הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 65017-05-20

בפני
כבוד ה שופטת תמר שרון נתנאל

עותרת

עירית אום-אל-פחם
ע"י ב"כ עוה"ד רביע מחאג'נה

נגד

משיבים

  1. ועדת המשנה לעררים – המועצה הארצית לתכנון ולבניה
  2. הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מחוז צפון
  3. יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה

שלושתם ע"י פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי

4. ועדה מקומית לתכנון עירון
5. אייל שיחור
6. מוסטפא אגבריה

החלטה

1. בתיק זה הוגשה עתירה מנהלית נגד החלטת משיבה 1, ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה (להלן: "ועדת המשנה לעררים"), מיום 22.03.2020, לדחות את בקשת העותרת, עיריית אום-אל-פחם (להלן: " העותרת") למתן אורכה להגשת ערר (מס' 31/20) נגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (להלן: "הוועדה המחוזית") מיום 11.2.20 ונגד יו"ד הוועדה המחוזית (משיבים 3-2 בעתירה).

בנוסף התבקש סעד של ביטול החלטת הוועדה המחוזית מיום 11.2.20, על פיה הורה משיב 3 על ביטול הפקדת תכנית 354-0576983, שינוי יעוד מחקלאי למגורים ובנייני ציבור ודרכים עין אלדאליה, שהגישה העותרת (להלן: " התכנית") וסעדים נלווים לכך.

עוד התבקש להורות על ביטול הדרישה לטבלת הקצאה ואיזון, כפי שנדרשה בהחלטת הוועדה המחוזית מיום 31.7.19 ולהורות לוועדה המחוזית לשוב ולדון בתכנית, ברמה של תכנית מתאר מקומית ולא ברמה של תכנית לאיחוד וחלוקה וכי תנאי להיתר בנייה יהיה אישור תכנית איחוד וחלוקה, שתיערך בשלב מאוחר י ותר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה עירון (המשיבה 4) וכי התכנית תסווג כתכנית שלא ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה.

2. בהחלטתי מיום 16.6.20, הוריתי על הגשת תשובות לעתירה וקבעתי אותה לשמיעה ליום 7.9.20 (בתאריך הרשום בהחלטה נפלה טעות קולמוס).

3. בטרם הוגשו תשובות, הגישו המשיבים 3-1 (ביום 13.7.20) הודעה ובקשה, בה הודיעו כי הם מסכימים שתבוטל החלטת ועדת המשנה לעררים וכי יתקיים, בערר מס' 31/20 , דיון לגופו. לאור כך ביקשו משיבים אלה למחוק את העתירה ללא צו להוצאות.

4. העותרת מסרבת למחיקת העתירה וטוענת, כי היא זכאית לגילוי המסמכים אשר התבקש על ידה, בבקשה שהגישה ביום 16.6.20. לטענתה, לגילוי זה משמעות רבה לשם חשיפת התנהלות המשיבים בכלל ומשיבה 2 בפרט ולכן היא עומדת על בירור העתירה.

5. לא אוכל להיעתר לבקשת העותרת. משהודיעו המשיבים, נגדם מופנים הסעדים המבוקשים בעתירה , כי הם מסכימים לסעד העיקרי, שהוא ביטול ההחלטה מיום 22.3.20 ולדיון, לגופו, בערר 31/20 שהגישה העותרת, אין עוד כל מקום לדון בעתירה ולטעמי אף לא ניתן עוד לדון בה, באשר חזרנו לשלב בו ההליכים המנהליים טרם מוצו.

6. הבקשה לגילוי מסמכים היא בקשת ביניים בתוך הליך העתירה ואין לה "חיים" משל עצמה. משהתייתר הדיון בעתירה ולמעשה - לא ניתן עוד לדון בה, אין מקום לדון בבקשה לגילוי מסמכים.

כמובן, שבמסגרת הדיון בערר, תוכל העותרת לפנות למשיבים בבקשה לגילוי מסמכים ויהא על המשיבים להמציא לה את כל המסמכים הרלבנטיים, ככל שאין מניעה שבדין מלגלותם.

מובן, אף, מאליו כי ככל שההחלטות שיתקבלו לא יניחו את דעתה של העותרת, תהא פתוחה בפניה הדרך לשוב ולחדש את העתירה וכל טענותיה שמורות לה.

7. עם זאת, בנסיבות העניין ונוכח כך שהעותרת נאלצה להגיש את העתירה, לאחר שטענותיה לפיהן יש לדון בערר לגופו נדחו על ידי משיבה 1, זכאית העותרת להוצאות, בשים לב לשלב בו הסתיים ההליך ולאופן בו הוא הסתיים.

8. סופו של דבר, אני מורה על מחיקת העתירה.

אני מחייבת את המשיבה 1 לשלם לעותרת הוצאות ההליך בסך 5,000 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, תבטל את הדיון ביומני ותסגור את התיק .

ניתנה היום, כ"ח תמוז תש"פ, 20 יולי 2020, בהעדר הצדדים.