הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 13882-03-20

בפני
כבוד ה שופטת תמר שרון נתנאל

מערער

יוסף חגאזי

נגד

משיבה
סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

הערעור

1. הודעת הערעור שהוגשה בתיק זה כללה שני "ערעורים"; ערעור על פסק דין שניתן, בהעדר הגנה, על ידי בית משפט השלום בחדרה (על ידי כבוד הרשם הבכיר ש' רומי) בתיק תא"מ 67212-05-18, ביום 26.1.20 (להלן: "פסק הדין") וכן ערעור על החלטה שניתנה באותו תיק ביום 30.1.20 (להלן: "ההחלטה"), אשר דחתה בקשה לביטול פסק הדין.

התביעה וההליכים בבית משפט קמא

2. המשיבה תבעה מהמערער, בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר, חוב בסך 16,330 ₪ (קרן) בגין שירותי רדיו, טלפון ושירותים נלווים, שלטענתה היא סיפקה למערער, לאחר שבשנת 2016 הוא רכש ממנה מכשיר סמארטפון. בכתב התביעה נטען, כי לאחר מספר חודשים בהם שילם המערער את התשלומים בהם התחייב על פי ההסכם ביניהם, הוא חדל מלשלמם.

עוד נטען, כי לא מן הנמנע שהמערער קשר קשר עם אחרים, במטרה להונות את המשיבה, שכן בתקופה הרלבנטית נרכשו טלפונים ניידים על ידי "לקוחות" אחרים, במרמה ובהונאה. הונאה זו, כך נטען, נמצאת בימים אלה בחקירת המשטרה.

3. המערער מכחיש דברים אלה וטוען כי הוא כלל לא ביצע את העסקה הנטענת ולא חתם על ההסכמים הנטענים וכי מדובר בזיוף, וכי מי שנעצר בפרשה הם נציגי המשיבה.

4. עקב איחור בהגשת כתב הגנה ניתן, נגד המערער, ביום 3.10.2018 פסק דין בהעדר הגנה (להלן: "פסה"ד הראשון"). המערער הגיש בקשה לביטול פסה"ד הראשון. בהחלטה מיום 8.12.19, ביטל בית משפט קמא את פסק הדין הראשון, מחובת הצדק, לאחר שלא הוכחה מסירה כדין והורה על הגשת כתב הגנה בתוך 45 ימים מהמועד בו תומצא ההחלטה למערער. ביטול פסה"ד הראשון הותנה בתשלום הוצאות בסך 1,000 ₪, למשיבה. ההוצאות שולמו.

על פי רישומי המערכת, באותו יום (8.12.19) צפו ב"כ שני הצדדים בהחלטה

5. ביום 23.1.20 לאחר שלא הוגש כתב הגנה, ביקשה המשיבה, שוב, מתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 26.1.20 ניתן, שוב, פסק דין בהעדר הגנה, מבלי שהתבקשה תגובת המערער (אשר על פי רישומי המערכת, צפה בבקשה ביום 23.1.20).

ביום 28.1.20, הגיש המערער בקשה בהולה לביטול פסק הדין.

טענות מקדמיות

6. ב"כ המשיבה העלה שתי טענות מקדמיות;

האחת, כי החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר היא החלטה אחרת, אשר הערעור עליה הוא ברשות ולא בזכות, כי מאחר שמדובר בבר"ע על החלטת רשם בכיר, הסמכות לדון בבר"ע מסורה לבית משפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי. כן טען כי, ממילא, אֵחַר המערער את המועד להגשת בר"ע, ללא שהגיש בקשה להארכת מועד.

טענות אלה התקבלו על ידי ובהחלטה שניתנה בסיום הדיון הוריתי על מחיקת הערעור על ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין.

7. הטענה מקדמית הנוספת בפי המשיבה היא, כי אין ערעור על פסק דין שניתן בהיעדר. ההחלטה המהותית היא ההחלטה שמורה על ביטול פסק הדין, ומחיקת הערעור עליה מסיימת את ההליך ומותירה את פסק הדין על כנו.

ב"כ המערער טען שניתן גם לערער על פסק הדין גופו וביקש להמציא פסיקה ונימוקים בכתב. נעניתי לבקשתו וניתנה, כמובן, זכות תשובה למשיבה.

8. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובפסיקה שהומצאה על ידם, אני קובעת כי אין כל מניעה לערער ישירות על פסק דין שניתן בהעדר, גם אם לא הוגשה בר"ע על החלטת אותו בית משפט, אשר דחתה בקשה לביטולו.
9. לא מצאתי ממש בטענת המשיבה לפיה, לא ניתן לראות בהודעת הערעור גם ערעור על פסק הדין, מאחר שהוגש, במסגרתה, גם ערעור על ההחלטה (אשר נמחק, כאמור). רוב הודעת הערעור כוללת נימוקים מדוע שגה בית משפט קמא כאשר נתן פסק דין בהעדר ואינני מקבלת את הטענה לפיה, לאחר שהערעור על ההחלטה נמחק, אין עוד ערעור על פסק הדין.

ב"כ המשיבה מפנה, בעניין זה, אל פסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט סולברג בע"א 7882/14 דוד אהרון נ' שלומי (סלמן) עובדיה (27.11.2014) (להלן: "עניין עובדיה") ולרע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (06.04.2008) (להלן: "עניין סולל בונה").

בעניין עובדיה, הובהרו ההבדלים בין ערעור על פסק דין ובין בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק הדין. הובהר, כי הערעור על פסק הדין הוא ערעור בזכות ובמסגרתו יברר בית המשפט שלערעור אם היה מקום לתת פסק דין בהעדר הגנה. לעומת זאת, במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק הדין, יברר בית המשפט שלערעור אם יש מקום לתת רשות לערער ואם כן – האם היה מקום לבטל את פסק הדין.

10. בית המשפט אשר דן [לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן: "התקנות")] בבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה יבחן אם כתב התביעה הומצא כדין, מדוע לא הוגש כתב הגנה במועד, ובעיקר - מהם סיכויי ההגנה: " על בית המשפט שדן בבקשה לביטול פסק הדין, כאשר איננו פגום, וכשבוצעה המצאה כדין של כתב התביעה, לשקול מהו הטעם למחדל שבגינו לא הוגש כתב הגנה במועד, האם נבע מזלזול בבית המשפט או שמא קיים נימוק ראוי לכך, ומהם סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש לגופו של עניין אם יבוטל פסק הדין, כאשר יש להעניק לסיכויי ההצלחה משקל רב יותר (ע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי, [פורסם בנבו] בפסקה 10 (15.12.2010) (להלן: עניין פדידה); רע"א 8940/05 חממי נ' חדאד, [פורסם בנבו] פסקה ו (13.12.2005) (להלן: עניין חממי); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 675-678 (מהדורה אחת עשרה, 2013)) " (עניין עובדיה, פסקה 12)

11. בערעור בזכות על מתן פסק דין בהעדר הגנה, על בית המשפט שלערעור לבחון האם היה מקום לתת פסק דין על פי החומר שהיה קיים, אותה עת, בתיק בית המשפט ואין דנים בטענות שהועלו בבקשה לביטול פסק הדין: "על פסק דין שניתן בהעדר הגנה, ככל פסק דין, ניתן לערער בזכות. השאלה שתיבחן היא האם היה מקום למתן פסק דין בהעדר הגנה, בשים לב לחומר שהיה בתיק בית המשפט עובר למתן פסק הדין (עניין משרד הבינוי והשיכון, בפסקה 4 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס). לעניין זה, אין מקום להידרש לטענות שהועלו במסגרתה של הבקשה לביטול פסק הדין".

12. אין להסיק מפסקי הדין הנ"ל את המסקנה אשר מסיק ב"כ המשיבה. תקנה 398א(א) לתקנות קובעת, כי :

"

המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה במעמד צד אחד או בהעדר כתבי טענות מהצד השני (בתקנה זו – ההחלטה הראשונה), שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 201 או תקנה 214, יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול (בתקנה זו – ההחלטה השניה)".
מיום 28.9.1991
תק' (מס' 2) תשנ"א-1991
ק"ת תשנ"א מס' 5380 מיום 29.8.1991 עמ' 1228
הוספת תקנה 398א

מיום 4.6.1992
תק' (מס' 2) תשנ"ב-1992

מיום 26.10.1997
תק' (מס' 2) תשנ"ז-1997
ק"ת תשנ"ז מס' 5855 מיום 1.10.1997 עמ' 1262
(א) המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה במעמד צד אחד או בהעדר כתבי טענות מהצד השני (בתקנה זו – ההחלטה הראשונה), שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 201 או תקנה 214, יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול (בתקנה זו – ההחלטה השניה).
ברי, כי אם מתקבלת בר"ע על ההחלטה שלא לבטל פסק הדין שניתן בהעדר, הוא מבוטל מכוח ההחלטה בבר"ע, ואין עוד צורך להגיש ערעור על פסק הדין עצמו לפיכך, לא יכול להיות ספק, שהחלטה בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, שנותרה על כנה (בין בשל אי הגשת בר"ע ובין בשל דחיית בר"ע שהוגשה, או מחיקתה) איננה מונעת ערעור על פסק הדין.

13. הנה כי כן, גם אם נכון יותר להגיש (לערכאה המוסמכת) בר"ע על ההחלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, אין מניעה להגיש ערעור. משנמחק (מחוסר מסכות עניינית) הערעור על ההחלטה שדחתה את הבקשה לביטול פסק הדין, נותר לדיון רק הערעור על פסק הדין.

אדון בערעורזה, לגופו.

עיקר טענות המערער בנוגע לערעור על פסק הדין שניתן בהעדר

14. המערער מלין על כך שבית משפט קמא נתן את פסק הדין, ללא שאפשר לו להגיש תגובה לבקשה ובהתעלם מכך שאי הגשת כתב הגנה על ידי המערער אינה עולה בקנה אחד עם פעילותו של המערער בתיק ועם תשלום ההוצאות בסך 1,000 ₪.

לטענתו, על פי הרשום ביומנו, המועד האחרון להגשת כתב הגנה היה 29.1.20. מועד זה נרשם ביומנו על פי רישומי אתר נט המשפט בהערות של "פעילות לצדדים שלי", לגבי מועדים, רישום שאינו בשליטת מי מהצדדים (לערעור צורפו עותק מאתר נט המשפט ועותק מיומנו של ב"כ המערער).

15. לטענתו, עניינו מצטרף לשורה ארוכה של מקרי הונאה שהתגלו וכי גם לגביו בוצעה הונאה. הוא עצמו לא רכש את המכשיר ולא חתם על ההסכמים. הוא אינו חשוד בפרשה ולא נחקר על ידי המשטרה.

עיקר טענות המשיבה בנוגע לערעור על פסק הדין שניתן בהעדר

16. המשיבה טוענת, כי בדין לא אפשר בית משפט קמא למערער לערוך "סיבוב נוסף" ונתן פסק דין בהעדר, לאחר שבפעם השנייה לא הגיש כתב הגנה במועד.

17. המשיבה טוענת, כי המערער מנסה להתחמק מתשלום חובו, כשהוא מנצל את החקירה שנפתחה במשטרה בגין חשד להונאה. לטענתה, אין בפי המערער הסבר כיצד הגיע תצלום תעודת זהות שלו ופרטי כרטיס האשראי שלו, לידי נציגי המשיבה אשר ערכו עמו את ההסכמים. עוד היא מציינת, כי המערער עצמו לא הגיש תלונה למשטרה, דבר שלטענתה מחשיד אותו.

נטען, כי אין מדובר בביטול מחובת הצדק, שכן המועד להגשת כתב הגנה נקבע על פי בקשתו וכי התנהלותו של המערער מהווה זלזול בבית המשפט ולכן גם אין מקום לבטל את פסק הדין מתוקף שיקול דעת בית המשפט. כן נטען, כי בפסק הדין השני היה על בית משפט קמא לחייב את המערער בתשלום הוצאות המשיבה בסך 10,000 ₪.

דיון והכרעה

18. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת כל אשר בפניי, מצאתי לנכון לבטל את פסק הדין, בכפוף לתנאים, כפי שיובהר להלן.

19. כאמור, בערעור על פסק דין שניתן בהעדר, יש לבחון אם פסק הדין "ניתן כהלכה" היינו - אם בית המשפט היה רשאי לתת פסק דין על פי החומר שהיה לפניו אותה עת. בד בבד, על בית המשפט לתת דעתו לסיכויי ההגנה של המערער; ככל שבפי המערער טענות היכולות לבסס הגנה של ממש, ככל שסיכויי הגנתו גבוהים יותר וככל שגדל החשש שאם לא יבוטל פסק הדין ייגרם עיוות דין, כך ייטה בית המשפט שלערעור לבטל את פסק הדין.

20. בע"א 31/88 מוחמד סביחאת נ' פקיד השומה - נצרת, מה(3) 262 (1991), אליו הפנה ב"כ המערער, ציין בית המשפט, כי הגשת ערעור במקום בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר "נחשבת כ'נוהג נפסד', אם כי לא בלתי תקין. בית המשפט בדק ומצא, שם, כי החלטת בית משפט קמא " אינה החלטה שניתנה 'שלא כהלכה', לא נשקלו במסגרתה שיקולים פסולים ולא נלקחו בחשבון נתונים מוטעים, ונראה כי מן הדין היה שלא להתערב בה".

חרף זאת מצא בית המשפט, כי אי ביטול פסק הדין עלול לגרום למערער עוול בכך, שבשל רשלנות בא כוחו, הוא יחויב בסכומי כסף גדולים, מבלי שתישמענה טענותיו. לפיכך, התקבל הערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות ותוך שבית המשפט מציין (בהפניה לפסיקה) כי "אכן ראוי, כי בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל הדין, את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת [...] לדעתי, צדק ייעשה כאן, אם יתקבל הערעור באופן שהעניין יוחזר לדיון לגופו בבית המשפט המחוזי ".

21. לאחר שבחנתי את טענות ההגנה של המערער, נגד התביעה ואת טיעוני המשיבה בעניין זה, סבורה אני שיש לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון לבית משפט קמא, על מנת שידון בתובענה לגופה וזאת בתנאי שהמערער יפקיד בקופת בית משפט קמא את כל סכום פסק הדין.

22. אמנם, מדובר בפסק דין שני שניתן בהעדר הגנה, אולם יש להביא בחשבון שפסק הדין הראשון (שניתן ביום 3. 12.18) בוטל על ידי בית משפט קמא מחובת הצדק וכן את טענות המערער, מהן עולה, כי לא בשל זלזול לא הוגש כתב הגנה במועד . בנוסף, מהתנהלותו של המערער מאז בוטל פסק הדין הראשון היה ברור שבכוונתו להתגונן מפני התביעה.

23. אבהיר, כי ברוב טענות המבקש נגד מתן פסק הדין (השני) בהעדר הגנה, לא מצאתי ממש. עם זאת, מצאתי טעם בטרונייתו על כך שבית משפט קמא לא העביר לתגובתו את הבקשה (השנייה) למתן פסק דין בהעדר, במיוחד לאחר שהמערער שילם את ההוצאות שנפסקו במסגרת ההחלטה לבטל את פסק הדין הראשון שניתן בהעדר.

מצאתי טעם גם בטענת ב"כ המערער לפיה, על אף שב"כ המשיבה צפה, במערכת הנט, בבקשה שהגיש לביטול פסק הדין הראשון שניתן בהעדר, ביום בו הוגשה (30.12.18) הורה לו בית משפט קמא להמציא את הבקשה למשיבה ולהמציא סימוכין על כך (החלטה מיום 14.4.19) בעוד שלא כך נהג בדונו בבקשה החוזרת למתן פסק דין.

כמו כן, טענותיו בדבר המועד בו הוא סבר שיש להגיש כתב הגנה, נתמכות ברישומי מערכת נט המשפט. אבהיר ואדגיש, כי עובדה זו איננה פוטרת את המערער מלערוך חישוב מועדים על פי התקנות, אולם הדבר מפחית מהאשם שיש לייחס לו על כך שלא הוגש על ידו כתב הגנה במועד.

24. בנוסף, וזה העיקר - עיון בטענות המערער נגד התביעה מצדיק ביטול פסק הדין ובירור התביעה, מחשש לעיוות דין, שהרי ככל שטענתו נכונה, הוא יחויב בתשלום עבור מכשיר ושירותים שלא רכש.

אמנם, כפי שנאמר לעיל, המערער לא הגיש תלונה במשטרה ואף ייתכן שנכונה טענת המשיבה לפיה הוא "תופס טרמפ", על בעיה שהתגלתה אצל המשיבה. אולם, ללא בירור ענייני לא ניתן להכריע בכך.

25. עם זאת, נוכח כך שזו הפעם השנייה בה חטא המערער באי הגשת כתב הגנה במועד, ובה מבוטל פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה, מחייב האיזון בין זכויות הצדדים, כי, כתנאי לביטול פסק הדין יפקיד המערער את מלוא סכום פסק הדין, כולל אגרת התביעה, כאשר שני הסכומים הנ"ל, משוערכים (ריבית והצמדה) על פי האמור בפסק הדין.

26. התוצאה היא, שאני מקבלת את הערעור ומורה על ביטול פסק הדין (השני) שניתן ביום 26.1.20, בכפוף לכך שהסכום הכולל שיתקבל על פי האמור בסעיף 25 לעיל, יופקד בקופת בית משפט השלום עד לא יאוחר מיום 9.8.20 ושעד לאותו מועד - 9.8.20 גם יוגש כתב הגנה.

התיק יוחזר לבית משפט קמא. ככל שימולאו התנאים, יקבע בית משפט קמא מועדים קרובים, ככל האפשר על פי יומנו, לשמיעת התיק.

ככל שלא ימולא אחד מהתנאים הנ"ל, במועדו, יישאר פסק הדין על כנו.

27. הוצאות הערעור מועמדות על ידי, בזה, על סך של 6,000 ₪. ההוצאות ישולמו (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל) וזאת - לפי תוצאות ההליך העיקרי.

הערבון שהופקד על ידי המערער לערעור, יוחזר למערער באמצעות בא כוחו.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתנה היום, כ"ז תמוז תש"פ, 19 יולי 2020, בהעדר הצדדים.