הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 63425-05-19

בפני
כב' השופט אברהם אליקים, סגן נשיא

עותרת

צ'יינג' א.ס.מ המרות

נגד

משיבה

מדינת ישראל/משטרת ישראל

פסק דין

מבוא והשתלשלות ההליכים
ביום 26.5.2019 הוציאה המשיבה "צו הפסקה ארעי של עיסוק בעסק" לפי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש] התשל"א-1971 (להלן-פקודת המשטרה).
על פי הצו הורתה המשיבה על סגירה והפסקה ארעית של עסקה של העותרת, מקום למתן שירותים פיננסיים והמרת כספים הנמצא בדיר חנא.

עיקרו של הצו מבוסס על ראיות שנאספו בחקירה סמויה שהפכה לגלויה ביום 6.5.2019, חקירה שהניבה מידע מודיעיני רב. חומר החקירה והחומר המודיעיני נמסרו לעיוני בדיון מיום 5.6.2019 (3 קלסרים).

לגרסת המשיבה העסק מופעל על ידי מוחמד חוטבה (להלן-חוטבה) אלא שהוא "איש קש" המשמש כסות לעבריין פלילי מוכר למשטרה וקיים חשש לטענתה לשלום הציבור במקום הפעלת העסק.

עוד יצוין כי משהפכה החקירה לגלויה נעצרו חוטבה ואותו אחר ונתפסו ציוד ומסמכים ששימשו לכאורה לפעילות העסק. לאחר שחרור חוטבה ומאוחר יותר של אותו אחר פנתה המשיבה לבא כוחו של חוטבה וזימנה אותו לבוא לשימוע ביום 23.5.2019 וביום 24.5.2019 ומשלא התייצב קוים שימוע בהעדרו והוצא הצו כאמור לעיל.

העותרת שלא השלימה עם הדרך בה פעלה המשיבה הגישה עתירה מנהלית ובה ביקשה לבטל את הצו. בעתירתה היא חולקת על הסמכות להוצאת הצו, על התשתית העובדתית שבבסיסו ועל הפגיעה בזכות השימוע וכל זאת לאור הזכות החוקתית לפי חוק יסוד חופש העיסוק וחזקת החפות העומדת לחוטבה ולעותרת.

מאחר והצו הוצא ל משך 30 יום, נקבעה העתירה לדיון מקדמי במועד קרוב-5.6.2019 ובהסכמת הצדדים קוים דיון לגופו של ענין ונמסר לעיוני חומר החקירה וחומר מודיעיני.

דיון
הצו הוצא כאמור מכוח סעיף 78 ( א) לפקודת המשטרה שמגדיר כך את המסגרת הנורמטיבית:
"היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון".

בהתחשב בנסיבות הרלוונטיות לתיק זה, הרי שניתן להוציא צו "לסגירת חצרים" במידה שיש "יסוד סביר לחשוש" להפרעת השלום באותם חצרים.

המשיבה בחרה בטעות (כך על פי דברי בא כוחה בדיון) לבקש צו המתייחס להפסקת עיסוק בעסק ורק בפסקה הרביעית הובהר כי "הצו יחול על המקום וחצריו".

על הפרק שתי שאלות עיקריות הטעונות הכרעה:
האם קיימות ראיות מנהליות להפעלת העסק על ידי חוטבה כ"איש קש" מטעמו של עבריין?
אם התשובה חיובית, האם הפעילות באותם חצרים מסכנת את שלום הציבור למצער ברמה של חשש סביר.

התשובות לשתי השאלות אמורות להימצא בחומר החקירה והחומר המודיעיני שנמסר לעיוני.

אזכיר כי מדובר בהליך מנהלי אשר רמת הראיה הנדרשת היא של ראיות סבירות ביחס לסנקציה ולרמת הפגיעה בזכות הנטענת. המבחן הראייתי הוא, האם האדם הסביר היה רואה בחומר המצוי בפניו חומר בעל ערך הוכחתי מספיק.
לאחר עיון בחומר המודיעיני ובחומר החקירה שוכנעתי כי קיים חומר ראייתי רב המבסס את התשובה לשאלה הראשונה, המקום מופעל עבור אדם שעברו הפלילי כבד ופעילותו העבריינית גם בימים שקדמו להפיכת החקירה לגלויה היא פעילות בניגוד לחוק בהיקפים רבים, לא רק בשאלות פיננסיות אלא גם בנושאי אלימות ופגיעה קשה בשלום הציבור וביטחונו. בנוסף תוך ביצוע עבירות לכאורה לפי חוק איסור הלבנת הון וחוק מס ערך מוסף.
אלא שלא מצאתי בסיס לקיום חשד סביר לפגיעה בשלום הציבור בחצרים הספציפיים אותם מבקשת המשיבה לסגור.

המשיבה מסתמכת למשל בנושא הפעילות בחצרים על ידיעות מודיעיניות שכוללות את הספרות: 0735 ו-0377 כחלק ממסמך "סקירה מודיעינית", אלא שעיון בהן תוך בחינת משקל הידיעה ומקורה מראה כי לא מתגלה חשד סביר לפעילות אלימה או מסכנת את שלום הציבור במקום, להבדיל מפעילות אלימה ועבריינית לכאורה במכלול הפעילות של חוטבה ואותו אחר, שהיא מבוססת על ראיות שעוברות את סף ההוכחה כראיות במשפט המינהלי.
עמדתי זו לא השתנתה גם לאחר שבחנתי את האמור בסעיף 8 ועמוד 11 למסמך "סקירה חקירתית".

אבהיר כי יש בחומר שהוצג בפניי חשד סביר ואף מעבר לכך לסכסוכים אלימים ופגיעה קשה בגוף וברכוש, אך אין ראיות לפגיעות כאמור במיקום בו מופעל העסק.

באמור לעיל אין בכוונתי לקבוע ממצא כל שהוא להליך הפלילי או להשפיע על אמצעים אחרים שעומדים למדינת ישראל כדי להפסיק פעילות בלתי חוקית זו וגם קביעתי בדבר העדר יסוד לחשש סביר לפגיעה בשלום הציבור בחצרים הספציפיים מתייחסת אך ורק נכון להיום, דהיינו אם יחול שינוי בנסיבות בעקבות הפעלת העסק בעתיד, לא תהיה מניעה להוצאת צו חדש בהתקיים ראיות מתאימות.

לאור האמור לעיל, לא רלבנטי כלל מהי כותרת הצו וגם אם הייתי נעתר לבקשת המשיבה לתקן את כתב התשובה, התוצאה הייתה נשארת ללא שינוי, בהסתמך על חומר הראיות שהוצג בפניי.
ולכן מתייתר הצורך לדון בטענות אחרות שהעלתה העותרת בעתירתה.

סיכום
לאור האמור לעיל, אני מבטל את הצו שהוצא מכוח סעיף 78(א) לפקודת המשטרה מבלי לקבוע מסמרות לגבי העתיד למקרה של שינוי בנסיבות.

בהתחשב בפעילות הפלילית לכאורה מצידה של העותרת, בדרך בה בחרה להגיש עתירה תוך הסתרת פרטים כגון-הזימון לשימוע באמצעות שיחות עם בא כוחה, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות לזכותה ולכן כל צד יישא בהוצאותיו.

ב"כ המשיבה מוזמן לאסוף את החומר החסוי הנמצא בלשכתי.

ניתן היום, ג' סיוון תשע"ט, 06 יוני 2019, בהעדר הצדדים.