הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 50137-04-18

בפני
כבוד ה שופטת תמר שרון נתנאל

עותר

ג'וני שחאדה בעצמו
ועל ידי ב"כ עוה"ד אליאס אבו סנה

נגד

משיבה
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה, אזרחי

פסק דין

1. לפניי עתירה מינהלית, לביטול שתי החלטות שניתנו על ידי משרד התחבורה (להלן: "המשיב") בעניינו של העותר, ב תאריכים 2/10/2017 ו- 4/12/17.

כמו כן מבקש העותר להורות על: "ביצוע פסה"ד בתיק עת"מ 53070-10-13"; על "מחיקת ניקוד עבירות בגין העבירות מס' 500347167 מיום 22/6/2012, 500569141 מיום 31/8/12 ו- 500635629 מיום 16/9/2012" (להלן: "שלוש העבירות") וכן על "מחיקת שלילת רישיון העותר לשלושה חודשים ממרשם המשיב".

2. בהודעה מיום 2/10/17 (נספח א' לעתירה) הודע לעותר כי רישיונו הותלה עקב אי ביצוע אמצעי תיקון שהוטל עליו לפי תקנה 549 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: " תקנות התעבורה "), ללא שהודיע על סיבה סבירה לאי יכולתו לבצעם וכי לאחר שיבצע את אמצעי התיקון הוא יהיה רשאי לפנות למשיב, אשר יבדוק זכאותו לחידוש רישיונו (להלן: "ההודעה הראשונה").

ביום 11/4/2017 עבר העותר עבירה נוספת (אשר 8 נקודות חובה בצדה) אשר הביאה את צבירת מניין הנקודות התקפות הרשומות לחובתו ל- 40 נקודות. לפיכך, בהודעה מיום 4/12/17 (נספח ב' לעתירה), הוד יע המשיב לעותר, כי עקב צבירת 40 נקודות , הוטל עליו אמצעי תיקון שהוא פסילה למשך 9 חודשים וחידוש לאחר מבחנים ובדיקות רפואיות (להלן: "ההודעה השנייה").

3. העותר טוען שהוא לא קיבל את ההודעה הראשונה, אך המשיב צירף לתשובתו אישורי משלוח בדואר רשום של הזימונים לכל הקורסים בהם חויב העותר והעותר לא סתר את חזרת המסירה. מכל מקום - להודעה הראשונה אין עוד משמעות, לעניין עתירה זו, הן נוכח כך שהמשיב ביצע, בינתיים, את הקורסים והן נוכח ההודעה השנייה.

4. העותר מאשר שהוא קיבל את ההודעה השנייה וכן מאשר, כי ביום 10/1/18 נערך לו שימוע לגבי אמצעי התיקון הנדרש בה. לדבריו, בשימוע זה נאמר לו שעליו להירשם לקורס כדי לקבל רישיון זמני. רישיון הנהיגה שלו נלקח ממנו וניתן לו רישיון זמני, בתוקף עד ליום 8/7/18.

העותר טוען, כי מאחר שכשבועיים לאחר השימוע הוא קיבל בדואר רישיון נהיגה חדש, שתוקפו הוא עד שנת 2020, ללא שנלוותה לרישיון הודעה בדבר אמצעי תיקון כלשהו, שעליו לבצע, הוא לא ניגש לקורס.
5. עיון בתשובת המשיב ובמסמכים שצורפו אליה מעלה, כי ההחלטה בשימוע הייתה להותיר על כנם את אמצעי התיקון - פסילה למשך 9 חודשים, מבחנים ובדיקות רפואיות, אך הפסילה נדחתה למשך 6 חודשים על מנת לאפשר לו לפנות לאגף הרישוי (ראו פרוטוקול השימוע - נספח ב' לתשובת המשיב).

בהמשך, ביום 6/5/18 (לאחר הגשת העתירה דנן) החליט המשיב להפחית את אמצעי התיקון של פסילה למשך 9 חודשים, מבחנים ובדיקות רפואיות (להלן: "אמצעי הפסילה המקורי"), ובמקומו הושת על העותר אמצעי תיקון מתון יותר, של פסילה, ל משך 3 חוד שים בלבד, וביצוע מבחן עיוני (להלן: " אמצעי הפסילה החלופי"). חרף הפחתת אמצעי התיקון, החליט המשיב לעמוד על עתירתו.

6. יש לציין, כי הנושא של סגירה מינהלית רוחבית של אמצעי תיקון הועלה במסגרת עתירה קודמת שהגיש העותר נגד המשיב, בשנת 2013 - עת"מ 53070-10-13 בבית המשפט המחוזי בירושלים (להל ן: "העתירה הקודמת"). שם, הודיע המשיב לבית המשפט, כי צפויה להתקבל על ידו החלטה רוחבית בנוגע לעדכון ביצוע קורסים וכי בעקבות כך נדחתה הדרישה מהעותר לביצוע אמצעי תיקון למשך 6 חודשים . נוכח הודעה זו ועל מנת לאפשר למשיב לבחון את עניינו של העותר מחדש, בהתאם להחלטה הרוחבית שתתקבל, הסכימו הצדדים למחיקת העתירה וכך נעשה (נספח ט' לעתירה) .

בהמשך למחיקת העתירה הקודמת , שלח המשיב הודעה לעותר (ביום 27/2/14) לפיה החליט המשיב על סגירה מינהלית של פסילת הרישיון שהוטלה עליו. להודעה צורף תדפיס ניקוד ועל פיו, בוטלו שלוש העבירות, שנכללו בעבירות בגינן הושת על העותר אמצעי הפסילה המקורי שנסגר . לפיכך, לפי תדפיס זה לא היה חייב העותר באמצעי תיקון של פסילה .

7. להלן פירוט שלוש העבירות שבוטלו:

עבירה מס' 500347167, שנעברה ביום 22/6/12, בגינה חויב העותר ב- 8 נקודות.
עבירה מס' 500569141, שנעברה ביום 31/8/12, בגינה חויב העותר ב- 8 נקודות.
עבירה מס' 500635629, שנעברה ביום 16/9/12, בגינה חויב העותר ב- 8 נקודות.

8. העותר טען בעתירתו, כי המשיב ביטל את שלוש העבירות, אולם מתשובת המשיב ומהמסמכים שצורפו אליה התברר, כי העבירות אמנם בוטלו א ך לא על ידי המשיב, אלא על ידי בית המשפט לתעבורה, לאחר שהעותר הגיש בקשות להארכת המועד להישפט . עוד התברר מתשובת המשיב, כי העותר נשפט שוב על שלוש העבירות הנ"ל והורשע, שוב, בשלושתן. לא למותר לציין, כי העותר הורשע בשתיים מהעבירות, בהעדרו, לאחר שלא התייצב לדיונים ובעבירה נוספת הורשע על פי הודאתו, כך שיש לתמוה מדוע ביקש, מלכתחילה, הארכת מועד להישפט.

מסמכי בית המשפט לתעבורה צורפו כנספחים ז'-ט' לתשובת המשיב ועל פיהן הורשע הנאשם בעבירות הנ"ל, בתאריכים 21/4/16; 2/12/14. בקשה לביטול הרשעה בעבירה האחרונה הנ"ל, נדחתה ביום 21/6/15. מהמסמכים עולה עוד, כי בעת הגשת העתירה דנן, ידע העותר על ההרשעות החוזרות הנ"ל.

9. מכל מקום - העבירות הנ"ל (המפורטות בסעיף 5 לעיל) והנקודות הנלוות אליהן, הושבו על כנן בעקבות הרשעותיו המחודשות של העותר בעבירות אלה. ביצוע עבירות נוספות, הביא את העותר למניין נקודות שחייב הטלת אמצעי תיקון מסוג קורסים (שהוטלו עוד בשנת 2015). בהמשך - עבירה נוספת, שביצע ביום 11/4/2017, הביאה את העותר לצבירת 40 נקודות, בגינן הוטל עליו , ביום 12/11/17, אמצעי הפסילה המקורי, אשר במקומו בא אמצעי הפסילה החלופי (להלן: " אמצעי הפסילה").

משהורשע העותר שוב, בעבירות הנ"ל, וביצע עבירות נוספות, בדין חייב המשיב את העותר בניקוד ובאמצעי התיקון הנלווים אליהן.

10. עיקר טענת העותר מכוונת נגד סירוב המשיב למחוק את הנקודות בגינן הוא חויב בביצוע קורסים ולבטל את אמצעי הפסילה. כאמור, העותר נדרש (בהודעות שנשלחו אליו בדאר רשום) לבצע אמצעי תיקון מסוג קורסים, כשנתיים לפני שהוא חויב באמצעי תיקון של פסילה, אולם הקורסים בוצעו על ידו רק כשנתיים וחצי וכשלוש שנים לאחר שהוטלו, ו רק לאחר שהוא חויב ב אמצעי הפסילה המקורי, כ מפורט להלן:

א. ביום 18/4/2015 נדרש העותר לבצע אמצעי תיקון של קורס בסיסי, בגין עבירות מס' 500569141; מס' 500635629 (נספח ה' לתשובת המשיב). קורס זה ביצע העותר רק ביום 30/4/18. אין חולק, שעד לביצועו, הנקודות בגין העבירות היו נקודות תקפות (נספח א' לתשובת המשיב).

ב. ביום 22/9/2015 נדרש העותר לבצע אמצעי תיקון של קורס ייעודי, בגין עבירות מס' 500347167; מס' 500569141; מס' 500635629; מס' 110486839 (נספח ו' לתשובת המשיב). קורס זה ביצע העותר רק ביום 31/3/18. אין חולק, שעד לביצועו, הנקודות בגין העבירות היו נקודות תקפות (נספח א' לתשובת המשיב).

שני אמצעי התיקון הנ"ל ייקראו להלן: "שני הקורסים".

11. העותר טוען, כי מאחר שהוא ביצע, את שני הקורסים, יש להפחית, רטרואקטיבית, את הנקודות בגינן הוא חויב בקורסים אלה, ללא קשר לכך שהוא ביצע אותם רק בשנת 2018, לאחר שהוטל אמצעי הפסילה המקורי . עוד טוען הוא, כי ביטול הנקודות, רטרואקטיבית, מבטל גם את אמצעי הפסילה.

לעניין זה מפנה העותר לתקנה 547(א) לתקנות התעבורה בה נאמר, כי נקודות תקפות הן נקודות אשר " טרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה הרשות בשלהן". לדבריו, מאחר שהוא ביצע את שני הקורסים ומאחר שעברו שנתיים מהמועדים בהם נעברו על ידו העבירות בגינן נרשמו הנקודות שחייבו בביצוע הקורסים, כל הנקודות בגינן חויב בשני הקורסים, נמחקו.

המשיב דוחה פרשנות זו וטוען, כי לשם מחיקת נקודות יש צורך בשני תנאים מצטברים; חלוף התקופה הקבועה בחוק למניין תוקף הנקודות (שנתיים או ארבע שנים ) וכן ביצוע כל אמצעי התיקון שהוטלו על הנהג . לטענתו, ביצוע הקורסים לאחר הטלת אמצעי הפסילה המקורי, אינו מבטל את אמצעי הפסילה.

12. כפי שיפורט ויוסבר להלן, דעתי כדעת המשיב. אולם אדון, תחילה, בשלוש טענות מקדמיות שהעלה ה משיב, ואלה הן:

טענת שיהוי - נוכח כך שמאז ההחלטה בשימוע עברו יותר מחודשיים, היינו - יותר מ- 45 ימים, שהוא פרק הזמן המקסימלי בו יש להגיש עתירה לפי תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: " התקנות").

מתן החלטה חדשה שנמסרה לעותר - נוכח כך, שלאחר הגשת העתירה נמסרה לעותר החלטה חדשה על אמצעי התיקון החדש.

טענה בדבר הטעיית בית המשפט ואי גילוי עובדות נכונות – נוכח כך שהעותר לא גילה, בעתירתו, כי הוא הורשע שוב בעבירות אשר בוטלו והמשיך לטעון שהנקודות בגין עבירות אלה אינן תקפות מאחר שהעבי רות בוטלו.

דיון בטענות המקדמיות

13. הטענות בדבר שיהוי ומתן החלטה חדשה -

תקנה 3 ל תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, קובעת, כי העתירה תוגש "בלא שיהוי בנסיבות העניין ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים... מיום שהעותר קיבל הודעה עליה (על ההחלטה), או מיום שנודע לו עליה, לפיה מוקדם".

נוכח ההחלטה שהתקבלה בשימוע, היה על העותר להגיש את העתירה לכל המאוחר, ארבעים וחמישה ימים לאחריו, בעוד שהיא הוגשה, כחודשיים לאחר השימוע.

עם זאת, אין צורך שאדון אם די בשיהוי זה כדי לדחות את העתירה על הסף, שכן ההחלטה החדשה שנמסרה לעותר, לאחר הגשת העתירה, אשר הקלה באמצעי התיקון שהוטל עליו פתחה , לכאורה, לעותר פתח להגיש עתירה חדשה.

ממילא, ההחלטה החדשה הנ"ל, מתייחסת רק לסוג של אמצעי התיקון והיא "נשענת" על אותן עבירות שיצרו את הנקודות בגינן הוטל אמצעי הפסילה המקורי. לפיכך, כל החלטה שתתקבל לגבי אמצעי הפסילה המקורי, תחול, בפועל, גם על אמצעי הפסילה החלופי, אשר בא במקומו וההיפך . בנוסף, העותר בחר להמשיך בעתירה, תוך שכל החומר והטיעונים, גם לגבי אמצעי הפסילה החלופי, נפרשו בפניי על ידי שני הצדדים והוא מבקש לבטל את הפסילה בת 3 החודשים שהוטלה עליו , על פי ההחלטה החדשה.

לפיכך, אתייחס לעתירה כאילו היא מתייחסת גם לאמצעי הפסילה המקורי וגם לאמצעי הפסילה החלופי.

14. הטענה בדבר הטעיית בית המשפט ואי גילוי עובדות נכונות -

בסעיף 13 לעתירה טען העותר כי לאחר מתן פסק הדין בעתירה הקודמת "החליט המשיב לבטל את החלטתו בדבר שלילת רישיון הנהיגה של העותר לשלושה חודשים וכן החליט לבטל את הדוחות מס' 500347167 מיום 22.6.2012, 500569131 מיום 31.8.2012, 500635629 מיום 16.9.2012 אותן דוחות נשוא עתירה זו" (כך!).

ראינו לעיל, כי דוחות אלה בוטלו לא על פי החלטה של המשיב, אלא על ידי בית המשפט, לאחר שהעותר ביקש הארכת מועד להישפט בגינם ועוד ראינו, וזה העיקר - שלאחר מכן, עוד בשנים 2015-2014, כלומר - שנתיים ויותר לפני הגשת ה עתירה דנן, הורשע העותר, שוב, בגין דוחות אלה. בנוסף, עיון בהודעת המשיב (מיום 13/11/13), שהוגשה בעתירה הקודמת מעלה, כי המשיב לא החליט לבטל את החלטתו פסילת רישיונו של העותר, אלא הודיע כי צפויה להתקבל החלטה רוחבית, אשר ייתכן שתשפיע על עניינו של העותר ולכן, ומבלי לוותר על טענה כלשהי, החליט המשיב לדחות את הדרישה לאמצעי תיקון, בשלב זה - למשך 6 חודשים. מ סיבה זו ביקש המשיב למחוק את העתירה הקודמת ללא צו להוצאות, תוך שמירת זכותו של העותר להגיש עתירה חדשה, לאחר שתתקבל החלטה אצל המשיב. העותר הסכים למחיקת העתירה בתנאים אלה, אך דרש חיובו של המשיב בהוצאות וביהמ"ש, שם, החליט בכך. מכאן, שלא נפל כל פגם בכך שהמשיב החליט לחייב את העותר באמצעי הפסילה דנן, מה גם שבין לבין עבר העותר עבירות נוספות.

הצגת הדברים באופן בו הוצגו על ידי העותר בעתירתו, ואי גילוי העובדות המהותיות הנ"ל, מצדיקים, כשלעצמם, דחיית העתירה על הסף . ראו, לעניין זה, דברים שנאמרו בבג"ץ 5498/03 מקמל נ' שר הביטחון פ"ד נז(6) 97: "אכן, הלכה מושרשת היטב היא כי אי-גילוין של עובדות הרלוונטיות לעתירה הוא חוסר ניקיון כפיים, והתנהלות כזו מצד העותר יש בה כדי לשלול, לעתים כנימוק יחיד, את זכותו לסעד מן הצדק (ראו: בג"ץ 421/86 אשכנזי נ' שר התחבורה [5]; בג"ץ 974/94 זגארי נ' שר הפנים [6] והמובאות שם) ".

כן ראו: בג"ץ 9157/12 ויקטור צמח נ' ראש ההוצאה לפועל תל אביב (27/2/2-013), שם התקבלה טענת חוסר נקיון כפיים, תוך שהובהר, כי: "העתירה מציגה תמונה חלקית ביותר של תולדות ההתדיינות בין העותר למשיבים, ומשכך אין מנוס מלהגדירה כלוקה בחוסר ניקיון כפיים ( בג"צ 42/50 לוין נ' שר התחבורה, פ"ד ד 197, 198 (1950); בג"צ 430/87 אהרוני נ' וילק תק-על 87/(3) 21 (1987); בג"צ 4409/98 ד.ש. שמנים וכימיקלים בע"מ' נ' מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה תק-על 98(3) 1624, 1625 (1998)). כך למשל, העותר נמנע מלפרט בעתירתו כי חלק מטענותיו הוכרעו בעתירה מנהלית שהגיש וכי תלוי ועומד בעניינו ערעור בבית משפט זה". ראו גם: בג"צ 974/94 - סמירה אסחאק אחמד זגארי ו-3 אח' נ' שר הפנים (27/06/1994) ופסקי הדין הנזכרים שם.

15. בשל אי גילוי העובדות הנ"ל, יש למחוק את העתירה על הסף.

16. מעבר לצריך אומר, כי גם לגופו של עניין דין העתירה דחיה .
טענתו של העותר היא, למעשה, כי הנקודות שנרשמו לחובתו בשל העבירות שנכללו באמצעי התיקון של שני הקורסים, נמחקו רטרואקטיבית, עקב ביצוע שני הקורסים ומשכך - בטל גם החיוב באמצעי הפסילה , בו נלקחו בחשבון חלק מאותן עבירות ו כי, לכן, על המבקש לבטל אמצעי תיקון זה.
העותר סומך טענה זו על הוראות תקנה 547(א)+(ב) לתקנות וכן על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת רות רונן) בעת"מ 38855-05-13 עמר נ' מדינת ישראל (4/8/2013) (להלן: "עניין עמר") אשר עובדותיו העיקריות (בנוגע לאמצעי הפסילה) דומות לעובדות שהוצגו לעיל.

17. בעניין עמר נקבע, כי נהג, שמשרד הרישוי הודיע לו על פסילת רישיונו מכוח תקנה 547(ג), ושיכול היה בעבר להימנע מתוצאה זו על ידי נקיטה באמצעי תיקון שהוטל עליו, יכול לבצע את אמצעי התיקון (אותו לא ביצע) לאחר שמשרד הרישוי מודיע לו על כך שרישיונו עתיד להי פסל ובכך יופחת, רטרואקטיבית, מספר הנקודות העומד לחובתו . כן נפסק, כי כתוצאה מביטול הנקודות, בדיעבד, בטל אמצעי התיקון של פסילת הרישיון, זאת - על אף שבעת שהוטל, הוא הוטל כדין.

נקבע, כי מסקנה זו נובעת הן מלשון התקנות והן מההיגיון שעומד מאחוריהן. צויין, כי מסקנה זו עולה, ראשית כל, מלשון תקנה 547(א) לתקנות , הקובעת כי נקודות תקפות הן כאלה ש"טרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה הרשות בשלהן " (ההדגשה - בפסק הדין) תוך שהוטעם, כי התקנה אינה נוקבת בפרק זמן שעד אליו יש לנקוט באמצעי התיקון, כדי שניתן יהיה להפחית את מספר הנקודות. מסקנת בית המשפט שם הייתה, אפוא, כי על פי לשון התקנה, כאשר אמצעי התיקון מבוצעים, הנקודות בגינן הוטלו אמצעים אלה חדלות להיות תקפות , ללא קשר לשאלות מתי בוצע אמצעי התיקון ואם קיימים אמצעי תיקון נוספים שטרם בוצעו.

כן צויין, כי מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם המטרה שניתן לייחס למחוקק המשנה בהתקינו את התקנות. הובהר, כי אמצעי התיקון אינם "עונש" אלא מטרתם היא שיפור יכולתם של הנהגים לנהוג, באמצעות קורסים בנהיגה נכונה, מתוך הנחה, שלאחר ביצוע אמצעי התיקון, יתוקנו דרכיהם, הם יבצעו פחות עבירות תנועה ו הסכנה הנשקפת מהם תפחת. צוין, כי פרשנות זו גם תהווה תמריץ לנהגים בעייתיים לעבור את הקורסים ולא לבצע עבירות נוספות.

לכן נקבע כי, ככל שבנוסף לביצוע אמצעי התיקון, עברה גם התקופה הקבועה בתקנות (שנתיים או ארבע שנים, בהתאם) יש להפחית את מספר הנקודות, בהתאם לאמצעי התיקון שבוצעו. בית המשפט, שם, הוסיף וקבע, כי משבוטלו הנקודות, מבוטל גם אמצעי התיקון הנוסף (של פסילה), שהוטל בטרם בוצעו הקורסים.

18. בכל הכבוד, דעתי שונה ולהלן נימוקיי;
לעניות דעתי, מהוראות חלק ז' של תקנות התעבורה עולה כי, למועד בו בוצע אמצעי תיקון וביתר דיוק - לשאלה אם בטרם הוא בוצע, הוטל אמצעי תיקון נוסף, משמעות "מכוננת". לטעמי, ביצוע אמצעי תיקון לאחר שהתגבש והוטל אמצעי נוסף, אינו מוחק, באופן רטרואקטיבי, את אותן נקודות אשר נכללות בחישוב אמצעי התיקון הנוסף. אמצעי התיקון הנוסף איננו מבוטל רטרואקטיבית ו למעשה - אף איננו ניתן לביטול. לכן, במקרה דנן, מאחר ששני הקורסים בוצעו על ידי העותר לאחר שהתגבש והוטל אמצעי הפסילה, אין ביצועם מבטל, מיה וביה, את אמצעי הפסילה. כפי שיובהר להלן, גם למשיב עצמו אין סמכות לבטל אמצעי תיקון בו חויב נהג .

19. עיון בהסדר שקבע מחוקק המשנה בחלק ז' לתקנות התעבורה, בשלמותו, מעלה כי מדובר בהסדר כולל, הוליסטי, אשר נקבעו בו מדרגים ואיזונים, ההופכים את ההסדר כולו למידתי וראוי.

20. אביא, תחילה, את התקנות העיקריות הרלבנטיות;

תקנה 547(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות") קובעת:

"547(א) רשות הרישוי תסכם את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שחל שינוי במספר הנקודות הרשומות לחובתו ; לעניין זה, 'נקודות תקפות' - נקודות שטרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, או שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי בשלהן, אם הטילה (להלן בחלק זה - נקודות תקפות) " (ההדגשות, כאן ובהמשך, אינן במקור).

תקנה 549 קובעת, את אופן הטלת אמצעי התיקון ו כבר כעת נשים ליבנו לכך, שלשונה היא לשון חיוב [בניגוד , למשל, ללשון "רשאית" אשר בתקנה 551(ה)], כדלקמן:

"549 (א) נהג שלחובתו רשומות 12 עד 22 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן.
(ב) נהג שלחובתו רשומות 24 עד 34 נקודות תקפות יחויב לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה בקורס נוסף מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן.
(ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחויב נהג בהדרכה כאמור בהן בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, לפי העניין, בשל נקודות שנרשמו לחובתו קודם לכן.
(ג) נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורישיונו יחודש לאחר שיעמוד בבחינה העיונית, לפי תקנה 205 המתאימה לדרגת רישיונות ורשאי הוא להיבחן גם בתקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו .
(ד) נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך ובבחינות כאמור בתקנות 202 עד 210.
(ה) אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים, ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי.
(ו) נקודות שבשלהן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלהן אותו אמצעי תיקון פעם נוספת, למעט מבחן עיוני בנהיגה ".

21. תקנה 549 הנ"ל, אמנם איננה קובעת מהו המועד לביצוע אמצעי התיקון השונים, אולם על המועד ניתן ללמוד, בבירור, מתקנה 551(ה) הקובעת:

"חלפו שישה חודשים מיום שהודע לנהג לפי תקנה 550 על אמצעי התיקון או מיום שהודעה לו החלטתה של רשות הרישוי לפי תקנת משנה (ד), לפי המאוחר, והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של הנהג בהודעה שתינתן בדרך האמורה בתקנה 550(א) והוראות תקנה 550(ב) יחולו עליה; נהג שקיבל הודעה על התליה כאמור, יפקיד את רישיונו בידי רשות הרישוי בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה, והוא יחודש לאחר שיבוצעו אמצעי התיקון שהוטלו עליו, בכפוף להוראות תקנות אלה ".

מעצם סמכותה של רשות הרישוי להטיל סנקציה של התליית רישיון - עד שיבצע את אמצעי התיקון - אותה רשאית הרשות להפעיל ככל שהנהג לא ביצע את אמצעי התיקון בתוך 6 חודשים מהיום בו הודע לו על הטלת האמצעי, ברי כי פרק הזמן המקסימאלי בו על הנהג לבצע את אמצע התיקון הוא אותם 6 חודשים.

22. אמצעי התיקון מנויים בתקנה 548 לתקנות התעבורה, לפי דרגת חומרה - מהקל אל הכבד, כדלקמן:

"548 אמצעי התיקון כאמור בתקנה 547(א) הם אלה, כולם או מקצתם:
(1) קורסים בנהיגה נכונה ומבחן בסופם;
(2) מבחן עיוני בנהיגה;
(3) מבחן מעשי בנהיגה;
(4) פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי;
(5) בדיקות רפואיות".

התייחסות נרחבת לאמצעי התיקון שנקבעו בתקנות התעבורה ולאיזון בין זכותו של אדם לנהוג ובין האינטרס הציבורי בדבר כשרות נהגים ונהיגה בטוחה על ידם, ראו בעע"מ 5226/10 זהר נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – רשות הרישוי (2010).

23. עם זאת ו על אף חובתה של רשות הרישוי להטיל אמצעי תיקון, שעה שנהג צובר נקודות במספרים האמורים בתקנה 549, ניתנה לרשות סמכות, בתקנה 551(ד) לתקנות התעבורה, להטיל אמצעי תיקון אחרים מאלה הרשומים בתקנה 549 , או להוסיף עליהם, כדלקמן:

"551(ד) על אף האמור בתקנה 549, רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, מטעמים מיוחדים שתרשום בהחלטתה, להטיל על נהג אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי התיקון שנקבע בתקנה זו או להוסיף עליהם; החליטה הרשות להוסיף אמצעי תיקון, יחול האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) על ההחלטה האמורה".

נראה, שמטרת תקנה זו היא "לרכך" מעט את החיוב בהטלת אמצעי תיקון, כמפורט בתקנה 549 ולתת בידי הרשות כלים לחרוג מן הכלל ולהפחית מאמצעי תיקון שחובה עליה להטיל על פי תקנה 549. סמכות זו מהווה נדבך נוסף במערכת האיזונים שנקבעה בתקנות, המאפשר לרשות לחרוג מהכללים הקובעים את אמצעי התיקון ולערוך, במקרים מיוחדים, איזון ספציפי, המביא בחשבון נסיבות מיוחדות. עם זאת, יש לשים לב לכך שמחוקק המשנה בחר במתן סמכות מוגבלת בלבד , שניתן לעשות בה שימוש רק במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

אין זה המקום לפרט מה הם אותם מקרים מסויימים או אילו סוגי נסיבות יכולות להיכלל במסגרת אותם "טעמים מיוחדים" שכן, ממילא, העותר לא פנה אל המשיב בבקשה להפחית את אמצעי הפסילה החלופי ולא הביא כל נימוק מדוע יש לעשות כן.

לתקנה 551(ד) חשיבות לעניין טענת העותר, לפיה הנקודות העומדות בבסיס שני הקורסים נמחקו לאחר שהוא ביצע את הקורסים וכתוצאה מכך אמצעי הפסילה מתבטל, מאליו (או יש לבטלו) באופן רטרואקטיבי, ולכך עוד אשוב. בשלב זה אסתפק בכך שאדגיש, כי תקנה 551(ד) אינה מקנה לרשות סמכות לבטל אמצעי תיקון, אלא מקנה לה סמכות רק לשנות את אמצעי התיקון, בין על ידי קביעת אמצעי תיקון אחר ובין על ידי הוספה של אמצעי תיקון נוסף.

24. שיטת הניקוד יושמה, בישראל לראשונה, עוד בשנת 1968, לאחר שוועדת מומחים במשרד שר התחבורה הגישה הצעה בנושא זה. תחילה יושמה השיטה על פי הוראה של רשות הרישוי, שנסמכה על הוראה כללית בתקנות התעבורה, שהסמיכה את רשות הרישוי להזמין בעלי רישיון נהיגה לבדיקות ולבחינות.

בשנת 1979, הוסף סעיף 69א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], אשר הקנה לשר התחבורה סמכות מפורשת לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה בהן הורשע בעל רישיון נהיגה ולקבוע אמצעי תיקון, תוך שנקבע כי אמצעי התיקון יהיו בנוסף לכל עונש שיטיל בית המשפט בגין העבירה [ניקוד בעבירות תעבורה - תיקון מס' 15 (תש"ם-1979)].

בעקבות כך, הוסף לתקנות התעבורה חלק ז', הקובע את "שיטת הניקוד בעבירות תעבורה" [ראו תיקון מס' 2, התשמ"א-1980 - קובץ התקנות 4184 מיום י"ט בכסלו, התשמ"א, 27.11.1980]. בשנת 2002, לאחר שהשיטה נבחנה והופקו לקחים, הוחלף חלק ז' [ראו תקנות התעבורה תיקון (מס' 2), תשס"ג-2002 - קובץ התקנות 6204 מיום י"ח בחשון, התשס"ג, 24.10.2005]. בין היתר נעשו שינויים בדרגות החומרה; הופחת, משמעותית, מספר העבירות בגינן יירשמו נקודות; הועלה רף הנקודות הדרושות לקורס בנהיגה נכונה וחל שינוי באופן מחיקת הנקודות , כל זאת - במטרה למקד את הטיפול בעבריינים חוזרים. (ראו פירוט במסמך שהוצא, לבקשת ועדת הכלכלה, על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ביום 1/11/2010).

25. עיון בנוסחן של התקנות דהיום מעלה, כי גובשה בהן קוהרנטית , "סגורה" ונוקשה , אך מדורגת ומידתית. מההוראות השונות של התקנות עולות מספר מטרות, המשולבות אלה באלה. בעיקרה, נועדה השיטה להגן על המשתמשים בדרך, הן באמצעות "חינוך" וסיוע לנהגים שעוברים עבירות ל היטיב נהיגתם ולשפר דרכיהם, הן באמצעות התראה בדבר נקיטה באמצעים חמורים יותר, עד כדי פסילתם מלנהוג, ככל שימשיכו לבצע עבירות והן באמצעות חיוב אמצעי תיקון חמורים יותר, שהראשון שבהם הוא פסילה מלנהוג . השיטה מקילה עם נהגים שאינם עוברים עבירות רבות ונותנת להם הזדמנות לתקן דרכי נהיגתם, ומחמירה עם נהגים העוברים עבירות רבות בפרק זמן קצר.

מהוראות חלק ז' לתקנות עולה, כי הטלת אמצעי תיקון אינה מהווה עונש, אלא אמצעי שנועד לגרום לנהגים המבצעים עבירות, להימנע מביצוע עבירות נוספות, הן באמצעות הגברת כשירותם לנהיגה והן באמצעות הרתעתם מפני אמצעי תיקון חמורים יותר, ככל שימשיכו ויבצעו עבירות.

כך - אמצעי התיקון מוטלים באופן מדורג וחומרתם עולה, ככל שנהג צובר מספר גדול יותר של נקודות תקפות. כך - משך "חייהן" של נקודות הוא שנתיים מיום ביצוע העבירה בגינ ה נרשמו, אולם ככל שבתוך אותן שנתיים מבצע הנהג עבירה נוספת בגינה נרשמות לו נקודות, משך חיי הנקודות בגין העבירה הקודמת מוארך ל- 4 שנים (ראו תקנה 547 לעיל).

26. בתקנות נקבעו מספר אמצעים להבטחת האיזון הנדרש בין הבטחת שלומם של המשתמשים בדרך ובין זכותו של אדם לנהוג, זכות המגולמת בכבוד האדם, בזכויות היסוד לחופש התנועה ו לחופש העיסוק - זכויות המעוגנות, כולן, בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בהתאם - נקבעה (כאמור) שיטת ניקוד מדורגת; הוגדרה רשימת העבירות הצוברות נקודות לחובת הנהג, תוך שמספר הנקודות שנרשם בגין כל עבירה עולה, ככל שעולה חומרת העבירה ונקבעו אמצעי תיקון מדורגים - בהתאם למספר הנקודות שנצבר.

בנוסף, נקבעו הוראות בדבר מחיקת נקודות שנצברו והתנאים למחיקתן. גם הוראות אלה קובעות מדרג, באמצעות התקופות ובאמצעות סוגי אמצעי התיקון; מי שצבר פחות מסף הנקודות המחייב באמצעי תיקון ולא עבר עבירה נוספת במשך שנתיים - הנקודות הרשומות לחובתו נמחקות. ככל שעבר, בתוך שנתיים, עבירה נוספת (אשר לא הביאה לצבירת הרף המינימלי של הנקודות המחייבות אמצעי תיקון), הנקודות תימחקנה בתום 4 שנים. מדרג זה מאפשר לנהג שעבר עבירה, להיזהר יות ר בנהיגתו ולהימנע מלהיקלע למצב בו הוא יחוייב באמצעי תיקון. בנוסף, מי שצבר מספר נקודות לא רב מחוייב באמצעי תיקון קל , מסוג קורס, ואם הוא ניגש לקורס ועובר אותו - נמחקות הנקודות שנרשמו לחובתו.

27. עיניננו הרואות - מתקין התקנות ביקש לנקוט, תחילה, באמצעי תיקון של קורסים, שאינו מכביד על הנהג יתר על המידה ושטמון בו פוטנציאל לשיפור נהיגתו ולתיקון התנהלותו בדרכים, זאת - בטרם יהיה חשוף לאמצעי תיקון חמור יותר, של פסילה. לפיכך, אמצעי התיקון הראשון הוא קורסים בלבד ורק ככל שהנהג אינו ניגש לקורסים ו/או ככל שהוא מבצע עבירות נוספות, הוא מסתכן בהתליית רשיונו ו/או בפסילה. מדובר במדרג מידתי אשר מצד אחד, מאפשר מחיקת נקודות ותיקון דרכי הנהיגה ומנגד - מביא בחשבון, כי ביצוע עבירות מרובות אינו מעיד, בהכרח, על חוסר ידע בחוקי הנהיגה, אלא על זלזול בחוק אשר דורש אמצעי תיקון משמעותי יותר.

אכן, שיטת הניקוד היא שיטה, המחמירה עם נהגים המבצעים עבירות חוזרות, ולא בכדי. מטרתה הייתה להילחם, מלחמת חורמה, בנגע של תאונות דרכים, אשר מחקרים הראו כי הגורם האנושי הוא הגורם המרכזי להתרחשותן.

עוד יש לציין, כי כל נהג יכול, בכל עת, לברר מהו מספר הנקודות העומד לחובתו, בין בפנייה למשרד הרישוי באיזור מגוריו, בין באמצעות טופס מקוון למשרד הרישוי, בין בפנייה טלפונית למרכז מידע ארצי ובין באמצעות עמדות המידע "רישיונט", המוצבות בקניונים ובסניפי סופר פארם ברחבי הארץ.

28. לטעמי, הן מלשון תקנה 547(א) ולשון שאר הוראות חלק ז' לתקנות התעבורה והן מהמטרה שבבסיס שיטת הניקוד, מתחייבת מסקנה לפיה ביצוע אמצעי תיקון באיחור, לאחר שכבר הוטל אמצעי נוסף, אינו מבטל, בדיעבד, את אמצעי התיקון הנוסף.

29. לשון התקנות [תקנה 547(א) כשלעצמה ובוודאי בשילוב עם תקנה 549(א)] מצביעה, לטעמי, על כך שרק ביצוע כל אמצעי התיקון שהוטלו בגין עבירות מסוימות, מוחק את הנקודות שנרשמו בגינן.

התנאים לביטול נקודות תקפות קבועים בתקנה 547(א), הדורשת (כאמור) שני תנאים מצטברים: האחד - חלוף שנתיים (או ארבע שניים, בהתאם), ממועד ביצוע העבירה בגינה נרשמו הנקודות. השני - " שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה הרשות בשלהן, אם הטילה ".

דרישת התנאי השני איננה ביצוע אמצעי תיקון כלשהו, אשר הוטל בגין אותן נקודות, אלא ביצוע כל אמצעי התיקון שהוטלו , הכוללים את אותן הנקודות. כבר ראינו לעיל, כי תקנה 549(ה) קובעת, במפורש, כי "אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים " ומכאן - שהדרישה (בתקנה 547(א) לביצוע כל אמצעי התיקון, כתנאי למחיקת הנקודות בגינן הם הוטלו, איננה מקרית אלא מכוונת.

לפיכך, הקביעה כי בגין אותן נקודות יכול שיוטלו מספר אמצעי תיקון, אשר יהיו מצטברים והקביעה לפיה נקודות נמחקות רק אם בוצעו כל אמצעי התיקון בהם חוייב הנהג בגינן, אינה משאירה מקום לספק, כי כל אמצעי תיקון שלא בוצע, משאיר על כנן, כנקודות תקפות, את כל הנקודות בגינן הוא הוטל, ללא קשר לכך שבוצעו אמצעי תיקון אחרים שהוטלו בגין אותן נקודות.

30. לעניות דעתי, פרשנות לפיה ביצוע אמצעי תיקון כלשהו, לאחר שהוטל אמצעי נוסף, תבטל את אמצעי התיקון הנוסף, מנוגדת גם למטרות ש עמדו לנגד עיני מחוקק המשנה בהתקינו את התקנות , כפי שפורטו לעיל.

לטעמי, קביעה (כפי שהעותר דנן מבקש לקבוע) כי ביצוע אמצעי תיקון מסוג קורסים, לאחר שכבר הוטל אמצעי תיקון מסוג פסילה, יביא לביטול אמצעי הפסילה, תהווה תמריץ לנהגים שלא לבצע, במועד, את אמצעי התיקון מסוג קורסים, שהוא האמצעי הבסיסי והראשון הנזכר בתקנה 548 לתקנות ואשר נועד לשפר את נהיגתם. שהרי, כל עוד לא הותלה רישיונו של הנהג וכל עוד לא הוטל עליו אמצעי מסוג פסילה (שהוא האמצעי החמוּר הראשון, אשר אם יפר אותו - סנקציה פלילית בצדו), הוא יכול להמשיך לנהוג (ואף לבצע עבירות) ולהמתין עד שיוטל עליו (ככל שיוטל) אמצעי תיקון מסוג פסילה (שזכות לשימוע בצדו) . אם כך יקרה, הוא ימהר ויבצע את הקורסים וכך יימנע מהפסילה.

סבורתני, כי קביעה כזו תערער את המבנה הסדור והמכוון של התקנות ותחטא לכוונת מתקין התקנות, לשפר את נהיגתם של הנהגים, בדרך המשלבת בין קביעת אמצעי תיקון קלים, והתראה, כמו גם הרתעה, מפני צבירת נקודות שתחייב אמצעי תיקון מסוג פסילה. מחיקה רטרואקטיבית של אמצעי תיקון, אשר הוטל כדין, לאחר שהנהג צבר את מספר הנקודות המחייב הטלת אמצעי כזה, תפחית עד מאד, ואולי אף תאיין, את האפקטיביות של אמצעי התיקון הקודמים שהוטלו.

31. המקרה אשר בפניי, מדגים זאת היטב;

העותר נמנע מלבצע שני אמצעי תיקון מסוג קורסים (קורס בסיסי וקורס ייעודי) שהוטלו עליו בשנת 2015 ו "נזכר" לבצעם רק בשנת 2018, לאחר שהוטל עליו אמצעי תיקון מסוג פסילה. בגין אמצעי פסילה זה קוים לעותר שימוע , שבסופו נותר אמצעי הפסילה על כנו. אם נאמר, כי ביצוע הקורסים מוחק, בדיעבד, את אמצעי הפסילה, בו חויב העותר, אמצעי אשר הוטל עליו כדין, לאחר שלא ביצע את הקורסים ואף ביצע עבירות נוספות , נימצא "עוקפים" את ההסדר שנקבע בתקנות וחותרים תחתיו ותחת האפקטיביות שלו.

יש לזכור, כי אי ביצוע כל אחד משלושת אמצעי התיקון הראשונים המפורטים בתקנה 548, אינו מונע מהנהג להמשיך ולנהוג ו אף לבצע עבירות. לכן, אם נהגים ידעו, שבמקרה שיוטל עליהם אמצעי תיקון מסוג פסילת רישיון (לאחר שלא ביצעו אמצעי פסילה מסוג קורסים) , הם יוכל ו להימנע מהפסילה על ידי כך שיבצעו את הקורסים לאחר הטלתו, ובכך יבוטל, בדיעבד, אמצעי הפסילה), מדוע שיבצעו את הקורסים במועד?

32. אמנם, אמצעי תיקון מסוג פסילה, פוגע בחופש התנועה ואף בחופש העיסוק, אולם נוכח ההסדר הכולל של חלק ז' לתקנות, המדרגים והאיזונים הקבועים בו, כפי שפורטו לעיל, ונוכח ערכי היסוד עליהם בא ה שיטת הניקוד להגן - ערך החיים ו הבריאות של המשתמשים בדרך, המצויים בלב ערך היסוד של כבוד האדם, ההסדר שבחלק ז' לתקנות הוא הסדר מאוזן והפגיעה שההסדר (כפי שהוצג על ידי לעיל) פוגע בחופש התנועה והעיסוק היא לתכלית ראויה והיא אף מידתית ואיננה עולה על הנדרש.

33. אוסיף ואומר, כי גם תקנה 551(ד) לתקנות (אשר צוטטה לעיל) , תומכת באמור לעיל. כפי שכבר הראיתי (בסעיף 23 לעיל) , תקנה זו מקנה לרשות הרישוי (ולה בלבד) סמכות (מוגבלת) לשנות אמצעי תיקון, שנקבע בתקנה 549. התקנה איננה מקנה לרשות סמכות לבטל אמצעי תיקון שהוטל על פי תקנה 549. עוד יש להזכיר, בהקשר זה, כי הטלת אמצעי תיקון מחויבת, מכוח תקנה 549, מעצם צבירת ניקוד, כאמור בסעיפי המשנה של תקנה 549, ללא שניתן לרשות שיקול דעת בעניין זה.

אם כן - אם אמצעי התיקון נקבע , מחוייב ומוטל, מכוח תקנה 549 ושינויו יכול להיעשות רק על ידי רשות הרישוי ורק בתנאים האמורים בתקנה 551(ד), אשר איננה מאפשרת ביטול האמצעי, כיצד ייתכן שאמצעי תיקון בו חויב נהג על פי תקנה 549 יתבטל רטרואקטיבית, על אף שהוא לא בוצע? לא בכדי דורשת, אפוא, תקנה 547, כאחד התנאים לביטול נקודות, כי יבוצעו "...כל אמצעי התיקון שהטילה הרשות בשלהן ".

הנה כי כן - המסקנה האחת המתחייבת מהוראות חלק ז' לתקנות התעבורה היא, כי לא ניתן לבטל אמצעי תיקון אשר כבר התגבש והוטל, על פי תקנה 549 ויש לבצעו . ככל שאמצעי תיקון כלשהו, לא בוצע, ממשיכות הנקודות, בגינן הוטל, להיות "נקודות תקיפות". אין דרך אחרת לבטל אמצעי תיקון. הדרך היחידה היא לפנות לרשות הרישוי בבקשה לשנותו, ככל שאמנם קיימים טעמים מיוחדים לכך, במקרה ספציפי זה או אחר.

ביצוע אמצעי תיקון רק לאחר שהוטל אמצעי תיקון נוסף, אינו מ וחק את הנקודות הכלולות באמצעי התיקון הנוסף (אשר טרם בוצע) ואינו מבטל, בדיעבד, את אמצעי התיקון הנוסף , אשר, ממילא, כלל אינו ניתן לביטול .

34. כאמור, במקרה דנן, אמצעי התיקון המקורי של הפסילה, התגבש ביום 12/11/17 (נספח א' לתשובת המשיב). מנספח זה עולה, ש באותו מועד, כבר היו רשומים לחובת העותר שני הקורסים שהוטלו עליו, אך טרם בוצעו על ידו - קורס בנהיגה נכונה, שהוטל עליו ביום 8/2/15 וקורס ייעודי בנהיגה נכונה, שהוטל עליו ביום 12/8/15. כאמור לעיל - שני אמצעי תיקון אלה בוצעו על ידי העותר רק בחודשים מרץ ואפריל 2018, היינו - כשנתיים וחצי ושלוש שנים (!) לאחר שהוטלו וכארבעה -חמישה חודשים לאחר שהתגבש אמצעי התיקון המקורי (שהוחלף לאחר הגשת העתירה, באמצעי הפסילה החדש , המקל).

אני דוחה, אפוא, את טענת העותר לפיה ביצוע שני הקורסים ביטל את אמצעי הפסילה, כמו גם את הטענה לפיה היה על המשיב לבטלו.

טענת ההסתמכות -

35. מצג, המוצג על ידי דבריה, פעולותיה או מחדליה של רשות יכול, לכאורה, ליצור אינטרס הסתמכות, המשתיק את הרשות מלטעון או מלפעול בניגוד למצג. כתנאי להכרה בטענת הסתמכות על הטוען לכך להראות הסתמכות "סובייקטיבית ו"אובייקטיבית", היינו - כי הוא עצמו אמנם הסתמך על התנהלות הרשות, בתום לב וכי היה סביר שהוא יסתמך עליה.

תנאי בסיסי, נוסף, ל הכרה בהסתמכות הוא, כי הטוען למצג (במקרה זה - העותר), יכול להראות שעקב ההסתמכות על המצג הוא שינה את מצבו לרעה. ראו: ע"א 4525/13 אחים דויטש תעשיות טכסטיל בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים (17.8.2016), שם נאמר: "כידוע, השתק מכוח מצג מונע צד מלהתכחש למצג שהציג לפני צד אחר, אם אותו צד הסתמך על המצג בתום-לב ובאופן סביר ושינה עקב כך את מצבו לרעה [...] אף אם נניח כי התנהלות הרשויות בענייננו כאמור עולה כדי ' מצג' העשוי לשמש בסיס להסתמכות ( והדבר מסופק בעיני), עדיין יש לבחון אם זיילר אכן בפועל ' הסתמך על המצג בתום-לב ובאופן סביר ושינה עקב כך את מצבו לרעה'. לדעתי, התשובה היא שלילית". (שם, פסקה 18 לפסק דינו של כבוד השופט מזוז) (ההדגשה איננה במקור). כן ראו: רע"א 9422/10 אשרף חטיב נ' עלי אזברגה (14.3.2012); רע"א 7670/16 אוסאמה קוואס נ' ורד ירושלים תעשיות ומפעלי פיתוח בע"מ (‏7.5.2017).

העותר שבפניי לא עמד בתנאים הנדרשים לצורך קבלת טענת הסתמכות;

36. כאמור, העותר טוען, כי ביום 11/4/17 הוא עבר עבירת מהירות ורישיונו נלקח ממנו על ידי המשטרה, בטענה שעליו לבצע קורס "ריענון" וניתן לו רישיון נהיגה זמני. לדבריו, לאחר כשבועיים הוא קיבל בדואר, רישיון נהיגה חדש, בתוקף עד לשנת 2020 (נספח ג' לעתירה).

ב"כ המשיב טען שרישיון נהיגה מחודש לתקופה של 10 שנים, כך שאין זה סביר שהעותר קיבל את רישיון הנהיגה החדש בשנת 2017 והוא תקף רק עד לשנת 2020 וביקש לבדוק עניין זה, אולם מאחר שיכול היה לכלול זאת בתשובתו, לא אפשרתי לו לעשות כן. אצא, אפוא, מנקודת הנחה, שהעותר קיבל אמנם רישיון נהיגה חדש, כדבריו.

37. לביסוס טענת ההסתמכות הפנה העותר אל פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן) בעת"מ 8761-02-12 אורנית דקל נ' מדינת ישראל (12/2/2014) (להלן: "עניין דקל"), שם התקבלה טענת הסתמכות, על בסיס הטענה כי התקבל רישיון נהיגה קבוע.

בית המשפט אכן קבע שם, כי "אדם מן היישוב המקבל הודעה על חידוש רישיונו לתקופה של עשר שנים רשאי להניח, כי לא נצברו לחובתו נקודות ברף המחייב הטלת אמצעי תיקון וכי לא קיימת מניעה כלשהי בחידוש רישיונו...", אך מסקנתו לפיה יש לקבל את טענת ההסתמכות, נשענה על הנסיבות הספציפיות של המקרה שנדון שם, השונות מענייננו.

38. העותרת, שם, חויבה בביצוע קורס, אותו הייתה צריכה לבצע ביום 6/4/2005. היא לא התייצבה לקורס (טענתה לפיה היא לא קיבלה את הזימון נדחתה על ידי בית המשפט), אולם כשלוש שנים וחצי לאחר מכן - בחודש ינואר 2008 חודש רישיונה לתקופה של עשר שנים. עוד חשוב לציין, כי העותרת, שם, ביצעה קורס נהיגה בסיסי בתאריך 27/9/2004.

כשלוש שנים לאחר חידוש רישיונה - בחודש יוני 2011 (היינו - לאחר כשש שנים אחרי שחויבה בביצוע הקורס) , עברה העותרת עבירות נוספות ש חייבו באמצעי תיקון מסוג פסילה.

העותרת טענה, כי אילו בעת חידוש רישיונה היה משרד הרישוי מודיע לה שהיא חייבת בביצוע קורס, היא הייתה מבצעת אותו במהלך שלוש השנים שעברו מאז . כתוצאה מכך, הנקודות שהיו רשומות לחובתה היו נמחקות והיא לא הייתה צוברת נקודות שחייבו אמצעי תיקון מסוג פסילה ולפיכך, הסתמכותה על התנהלות הרשות גרמה לה נזק .

39. בית המשפט קיבל את טענתה לפיה, בנסיבות אלה היא הייתה רשאית לסמוך על התנהלות הרשות וכן קיבל את טענתה לפיה הסתמכות זו גרמה לה נזק, באמרו: " ... יש לזכור כי העותרת ביצעה את אמצעי התיקון הראשון, הוא הקורס הבסיסי, בסמוך לביצוע החלק הארי של העבירות, כך שבהחלט סביר היה מצידה להניח כי השלימה את אמצעי התיקון הנדרשים. יש להדגיש, בהקשר זה, כי אדם מן הישוב איננו בקי, בהכרח, בשיטת הנקודות ואין הוא מודע, בכל רגע נתון, לאורך תקופת הצבירה הקבועה בתקנות, על כל ההשלכות שיש לעניין זה. אדגיש כי תקופות הצבירה הקבועות בתקנות הן שנתיים וארבע שנים. כאמור, עד יום ביצוע העבירה הנוספת בגינה הוחלט על פסילת רשיונה של העותרת חלפו מעל חמש שנים. על כן, גם לו הכירה העותרת, בפועל, את תקופות הצבירה, היא הייתה רשאית להניח כי בחלוף ארבע שנים מיום ביצוע העבירה האחרונה, או מיום ביצוע הקורס הבסיסי, השלימה את המוטל עליה".

וכן אמר : "יש לחזור ולהדגיש לעניין זה, כי מרבית הנקודות שנצברו לחובת העותרת הן בגין עבירות תנועה שביצעה בין השנים 2003 ו-2004, וכן כי העותרת השלימה את הקורס הבסיסי בשלהי שנת 2004 ולאחריו לא ביצעה כל עבירה נוספת למשך תקופה של כשש שנים" (ההדגשה אינה במקור) .

40. עובדות המקרה בענייננו, שונות באופן מהותי, מהעובדות שנדונו בעניין דקל ו אינן מאפשרות לקבל את טענת הסתמכות שבפי העותר .

ראשית - העותר שבפניי צבר את הנקודות המחייבות אמצעי תיקון של פסילת רישיון עוד ביום 11/4/2017, היינו - לפני שהוא קיבל את הרישיון, בעוד שהעותרת בעניין דקל עברה את העבירות הנוספות שהביאו לאמצעי תיקון של פסילת רישיון, שלוש שנים וחצי לאחר שהיא קיבלה רישיון לעשר שנים (הרישיון החדש).

לכן, בעוד שבעניין דקל, לוּ העותרת הייתה יודעת, בעת קבלת הרישיון החדש, שעליה לעבור קורסים, היא הייתה עוברת אותם לפני התגבשות אמצעי התיקון של פסילה (והיו לה שלוש שנים על מנת לעשות כן) כך שהעבירות הנוספות לא היו מביאות אותה למספר הנקודות המחייב אמצעי תיקון של פסילה.

לא כך בענייננו, שכן העבירה מיום 11/4/17 כבר הביאה את העותר לצבירת 40 נקודות, המחייבות אמצעי תיקון של פסילה והוא לא יכול היה עוד לעשות דבר בעניין זה. הוא אמנם, ניגש לקורסים ועבר אותם בחודשים מרץ ואפריל 2018, אך כפי שהראיתי לעיל, הדבר לא ביטל את אמצעי הפסילה. לפיכך, בשונה מעניין דקל, במקרה דנן לא נוצרו התנאים לקיומה של הסתמכות אובייקטיבית וממילא לא הוכח שינוי מצב לרעה.

לפיכך, לא נפל כל פגם בשיקול דעת הרשות, משלא קיבלה את טענת ההסתמכות שבפי העותר.

41. התוצאה היא, שיש לדחות את העתירה על הסף, מחמת אי גילוי עובדות מהותיות ויש לדחותה אף לגופה, באשר לא נפל פגם בשיקול דעתו של המשיב, לגבי כל אחד ואחד מהנושאים שהועלו בעתירה.

אני דוחה, אפוא, את העתירה.

עם זאת, בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ט אב תשע"ח, 31 יולי 2018, בהעדר הצדדים.