הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 49013-10-19

בפני
כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא
העותרת:
מרים ויסולי ת.ז. XXXXXX241
ע"י ב"כ עו"ד אביעד וסולי

נגד

המשיבה:
עיריית חיפה
ע"י עו"ד נ' כהן

החלטה

1. בגדרה של עתירה שהגישה העותרת, ניתן ביום 20/11/2019 צו ביניים המורה למשיבה, עיריית חיפה , להימנע מנקיטת הליכי גבייה כנגד העותרת.

בהחלטתי הוריתי כי הצו ייכנס לתוקפו רק לאחר שהעותרת "תמציא התחייבות עצמית ללא הגבלה בסכום, וכן תפקיד מזומן או ערבות בנקאית על סך 15,000 ₪ להבטחת החוב וכל נזק שייגרם למשיבה כתוצאה ממתן הצו למקרה שהעתירה תדחה" . העותרת הפקידה ערבות בנקאית כנדרש.

2. ביום 8/12/2019, הוריתי על סילוק העתירה על כל חלקיה על הסף. כן הוריתי על ביטול צו הביניים וחייבתי את העותרת לשלם למשיבה הוצאות משפט ב סך של 4000 ₪.

3. בבקשה 7 עותרת המשיבה כי אורה על חילוט הערבות הבנקאית שהופקדה כדי שתהווה תשלום על חשבון חוב ההוצאות וחוב הארנונה . העותרת מצידה מבקשת להורות על השבת הערבות וההתחייבות העצמית.

4. המשיבה טוענת כי עם סילוק העתירה על הסף, ובהתאם להחלטה בבקשה לצו ביניים, יש להורות על חילוט הערבות לצורך תשלום החוב. לעומתה, טוענת העותרת כי עם ביטול צו הביניים, יש להורות על השבת הערבות וההתחייבות. לטענתה, לאחר ביטול צו הביניים לא ניתן להורות על חילוט הערבות.

הכרעה
5. כמפורט להלן, הגעתי למסקנה יש כי להיעתר לבקשת המשיבה ולהורות על חילוט הערבות כמבוקש.

6. סעיף 9 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, מסמיך את בית המשפט ליתן צו ביניים, בתנאים כפי שיראו לו. תקנה 9(ה) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים, (סדרי דין), תשס"א- 2001, מורה כי בית המשפט רשאי "להתנות מתן צו ביניים בערובה או בתנאי אחר שייקבע, לפיצוי נזק שייגרם למשיב מהוצאת הצו, או לכל צורך שיראה בית משפט לנכון, בנסיבות העניין" (ההדגשה הוספה).

6. הוראות תקנה זו שונות מהוראות תקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד- 1984, המורות כי בית המשפט מוסמך לחייב בעל דין המבקש סעד זמני, בהפקדת ערובה (תקנה 364(א)) ועירבון (תקנה 364(ב)), שתכליתם הבטחת הנזקים והחובות שיגרמו כתוצאה ממתן הצו בלבד. משמע, בגדרו של צו ביניים בעתירה מנהלית, רשאי בית המשפט להתנות את מתן הצו בהפקדת ערובה שתבטיח חי ובים נוספים ורחבים יותר מאשר בגדר ערובה לסעד זמני בהליך אזרחי, לרבות בהפקדת ערובה להבטחת החוב מושא העתירה.

7. במקרה זה, סברתי כי על העותרת להפקיד ערבות שתבטיח לא רק את הוצאות ההליך ונזקי הצו, אלא גם שתבטיח תשלום החובות מושא ההליך. הטעם בדבר, היה להבטיח כי אם העתירה תידחה יהיה למשיבה מקור להיפרע ממנו, לפחות לגבי חלק מהחוב.

על כן, זכאית המשיבה לעתור לחילוט הערבות, לצורך סילוק החוב וסילוק החיוב בהוצאות שנפסקו בהליך הנוכחי.

8. טענת העותרת, ולפיה משבוטל צו הביניים, פקעו גם הבטוחות שניתנו, אינה יכולה להועיל, שהרי הערבות הופקדה בדיוק לשלב זה של הליך, ולמקרה שהעתירה תדחה. שלב מימוש הבטוחות יהיה תמיד מאוחר להכרעה בעתירה לגופה (השווה לתקנה 374 בתקנת סדר הדין האזרחי).

סוף דבר
9. לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה ומורה על חילוט הערבות הבנקאית שהופקדה ע"י העותרת. המזכירות תמסור את הערבות הבנקאית לידי ב"כ המשיבה לצורך הגשתה לפירעון בבנק הערב לשם סילוק החיוב בהוצאות שהושתו בפסק הדין, ולתשלום על חשבון חובות הארנונה ודוחות החנייה.

אין צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, ו' טבת תש"פ, 03 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.