקים אזרחיים עד סיום ההליך הפלילי, וזאת משיקולי יעילות והתארכות הדיונים; אולם, לעניין הטענה שה הכרעה בתיק האזרחי תפגע בזכות הנאשם להליך הוגן, קבע בית משפט העליון בעניין - רע"א 854/97 לופטין יצחק נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (ניתן ביום, 30.04.1997), כי:

"התופעה של קיום משפטים אזרחיים ופליליים באותו ענין נפוצה למדי. ואין זה ראוי שמשפטים אזרחיים יישארו תלויים ועומדים עד אשר יסתיימו הליכים פליליים באותו עניין. לעיתים יכול העיכוב להימשך שנים גם כאשר מדובר בערכאה ראשונה, קל וחומר אם יש להמתין עד לסיום הערעור בערכאה האחרונה.

4. השיקולים הנ"ל נסוגים אם ניצבת מולם זכות של מתדיין העלולה להיפגע".

ראו גם - רע"א 210/03 Fondation Sansounimaille נ' ישראל פרי (ניתן ביום, 08.07. 2003), שם נקבע:

"ההחלטה אם לעכב הליך אזרחי בשל קיומו של הליך פלילי, מקום בו מתעוררת בשני ההליכים מסכת עובדתית משותפת, כורכת שיקולים מנוגדים. מן הצד האחד ניצב האינטרס שבקיום הליכים משפטיים – אזרחיים ופליליים – ביעילות ובלא דחיות מיותרות. מן הצד האחר, ניצבת זכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן. ההכרעה אם לעכב את ההליך האזרחי מקום בו מתקיים הליך פלילי באותו עניין תלויה בנסיבות של כל מקרה ומקרה".

לפיכך, יש לבחון בענייננו אם ההכרעה בהליך האזרחי עלולה לפגוע או פגעה בזכויותיו של המערער בהליך הפלילי התלוי ועומד.

77. יש לומר כי המערערים לא טענו או ביקשו בבית משפט קמא דחיית ניהול התיק האזרחי, עד לסיום התיק הפלילי – תיק תעבורה, התלוי ועומד נגד המערער. נציין כי בקשה זו הועלתה אך ורק בערעור. מכל מקום, הדבר – החשש לפגיעה בזכויות המערער - לא הוכח. מה גם, המערערים לא הצביעו על נימוקים שיש בהם כדי לתמוך בטענה זו. על כן; בנסיבות העניין לא מצאתי כי בית משפט קמא טעה משהפנה לחומר חקירה משטרתי, שלפעמים, הוא דרוש בהליך האזרחי כדי לבחון ה קוהרנטיות והעקביות של גרסת המעורבים בתאונה.

כך שחומר חקירה זה היה דרוש לשם בחינת הקוהרנטיות של העדים שהעידו בפניו הן בעדותם בפניו והן בחקירתם על ידי המשטרה.

סוף דבר:

78. על יסוד כל האמור לעיל , אני מחליט לדחות את הערעור ומחייב את המערערים ביחד ולחוד לשלם לכל אחת מהמשיבות הסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

79. הסכום שנפסק לעיל יקוזז מהפיקדון שהופקד, אם הופקד, והיתרה, אם תישאר, תוחזר למפקיד הפיקדון.

80. המזכירות תשלח עותק לצדדים.

ניתן היום, כ"ו כסלו תש"פ, 24 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.