הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 25758-05-21

בפני
כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקשים

  1. איילה כהן
  2. ניסים בטש

נגד

המשיבה
אסטרל תקשורת בע"מ

החלטה

לפני שתי בקשות. בקשה לפטור מהפקדת ערובה ובקשה לפטור מתשלום אגרה. כמו כן, בהמשך, עתרו המבקשים לביטול העיקול שהוטל על ידי המשיבה.

בקציר האומר יסופר, כי הצדדים התקשרו בהסכם במסגרתו היה על המשיבה לטפל בהחזרי מס עבור המבקשת משנת 2012 ועד לשנת 2017 ותמורת זאת, המבקשת נדרשה לשלם למשיבה שכ"ט בשיעור של 23% + מע"מ. המבקשת נותרה חייבת למשיבה סך של 1,567 ₪ וכן פיצוי מוסכם בסך של 600 ₪.

לפיכך, המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 2,267 ₪- ת"ת 29833-11-20.

המבקשת (וכן המבקש- שהוא החייב הנוסף במסגרת תיק ההוצאה לפועל) הגישו התנגדות. התצהיר נחתם על ידי המבקשת בלבד.

בית משפט קמא קבע, כי היה מקום לדחות את התנגדות המבקשת, אולם נתן לה רשות להתגונן כפוף להפקדת מלוא החוב כפי המופיע בתיק ההוצאה לפועל.

המבקשת לא הפקידה את הסכום הנדרש, וביום 9.3.21 ניתנה החלטה במסגרתה נקבע, כי בהעדר הפקדת הסכום, ההתנגדות נדחית, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל והמבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך של 1,000 ₪.

המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין.

בהחלטה מיום 25.3.21 נדחתה בקשתה.

המבקשים ממאנים להשלים עם ההחלטה מיום 25.3.21 , הגישו ערעור ואת הבקשות דנן. יש לציין, כי הבקשות לפטור מהפקדת ערובה ו תשלום אגרה הוגשו על ידי המבקש בלבד.

לטענת המבקש, הוא מוכר בשירותי הרווחה במקום מגוריו; מטופל במחלקה לטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול של שירותי הרווחה במקום מגוריו, מטופל במרכז לבריאות הנפש ונוטל תרופות. המבקש אינו עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה.

לפיכך, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו הפקדת הערובה ותשלום האגרה.

המבקש נדרש לצרף אסמכתאות וביום 18.5.21 צירפו המבקשים מסמכים נוספים.
בתשובתם שהוגשה במועד האמור, טוענים המבקשים, כי המשיבה הטילה צו עיקול על חשבון הבנק בבעלות המבקשת, עובר למועד מתן פסק הדין הסופי.

לפיכך, עתרו המבקשים לעיכוב ביצוע וביטול העיקול שהוטל. בעניין זה נטען, כי המבקשת "מכניסה את בנה בנישואין והעיקול גורם לה נזקים כבדים."

המבקש צירף החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו. לטענתו, ממועד זה, מצבו הכלכלי לא השתנה ואף החמיר.

המשיבה מתנגדת לבקשה לפטור מהפקדת ערובה. לטענתה, המבקשת לא צירפה בהתאם להחלטת מותב זה, החלטות לפטור מתשלום אגרה הנוגעות אליה. כל שצורף הן החלטות ישנות, שאין בהן כדי ללמד על מצבה הכלכלי של המבקשת.

המבקשת לא מפרטת אודות מצבה הכלכלי; האם יש בבעלותה רכוש. המבקשת לא הוכיחה, כי פנתה לגורמים חיצוניים לצורך קבלת סיוע בהפקדת הערובה או בתשלום האגרה.

בכל הנוגע לסיכויי הערעור טוענת המשיבה, כי אלה קלושים. המשיבה מפנה בעניין זה להחלטת בית משפט קמא.

דיון והכרעה;

לצורך הדיון המשפטי בבקשות, יתייחס בית המשפט לבקשה לפטור מהפקדת ערובה ולבקשה לפטור מתשלום אגרה באופן נפרד. לצורך יישום הדין בנסיבות, הדיון יאוחד, שכן הבקשות הוגשו כמקשה אחת.

ככלל, תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: " התקנות") קובעת, כי מטרתן היא ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, על מנת להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

תקנה 5 לתקנות קובעת, כי בית המשפט נדרש לאזן, לפי העניין, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי. דהיינו, נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

נוסף על כך, תקנה 5א לתקנות קובעת, כי עקרונות היסוד של התקנות ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו מכוח התקנות או מכוח כל חיקוק אחר.

תקנה 50(4) לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי להחליט בבקשה, על יסודה ועל יסוד התשובה, וזו לשונה:

"על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה:
(4) בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם."

עיון בתקנות מגלה, כי אין למגיש בקשה, זכות קנויה לתגובה לתשובת המשיב. בנסיבות אלה, החלטה זו תינתן, על סמך הבקשה ותשובת המשיבה.

הבקשה לפטור מהפקדת ערובה;

בכל הנוגע להבטחת הוצאות משיב בהליך הערעור, קובעת תקנה 135 כהאי לישנא:

"(א) עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.
ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.
(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה."

דומה, שרוח הכללים שנקבעו עד עתה בהלכה הפסוקה לעניין שיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל כשמונחת לפניו בקשה לפטור מהפקדת ערובה, טובים גם עתה.

עם זאת, פרשנות ההלכה תהא, בהתאם לעקרונות היסוד של התקנות בכלל, וכן של התקנות הנוגעות לבקשה לפטור מערובה, בפרט ובהתאמה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (במאגרים , 21.7.14) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי בעת קביעת שומת הערובה על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין, כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מערובה עסקינן. אלו הם התנאים:

א. סיכויי הערעור טובים.
ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד הערובה.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכוי אמתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. בכל הנוגע ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את הערובה ממעגל חברים וקרובים.

בהתאם לאמור לעיל, על אף שפסק הדין בעניין גורשטיין ניתן עובר למועד כניסת התקנות לתוקף, הרי ברי, כי עקרונותיו העומדים בבסיס החלטה למתן פטור מהפקדת ערובה, חלים על התקנות, ועל בית המשפט לבחון שיקולים אלה בבואו ליתן פטור או הפחתה של סכום הערובה שהוטל.

הבקשה לפטור מתשלום אגרה;

בעניין גורשטיין נקבע, כי לתשלום אגרה מספר מטרות ובהן, נשיאה בחלק היחסי של עלות ניהול ההליך ומניעת פתיחת הליכי סרק.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי על מנת להיעתר לבקשה לפטור מאגרה על שני תנאים מצטברים להתקיים: המבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה וההליך מגלה עילה.

עוד נקבע שם, כי בכל הנוגע לתנאי הראשון- היעדר יכולת כלכלית, על המבקש להיכנס לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, דיווח על הוצאות וכיוצא בזה. באשר לתנאי השני- האם ההליך מגלה עילה, נקבע בעניין גורנשטיין, שאין מדובר ברף גבוה ועניינו בחינה לכאורית של העילה.

מן הכלל אל הפרט;

ראשית יש לציין, כי הבקשות הוגשו באופן שאינו ברור, שכן את הודעת הערעור הגישו המבקשים; את הבקשה לפטור מהפקדת ערובה ותשלום אגרה, הגיש המבקש, כשלבקשות אלה צורף תצהיר שלו ואסמכתאות תומכות אשר נוגעות אליו בלבד.

את התשובה עם השלמת האסמכתאות הגישו שוב, שני המבקשים.

שנית ולגופם של דברים- בכל הנוגע לסיכויי הערעור, בזהירות הראויה ומבלי לקבוע מסמרות, לא ניתן לומר, כי הוכח, שסיכויי הערעור גבוהים.

בכל הנוגע למצבם הכלכלי של המבקשים, עיון באסמכתאות מעלה, כי מצבם הכלכלי אינו מבין המשופרים.

בהתאם לתדפיסי חשבון הבנק של המבקשת, היא ביתרת חובה. המבקש אינו עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה.

עם זאת, דומה, כי המבקשים לא פורשים את התמונה המלאה בכל הנוגע למצבם הכלכלי. כך למשל, אין זה ברור במה עובדת המבקשת; לא צורפו תלושי שכר בעניינה.

כמו כן, עיון בהעתק תדפיסי חשבון הבנק של המבקשת מעלה, כי היא ככל הנראה בעלים של נכס, שכן למבקשת חיוב חודשי לבנק טפחות בגין משכנתא. המבקשים לא מפרטים מדוע אין ביכולת המבקשת ליטול הלוואה.

נוסף על כך, לא צורפו תדפיסי חשבון בנק ואישורי יתרות עדכניים בעניינו של המבקש.

המבקשים לא מפרטים היכן מתגוררים והאם יש בבעלותם רכוש.

זאת ועוד, לא הוכח, כי המבקשים פנו לגורמים חיצוניים לצורך קבלת סיוע בהפקדת הערובה או בתשלום האגרה.

לאמור יש להוסיף, כי ההחלטות שצורפו הן בעניינו של המבקש בלבד ואינן רלוונטיות, ש כן, מדובר בהחלטה משנת 2009 ומשנת 2010.

באשר לבקשה לעיכוב ביצוע – דינה של זו להידחות. ככלל יש לבצע חיוב כספי עם הינתנו ולא הוכח שייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך, ככל שפסק הדין יבוצע. כמו כן, לא ברור איזה נזק נגרם למבקשים מהטלת העיקול .

משכך, הבקשה לעיכוב ביצוע – נדחית.

בנסיבות אלה, מוחלט לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרה.

נוכח גובה החיוב הפסוק וגדר המחלוקת תעמוד הערובה על סך של 5,000 ₪. במאמר מוסגר יצויין כי זהו גובה הערובה המושת על מי שזכאי לסיוע משפטי. כלומר, בית המשפט התחשב במבקשים.

ההחלטות הנשוא האגרה והערובה ניתנו בסמכותי כרשם.

ההחלטה בעניין עיכוב הביצוע ניתנה בסמכותי כשופט.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשפ"א, 09 יוני 2021, בהעדר הצדדים.