הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 13736-12-19

בפני
כבוד ה שופטת ריבי למלשטריך-לטר

מערער

גלאל אסלאן ת.ז. XXXXXX268
באמצעות עו"ד קדאח

נגד

משיבים

1.סמיר מוברשם
2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
באמצעות עו"ד שרון גליק

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה מיום 23.10.19 בתא"מ 70752-11-18 שניתן על ידי כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון.

במרכזו של הערעור נזק רכוש שנגרם לרכב המערער בתאונת דרכים. אין מחלוקת בשאלת אחריות המשיבים לקרות התאונה, והשאלה היחידה שעמדה בפני בית משפט קמא נוגעת לגובה הפיצוי לו זכאי המערער . המערער טען בבית משפט קמא שיש לפצותו על יסוד חוות דעת שמאי מטעמו, אלא שבית משפט קמא שהסתמך על חוות דעת שמאי המשיבים קבע כי למערער שולם מלוא הפיצוי המגיע לו בעבור הנזק אשר נגרם בתאונה, ולפיכך דחה את תביעתו במלואה.

עובדות הרקע
ביום 3.9.18 נפגע רכבו של המערער מסוג פורשה (להלן "הרכב" או "רכב המערער") על ידי רכבו של המשיב 1, אשר בוטח על ידי המשיבה 2 (להלן: "הפניקס") אין מחלוקת שהרכב הפוגע פגע ברכב המערער מאחור, ואין מחלוקת לאחריות המשיבים בקשר עם התאונה.
המערער העריך את הנזק שנגרם לרכבו כ"אובדן מוחלט" באמצעות שמאי מטעמו (להלן "השמאי חמזה") בסך של 286,236 ₪, בתוספת שכ"ט שמאי בסך 6,800 ₪.
הפניקס ביררה את תביעת המערער לשיפוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבו, מינתה שמאי מטעמה (להלן "השמאי גורביץ'"), ובסיום הבירור הכירה בנזק רכב המערער כ"אובדן להלכה", בסך של 162,000 ₪, הטומן בחובו גם שכ"ט שמאי בסך 2,905 ₪ וכן הצמדה. אין מחלוקת כי סכום זה שולם למערער.
הפניקס דחתה את קביעות השמאי חמזה בחוות דעתו, לרבות הקביעה כי יש להשבית את רכבו של המערער ללא תקנה, מאחר שנזקיו עולים על 60% משוויו המוערך של הרכב. עמדת הפניקס שנשענה על חוות דעתו של השמאי גורביץ', אימצה את הקביעה כי נזקי הרכב נמוכים מ- 60% משוויו המוערך, ולכן לא מדובר בהשבתה (אובדן מוחלט) אלא באובדן להלכה.
השמאי גורביץ' קבע כי חלק מהרכיבים שניזוקו לטענת השמאי חמזה כלל לא ניזוקו בפועל, וכן חלק על גובה הפיצוי המבוקש בגין רכיבים שאכן ניזוקו בפועל שכן לא הוכח כי לא ניתן היה לעשות שימוש בחלקים חלופיים. עוד חלקו המ שיבים על גובה שכ"ט של השמאי חמזה אשר התבקש על ידי המערער, וכן על תשלום המע"מ שהתבקש על ידו.
פסק הדין של בית משפט קמא
בית משפט קמא דחה את התביעה במלואה. לאחר שבחן את חוות הדעת מטעם שמאי הצדדים, ולאחר חקירתם, קבע בית משפט קמא כי יש להעדיף את חוות דעתו של השמאי גורביץ'. צוין, כי בחוות דעתו של השמאי חמזה נתגלו בקיעים ניכרים. הסתבר, כי השמאי חמזה לא ערך חיפוש אחר הימצאות חלפים משומשים לרכב בזמן אמת. מסמכים שהוגשו על ידי המערער העידו כי בנובמבר 2018, הרבה לאחר מתן חוות דעתו של השמאי חמזה, ביצע זה האחרון בירור באשר להימצאות חלפים משומשים ומחירם. כאשר נדרש השמאי חמזה להציג מסמכים התומכים בטענה כי ערך בירור בזמן ואמת וכי על בסיסו קבע כי הרכב מיועד להשבתה, טען כי אין ביכולתו להציגם. גם כאשר נשאל לגבי מחירי החלקים החלופיים, השיב כי אין לו את מי לשאול.
עוד נקבע, כי מעדותו של השמאי חמזה התברר כי הבדיקה לא נערכה במוסך מורשה, וכי בעל מוסך מכונאות עשה עבורו את הבדיקה כ "טובה". לא בכדי גם צוין כי מקום הבדיקה הינו כפר מזרעה "נהריה" מבלי לציין שם מוסך. השמאי חמזה גם לא ביצע בדיקה נוספת של הרכב לאחר קבלת ממצאי חוות דעתו של השמאי גורביץ', אשר מעידים כי הרכב תוקן לאחר השבתתו, וזאת כי לא רצה – לטענתו – לסכן את עצמו .
צוין, כי השמאי חמזה עשה מלאכתו קלה כאשר קבע בצורה כללית את העלויות הנוגעות לעבודות הפחחות והצבע. הוא העיד כי לא פירט את העלויות הנ"ל באופן ספציפי הואיל וחברות הביטוח אף פעם לא ביקשו ממנו פירוט שכזה. בכל אופן, הערכתו הכללית הייתה גבוהה בהרבה מן המקובל.
בשל כל הנסיבות שתוארו בפסק הדין, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי חוות דעתו של השמאי גורביץ' מתיישבת יותר עם ההיגיון הכלכלי והמציאות. מחוות דעתו עלה כי בניגוד לקביעת השמאי חמזה- רכבו של המערער תוקן. השמאי גורביץ', הצביע על אי דיוקים שונים בחוות דעתו של השמאי חמזה, המעידים על חוסר בקיאות במכוניות מסוג רכבו של המערער. כך, למשל, בנוגע לקביעת השמאי חמזה כי רצפת הרכב התקמטה למרות שה דבר לא אפשרי ברכב המערער; וכך למשל כאשר חושבו פעמיים רכיבים מסוימים להחלפה, על אף שקיים רק רכיב אחד ברכב בפועל.
בית משפט קמא קבע כי המערער כשל מלהוכיח מדוע יש להסתמך דווקא על חוות דעתו של השמאי חמזה, על כל הבעייתיות שבה, ואף עמד על הגינותו של השמאי גורביץ' אשר כלל בחוות דעתו רכיבים שונים להחלפה אשר כלל לא נכללו בחוות דעתו של השמאי חמזה.
בנוסף, נקבע כי שכ"ט השמאי חמזה גבוה מאד מהמקובל והראוי, וכי לא הוצגה חשבונית מס המעידה כי המערער שילם את שכ"ט המבוקש. בנוגע לרכיב המע"מ, קבע בית משפט קמא כי בהעדר הצגת אישור רו"ח אין מקום להוספת את רכיב המע"מ לתשלום הפיצוי, כפי שנתבקש על ידי המערער.
לפיכך, דחה בית משפט קמא את התביעה במלואה, תוך שקבע כי הסכומים ששולמו למערער על ידי הפניקס היו כדין, וכי אין מקום לחייב את המשיבים בתשלום נוסף.
טענות הצדדים
המערער טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר סירב למנות שמאי מכריע או מומחה מטעמו, והעדיף את חוות דעתו של השמאי גורביץ' אשר התבססה על עדות שמועה ועל חישובים תיאורטיים באשר לחלקי חילוף, אשר בפועל אינם קיימים. ההליך נוהל על ידי בית משפט קמא באופן חד צדדי, כאשר הוא הפסיק את חקירתו הנגדית של השמאי גורביץ, הקציב פרק זמן קצר יותר לחקירתו, ולא נעתר לבקשת בא כח המערער לסכם בכתב. צוין כי שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי הרכב תוקן בפועל, וזאת בהעדר כל ראיה לכך, ובשים לב לעדותו של השמאי גורביץ' שלא צילם ולא בדק את הרכב עד תום. עוד נטען כי בית משפט קמא התעלם מכך שהשמאי גורביץ' לא ראה את רכב המערער במצבו הניזוק, אלא התרשם מתצלומים שהוצגו בפניו וכן על יסוד מצבו בהליך התיקון המתואר.
נטען כי השמאי גורביץ' הסתפק בתיקונים קוסמטיים אותם ראה במהלך התיקון, אשר אינם מביאים את הרכב למצבו עובר לאירוע התאונה, ובוודאי שלא הוכח כי מדובר בחלקים בטיחותיים. גם הערכת השמאי גורביץ' את החלקים החלופיים נעשתה מבלי שאותרו כאלה ובלי שננקב מחירים הספציפי. השמאי גורביץ' העדיף לקבוע באופן שרירותי את מחירי החלקים החלופיים באמצעות חלוקת המחירים שצוינו בחוות דעתו של השמאי חמזה לחצי. כן נטען כי לא חלה כל חובה על השמאי חמזה לשוב ולבדוק את הרכב לאחר שנודע לו הרכב בהליך תיקון.
המשיבים טוענים כי צדק בית משפט קמא בכל הנוגע לקביעות אודות חוסר מהימנותו ומקצועיותו של השמאי חמזה. תשובותיו, לרבות בכל הנוגע למחירי החלקים החליפיים אינן תומכות במסקנותיו . השמאי חמזה לא בדק בזמן אמת אם יש בנמצא חלקים משומשים ומה עלותם, והעדיף לאמץ את מחירון החברה הרשמית של פורשה – בעבור חלקים חדשים. גם מחירון זה מלמד כי קיימים רכיבים מסוימים שאינם נושאים מספר קטלוגי, ולכן מדובר במחיר שאינו מדויק, ואין לקבל את תשובתו כי לא נתבקשה הצעת מחיר מדויקת כי להליך כזה עלות כספית. בפועל, התברר כי בניגוד לחוות דעתו של השמאי חמזה - הרכב תוקן במוסך מורשה. משידע השמאי חמזה על כך, היה עליו לבדוק את הרכב שוב ולהיווכח כי הרכב שוקם וכי קיימים חלפים משומשים.
לשמאי חמזה לא הייתה אף ראיה התומכת בעדותו כי ביצע חיפוש חלפים עובר להגשת חוות דעתו, ובדיקות אלה נעשו לאחר שסיים את הטיפול בה. כמו כן, השמאי חמזה לא ידע להצביע על סוג הנזק לגבי רכיבים שהשמאי גורביץ' קבע שלא ניזוקו.
נטען כי אין בסיס לטענות הנוגעות לכשלי בית המשפט. הטענה לסירוב למנות שמאי מכריע או מומחה מטעם בית המשפט לא עלתה בהודעת הערעור, וממילא נסתרת מעיון בפרוטוקול קדם המשפט. גם בנוגע להפסקת חקירתו הנגדית של בא כח המערער, טענה שגם היא לא מצאה מקומה בהודעת הערעור, הרי שבא כוחו של המערער האריך שלא לצורך את חקירת השמאי חמזה. גם הטענה שבא כוחו חש ברע ולכן ביקש לסכם בכתב, לא מצאה שיקוף בהתנ הלות בפני בית משפט קמא. בפני בית משפט קמא הונחו ראיות בדבר קיום חלפים ברי השגה במועד התאונה או במועד הכנת חוות דעתו של השמאי גורביץ'. צוין, כי נטל ההוכחה רובץ על כתפי המערער, והוא זה שהיה צריך לשכנע כי במועד בדיקת השמאי חמזה לא היו חלפים ברי השגה, מה שלא הוכח בפועל.

דיון והכרעה
בכל הנוגע לקביעות שבעובדה, מושכלות יסוד הם כי בית משפט של ערעור אינו מתערב בנקל בממצאי עובדה שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית, אשר היא זו שמתרשמת באופן ישיר מהעדים שהופיעו בפניה, וכן ממכלול הראיות שהונחו בפניה (ראו ע"א 9749/01 סאיר נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (12.12.02)).
מעיון בפסק הדין עולה כי בית משפט קמא התרשם באופן בלתי אמצעי מהראיות והחקירות שהתנהלו בפניו. בית משפט קמא בחן את התשתית הראייתית בצורה יסודית ומקיפה, ושקל את פרטי הראיות שהובאו בפניו. בנסיבות אלה, מקום בו מסקנות בית משפט קמא עומדות במבחן ההיגיון, הסבירות והשכל הישר, ברי כי אין מקום שערכאת הערעור תתערב בהן (ראו ע"א 207/86 מגן נ' בכר (30.11.88); וע"א 1884/93 דינבר נ' עיזבון המנוח זלמן יערי ז"ל (12.9.96)).
הדברים נכונים ,קל וחומר , כאשר מדובר בקביעות אשר מבוססות על חוות דעת מטעמם של מומחים מקצועיים. ערכאת הערעור אינה מתערבת כעניין שבשגרה בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית לבחור בחוות דעת של מומחה אחד על פני האחר, כאשר העדפה שכזו מעוגנת בהתרשמות ממהימנות המומחה או משיקולים סבירים אחרים (ראו והשוו: ע"א 589/87 משרד השיכון נ' בירנבוים (5.4.95); ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ מאגרי בניה בע"מ נ' ויקטור דמארי (9.4.06); ע"א 1203/12 איאד מסארווה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בעמ (4.7.12); ע"א 2412/06 פלוני נ' עיריית טירת הכרמל (20.1.09); ע"א 8693/08 יצחק הרמן נ' ד"ר עמוס שטרנברג (24.3.11)).
לאחר שנתתי דעתי לטענות המערער, באתי לכלל מסקנה כי אין כל מקום להתערב בפסק הדין של בית משפט קמא, אשר כולו נסמך על קביעות עובדתיות וממצאים אליהם הגיעה הערכאה הדיונית על בסיס עיון בראיות ושמיעת מומחים. מסקנותיו של בית משפט קמא נשענו על האמון שנתן בחוות דעתו ובעדותו של השמאי גורביץ', להבדיל מחוסר התרשמותו מחוות דעתו ועדותו של השמאי חמזה. נראה כי לא נפל פגם היורד לשורשו של ענין בהכרעת בית משפט קמא ולא נמצאת לתפישתי טעות בולטת בפסק הדין. בית משפט היה רשאי להתרשם מחקירות השמאים, תחת מינוי שמאי מומחה מטעם בית המשפט , מה גם שהמערער לא הראה כי דרש דווקא מינוי מומחה מטעם בית המשפט. כפי שעולה מהפרוטוקול, המערער העלה שתי אפשרויות : מינוי מומחה או חקירת השמאים.
בחינת הימצאותם של חלקי חילוף לרכבו של המערער. עולה כי זה הנושא המרכזי בתיק. שכן אם אניח כי גובה הנזק הוא כפי שהעריך השמאי חמזה , ואפחית ממנו את סכומי התיקון לקורת שלדה אחורית שמאלית ניזוקה, למתלה אחורי ,מדחס למערכת בלמים, וקופסת פיקוד אחורית שחורה, (פגיעתם של כל אלו נסתרה על ידיי חוות הדעת של השמאי גורביץ) יהיה גובה הנזק מתחת ל-60% שווי הרכב. מה שמקפיץ את גובה הנזק מעל 60% הוא מחיר החלקים המקוריים, שכן לא נמצאו חלקי חילוף לפי חוות הדעת של השמאי חמזה. השמאי חמזה לא הראה כי קודם למתן חוות דעתו ברר הימצאותם של חלפים משומשים ו/או את מחירם. חוות הדעת של השמאי חמזה נושאת תאריך 23.9.18, (על אף שבמהלך חקירתו הנגדית ציין כי נחתמה ביום 9.10.18) כאשר הבדיקות הקודמות לתאריך חוות הדעת מתייחסות רק לפגוש אחורי חיצוני ואחורי פנימי ( חיפוש באתר גלגלים מיום 22.9.18) וכן חיפוש של פגוש אחורי חיצוני באתר קאר פארט מיום 27.9.18. . השמאי חמזה העדיף לפנות ליבואן הרשמי לצורך קבלת מחירי חלקים חדשים, תחת ביצוע בדיקה מקיפה באתרים שונים לאיתור חלקים משומשים, מה שהגדיל בפועל את גובה הנזק. השמאי חמזה ה דגיש בעדותו כי כמי שראה את מחיר החלקים המקוריים בחברת האם הוא יודע שאין חלקי חילוף לרכב זה.
בית המשפט לא קבל קביעה זו בהעדר מסמכים המלמדים על ניסיון לאתר חלקי חילוף בשוק.
בניגוד לעדותו של השמאי חמזה, השמאי גורביץ' העיד כי הרכב תוקן בפועל, במוסך מורשה, תוך שימוש בחלפים שנרכשו לצורך כך. הוא הוסיף כי לא הסתפק במראה עיניו כי הרכב תוקן, אלא בירר אצל מי נרכשו החלפים. גם כאשר השמאי גורביץ' קיבל את פרטי המוכר ("קניון החלפים קמר"), לדבריו יצר קשר עם בעלי אותו קניון חלפים, אשר מסרו לו כי החלקים אכן נרכשו מהם.
הערכת מחירם של החלפים המשומשים. משמצא השמאי גורביץ' כי קיימים בפועל חלקי חילוף לרכבו של המערער, וכזכור – בית משפט קמא אימץ את עדותו של השמאי גורביץ' בעניין זה, הוא העריך את שווים לפי 50% מן השווי המקורי, וזאת בהתאם לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), תשמ"ג-1982. מעיון בצו זה עולה כי השמאי גורביץ' אימץ דווקא את השיעור המירבי אשר מותר לגבות בגין מוצר תעבורה משומש, וזאת בהתאם לס' 15 לצו. גם אם מדובר בחישוב תיאורטי, כפי שטען המערער, הרי שחישוב תאורטי זה הוביל לפיצוי הגבוה ביותר שניתן היה ל קבל בגין חלקים חלופיים. לא ניתן לומר כי מדובר בקביעה שרירותית .
בדיקת הרכב על ידי השמאי גורביץ'. אין חולק כי השמאי גורביץ' לא ראה או בחן את רכבו של המערער מיד לאחר קרות התאונה ו/או במצבו הניזוק עובר לתחילת תיקונו בפועל. אלא שלא ניתן לזקוף זאת לחובתו של השמאי גורביץ', אשר דומה כי עשה כל שניתן על מנת לאתר ולבדוק את רכבו של המערער, אשר הכריז עליו עוד קודם לבדיקתו על ידי חברת הביטוח כאובדן גמור ומכר אותו כבר לצד שלישי לפירוק . השמאי גורביץ' פירט את השתלשלות העניינים, ובכלל זה כי גילה שהמערער מכר את הרכב לסוחר חלקים בטייבה, כי סוחר החלקים מכר את האוטו לסוחר אחר של כלי רכב משוקמים, וכי הוא איתר את הרכב במוסך מורשה בכפר קאסם , וניגש לשם לצורך בדיקת הרכב ומתן חוות דעת. שם גם גילה השמאי גורביץ' כי הרכב תוקן בפועל. בנסיבות אלה, לא נפל פגם בבדיקת הרכב על ידי השמאי גורביץ', לא כל שכן פגם מהותי שיש בו כדי לפגום בחוות דעתו. יוער, כי למערער הייתה הזדמנות לקעקע את מסקנות חוות דעתו של השמאי גורביץ' באמצעות שליחת השמאי מטעמו לביקור באותו מוסך. השמאי חמזה הסתמך אך ורק על חוות הדעת שערך, ועל בדיקה שהתבצעה במוסך לא מורשה, אשר לטענתו כלל "אין לו שם", וכי בעליו "עשה לו טובה", ולא נעשה אימות או עימות עם המידע שמסר השמאי גורביץ .
התחשיב שערך השמאי חמזה. מעבר לכך שלא הוכח כי השמאי חמזה ביצע בדיקות בזמן אמת לקיומם של חלקים משומשים ו/או למחירם, הסתבר כי השמאי חמזה גם לא ערך כמקובל תחשיב בכל הנוגע לעבודות שיש לבצע ברכב המערער. הוא לא פירט עלויות מדויקות של עבודות הפחחות והצבע שיש לבצע ברכב, לרבות עלויות המוצרים אשר משמשים לאותן עבודות, ואף לא ערך תחשיב של שעות העבודה שיש להשקיע בעבודות מסוג זה. עובדה זו לא מנעה ממנו להעריך את סכום העבודות בסכום גבוה במיוחד לדעת השמאי גורביץ השמאי חמזה העריך בצורה כללית ועל דרך האומדנה את רכיב העבודה , וזאת מאחר שלדבריו מעולם לא נתבקש ליתן פירוט כזה לחברות הביטוח. גם כאשר ניתנה לו הזדמנות – במהלך החקירה הנגדית - להסביר כיצד הגיע לחישוב העלות בגין עבודות הפחחות והצבע, ציין כי קיים במשרדו פירוט כיצד הגיע להערכות של עבודות פחחות ושילדה בסך 10,800 ₪ ועלות צבע כולל תיקון של 8,000 ₪, אולם לטענתו בחר שלא להציג את אותו פירוט, מאחר שהוא נערך בכתב יד גרוע. בנוסף, הוא גם הודה כי בהצעת המחיר של יבואן הרכב קיימים מספר חלקים הנעדרים מספר קטלוגי, מאחר שהדבר כרוך בתשלום כספי נוסף. מנגד, מצא בית משפט קמא את חוות דעתו של השמאי גורביץ, על התחשיבים שבה, כמהימנה ומקצועית יותר, מה גם שנכללו בה רכיבים שונים אותם לא כלל השמאי חמזה בחוות דעתו, חרף חיוניותם.
טענות המערער בנוגע לניהול ההליך. לא מצאתי ממש בטענות המערער כי בית משפט קמא ניהל באופן חד צדדי את ההליך. ניכר כי המערער קיבל את יומו בבית משפט קמא, וכי לבא כוחו ניתן פרק זמן ראוי לנהל את חקירתו הנגדית. אין גם מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא המורה על סיכומים בעל פה. אמנם ב"כ המערער טען שהוא חש ברע, אך מאחר והטענה נטענה רק בסוף חקירה ארוכה ומייגעת ורק לאחר מתן ההוראה על סיכומים בע"פ, ההתרשמות הבלתי אמצעית גם לגבי טענה זו שמורה לערכאת הדיונית. נוכח הנסיבות העובדתיות, ניתן רק לשער שגם אם הייתה הוראה לסיכומים בכתב, התוצאה של פסק הדין הייתה נותרת זהה.
לגבי נושא המ.ע.מ - ראשית, על סכום הנזק כפי שהוערך על ידי השמאי גורביץ, שולם רכיב המ.ע.מ. לגבי מ.ע.מ על שכר הטרחה של השמאי חמזה, משלא הוצגה חשבונית, לא צורף סכום מ.ע.מ על ידי בית משפט קמא, ואין להתערב בהחלטה זו.

לסיכום
הערעור נדחה.
המערער ישא בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת ב"כ בסכום כולל של 10,000 ₪, שישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הגזברות תעביר למשיבה באמצעות בא כוחה את סכום ההוצאות מתוך סכום הפקדון, ואת יתרת הפקדון, ככל שנותר, תשחרר לטובת המערער באמצעות בא כוחו.
המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז שבט תש"פ, 11 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.