הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 7131-11-18

לפני כבוד השופטת בטינה טאובר
העותרת
עוף גנאמה בע"מ

נגד

המשיב
משרד הכלכלה המסחר והתעשיה תל אביב

ובעניין: הצדדים השלישיים

  1. סאח יזום ועבודות
  2. אקספו קרמיקה

החלטה

1. ביום 05/11/18 הגישה העותרת עתירה מנהלית במסגרתה ביקשה לקבל מסמכים ופרטים הקשורים להקצאת קרקע בפטור ממכרז בסכנין, לאחר שבקשתה לקבלת המלצה להקצאת קרקע בפטור ממכרז באחד מבין 41 מגרשים שהוצעו להקצאה באזור התעשייה בסכנין נדחתה.

2. ביום 17/02/19 ניתן פסק דין בעתירה שהורה למדינת ישראל - משרד הכלכלה והתעשייה (להלן: "המשיבה") לגלות את המסמכים והפרטים שהתבקשו בעתירה. במסגרת פסק הדין הובהר כי כאשר מחליטה הרשות לעשות שימוש בסמכותה להקצות קרקע בפטור ממכרז, מוטלת עליה חובה לפעול על-פי כללי המנהל התקין, תוך שמירה על עקרונות של סבירות, מידתיות ושוויון. עוד הובהר כי על מנת להסדיר את נושא הקצאת קרקע בפטור ממכרז, מוטלת על הרשות חובה לקבוע קריטריונים גלויים והוגנים לשם ביצוע הקצאה, והיא נדרשת לבצע את הליך ההקצאה בשקיפות, ובאופן שיאפשר ביקורת ציבורית על ההליך וימנע פגיעה בטוהר המידות בהליך ההקצאה. לפיכך, התבקשה המשיבה להמציא לעותרת את המסמכים שפורטו בפסק הדין.

3. ביום 07/05/19 הגישה העותרת בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט, במסגרתה טענה העותרת כי המשיבה לא קיימה את הוראות פסק הדין מיום 17/02/19 המורה על גילוי פרטים ומסמכים ביחס להקצאת קרקע בפטור ממכרז במלואה, ולא המציאה את מלוא המסמכים באופן שיאפשר לעותרת לבחון את קיומם של הקריטריונים שעל בסיסם ניתן הניקוד לבקשות שהוגשו.

4. לאחר קבלת תגובת המשיבה לבקשה התקיים ביום 08/07/19 דיון בו השלימו הצדדים את טיעוניהם לעניין הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט. בסמוך לאחר הדיון ביום 08/07/19 ניתנה החלטה בבקשת העותרת, במסגרתה צוין כי המסמכים שהעבירה המשיבה לעותרת בעקבות פסק הדין מיום 17/02/19, אין בהם כדי להבהיר את שיטת הניקוד והקריטריונים לניקוד, לפיהם בוצעה ההמלצה בפועל. כן צוין כי בהעדר גישה לבקשות שהוגשו על ידי המציעים השונים, ואשר להם הוקצה מגרש, ובהעדר עיון בפרוטוקולים של ועדת תיאום ביחס לכל בקשה ובקשה, לא ניתן להתחקות אחר שיטת הניקוד והקריטריונים לניקוד לפיהם בוצעה החלוקה בפועל. הצגת טבלה מסכמת שיש בה ניקוד מספרי ביחס לכל אחד מהקריטריונים ולא מעבר לכך, אינה מאפשרת בחינה של שיטת הניקוד שהונהגה ויישומם של אמות המידה, שעל בסיסם ביצעה המשיבה את הניקוד במסגרת הקריטריונים השונים, על פיהם ניתנה החלטה בדבר המלצה להקצאת המגרשים. לפיכך, ניתנה החלטה המבהירה למשיבה כיצד עליה לפעול לצורך קיום פסק הדין מיום 17/02/19. במסגרת זו, התבקשה המשיבה להמציא לעותרת תוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה (08/07/19) את המסמכים המצויים ברשותה ואשר באמצעותם ניתן לבחון את שיטת הניקוד והקריטריונים לניקוד, כפי שבוצעו בפועל על-ידה, לרבות: העתקי הצעות המומלצים במלואן, הפרוטוקולים הרלבנטיים וכן את חוות הדעת של ועדת התיאום.

5. לאחר ההבהרה שניתנה במסגרת ההחלטה מיום 08/07/19 העבירה המשיבה לעותרת את ההצעות שהוגשו על ידי מבקשי ההמלצות לקבלת קרקע בפטור ממכרז, אולם אלה הועברו לעותרת לאחר השחרת פרטים שחשיפתם עלולה לדעת המשיבה לפגוע בפרטיותם של מבקשי ההמלצות.

6. על רקע האמור, פנה ב"כ העותרת לבית המשפט בבקשה להורות למשיבה להעביר את המסמכים ללא השחרה. בעקבות האמור, הגישה המשיבה הודעה מעדכנת ובקשה למתן הוראות, במסגרתה שבה המשיבה וטענה כי חשיפת הפרטים שהושחרו עלולה לפגוע בפרטיותם של המציעים או להביא לחשיפתם של סודות מסחריים, וזאת כאשר עמדתם של אותם צדדים לא נשמעה. בשל כך, ביקשה המשיבה כי בית המשפט יעיין במסמכים שהוגשו על ידה במעמד צד אחד (5 הצעות מושחרות לדוגמה בצירוף העתק לא מושחר שלהן) וליתן למשיבה הוראות משלימות לגבי דרך הפעולה הנחוצה לחשיפת המסמכים בפני העותרת ללא פגיעה בצדדי ג' שהגישו בקשות לקבלת קרקע בפטור ממכרז, ולא היו צד לעתירה.

7. לנוכח המחלוקות שבין הצדדים, התקיים ביום 17/11/19 דיון במסגרתו, לאור העדר אפשרות להתחקות אחר הקריטריונים שלפיהם דורגו ההמלצות בהליך קבלת קרקע בפטור ממכרז באופן בו הוגשו המסמכים, משעמדה העותרת על קבלת מלוא המסמכים ללא השחרה, ומנגד טען ב"כ המשיבה כי לא ניתן להיעתר לבקשת העותרת מבלי שתינתן זכות טיעון למציעים הנוספים אשר הביעו התנגדותם לחשיפת המסמכים, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה העותרת תגיש בקשה לגילוי מלוא ההצעות של המציעים הרלבנטיים ללא השחרה, אליה תצרף את אותם מציעים רלבנטיים, על מנת לתת להם אפשרות לטעון טענותיהם בעניין.

8. ביום 26/11/19 הגישה העותרת בקשה שהוכתרה כ"בקשה להוספת צדדים שלישיים – גילוי מסמכים המכרז". במסגרת בקשה זו ביקשה העותרת לצרף כמשיבים את כל המציעים (43 מציעים) שזכו בהקצאת קרקע מתוך 61 הצעות שהוגשו לקבלת קרקע כאמור (להלן: "הצדדים השלישיים"). העותרת ציינה כי המשיבה המציאה למבקש, חלק ממסמכי המכרז, מושחרים, עבור 43 הזוכים בהקצאת קרקע מדינה בפטור ממכרז. לטענת העותרת, המצאת המסמכים כשהם חסרים ומושחרים בחלקם אינה מאפשרת לבחון את יישום הקריטריונים לפיהם הוקצו הקרקעות. נטען כי העותרת ביקשה קרקע בשטח של 3,000 מ"ר לשם העתקת עסקה לשם, כאשר מבין המגרשים שהוצעו להקצאה בפטור ממכרז, רלבנטיים לעותרת המגרשים הבאים: 16, 33, 6, 7, 11+12, 12+13, 13+14, 17+18, 1+2, 2+3, 19+20, 20+21, 23+24, 4+5, 29+30, 31+32, 35+36 ו-40+41, שלגביהם מבקשת העותרת לקבל את המסמכים הבאים: טופס הבקשה + המלצת העירייה; מסמכים התומכים בבקשה; תסקיר; חוות דעת; המלצת משרד התמ"ת; פרוטוקולים ועדות תיאום, ללא השחרות.

9. לאחר הגשת הבקשה לגילוי מסמכים הגישו הצדדים השלישיים, למעט: צדדים שלישיים מס' 20, 21, 28, 31, 36, 37, ו-39 תגובותיהם לבקשה. בתמצית יצוין כי עיקר תגובות הצדדים השלישיים היה התנגדות לחשיפת המידע שהושחר, בטענה כי מדובר בסודות מסחריים. עוד טענו הצדדים השלישיים כי אין מקום להיעתר לבקשה לנוכח העובדה כי הצדדים השלישיים לא צורפו כמשיבים לעתירה ולא היו חלק מההליך עד לאחר מתן פסק הדין בעתירה. חלק אחר של הצדדים השלישיים טען כי יש לדחות את בקשת העותרת ככל שהיא מתייחסת אליהם לאור העובדה כי המגרשים שהוקצו להם לא היו המגרשים שלגביהם הגישה העותרת את הצעתה.

10. ביום 22/12/19 התקיים דיון במעמד הצדדים אליו התייצבו מלבד העותרת והמשיבה, ב"כ חלק מהצדדים השלישיים. במהלך הדיון ניתנה לב"כ הצדדים השלישיים שהתייצבו לדיון להשלים טיעוניהם, ואלה שעמדו על זכותם להשלים את טיעוניהם חזרו על התנגדותם לחשיפת הפרטים המושחרים מן הנימוקים שפורטו לעיל.

11. כידוע, סעיף 2(א) לחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן: "החוק") קובע את הכלל בדבר חובת עריכת מכרז פומבי, ומורה כי "המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית וקופת חולים, לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו". כלל זה, בדבר החובה לערוך מכרזים פומביים הפתוחים לכל, מבטא את הרעיון לפיו על חלוקת משאבי המדינה להיעשות באופן שוויוני וצודק, תוך עידוד התחרות לטובת הקופה הציבורית והאינטרס הציבורי בכלל.

12. בצד חובת עריכת המכרז, הסמיך המחוקק בסעיף 4 לחוק את שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות שיקבעו את סוגי העסקאות שלגביהם לא יחול או יחול בסייגים כלל חובת עריכת המכרז הפומבי. מכוחו של סעיף 4 לחוק, קובעות תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 עסקאות שונות שאינן טעונות מכרז, וביניהן תקנה 25, המונה שורה ארוכה של התקשרויות בהן רשאית רשות מקרקעי ישראל לב צע עסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל בפטור ממכרז . תקנת המשנה הרלבנטית לענייננו, בדבר עסקאות במקרקעין של המדינה שאינן טעונות מכרז, הנה תקנה 25(5) לתקנות, שעניינה: "הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר...".

13. ככלל, תפקידו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המנהלית, הינו לבחון את תקינות המעשה המנהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על ידי הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים ענייניים ובגדרי מתחם הסבירות הפתוח לפניה. בבוא בית המשפט המנהלי לבחון את סבירות ההחלטה, הוא אינו שם עצמו בנעליה של הרשות המנהלית, כל עוד מדובר בהחלטה שרשות מנהלית סבירה יכולה הייתה לקבל.

14. במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטה מנהלית בתחום דיני המכרזים, לרבות החלטות של הקצאת קרקעות בפטור ממכרז, נדרש בית המשפט לבחון אם ההחלטה, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות. בית המשפט יתערב בהחלטה מנהלית בתחום דיני המכרזים או בפטור ממכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מנהלית, או כאשר בהליכי המכרז או הפטור ממכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המנהל וחסכון בכספי ציבור. ראה: עת"מ (י-ם) 476/06 שימי הורן נ' מינהל מקרקעי ישראל (14/08/07).

15. במקרה הנדון, מעיון בבקשת העותרת לקבלת המלצה להקצאת קרקע בפטור ממכרז עולה כי בקשת העותרת הוגשה ביחס למגרשים מס' 4 ו-5. במגרשים אלה זכו שתי הצעות נוספות כדלקמן: במגרש 4 זכתה הצעתה של ס.א.ח יזום ועבודת הנדסה בע"מ (צד שלישי מס' 35), ובמגרש 5 זכתה הצע תה של חברת אקספו קרמיקה בע"מ (צד שלישי מס' 40) (נספח א' לתגובת המשיבה לבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט). בהינתן האמור, סבורני כי לא היה מקום לצירופם של יתר הצדדים השלישיים, משאלה אינם רלבנטיים להליך. ניסיון העותרת לצרף בשלב הזה של ההליך את כל הזוכים בהקצאה, ולהרחיב את טענותיה למגרשים נוספים מעבר לאלה שאליהם התייחסה בקשתה (מגרשים מס' 4 ו-5), הינו בבחינת הרחבת חזית אסורה שנועדה לביצוע מקצה שיפורים שאין מקום לקבלו. לפיכך, אני מקבלת את בקשת העותרת לצירוף הצדדים השלישיים מס' 35 ו-40, ואלה בלבד.

16. הצדדים השלישיים מס' 35 ו-40 טענו כנגד אי צירופם כמשיבים לעתירה מראשית ההליך. תקנה 6(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התש"ס-2001 (להלן: "התקנות") קובעת כי על העותר לבית המשפט לעניינים מנהליים לצרף כמשיבים לעתירה את הרשות שכנגד החלטתה עותרים וכן כל מי שעלול להיפגע מההחלטה. תקנה 6(ב) קובעת כי בית המשפט רשאי להורות על צירופו של משיב בכל שלב משלבי הדיון. אי קיום החובה מכוח תקנה 6(א) לצרף כמשיב את כל מי שעלול להיפגע מהעתירה עלול להקים עילה לסילוק עתירה על הסף. עם זאת, קיימים מקרים שבהם צירוף כל הגורמים הרלבנטיים מעורר קושי. כך, למשל, במקרה שהעותר אינו יודע שצד שלישי מסוים עלול להיפגע מהעתירה או שצירוף כל הצדדים שעלולים להיפגע ממנה כרוך במשאבים רבים באופן שעלול לסכל את הגשתה. במקרים מעין אלה לא תימחק העתירה על הסף בגין אי צירוף כל המשיבים הרלבנטיים, אולם מי שעלול להיפגע ממנה רשאי לבקש להצטרף אליה כמשיב. ראה: רע"א 1502/11 חזקיהו בע"מ נ' הרפנס (14/08/11).

17. בענייננו, ממקרא העתירה והסעדים שפורטו במסגרתה לא ניתן היה להסיק בראשית ההליך כי נדרשת התייצבותם של הצדדים השלישיים. במסגרת העתירה לא התבקש סעד של ביטול ההקצאות. העותרת עתרה לקבלת מסמכים ופרטים הנוגעים לקריטריונים שעל בסיסם נוקדו ודורגו בקשות המציעים. גם המשיבה לא עתרה בתשובתה לעתירה כנגד אי צירופם של צדדים שלישיים כלשהם כמשיבים לעתירה ואף לא עתרה בעצמה לצירופם של משיבים רלבנטיים. סוגיה זו עלתה על הפרק רק לאחר הגשת הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, על רקע הטענה כי חשיפת המסמכים שהתבקשו עשויה לפגוע בפרטיותם של הצדדים השלישיים או להביא לחשיפתם של סודות מסחריים. ואכן, לאחר שהועלו טענות כנגד חשיפת המסמכים במלואם ללא השחרות בשל חשש לחשיפת סודות מסחריים, ניתנה לעותרת הזדמנות לצרף את הצדדיים השלישיים, ניתנה לצדדים השלישיים הזדמנות להגיב לסעדים המבוקשים והתקיים דיון בו הציגו הצדדים השלישיים את עמדותיהם ביחס לחשיפת המסמכים.

18. לגופו של עניין, כאמור התנגדותם של המשיבה והצדדים השלישיים מס' 35 ו-40 לחשיפת המסמכים במלואם, מושתתת על הטענה כי המצאת מלוא המסמכים ללא השחרה לידי העותרת יש בה כדי לחשוף סודות מסחריים שאין מקום לחשיפתם. סוד מסחרי הוגדר בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 כמידע עסקי מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

19. בית המשפט העליון ברע"א 918/02 ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ ואח', פ"ד נו(4) 865 (2002), קבע בעניין חשיפתם של סודות מסחריים כי ככלל אין בעלי הדין רשאים להימנע מגילוי ראיות במסגרת הליך שיפוטי, אשר מטרתו היא חשיפת האמת. עם זאת, כאשר יש בגילוי הראייה כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין, כגון הגנה על סודות מסחריים, יינתן צו לגילוי מסמכים שהם רלבנטיים להליך הנדון תוך בחינת היקף הגילוי הראוי של המסמכים שבמחלוקת על רקע האיזון בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים - הגנה על קניינו של בעל הסוד המסחרי מחד, והבטחת יעילות ההליך וחשיפת האמת מנגד.

20. בענייננו, מעיון במסמכים שהומצאו לב"כ העותרת עולה כי המסמכים באופן בו הומצאו לעותרת אינם מאפשרים מעקב ופיקוח אחר אופן ביצוע הניקוד. התנגדות הצדדים השלישיים מס' 35 ו-40 לחשיפת המסמכים אינה יכולה להתקבל במלואה שכן, לאור העובדה כי קרקע הינה משאב מוגבל, משעה שבחרו הצדדים השלישיים מס' 35 ו-40 להגיש בקשה להקצאת קרקע בפטור ממכרז, ועל מנת לאפשר ביקורת ביחס להפעלת הקריטריונים להקצאת קרקע בפטור ממכרז, אין מקום למניעת חשיפתם של המסמכים הקשורים להליך ההקצאה, בכפוף לסייגים של שמירה על סודות מסחריים.

21. לאחר שעיינתי בהצעות המושחרות והלא מושחרות של הצדדים השלישיים מס' 35 ו-40 ובאיזון בין זכותה של העותרת לקבלת המסמכים הרלבנטיים, לבין זכותם של הצדדים השלישיים מס' 35 ו-40 לשמירה על סודות מסחריים הקשורים בעסקיהם, החלטתי לקבל את הבקשה לגילוי מסמכים ביחס לצדדים השלישיים מס' 35 ו -40 בחלקה, ולהורות על הסרת ההשחרה מן הפרטים שיפורטו להלן:

א. ייעוד: בנייה קשה, סככות סגורות ושטח פתוח מתוך טופס בקשה להקצאת קרקע ;
ב. סקיצה של תכנית ניצול השטח המבוקש;
ג. תכנית עסקית מפורטת בכפוף להשחרת פרטים שמהווים פגיעה בסודות מסחריים ו/או שאינם רלוונטיים ;
ד. אופן חלוקת הבנייה בשטח המבוקש שנזכר בהחלטת מנהל התעשיות במשרד הכלכלה.
ה. מספרי עובדים קיימים ומועסקים בעתיד על פי צפי.

22. סיכומו של דבר – אני מקבלת את בקשת העותרת בחלקה. המשיבה תעביר לעותרת את העתקי המסמכים הקשורים לבקשותיהם של הצדדים השלישיים מס' 35 ו-40, תוך השחרת פרטים שיש בהם כדי להביא לחשיפתם של סודות מסחריים כמפורט בסעיף 21 לעיל.

23. בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו.

24. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' טבת תש"פ, 31 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.